הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שמות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שמות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, פברואר 01, 2025

פרשת שבוע- גאולת מצרים: להבין את סוד השפע והגאולה

 גאולת מצרים תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                   

גיליון מס 409  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 להבין את סוד השפע והגאולה

חומש שמות עוסק בגאולת מצרים, שהיא הגאולה הראשונה של עם ישראל.
התורה מפרטת בפרטי פרטים את כל השלבים, מתחילת השעבוד ולידת משה רבנו עד קבלת התורה בהר סיני.

כאשר מתבוננים בפסוקים עולות מספר שאלות.

שאלה ראשונה: לאחר שבני ישראל לא שמעו את דבריו, משה רבנו הסיק שגם פרעה לא ישמע אותו, לכן אין טעם לפנות אליו.

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו,יב).

מדוע משה רבנו חשב כך? הרי בני ישראל היו משועבדים ולא יכלו לחשוב על גאולה. לעומת זאת, פרעה אדם חופשי ושולט על כל מצרים, בוודאי שהיה יכול לשמוע את דברי ה'.

שאלה שנייה: רואים בתחילת פרשת שמות, שהקב"ה נזכר בהבטחתו, לגאול את ישראל, לאחר שבני ישראל התפללו אליו מרוב סבלם וקושי השעבוד.

כמו שכתוב: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹקים, אֶת-נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב. (שמות ב,כג –כד).

מדוע הקב"ה עיכב את הגאולה עד שבני ישראל התפללו?

בע"ה ניישב את השאלות האלה, מתוך גילוי דברים נפלאים מפנימיות התורה, המובאות על ידי בעל ה'בית גנזי'.

כהרגלנו, ננסה להבין את משמעות הדברים לימים שלנו בדרך לגאולה השלימה.

ננסה להבין עם השכל המצומצם שלנו, איך הקב"ה מנהל את העולם ומוריד את השפע לעולם הזה.

הקב"ה רוצה לתת שפע לעולם ללא גבול. רצון ה' נובע מקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל.

השורש של עם ישראל והטבע שלו הוא חיבור לתורה, אפילו אם הוא אינו מקיים את המצוות בפועל.

מצדו של הקב"ה, הוא מוכן להוריד את השפע בכל רגע.

השאלה איך נוצר הגשר עם מקבל השפע בעולם הזה?

יום שבת, ינואר 14, 2023

פרשת השבוע: פרשת שמות- עם ישראל חי!

פרשת שמות תשפ"ג

גיליון מס 390  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

עם ישראל חי!

