הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, אפריל 29, 2007

מהי יראת ה' אמיתית ?



פרשת אחרי-קדשים תשס”ז גיליון מס' 62
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מהי יראת ה' אמיתית ?

מה משותף למצוות כיבוד הורים, שמירת שבת ומורא המקדש?
באיזה דרך נראה להקב"ה את היראת ה' שלנו?

בפרשת קדשים אנחנו מצווים על מצוות מורא המקדש כמו שכתוב: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
במסכת יבמות נמצאים את כל דיני המצווה, אני אתייחס למאמר אחד בלבד. " אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין? ת"ל את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו, מה שמירה אמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם" (יבמות ו ע"א).
התלמוד משווה את נצחיות שמירת השבת למורא המקדש, וכך נפסק להלכה שדין מורא המקדש תקף אפילו בזמן שאין בית המקדש בנוי בהר הבית.
נראה לומר שגם מצוות עלייה להר הבית קיימת תמיד בדומה למצווה שמירת השבת.
השבת נמצאת במרכז החיים של עם ישראל כאשר כל ימי השבוע מהווים הכנה ליום הקדוש הזה. לכן אם אנחנו מוצאים בשוק דבר טוב יש מצווה לייעד אותו לכבוד שבת. אנחנו מחכים בקוצר רוח במשך כל השבוע ליום השבת. יש קבוצה של יהודים יקרים מקרית ארבע שקבעו לעצמם יום קדוש נוסף בשבוע, יום רביעי. כל יום רביעי בשעה שבע וחצי בבוקר הם עולים בטהרה להר הבית למקומות המותרים. הם מקיימים את הפסוק במלאו כאשר הם מצפים לשני ימים חשובים במהלך השבוע: את יום רביעי – יום העלייה להר הבית ואת יום שבת- יום שכולו קדוש.
למה התורה משתמשת בלשון שמירה עבור השבת ובלשון יראה עבור בית המקדש?
נראה לומר שהתשובה נמצאת בהפטרה שקראנו ביום העצמאות, בנביא ישעיה כאשר הוא מתאר את התכונות של משיח בן דוד. " וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ " (ישעיה יא,ג).
אחת התכונות של המשיח בן דוד היא יראת ה'. הנביא ישעיה מכנה למשיח בן דוד ירא ה', לאחר שהוא מקבל החלטות בניגוד למראה עיניו ובניגוד לשכל האנושי שלו.
מי שירא ה' מקבל החלטות על פי רצון ה' בלבד ולא מתחשב במה שיגידו הגויים או בניתוחים הגיוניים אחרים.
אם מנהיגי ישראל היו מתנהגים מתוך יראת ה' אמיתית הם היו בונים את בית המקדש בתשכ"ז בשעת שחרור הר הבית.
לצערנו אנחנו חוששים מאומות העולם יותר ממה שאנחנו יראים מהקב"ה. אנחנו דואגים לעצמנו ולנוחיות האישית שלנו. יש לנו סיסמאות הגיוניות כדי להשתיק את המצפון שלנו, אבל בסופו של דבר האמת תנצח: אם נכעיס את המוסלמים הם יפתחו במלחמת חורמה נגדנו ח"ו. אם נבנה את בית המקדש אז האו"ם יכריזו על סנקציות כלכליות והכלכלה תקרוס.
כל הטיעונים האלה הגיוניים מאוד כמו שצויין בישעיה, אבל עלינו לפחד מהקב"ה בלבד ולהאמין בו כאשר אנחנו מקיימים את רצונו.
בתחילת פרק י"ט יש פסוק דומה במבנה שלו לפסוק שראינו לעיל. " אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי ִּתשְׁמֹרוּ אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכם" (ויקרא יט,ג).
נראה לומר שניתן להשוות בין מצוות כיבוד אב ואם ובין מצוות מורא המקדש כי שתי המצוות מוזכרות בסמוך למצוות שמירת השבת בהפרש של כמה פסוקים. "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְדֹוד"" (ויקרא יט,ל).
מי רשאי להיכנס לביתו של אבינו שבשמים? הבנים שלו
מי יכול לבנות בית לכבודו? הבנים שלו.
לכן מצוות בניית בית המקדש מוטלת על בני ישראל, הקרויים בנים של הקב"ה.
דיני מורא המקדש דומים מאוד לדיני כיבוד אב ואם. ישיבה במקום מושב האבא אסורה וכנגד זה קיים אסור לשבת בעזרה (חוץ ממלכי בית דוד). אסור לקרוא את האבא בשמו הפרטי וכנגד זה אסור להגיד את שם המפורש. אסור לעמוד במקום אביו, גם בבית המקדש יש מקומות שאסורים לנו, כמו קודש הקודשים .

יש קשר הדוק בין שלוש המצוות:שמירת שבת, כיבוד אב ואם ומורא המקדש.
המשותף בניהן הוא שהן מתקיימות לנצח ואסור לדחות אותן בגלל דברים חיצוניים כמו פחד מפני הגויים. יראת ה' האמיתית מתגלה במצוות מורא המקדש כאשר עלינו לפחד מהקב"ה ולא מאומות העולם. לכן עלינו לבנות לאלתר את בית המקדש השלישי ללא חשש.


