ראש השנה: תפוח בדבש רומז למקדש

ראש השנה תש"ע גיליון מס' 178
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
תפוח בדבש רומז למקדש
מה הסיבה הפנימית לאכילת התפוח בדבש?
מדוע עם ישראל נחשב כעם של אנשי מעשה?

בליל ראש השנה אנחנו נוהגים לאכול מאכלים הרומזים לדברים טובים לישראל ולקללות עבור אויבינו.
לכל קהילה וקהילה, מנהגים שונים בעניין המאכלים. אמנם, יש דבר אחד המשותף לכולם והוא: התפוח בדבש.
ננסה להבין את משמעות התפוח על פי מקורות חז"ל.
בעל ה"בן איש חי" כותב בהלכות ראש השנה על מקור המנהג של אכילת התפוח בדבש.
התפוח רומז למושג: חקל תפוחין קדישין.
"וכתבו האחרונים ז"ל הטעם שמביאין תפוח רמז לחקל תפוחין קדישין בסוד ראה ריח בני כריח שדה, ונ"ל בס"ד טעם לתפוח בליל ר"ה כי התפוח יש בו שלשה הנאות טעם ומראה וריח, והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי שהוא בני חיי מזוני לכל השנה כולה" (בן איש חי שנה א, פרשת נצבים דף קי"א)
כדי להבין את המושג הזה אנחנו צריכים לחזור אחורה בזמן, במעמד מסירת הברכות מיצחק אבינו ליעקב אבינו. כאשר יעקב אבינו נכנס לחדר אביו, כדי לקבל את הברכות- במקום עשו, יצחק אבינו מריח את בגדיו.
כך כתוב בתורה: וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.(בראשית כז,כז).

פרשת שבוע: נצבים- במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?

פרשת נצבים-וילך תשס”ו גיליון מס' 31
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
גירסא מוכנה להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/nitzavimvayelech5766.pdf
במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?

שבת האחרונה של השנה מוקדשת לחשבון נפש אישי ולאומי. הפרשה עוסקת בהרחבה בקיבוץ גלויות שלעתיד לבוא ותשובה לה'. ננסה להבין בעזרת המלבי"ם את מהות התשובה האידיאלית שמטרתה לרצות לקיים את כל מצוות התורה, כולל המצוות התלויות בארץ ובבית המקדש.
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה
(דברים ל,א)
פרק ל' עוסק בנושא התשובה, והוא נכתב לעתיד לבוא כמו שהרמב"ן מפרש:
"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות:"
אנחנו מרגישים שיש כוח בליבנו המרחיק אותנו מהחיים הרוחניים ופועל נגד תכלית הבריאה. הכוח הזה מכונה עורלת הלב, כי כל דבר מיותר נקרא עורלה, כמו העורלה שחותכים בזמן ברית המילה או פירות עורלה האסורים באכילה.
נראה לומר שעורלת הלב מרחיקה מאיתנו כל מחשבה על חידוש עבודת המקדש ועלייה להר הבית, מתוך שאיפה להרחיק אותנו מכל דבר של קדושה, קל וחומר משורש הקדושה של העולם. הקב"ה מבטיח לנו שלעתיד לבוא, הוא יסיר מאיתנו את המחסום הזה שהפך עם אורך שנות הגלות לטבע שני, כמו שכתוב:
וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל,ו)
לאחר "מילת הלב",ההשתוקקות לתכלית הבריאה-הרוחניות, תהפוך לטבע האדם בדומה לטבע של בעלי החיים.