ספר שמות מתאר את גלות מצרים שהתחילה בנועם ובאחווה במצרים, והסתיימה בשעבוד ורצח.
בתחילת חומש שמות, משה רבנו מתגלה לעולם משעת לידתו עד המפגש הראשון עם הקב"ה במעמד הסנה הבוער.
משה רבנו מבצע את עבודתו כרועה צאן של יתרו, ופתאום רואה דבר שאינו בדרך הטבע.
הוא מתקרב ללהבות העוטפות את השיח הקטן, ולתדהמתו, השיח לא נשרף ועומד במקומו.
כמו שכתוב:  וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל  (שמות ב,ב).
משה רבנו אינו מבין את המשמעות של הנס הזה. הוא הבין הטיב את המשל והנמשל, שהקב"ה רצה למסור לו.
כאשר, הסנה הוא כנגד עם ישראל והאש הוא כנגד העונש המגיע להם על התנהגותם.
משה רבנו אינו מבין איך בני ישראל זכאים לצאת מהשעבוד ולהתעלות מהשפל של מ"ט שערי טומאה, כמו שכתוב:
 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹקים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם (שמות ג, יא).
כדי להבין את הדברים לעומק, נביא את פירושו של הרב יעקב משה חרל"פ.
עלינו לחזור פרשה אחת אחורה, לפרשת ויחי, כדי להבין את התשובה של הקב"ה למשה רבנו.
כתוב בתלמוד הבבלי, שיעקב אבינו לא מת, למרות כל תהליך החנטה והבאת לקבורה במערכת המכפלה.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בִּכְדִי סְפַדוּ סַפְדָּנַיָּא וַחֲנַטוּ חָנְטַיָּיא וּקְבַרוּ קַבָּרַיָּיא? אֲמַר לֵיהּ: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה׳ וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם״, מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ: מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים — אַף הוּא בַּחַיִּים." (תענית דף ה ע/ב).
יעקב אבינו מסר לבניו ולדורות הבאים אחריהם את סוד קיומו של עם ישראל.
הקב"ה בחר בעם ישראל, ללא קשר לזכויות שלו או לרמה של שמירת המצוות.
זה לא דבר שניתן להבין עם השכל האנושי והמוגבל שלנו, זהו דבר אלוקי!
יעקב אבינו לא מת, כי הוא הטמיע בכל אחד מעם ישראל את מידת הנצח, ללא קשר להתנהגות והזכויות שלו.
אפילו כשהגיעו למ"ט שערי טומאה, אין כליה לישראל ח"ו. כלפי אומות העולם, הקב"ה פועל בצורה שונה, כאשר אם התנהגותם אינה הולמת, הוא מעלים אותם מהעולם.
כך היה במהלך ההיסטוריה של האנושות.
איפה המצריים וחכמת הבניה שלהם? איפה היוונים והשכל המפותח שלהם? איפה הרומאים עם העוצמה והשלטון שלהם?
אפשר להמשיך גם עם מה שקורה בימינו: לאיזה כיוון התרבות המערבית והקפיטליסטית פונה? האם היא מתקרבת לקריסתה?
בתוך השם 'ישראל' ניתן לראות את התכונות האלה של חיי נצח.
