הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, מרץ 25, 2024

חג פורים: הכול כתוב במגילה!

פורים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 
 גיליון מס 402 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הכול כתוב במגילה!

אנחנו חוגגים מידי שנה את הניצחון בדרך נסית, על המן העמלקי.
מגילת אסתר מספרת לנו על השתלשלות האירועים בצורה נפלאה, כאשר הקב"ה מגלה לנו איך הוא מנהל את העולם ואיך הוא שומר על עם ישראל.
ננסה להבין את המהות של עמלק בסיפור המגילה וגם במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
ראשית, נעלה מספר שאלות.
מדוע עמלק במהותו שונא את ישראל?
למה עלינו להשמיד כליל את עמלק, בשונה מאויבים מאומות אחרות?
מה גרם להמן הרשע לרצות לפגוע בעם ישראל?
המאמר מתבסס על ספר טללי חיים של ה"חלבן" זצ"ל בנושא פורים. 
כאשר המן הרשע, מבקש מאחשוורוש לפגוע בעם ישראל, הוא טוען שהם מפוזרים ופרודים זה מזה.
כמו שכתוב: וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם⁠־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל⁠־עָ֗ם וְאֶת⁠־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין⁠־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃ (אסתר,ג,ח)
הפעלים 'מפוזר' ו'מפורד' מדגשים שעם ישראל לא היה מאוחד. כל אחד פעל לפי יצרו ולפי רצונו.
למעשה, התלמוד מפרש את הפסוק הזה, שעם ישראל התרחק מהתורה והמצוות.
כמו שכתוב: " יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד, אָמַר רָבָא: לֵיכָּא דְּיָדַע לִישָּׁנָא בִּישָׁא כְּהָמָן. אֲמַר לֵיהּ: תָּא נִיכַלִּינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מֵאֱלקַיְהוּ דְּלָא לֶיעְבֵּיד בִּי כְּדַעֲבַד בְּקַמָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ: [״יֶשְׁנוֹ״ —] יָשְׁנוּ מִן הַמִּצְוֹת." (מגילה, יג ע/ב).
כשעם ישראל מתרחק מהמצוות, הוא אינו מהווה גוף אחד.
לעומת זאת, לפני מתן תורה בהר סיני, בני ישראל היו מאוחדים בלב אחד כאיש אחד, כמו שרש"י מביא את דברי המכילתא ( ראה שמות יט, ב).
בזכות האחדות והאחווה הם קיבלו את התורה.
המן הרשע, הבין את חשיבות האחדות של עם ישראל, למען עצם קיומו.
כאשר הוא ראה את התנהגות עם ישראל במשתה של אחשוורוש, הוא הבין שהם מנותקים מהתורה ומהמצוות.
כתוצאה מחוסר האחדות בעם ישראל, הוא נחלש. עמלק זיהה את נקודת התורפה של ישראל. כתוצאה מזה, הוא הרגיש שהוא יכול לגבור על ישראל ח"ו.
מרדכי ואסתר הבינו היטיב את המציאות העגומה של חוסר האחדות, לכן הם ביקשו מכל יהודי שושן להתאחד בתפילה ותענית.
כמו שכתוב: לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃  (אסתר ד,טז).
 
ה'חלבן' מסביר שעם ישראל בפנימיות שלו, תמיד מואחד ומחובר. לכולנו נשמה אחת גדולה.
הפירוד והמחלוקת קיימים בצורה חיצונית בלבד. 

יום שישי, מרץ 01, 2024

שעות פתיחה הר הבית

 שעות פתיחה של הר הבית בירושלים

מיום ראשון עד יום חמישי: מ 7-00 בבוקר  עד 11-00

ובצהריים: מ 13-30 עד 14-30 בשעון קיץ

בשעון חורף: מ 12-30 עד 13-30

בע"ה בית המקדש יבנה ונעלה במשך כל היום, כולל שבתות וחגים



יום שבת, פברואר 17, 2024

פרשת השבוע: פרשת תצוה- תרומה למשכן מאחדת את העם

פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד   
                    
גיליון מס 140  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 תרומה למשכן מאחדת את העם

אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב). 
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל. 
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.

יום שבת, ינואר 20, 2024

פרשת השבוע: פרשת בא- ברוח ה', ננצח!

ספר שמות- גאולת מצרים- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד               
        
גיליון מס 400  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 ברוח ה', ננצח!