ראש השנה: שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים

ראש השנה תשס"ט פרשת נצבים גיליון מס' 132
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים
איך להתייחס למשבר הכלכלי של היום על פי נבואות ישעיה?
מדוע בזמן הגאולה, אדום (עולם המערבי-נוצרי) צריך להיחרב?
לקראת שנה חדשה, יש לכל אחד מאתנו תקוות חדשות.
פרשת נצבים חלה תמיד לפני ראש השנה. הפרשה עוסקת בענייני תשובה ובבחירה בין הברכות לבין הקללות.
כמובן, שרצוי לבחור בחיים ולדבוק בהקב"ה, ולא לרוץ אחרי עולם חומרני, שהוא זמני.
ההפטרה שאנו קוראים, נלקחה מספר ישעיה. הנביא מבשר את הגאולה לעם ישראל ולעולם כולו. זאת ההפטרה האחרונה, מתוך שבע הפטרות של נחמות. מתשעה באב ועד ערב ראש השנה, אנחנו קוראים דברי נחמה מתוך ספרי הנביאים.
הנחמות באות לחזק אותנו, לאחר חורבן בית המקדש.
לכן רובן עוסקות בענייני הגאולה, בנין ירושלים וחידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
בימים אלה, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה, כאשר ביום אחד, מתפוצץ משבר פיננסי עולמי. מעצמה כמו ארצות הברית, נמצאת במצב קריטי, וגוררת אחריה את כל העולם המערבי.
עיתוי המשבר הזה אינו מקרי. נראה לומר, שפרקים ס"א עד ס"ג מספר ישעיה, רומזים למה שאנחנו חווים עכשיו.
פסוקים אחדים, לפני הפטרת נצבים, עוסקים בבשורת הגאולה לעם ישראל, על כל גווניו.
הנביא משתמש בארבעה לשונות שונים, כדי לבשר את הגאולה לעם ישראל.
נראה לומר, שארבעת הלשנות, הם כנגד ארבע קבוצות הקיימות בתוך העם. סדר הפניות, קשור למידת האמונה בגאולה השלמה.
רוּחַ אֲדֹנָי ה', עָלָי--יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קוֹחַ (ישעיה סא,א).
ראשית, הנביא מבשר את הגאולה לאלה שמאמינים בתהליך הגאולה ומצפים לביאת המשיח.

לקבוצה הראשונה המכונה- בעלי מידת הענווה, ישעיה הנביא פונה בלשון של בשורה. כמו שכתוב: יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים,

פרשת שבוע: נצבים וילך -הפרט יכול להושיע את הכלל

פרשת נצבים-וילך תשס”ז גיליון מס' 81
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

הפרט יכול להושיע את הכלל
?איפה שוכנת השכינה לאחר סיום הגלות
?האם הר הבית מקום ראוי לבניית בית המקדש

אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, ופרשתנו עוסקת בענייני תשובה אל ה'. פרשת נצבים נאמרה ביום מותו של משה רבנו (עיין רש"י כט,ט). כל העם ניצב מול הקב"ה כדי לכרות אתו ברית. זהו מעין מעמד הר סיני, לפני הכניסה לארץ ישראל. הפסוק הראשון של הפרשה מתחיל בלשון רבים ומסתיים בלשון יחיד.
" אתם נצבים היום כלכם לפני ידוה אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל " (דברים כט,ט).
רבנו בחיי בפירושו על התורה, מביא את דברי חז"ל הלומדים מפסוק זה את הערבות ההדדית השוכנת בעם ישראל.
" דקדקו רבותינו ז"ל מכאן שכל ישראל נתפסין בעון איש אחד" (ר' בחיי דברים כט,ט). זאת אומרת שהפרט יכול להשפיע על הכלל ולהפיל עונש על כל העם. כך היה במעשה עכן בתחילת כיבוש הארץ, שמעל בחרם וגרם לעונש על כל העם. זה לשון הפסוק " כל איש ישראל ", המלמד אותנו שאיש אחד שחטא, יכול להכשיל את כל העם, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
אם בדברים שליליים, אדם בודד משפיע על הכלל, אז כל שכן, שאדם אחד יכול להושיע את ישראל.
מרדכי היהודי או מתיתיהו הכהן, מהווים דוגמאות מצוינות לכוח הרב הגלום בתוך כל אחד מישראל. פרנסי הציבור אמורים להנהיג את עם ישראל. אבל אם הם אינם ממלאים את תפקידם, אז כל איש מישראל רשאי ואולי חייב להחליף אותם.
בימינו המצוות הלאומיות הקשורות לעם ישראל, אינם בראש סדר העדיפויות של מנהיגינו.
יש הוכחה ברורה הממחישה את הטענה הנ"ל. למעלה משבעה ימים, המוסלמים מבצעים חפירות בהר הבית, במקום הטופוגרפי של עזרת הכוהנים.
האם מנהיג אחד, ביקש להפסיק את חילול מקום המקדש?
האם איש ציבור אחד דרש להפסיק את החפירות?