יעקב אבינו קיבל את השם 'ישראל' בשני מקומות בתורה.

יום שישי, ינואר 17, 2020

פרשת השבוע: פרשת שמות שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה


פרשת שמות תשפ
גיליון מס 367  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

שעבוד מצרים מתחיל בסוף פרשת שמות. למעשה הוא מתחיל הרבה לפני כן עם לידת יצחק.
המצרים העבידו את בני ישראל בפרך לאחר פטירת יוסף הצדיק והשבטים.הגלות התחילה בשלבים ולא בבת אחת.
יעקב אבינו ידע והרגיש את שלבי הגלות והתגברות כוחות הטומאה על בני ישראל.
כתוצאה מזה, יעקב אבינו השביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ כנען, בחברון.
מה ראה יעקב אבינו כדי לבקש להיקבר בחברון ולא במצרים?
מדוע הוא לא רצה להיקבר בגלות עם בניו כדי לצאת יחד איתם בזמן הגאולה?
למה יוסף חלק על אביו וביקש להיקבר במצרים עד הגאולה?
נביא מספר תשובות, ראשית נביא את הפירוש הנפלא של הרב חרל"פ. יעקב אבינו ידע שאם הוא יקבר במצרים, כוחות הקדושה המלווים אותו ישפיעו על טומאת מצרים ויתגברו עליהם.
כתוצאה מזה הגלות תהיה קשה פחות, הן רוחנית, הן פיזית. יוסף הצדיק חלק על אביו ורצה שיעקב אבינו יישאר במצרים כדי לעזור לבני ישראל לקראת הגלות ולהמתיק אותה.
יעקב אבינו רצה שבני ישראל ישכחו מארץ ישראל בגלל קושי הגלות והתגברות הטומאה. כך, הירידה הרוחנית תגרום לכפרה מלאה ותביא לעלייה למדרגות גבוהות מאוד לאחר מכן.
כמו שכתוב: "...שעל ידי התגברות הטומאה ישכחו שהם בארץ לא להם וידמו להאחז במצרים, וכדכתיב "ויאחזו בה" ויצטרכו לעבדום ועינו אותם, כדביארנו בפרשה הקודמת לכך רצה יעקב שיעלוהו לארץ ישראל שעל ידי התמעטות האור במצרים לא יהיו חייבים כל כך על עוונותיהם והשפלתם ותכפר עליהם הגלות." (רב חרל"פ, פרשת ויחי דף שלא).
נראה להוסיף, שיעקב אבינו ידע שהוא מוסיף קדושה מעצם נוכחותו. למשל, בזכותו שנות הרעב התקצרו לאחר הגעתו למצרים.
אם הוא היה נקבר במצרים, המצרים היו מתברכים בברכת השפע של הצדיק. כתוצאה מזה הם היו משעבדים בצורה קשה יותר את בני ישראל. כאשר האדם חי בשפע ובעושר, הוא פחות מחובר לדברים הרוחניים. האדם מנותק מהסובבים אותו ונהיה אכזרי יותר וגשמי יותר.
נראה להוסיף תשובה אחרת, כאשר יעקב אבינו ויוסף מהווים 2 שלבים בגאולת ישראל.
הבחינה של יוסף-המכונה משיח בן יוסף והבחינה של יעקב אבינו-המוכנה משיח בן דוד, כאשר יוסף  מקדים את יעקב אבינו.
משיח בן יוסף מכין את התשתית הגשמית עבור משיח בן דוד, לכן הם לא יכולים להיקבר באותו מקום.
יוסף מכין את השלבים העתידיים של הגאולה.