חומש שמות הוא ספר הגאולה של עם ישראל. התורה מתארת את השעבוד הקשה ולאחר מכן את כל שלבי הגאולה: מקריעת ים סוף, קבלת התורה ועד בנין המשכן.
מה הדבר ההכרחי שגרם לגאולת מצרים? איך התחיל תהליך הגאולה?
ישנם שני פסוקים בתחילת פרשת וארא שיסבירו הכל.
כאשר משה רבנו פנה לראשונה לבני ישראל הם לא היו מסוגלים לשמוע את דבריו, המבשרים על סיום השעבוד.
כמו שכתוב:וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃    (שמות ו,ט).
משה רבנו טוען כלפי הקב"ה, אם בני ישראל לא שמעו אותי בגלל קושי השעבוד, איך פרעה ירצה לשמוע אותי?
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (שמות ו,יב).
רש"י מפרש את הפסוק מתוך קל וחומר.
המפרשים מקשים על רש"י, כאשר אפשר להבין מדוע בני ישראל לא שמעו את משה בגלל לחץ העבדות, אבל פרעה אינו שרוי תחת לחץ השעבוד, אלא ההיפך!
בעל ה'בית גנזי' מתרץ בצורה נפלאה וגם שופך אור חדש על אירועים נוספים שקרו לעם ישראל.
למעשה, בני ישראל צריכים לקבל את דברי משה, כדי שפרעה אף הוא יוכל לשמוע את דבר ה'.
זה מצויין בצורה מפורשת בתשובה של הקב"ה למשה רבנו בפסוק הסמוך, כמו שכתוב:
 וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם (שמות ו,יג).
הקב"ה מצווה את בני ישראל ולאחר מכן את פרעה, לצאת מהשעבוד.
פרעה אינו יכול לשחרר את בני ישראל אם הם לא חפצים בכך.
רק אחרי שעם ישראל שמע את דברי הגאולה מפי משה רבנו-הגואל, פרעה- מלך מצרים, יכול גם לשמוע.
למעשה, הקב"ה פתח את השורש בשמים כדי להתניע את תהליך הגאולה.
התפילה והרצון להיגאל מצד בני ישראל, בונים את הצינור להורדת השפע מלמעלה למטה.
זאת מהות התפילה שאנחנו מתפללים מידי יום: להוריד אלינו את השפע שקיים ללא הגבלה בשמים.
כך הקב"ה ברא את העולם: האדם צריך לבקש את השפע כדי שהוא ירד וישפיע עליו.
כאשר מאמינים שהקב"ה רוצה לתת לנו את השפע, נשאר לנו רק להוריד אותו אלינו ולבנות את הכלים לקבלתו.
האם השפע יכול לחול גם על מי שאינו זכאי לכך?
הביטחון בה' גורם לבנית הכלים והמימוש בפועל, ללא קשר לזכויות של עם ישראל או של האדם הפרטי.
כמו שכתוב: " אלא שזה סדר הנהגת הבריאה שהאדם בהכרח לו לבנות השלמת הבנין שהשפע יבוא אליו ומדויל ידו משתלם לו,....ולכן כשיש לאדם הבטחון בזה שמצד הקב"ה והשפעתו אין עיכוב רק תלוי בבנינו הרי אמונה זו עצמה בונה את הכלים שהאור ירד אליו...." (בית גנזי, וארא דף קעט).
אחרי הגילוי הנפלא הזה, ניתן להבין 3 אירועים שונים, על בסיס מה שהבאנו.
במעמד הסנה, האש לא אכלה את השיח. האש לא התפשטה ולא כלתה את העץ, כי שורש השפע של הגאולה עדיין לא קיים.
לעומת זאת, במעמד קריעת ים סוף, צינור השפע של הגאולה שריר וקיים. לכן, אין מקום לתפילה לה' מצד משה רבנו שיעשה נס.
התפילה מיותרת, כי השפע מחכה לנו כבר. לכן, מה שדרוש לעשות זה להיכנס לים עד הצוואר, כדי לגלות את הביטחון ב-ה'.
גם במלחמה בעמלק, הידיים של משה רבנו היוו את החיבור בין השפע המחכה לרדת ולנצח את אויבי ישראל. כאשר הוא הרים את ידיו כלפי השמים, הוא נתן  אמונה לבני ישראל שהם יכולים לנצח את עמלק.
כמו שכתוב:" וכאמור במשה רבנו במלחמת עמלק וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות יז,יב), כי בכח האמונה שהפיח בישראל שינצחו את עמלק בזה נצחוהו." (בית גנזי, וארא דף קעט). 
מה מקור השפע הזה שבא מהשמיים וגרם לגאולת מצרים?

sharethis