חדש- סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, אפריל 12, 2007

למה מקריבים בהמות לה' ? פרשת שבוע:פרשת שמיני


פרשת שמיני תשס”ז גיליון מס' 60
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה מקריבים בהמות לה' ?

איך ניתן לקדש בהמה לה' כאשר הבהמה היא סמל החומריות?
במה חטאה הבהמה שאנחנו מקריבים אותה לה'?

פרשת שמיני מכילה נושאים רבים שלכאורה לא קשורים בניהם: חטא נדב ואביהו שהקריבו אש זרה, קרבנות ומנחות ואלו בהמות מותרות לאכילה. הקרבת קרבן לה' מסמלת את עליונות האדם על הבהמה. לפני אכילת בשר עלינו לשחוט את הבהמות כהלכה ולהקפיד על קיום דינים רבים.
למה עבודת הקרבנות מתקיימת בבהמות טהורות ולא בדבר מן הצומח ?
בעל ה"בית גנזי" מיישב את הקושיא בתחילת פירושו על חומש ויקרא.
הבהמה יכולה להתקדש לה' כי שורשה בא ממקום קדוש אלא שהחיצוניות שלה מסתירה את מהותה.
כאשר האדם מקדיש בהמה לה', הוא מחזיר אותה למקור שלה ומגלה את הקדושה הנסתרת שבה.
במה חטאה הבהמה כאשר אנחנו שוחטים אותה לפני הקרבתה לה'?
הבהמה אינה נענשת בשעת ההקרבה אלא ההיפך מכך. הבהמה ממלאה את יעודה ותכלית הבריאה בכלל.
תכלית הבריאה היא לזכך את החומר ולקדש אותו כדי להעלות אותו לדרגה גבוהה של רוחניות.
ריח הניחוח של הקרבנות גורמים לנחת רוח להקב"ה כמו שכתוב: "וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַה’ רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה’ הוא" (שמות כ"ט יח).
לכן אנחנו עושים טובה גדולה לבהמה כאשר אנחנו מקדישים אותה לה'.
איך קרבן של בהמה תמימה מכפרת על חטא האדם?
החטא נובע מסיפוק יצר החומרי של האדם. כתוצאה מביצוע החטא, האדם יורד ברוחניות ופועל נגד ייעודו שהוא: להעלות את החומר לשורש הרוחני שלו.
הקרבת הבהמה בבית המקדש באה לתקן את הפגיעה ברוחניות האדם בעקבות החטא.
הקרבן מוציא לפועל את שורש הרוחניות הטמון בתוך הבהמה ומעלה את החומר למשהו רוחני. זהו תהליך הפוך של החטא כאשר החטא מוריד את הרוחניות שבבריאה והקרבן מזכך את החומר ומעלה אותו לדרגה גבוהה יותר.
כך מובא במדרש רבה:" רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מהעורף הוי לא נתנו
המצות אלא לצרף בהם את הבריות" (מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה א).
נראה לומר שהשחיטה המכשירה את אכילת הבהמות הטהורות המוזכרות בסוף הפרשה, משלימה את התמונה של קידוש החומר. תאוות אכילת בשר היא אחת הדברים החומריים ביותר. כנגד זה התורה קבעה מספר רב של מצוות שעלינו לקיים לפני אכילת בשר בהמה (שחיטה, כיסוי הדם וכו').
השחיטה והמצוות הנלוות אליה, באים לקרר את יצר האדם המשתוקק לאכול בשר. (ראה השלו בקברות התאווה בספר במדבר).
תהליך הקרבת הבהמה לה' מבליט את שליטת האדם על החומר. כמו כן, כל ההכנות הדרושות לפני אכילת בשר בהמה טהורה מנציחות את התגברות הרוח על החומר.
נראה לומר שזה החטא של נדב ואביהוא כאשר הם הקריבו אש זרה לפני ה', בשעת חנוכת המשכן. בני אהרון התלהבו לקראת המפגש עם השכינה ולא רצו להשתמש בחומר כדי להגיע לקודש. הם חשבו שהאדם יכול לגעת בשכינה ללא הכנה מתאימה וללא צורך בחומר.
נראה לומר שמאותה סיבה בניין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב- בניגוד לעבודת הקרבנות. כשנבנה בקרוב מאוד את בית המקדש השלישי, השמחה תהיה כל כך גדולה שלא נוכל לשלוט על עצמנו ונרצה לגעת בקודש ללא הכנה מתאימה של קידוש החומר.
לכן לא נחלל את השבת כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
בע"ה אנחנו נבנה בית לה' בהר הבית; למה שהקב"ה ימנע מאיתנו את קיום המצוות הרבות הקשורות לבניין ביתו בתחתונים?


חדש- סרט וידאו על המאמר

יום שלישי, אפריל 10, 2007

למה בית המקדש השלישי לא ירד מהשמים ?

למה בית המקדש השלישי לא ירד מהשמים ?

למה אנחנו קוראים דברי נחמה בהפטרה של חול המועד פסח ? (עצמות היבשות)

לחץ על התמונה כדי לראות את הסרט





sharethis