יום חמישי, פברואר 02, 2017

פרשת שבוע: פרשת שמות- הנשים מקדמות את הגאולה

פרשת שמות תשע"ז     
גיליון מס' 291 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

הנשים מקדמות את הגאולה

ספר שמות מהווה את הדגם של גלויות עם ישראל לאורך כל הדורות. כבר בתחילת השעבוד הקב"ה הכין את התשתית לגאולה.
בתחילת חומש שמות עולות מספר שאלות לגבי גזירות פרעה ותגובות בני ישראל.
מה חשב פרעה כאשר הוא גזר על המיילדות להרוג את הבנים וניסה להפוך אותן לרוצחות ילדים?
מדוע הוא לא שלח בעצמו חיילים שיקיימו את דבריו ללא היסוס?
איך המיילדות העזו לא לקיים את דברי פרעה?
מדוע פרעה לא העניש את המיילדות?
למה הקב"ה נתן פרס למיילדות של בתי כהונה, לויה ומלכות?
גלות מצרים היתה קשה במיוחד כאשר פרעה שעבד את ישראל הן ברמה גופנית והן ברמה נפשית.
נראה לומר שכאשר הוא זימן את המיילדות וציווה להם לרצוח את התינוקות, הוא התכוון לייאש את בני ישראל מהגאולה.
כאשר אדם קרוב פוגע בנו זה הרבה יותר כואב מאשר האוייב שלנו.
לכן פרעה ביקש מהמיילדות לעשות את העבודה המלוכלכת. היה צריך הרבה אומץ מצד המיילדות כדי לא לקיים את דברי פרעה.
למעשה הן הפכו את הקערה על פיה. בזכות התנגדותן לדברי פרעה הם רוממו את רוח בני ישראל והראו להם את הדרך לגאולה.
נראה לומר שהמיילדות התחילו את תהליך הגאולה כאשר הן התנגדו לפרעה ללא פחד ומתוך בטחון בה'.
הן התחילו את המעשה שיעורר את בני ישראל מתרדמת הגלות כדי להחיות מחדש את רצון הגאולה הטמון בתוך כל אחד מישראל.
כמו שכתוב:  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹקים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים  (שמות א,יז).
הן לא עשו כדברי  פרעה וזהו מעשה גבורה שפתח את תהליך הגאולה.
כתוצאה מהתנהגותן העם התעצם מבחינה מוראלית כמו שכתוב: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד  (שמות א,כ).
כאשר הקב"ה ראה את השפעת מעשה הגבורה על העם אז הוא הטיב להן ונתן להן פרס כנגד מעשיהם.
הן התחילו להניע את גלגלי הגאולה מתוך מסירות נפש אזי הן תזכינה בתכלית הגאולה שהיא: עבודת המקדש ומלכות.

