גיליון מס 399 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
אין מקום לעמלק בעולם הזה!
פרשת וישלח עוסקת במפגש בין שני אחים, יעקב אבינו ועשו הרשע.
למעשה המפגש הזה מבליט את ההבדל התהומי הקיים בין עשו ובין יעקב אבינו. כאשר כל אחד מייצג עם אחר, יעקב אבינו את ישראל ועשו את אדום ועמלק.
הרב יעקב משה חרל"פ בספרו על פורים, מפרש את המפגש הזה בצורה נפלאה.
אם נתבונן בשיחה שניהלו, יעקב אבינו עם עשו, נבחין בהבדלים המהותיים של שני העמים.
עשו הרשע פותח ואומר: "יש לי רב", ויעקב אבינו עונה לו: "יש לי כל".
כמו שכתוב: ט וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ.... יא קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹקים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ (בראשית לג, ט ו יא).
מה ההבדל בין הביטוי 'רב' ל-'כל'?
הרב חרל"פ מסביר לנו שתכלית הגאולה היא לשאוף למידת השלימות. למעשה, השלימות היא 'הכל'.
הגאולה השלימה, צריכה להיות בכל תחומי החיים ובכל דבר, הן בתחום הרוחני, הן תחום הגשמי.
כל עוד יש אחיזה של הרע בעולם, אפילו בדבר מועט או מקום של העדר שמחה ודיכאון, לא נשיג את השלימות.
עמלק הטיל ארס במדרגה של שמחה כוללת והשלימות. זה קרה ביציאת מצרים, כאשר כל העם היה מאוחד בלב אחד לקראת קבלת התורה, אז הגיע עמלק וקלקל את השמחה.
לכן כאשר עם ישראל מתקרב למדרגה של 'כל', עמלק מופיע כדי להזיק ולהפריע.
כמו שכתוב: "...שבכל זמן שהולכת הדכאות ומתרחבים החיים, ישראל בסכנה עצומה שנמשכים אחרי ההבל והחיים התועים, וכל זה מגירי דעמלק ימ"ש הם.
....לכן באה פרשת זכור לחנכנו בחיים מלאים עוז וגבורה לעבוד את ה' מכל כל, ובכל זה לא יתערב שטן בתוכם..." (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים מאמר כז, דף צט).
נראה להוסיף מקור מתוך התלמוד בבלי, שאומר ששלושת האבות זכו לטעם של עולם הבא, בעולם הזה.
כאשר התלמוד מביא את המילה 'כל' המופיעה אצל שלושת האבות, כדי לרמוז לעולם הבא.
כמו שכתוב:" תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בַּכֹּל״. יִצְחָק – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִכֹּל״. יַעֲקֹב – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כֹּל״. (בבא בתרא טז ע/ב ו יז ע/א).
עכשיו נחזור לשיחה של יעקב אבינו עם עשו הרשע.
עשו אינו שואף להגיע למדרגה של 'כל', בניגוד ליעקב אבינו. עשו מסתפק ב'רב', בדבר חלקי שאינו שלם.
לעומת זאת, יעקב אבינו מכוון לשלימות ול-'כל'.
פרשת עמלק באה להזכיר לנו את השאיפה לחיים מלאים בעוז וגבורה ועבודת ה', ללא שום כתם או שארית של טומאה כמו עמלק.
נראה לומר, שעמלק מסתפק בניצחון חלקי על ישראל, כמו הטבח של שבת שמחת תורה תשפ"ד.
ישראל אינו יכול להסתפק בהשמדה חלקית של עמלק, כמו ששאול המלך עשה ונענש על כך.
עם ישראל צריך לשאוף למדרגה של האבות, של השלימות, בכל, מכל, כל.
לכן החמאס-העמלקים, מנסים בכל כוחם לעצור את הלחימה, לא על מנת להציל את עצמם אלא כדי למנוע מישראל להגיע לשלמות ול'כל'.
כל הסימנים האלה, מעידים על כך שאנחנו קרובים מאוד לגאולה השלמה.
זה תלוי בהתנהגות שלנו, האם נשאף להשלים את המשימה ולהגיע למדרגת 'כל' או שנסתפק במדרגת 'רב', כמו עשו הרשע, חס ושלום.
הרב חרל"פ מוסיף ומסביר לנו את שורש של שנאת ישראל מצד אומות העולם בכלל, ועמלק בפרט. (ראה מאמר כו)