יום חמישי, דצמבר 31, 2015

פרשת שבוע פרשת שמות - עבודת פרך היא עבודת הקרבנות

פרשת שמות תשע"ו
גיליון מס' 250 מאת שמואל בן חמו 
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                        

עבודת פרך היא עבודת הקרבנות

מדוע בני ישראל השתעבדו בעבודות פרך?
למה אנחנו מתקשים לבנות בית לה'?

פרשת שמות מציינת את תחילת השעבוד הפיזי של בני ישראל. מצרים ופרעה מעבידים את ישראל בצורה קשה ולא אנושית.
כשמתבוננים בפסוקים עצמם השעבוד מתואר בצורה משונה כאשר מטרתו איננה רווח כספי של עבודה חינמית אלא דבר אחר.
המצרים משעבדים את ישראל במטרה לשלוט עליהם בצורה מוחלטת ולמעשה להילחם נגד הקב"ה.
המצרים נלחמים נגד הקב"ה דרך עם ישראל. הם מתנגדים בכל כוחם להתרבות עם ישראל ומונעים ממנו פריה ורביה.
הם מתישים את הגברים, מרחיקים אותם מנשותיהם על ידי עבודה בשדה ולבסוף הורגים את ילדיהם. ברכת ה' לאדם היא פריה ורביה. (ראה מאמר על פרשת בראשית תשעו). התורה משתמשת בפעלים שונים לגבי התרבות בני ישראל. כמו שכתוב: רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  י הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ.......  יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ (שמות א, ט-יב).
כמו שהמצרים מנסים להגביל את בני ישראל, הקב"ה עושה בדיוק ההיפך ועם ישראל מתרבה עוד יותר: כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ
המצרים רוצים לצמצם את השפע של ישראל לכן הם מעבידים אותם בעבודות בניה דווקא. (ראה מהר"ל גבורות ה' פרק טו).
מדוע המצרים אינם רוצים יותר עבדים ומנסים לצמצם את גודל עם ישראל?
הפסוק המתאר את קושי השעבוד ועינויי בני ישראל מעלה שאלות רבות: וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָֽרֶךְ:  (שמות א,יד).
למה המילה עבודה חוזרת ארבע פעמים? למה לציין את אופי העבודה בחומר ובלבנים? מה משמעות הביטוי עבודה בשדה? מה פירוש המילה פרך?
ראשית נביא את הספר "ארחות צדיקים" בנושא התשובה. הוא מכוון את האדם שרוצה לחזור בתשובה להביע את צערו על ידי מעשים ועינויים.
למשל אם האדם קבע לעצמו צום הוא צריך להתכוון כאילו ערך את המזבח. בנוסף לכך, הסיר שלא העמיד על האש יחשב כאש של המזבח והדם שפחת בגופו כנגד זריקת הדם על המזבח. לבישת בגדים פשוטים היא כנגד לבישת בגדי הכהונה.
הוא ממשיך ומפרט את כל העינויים שהגוף עובר כנגד עבודת הקרבנות בבית המקדש. " וכשיבכה על פשעיו ויתענה, יאמר: דמעותי יכבו חרון אפע, ותשובת מעשי ישיבו אפך ממני, וערך שולחני אשר [לא] ערכתי יחשוב כמזבח ערוך, והסיר אשר לא הצגתי על גחלים - כאש תוקד על מזבחך, ואת חסרון דמי יכפר כדם על קרנות המזבח, ומעוט חלבי - כחלב אמורים, וקול בכיי - כקול שירים משוררים, וריח רעבון נפשי - כריח הקטרת, וחלשות איברי - כנתחי קרבן, ושברון לבי יקרע הספרים שכתובים בהם עונותיי, ושנוי בגדי החמודות - כבגדי כהונה, ומניעת רחיצה - כקדוש ידים ורגלים, ותשובותיי ישיבוני אליך, כי נחמתי על רע מעללי שעשיתי, ולא אשוב להרע לפניך".(ארחות צדיקים שער התשובה דף ריז).

יום ראשון, ינואר 04, 2015

להכות את הגויים



פרשת שמות תשס"ט גיליון מס' 147
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להכות את הגויים

למה האבות נכשלו בחינוך ישמעאל ועשו?
איך לנהל מלחמה נגד בני ישמעאל על פי חז"ל?

השבוע אנחנו מתחילים לקרוא חומש שמות. הספר הזה מתאר את הלידה של עם ישראל, במצרים.
ספר בראשית עסק ביחידים- האבות הקדושים, ספר שמות מתייחס לבני ישראל כ-כלל. עם ישראל נולד בגלות מצרים ומתוך שעבוד כבד מאוד.
הקב"ה מהרגע הראשון מגלה לנו את אהבתו. הוא בוחן אותנו באמצעות השעבוד.
אם בני ישראל יעמדו במבחן שעבוד מצרים ויחזקו את אמונתם בה', הם יזכו לקבל את התורה, לבנות את המשכן ולכבוש את ארץ ישראל.
אומנם, מדובר במבחן קשה אבל בסופו, בני ישראל יצאו נשכרים.
המדרש תנחומא והמדרש רבה, פותחים את ספר שמות באופן מפתיע, בענייני חינוך ילדים. חז"ל מביאים את הפסוק המפורסם מספר משלי: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר. (משלי יג,כד).
בהמשך הם מביאים דוגמאות מהתנ"ך המוכיחות את האמת והחכמה הנמצאים בדברי שלמה המלך.
נתייחס לשתי דוגמאות הראשונות של המדרש, וננסה לקשר אותן למלחמה המתרחשת בדרום הארץ בימים אלה.
ראשית, המדרש מביא את סיפור הכישלון של ישמעאל. אברהם אבינו אהב מאוד את ישמעאל, בגלל זה הוא חס עליו ולא הכה אותו. בסופו של דבר, אברהם אבינו שנא את ישמעאל שנאה גדולה, וגירש אותו למדבר ללא כלום. "...ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם,.."(מדרש תנחומא שמות סימן א').
אחרי ישמעאל, המדרש מביא את הדוגמא של עשו, כאשר יצחק אבינו מרוב אהבתו אליו לא חינך אותו כראוי: " כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו" (מדרש תנחומא שם).
קשה להבין איך אבותינו הקדושים כשלו בחינוך ילדיהם בצורה כל כך בוטה.
נראה לומר, שהמקור לכישלון החינוכי נבע מהבנת המהות של ישמעאל ושל עשו.
אם רוצים להעביר מסרים חינוכיים לעשו או לישמעאל כדאי להשתמש בכוח הזרוע.
כל ניסיון אחר לא יצלח כי זה נוגד את הטבע שלהם. ישמעאל הוא פרא אדם המבסס את שלטונו על פחד ועל שימוש בכוח.
כמו שכתוב: וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. (בראשית טז,יב). השלטון של עשו אף הוא מבוסס על כוח צבאי, כמו שכתוב: וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז,מ).
על פי דברי הנביאים, באחרית הימים העמים יתקרבו לה' ויקבלו את הסגולה של עם ישראל.
איך אומות העולם יחזרו בתשובה?
האם נשתמש במילים יפות או בדרכי נועם?
התשובה היא לא! הדרך היחידה היא דרך שימוש בכוח פיזי וגילוי עוצמה.
אבותינו הקדושים אברהם ויצחק, כשלו בענין הזה. עלינו ללמוד מניסיונם ולהכות את הגויים הנלחמים בנו בארץ ישראל ומחוצה לה.מסיבה זאת המדרש פותח את ספר שמות, עם עצות חינוכיות. ספר שמות הינו הספר של הגאולה. כאשר גאולת מצרים רומזת לגאולה האחרונה. העצות החינוכיות אינן מופנות בלעדית אל האבות ביחס לילדיהם. אלא העצות תקפות גם לגבי העמים והיחס שלהם לישראל.
לכן המדרש מביא את הדוגמאות של ישמעאל ועשו, בתחילת ספר שמות.
גם בימים של מלחמה בדרום, העצות האלה נכונות. מצד אחד אנחנו מפעילים כוח צבאי נחוש נגד תושבי עזה, ומצד שני מעבירים להם סיוע.
זה לא יכול להצליח, הרי ישמעאל ועשו מבינים את שפת הכוחניות בלבד. הערבים עושים הכל כדי שנפתח במלחמת חורמה נגדם, וכך נקדש את שם ה'. הם פוגעים בנו בכל מקום בארץ, משליחים טילים בתוך בתינו ועוד. הם מתחננים לעם ישראל: " בואו לכבוש את הארץ שלכם, את לבנון ואת חבל פלשתים."
ואנחנו עוצמים את עינינו ואוטמים את אוזנינו לקריאות הברורות האלה.
עלינו להרוס שכונות שלמות המסתירות חיילי חמס, עלינו להפגיז בתי חולים המשמים מקלט למחבלים.
מול עשו ועולם המערבי, עלינו לגלות נחישות ולא להיות מושפעים מהלחץ שהם מפעילים עלינו.
בדרך כלל, מטרת המלחמה היא לכבוש את שטח האויב ולהכניע אותו באופן מוחלט. כך אנחנו צריכים לפעול, למען שלום העולם וקידום תהליך הגאולה.
כך העמים יראו את האמונה של עם ישראל וזה יגרום לקידוש ה' עצום.
הגילוי הכי גדול של עצמאות ושל ביטול הגלות הוא בחידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש.
לדאבוננו, בניית בית המקדש נראה דבר רחוק לחלק מעם ישראל. לכן, עלינו לעמוד על כך ולהציג את בניית בית המקדש כעובדה מוגמרת.
כך נוכל לקדש את שם שמים ברבים ונוכיח להקב"ה את גודל האמונה שלנו.
זה בוודאי, לא יקרה עם הפוליטיקאים של היום, לכן עם ישראל הבריא, צריך לקחת את השלטון לידיו. ברוך ה', עם ישראל ברובו הגדול, מראה את גודל מסירות הנפש הטמון בתוכו. החיילים, תושבי הדרום מגלים התנהגות למופת. לצערנו הפוליטיקאים יקלקלו את כל ההישגים של הצבא.
בע"ה העם יתאושש ויכה את אויביו ללא פחד ומתוך ביטחון מוחלט בהקב"ה.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל וכל חיילינו הפצועים

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום שישי, ינואר 02, 2015

די לסבל !

פרשת שמות תשס”ז גיליון מס' 48
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-
6246461
לחץ כאן להדפסה
די לסבל !
למה בני ישראל חיכו למות פרעה כדי לבכות?
למה הבכי והסבל של עם ישראל, תמיד קדמו את הגאולה?
מה קרה ב-1942 וב-1967 המזכיר את מציאות בני ישראל במצרים ?
בספר שמות, המצריים מתחילים לשעבד את עם ישראל.
בני ישראל סובלים, עד כדי כך שאין להם זמן או רצון, לזעוק אל ה' על מנת שיגאל אותם. הם סמכו על השלטון המצרי, והטילו את האשמה לסבלם, על פרעה בלבד.
כאשר מת פרעה והוחלף על ידי שליט חדש, בני ישראל חשבו שהוא יבטל את הגזרות של קודמו, כמקובל בזמן החלפת שלטון.
למרבה הצער המלך החדש המשיך במדיניות הדיכוי נגד בני ישראל. בני ישראל הגיבו בבכי כדי להביע את כאבם לאור העתיד הקשה הצפוי להם. כך דורשים "בעלי התוספות" בפירושם על התורה את הפסוק: " וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב,כג).
כשפרעה רצח תינוקות וטבל בדמם, בני ישראל הבינו שהמצב נואש. ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק שבני ישראל לא זעקו לה' ולא התפללו לגאולה, אלא נאנחו בגלל העבודה הקשה והסבל הפיזי; אף על פי כן הקב"ה קיבל את תפילתם וגאל אותם. זאת לא פעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שבנקודת שיא השפל הקב"ה מתערב וגואל אותם.
בהיסטוריה הלא רחוקה שלנו ראינו פעמיים ניסים גלויים מתרחשים כאשר עם ישראל היה בסכנה קיומית אמיתית.
ב-,1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הנאצים ימ"ש עמדו לכבוש את מצרים וארץ ישראל. זוהי לדעתי השנה הכי קשה לעם ישראל, כאשר כמה חודשים לפני כן, הנאצים ימ"ש בחרו במדיניות של השמדה שיטתית של "שונאי ישראל" הנקראת בשם: "הפתרון הסופי".
בזכות רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל הנאצים ברחו מפני האנגלים. (עיין מאמר של יוסף הכהן לכבוד יום פטירתו ב-כ' טבת תר"מ: "
הצדיק שניצח את הנאצים")
כדאי לעיין בספרי ההיסטוריה המתארים את הקרב באל-עלמיין כדי לראות את יד ה' ולהיווכח בניסים הגלויים שהתרחשו במהלך הקרב הזה.
ערב מלחמת ששת הימים הייתה תקופה קשה מאוד לעם ישראל. מתוך ייאוש, נפוצה הבדיחה הקוראת לאחרון שעוזב את הארץ לכבות את האור. התחילו לפנות את הנשים והילדים לחו"ל וחששו מהגרוע מכל.
ברוך ה' בניסי ניסים הקב"ה ניצח את אויבינו וקיבלנו על מגש של כסף את חלקי ארץ ישראל ההיסטוריים, בצפון ובדרום וכמובן את הר הבית.
גם היום אנחנו נמצאים בתקופה קשה. השלטון אומנם בידי מדינת ישראל אבל 20 יהודים מורחקים מביתם לתקופה ארוכה ללא משפט, 10.000 יהודים גורשו מביתם ובוכים, 100.000מתנחלים במתח בנוגע לעתיד ביתם ופרנסתם, 1.000.000 תושבי הצפון מודאגים לקראת המלחמה הבאה נגד החיזבולה, ואחרון חביב, תושבי הדרום החיים בחרדה תמידית ושנשכחו על ידי ממשלת ישראל.
אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בשיטת הממשל, כמו בני ישראל במצרים לאחר מות פרעה.
נעבור בע"ה ממשטר "כאילו דמוקרטי" למשטר מלכותי. אבל יש תנאי למעבר הזה:
עלינו לזעוק אל ה' ולדרוש את בניית בית המקדש בכל ליבנו ולא מתוך הרגל של 2000 שנות גלות, ללא כוונה אמיתית.
הגאולה בפתח, חבל לחכות למצב בלתי נסבל כדי לבכות ולקוות ש-ה' ישמע את הבכי שלנו. נפעל עכשיו לקדם את הגאולה וביאת המשיח.
סבלנו מספיק בשואה ובשנים הראשונות של הקמת מדינת ישראל, עד כאן !!
די לסבל אסור לנו לדחות את הגאולה שבפתח
.

יום ראשון, דצמבר 28, 2014

הסנה הבוער רומז לגאולה

פרשת שמות תשס”ח גיליון מס' 97
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסנה הבוער רומז לגאולה

?מה הקשר בין עם ישראל בגלות ובין הסנה הבוער
?למה הקב"ה זירז את תהליך הגאולה במצרים


ספר שמות מתאר את תחילת השעבוד על ידי המצריים. באותה פרשה אנחנו רואים את קושי הגלות ויחד עם זה מתחיל תהליך הגאולה. הקב"ה תמיד מכין את גאולת עם ישראל לפני צרות הגלות. כך היה למשל, עם מינוי אסתר המלכה לפני גזרות המן הרשע יש"ו. גם אנחנו זכינו לראות את פריצת הציונות והעלייה לארץ ישראל, לפני השואה הנוראה.
הטבע של עם ישראל הוא הגאולה ויציאה מתחת עול הגויים. הטבע של ישראל לחיות בארצו תחת מלך ירא שמים ובית מקדש בנוי.
למעשה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער הוא מבטיח לו את שלושת הדברים: עלייה לארץ ישראל, יציאה משעבוד מצרים ועבודת ה' בהר סיני והר הבית.
-עלייה לארץ: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מהארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה.." (שמות ג,ח).
-ביטול שעבוד הגויים ומינוי מלך: " ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג,י).
-רמז עבודת המקדש בהר הבית: "...בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג,יב).
המילים "ההר הזה" מכוונים להר סיני לפי פירוש רש"י, נראה לומר שזהו גם רמז להר הבית ועבודת הקרבנות בבית המקדש.
האם קיים קשר בין הסנה הנמצא על הר סיני והר הבית?בעל ה"בית גנזי" עורך השוואה בין קדושת מקום הסנה הבוער לבין מקום המקדש (עיין דף ע"א-ג ספר שמות).
למה קדושת מקום הסנה לא נשמרה לדורות?
האם הסנה הבוער שאינו אוכל רומז לגאולת מצרים ובכלל את כל גלויות ישראל?
"הבית גנזי" כותב שיש שני סוגים של קדושה: האחת הקיימת מבריאת העולם שאינה בטלה לעולם, והשנייה הנובעת מהתאספות של כוחות הקדושה שהינה זמנית ויכולה להתבטל.
בהר הבית, במקום המקדש קיימות שני סוגי השכינה. כאשר בית המקדש בנוי אז מתווספת לשכינה העצמית שבהר המוריה את התאספות כוחות הקדושה הבאים מכל העולם.
לעומת זאת, בהר סיני שכנה קדושה הנובעת מהתאספות נקודתית של קדושה, לקראת מתן תורה לבני ישראל.
קדושה מסוג זה הייתה זמנית ונעלמה לאחר מתן תורה. אומנם לקדושה הזמנית הזאת יש מעלה מיוחדת: שהיא פורצת בכוח גדול ובצורה גלויה לכל. לכן קבלת התורה בהר סיני הייתה מלווה בקולות וברקים וניסים גלויים רבים.
אותו תהליך קרה עם הסנה כאשר הוא בער כתוצאה מהתאספות כוחות הקדושה, ואינו נשרף כי לאחר הסתלקות השכינה הוא חזור למעמדו הקודם, ללא קדושה עצמית. הלהבה שבערה רומזת להתפרצות של גאולת מצרים, שהתרחשה טרם זמנה (210 שנים במקום 400 שנה שהובטחו לאברהם אבינו).
יוצא מכאן, שגם בזמן גלותם של ישראל, השכינה יורדת על ישראל אלא שהיא אינה גלויה.כאשר השכינה מגיעה לרמה מספקת אז היא מתפרצת בצורה גלויה ומזרזת את תהליך הגאולה.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של "אתחלתא דגאולה", וראינו בעבר הלא רחוק התפרצויות של אש הגאולה. בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל ובשנת תשכ"ז כבשנו את ירושלים והר הבית.
לדאבוננו, אנחנו לא הבנו את גודל השעה והרמזים הגלויים שהקב"ה שלח לנו. עלינו לפעול באופן מיידי להגברת השכינה בארץ ישראל.
הקדושה העצמית של ארץ ישראל, ירושלים והר הבית לא השתנתה מימי בריאת העולם.
אבל עלינו להוסיף את הקדושה השנייה הנובעת מהתאספות כוחות הקדושה מכל העולם. פעולות אלה יזרזו את הגאולה: עליית יהודי העולם לארץ, כיבוש כל חלקי ארץ ישראל , העמדת מלכות הפועלת לפי התורה וכמובן בניין בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis