יום שישי, יוני 17, 2022

פרשת שבוע: פרשת שלח לך- העולם תלוי בבחירות!

פרשת שלח לך תשפ"ב

גיליון מס 384  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

העולם תלוי בבחירות!

פרשת המרגלים היא אחת הקשות בהיסטוריה של עם ישראל, לדורותיו.
ננסה להבין את השתלשלות האירועים לפי פשט הפסוקים וניעזר בפנימיות התורה.
ראשית נעלה מספר סתירות וקושיות בפסוקים הראשונים של הפרשה.
בחומש במדבר אנחנו רואים שהקב"ה מצווה את משה רבנו לשלוח מרגלים לפני הכניסה לארץ.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה':  (במדבר יג,א-ג). 
לפי פשט הפסוקים, רואים צו מפי ה' לשלוח מרגלים, לעומת זאת, הביטוי- שְׁלַח-לְךָ רומז שמשה רבנו יחליט בעצמו, האם לשלוח מרגלים או לא.
כמו שכתוב בפירוש רש"י: " לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ, אִם תִּרְצֶה שְׁלַח" (רש"י, במדבר יג,ב).
משה רבנו בספר דברים, מזכיר את פרשת המרגלים והדברים הפוכים ביחס לספר במדבר.
משה רבנו אמר שבני ישראל התקרבו אליו ובקשו ממנו לשלוח מרגלים.
כמו שכתוב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  א,כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  (דברים, א, כב-כג).
מכאן אנחנו רואים שבני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים.
מי באמת יזם את שליחת המרגלים? הקב"ה, משה רבנו או בני ישראל?
מדוע בכלל, בני ישראל רצו לשלוח מרגלים? הרי הם ראו את כל הניסים שהקב"ה עשה להם עד היום, למה שיפסיק אותם עכשיו?
מדוע משה רבנו ראה בצורה חיובית, על פי ה', את שליחת המרגלים?
ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה'בית גנזי' על שלח-לך.
ראשית, נביא את דברי הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה מתוך ספרו שערי אורה.
הרב מגלה לנו סוד נפלא בנושא בריאת העולם. הקב"ה ברא את העולם במידת הדין כאשר הוא רצה שכל ברייה וברייה תקבל ברצון את התכונות המאפיינות אותה.
במידה והברייה אינה חפצה במה שהוצע לה, היא לא תצא לפועל.
לכן, אם יש ברייה מכוערת או מזיקה או גדולה במיוחד, היא נבראת מתוך הסכמה וקיבלה ברצון ובשמחה את תכונותיה השליליות או החיוביות.
כמו שכתוב: " דע כי י"י יתברך, כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ. וכל בריה ובריה שברא, העמידה לפניו ואמר לה: דעי שאתה בצורה זו, באברים אלו, בשעבוד זה ובממשלה זו; ועתה, אם תחפצי בזה - אמרי, ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת. והשיבה כל בריה ובריה ואמרה: בזה אני חפצה ושמחה בעניין הגדול הזה. וזהו סוד שנאמר במעשה בראשית: וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ופירשו בו: והנה טוב, זה יצר טוב, מאד זה המוות. וכשברא ה' יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו, לא נשארה טענה בעולם לשום בריה לומר: שלא כדין נבראתי." (שערי אורה, שער ו, הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה(.
יוצא מכאן, שהקב"ה ברא את עולמו מתוך כבוד לבריות, מתן בחירה חופשית וללא כפייה.

יום ראשון, מאי 15, 2022

ימי ספירת העומר: מהו החופש האמיתי?

ספירת העומר תשפ"ב
גיליון מס 383  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מהו החופש האמיתי?

אנחנו בעיצומו של ספירת העומר, המחבר את חג הפסח לחג השבועות. אנחנו מתחילים לספור מליל שני של חג הפסח.
כמו שכתוב: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה  (ויקרא כג,טו).
ה"חלבן" שואל, מדוע פוגעים בכבוד של חג הפסח כאשר מזכירים כבר ביום השני את החג הבא: חג שבועות?
מן הראוי היה, לחכות לסיום 7 ימי הפסח ולהתחיל לספור את הימים לקראת מתן תורה!
מה החיפזון, כאשר מזכירים את חג שבועות ביום השני של חג פסח?
מה הקשר הנסתר בין פסח לבין שבועות?
נביא את דברי הרב חיים כהן ז"ל המיישב את השאלות האלה, בספרו טללי חיים על פסח.
חג פסח הוא חג החירות המציין את סייום השעבוד הקשה במצרים. כל סימני ליל הסדר וקרבן פסח מסמלים את סוף העבדות ותחילת תקופה חדשה עבור עם ישראל.
הקרבן פסח, מסמן את שריפת העבודה זרה של מצרים בצורה גלויה וללא פחד מתגובה אלימה.
המצה, המרור, מצוות הסבה מציינים את טעם החופש.
האם חופש זה שקיבלנו בזמן יציאת מצרים מספיק לנו? 
האם להיום עם חופשי ולא משועבד למצרים מגדיר את המהות של עם ישראל?
בוודאי שלא! 
כאשר אני חופשי, זאת אומרת שאין לי אדון שאומר לי מה לעשות, ועלי לציית לו.
אבל, השאלה מה אני, כן? מה התכלית של חיי? למה אני שואף? 
לכן, ביטול השעבוד אינו עושה אותנו עם חופשי.
הקב"ה תכנן עבורנו את השלב הבא, שהוא למלא אותנו בתוכן חיובי המשפר את העולם כולו.
קבלת התורה בחג שבועות, מציגה ייעוד ותכלית ברורה לעם ישראל: יציאה משעבוד פיזי וכניסה לממד רוחני בלתי מוגבל.
פסח הינו חג החירות והחופש ושבועות, הוא חג התורה המאירה את העולם בתוכן רוחני חיובי.
החירות, היא דבר פרטי ואישי בלבד. אנחנו שואפים להיות עבדי ה' ולא לחיות עבור עצמנו בלבד, אלא לעשות טוב לעולם.
כמו שכתוב: " זוהי המשמעות הנפלאה של ספירת העומר, שמיד ביציאה לחירות אנו מתחילים לספור אל מתן תורה, כמי שבא ואומר- אין לי רצון בחירות מצד עצמה, אינני חי בשביל עצמי בלבד. אני רוצה להיות עבד לה' יתברך בלבד! " ( טללי חיים, פסח דף רסב).
אין משמעות להיות עם חופשי ללא תורה, לכן מיד אחרי החירות משעבוד מצרים מתחילים לספור את הימים עד קבלת התורה.
מכאן, ניתן ליישב את השאלות שהעלנו למעלה. 
פסח-חג החירות אינו מספיק לבדו כדי לתת תוכן רוחני לעם ישראל, לכן עלינו לשאוף לחג השבועות-מתן תורה לקבלת חירות מלאה ברוחניות מתוך שעבוד להקב"ה.
ראוי לציין שבתקופת העומר, זכינו בשני חגים חדשים: חג העצמאות ויום ירושלים.
נראה לומר, שפסח מקביל לחג העצמאות ועדיין ממתינים לחג השבועות המגביל ליום בנין המקדש, מחיית עמלק ומינוי מלך ירא שמים. 
לאחר מלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות, בזמן כיבוש ירושלים, חברון, שכם והר הבית, ולא ניצלנו אותה.
ידוע העיקרון, שבמקום שיש קושי בחיים שלנו, זהו סימן שבנקודת הקושי הזאת עלינו לעשות מאמצים מיוחדים, כי זהו ניסיון שיש להתגבר עליו כדי לגדול לאחר מכן.

יום ראשון, אפריל 17, 2022

חג פסח: מוכנים לגאולה?

פסח תשפ"ב
גיליון מס 382  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מוכנים לגאולה?

ליל הראשון של פסח הינו, יום מיוחד. הוא מכונה בתורה: ליל שימורים, כמו שכתוב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות יב,מב).
פעמיים המילה 'שמורים' מופיעה בפסוק, וכל פעם עם תיאור אחר. פעם ראשונה כתוב שהוא שמור לה', ופעם השנייה הוא שמור לבני ישראל.
מה משמעות, שני סוגי השמירות האלה?
התלמוד בבלי, מתייחס לשאלה הזאת ואומר שה-ט"ו בניסן שמור מימי בריאת העולם כזמן של גאולה לעם ישראל.
כמו שכתוב: "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית." (ראש השנה דף יא ע/ב).
למעשה, ליל פסח מכיל בתוכו, סגולה מיוחדת הבאה לקדם את הגאולה בעם ישראל.
זה התממש פעם ראשונה, ביציאת מצרים כאשר נגאלנו מהשעבוד הקשה. אנחנו מצפים ומתפללים שזה יקרה שוב בקרוב.
בעל ה'שפת אמת', מדייק מלשון רבים של המילה 'שימורים', הרומז לגאולה נוספת לזו של יציאת מצרים, שתתרחש בעתיד.
עלינו להתכונן לקראת ליל הגאולה המיועד. גודל הגאולה היא בהתאם לגודל הציפייה.
העיקרון הזה נכון בהרבה דברים בחיי היום יום שלנו. כמה שנתכונן ונצפה לדברים גדולים, זה גורם לדברים הגדולים להתממש.
כמו שכתוב: "וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שימורים." (שפת אמת פסח, שנת תרנ"א ד"ה ליל שמורים).
לכן, עלינו לצפות ולרצות את הגאולה השלמה, ולא להסתפק ב'אתחלתא דגאולה'.
עלינו לרצות שלטון איתן המאחד את עם ישראל בארצו, בראשות מלך ירא שמים, עם בית מקדש בנוי בירושלים וחידוש עבודת הקרבנות.
כך אומות העולם יראו את התגלות השכינה בהר הבית ויקבלו את מרות הקב"ה.
מה מיוחד בליל פסח המסוגל לגאולה? איך להשתמש בכוחות של ליל השימורים, כדי לזרז את הגאולה?
הרמח"ל ובעל ה'בית גנזי' מתייחסים לשאלות האלה.
ה'בית גנזי' כותב שבליל הסדר, הקב"ה טמן כוח מיוחד המסוגל לצאת מהגלות ולהיגאל. הכוח הזה, משפיע במשך כל השנה.
כמה שנתכונן לקראת ליל פסח, נוכל לקבל את ההארה וכוחות של גאולה המתגלים בלילה הזה. (ראה בית גנזי ויקרא א, פסח סעיף סז).
זאת המשמעות של המילה 'שמורים', כאשר עלינו לשמור את הכוחות האלה שניתנים לנו בליל הסדר עבור השנה הקרובה.
נביא את הדברים הנפלאים של הרמח"ל מתוך 'מאמר החכמה'.
בלילה הזה, יש כוחות שמתחדשים מימי הבריאה. כאשר זמן הגאולה מגיע, כוחות הגאולה יוצאים מכוח אל הפועל, כמו שקרה ביציאת מצרים.

יום שישי, פברואר 18, 2022

פרשת כי-תשא, פרשת השבוע: האם החטא הביא את המשכן?

פרשת כי תשא תשפ"ב

גיליון מס 381  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם החטא הביא את המשכן?

 פרשיות בנין המשכן מופיעות בסמיכות למתן תורה.
יש קשר הדוק בין קיום התורה לבין בנין בית לה'.
המדרש רבה מביא משל נפלא השופך אור חדש על מהות המשכן ובית המקדש.
משל למלך המחתן את בתו ומתקשה להיפרד ממנה. המלך מבין שאין לו אפשרות להתנגד לעזיבת בתו, כי זה דרך הארץ.
הוא מבקש שבכל מקום שיגורו, שיהיה שמור חדר קטן עבורו כדי שיישאר קרוב לבתו.
הנמשל הוא ברור, הקב"ה נתן את התורה לבני ישראל. הוא אינו יכול להיפרד ממנה וגם אינו יכול להרחיק אותה מעם ישראל.
לכן, הקב"ה ביקש מאתנו לבנות לו בית, בכל מקום שנהיה, כמו שכתוב: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. (שמות כה,ח).
(ראה מדרש רבה, תרומה פרשה לב, סעיף ג).
נראה לומר, שהמדרש מגלה לנו סוד גדול: אין תורה ללא בית מקדש.
זאת עסקת חבילה, שאי אפשר להפריד ביניהם.
קיום התורה והמצוות הכתובות בה מחייב בנין בית לה'.
היום, התורה שלנו חסרה ואינה שלמה. לאחר אלפיים שנות גלות, הגיע הזמן לקיים את התנאי שהקב"ה עשה אתנו בזמן מתן תורה, ולבנות לו בית בירושלים, בהר הבית.
גדולי פרשני התורה, רש"י והרמב"ן חולקים על עיתוי הציווי לבנין המשכן.
האם הציווי היה לפני חטא העגל או אחריו?
המשמעות היא קריטית, כי אם הציווי היה אחרי חטא העגל, זאת אומרת שהמשכן בא לכפר על חטא ולא היה מתוכנן לכתחילה.
לעומת זאת, אם הציווי קדם את חטא העגל, המשמעות  היא שבנין המשכן בא מרצון ה' ולא ככפרה על חטא כלשהו.
ה'שם משמואל' מקשר את דעת רש"י למדרש תנחומא ודעת הרמב"ן לזוהר הקדוש.
" אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה – מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קֹדֶם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה" (רש"י, שמות לא,יח).
(ראה מדרש תנחומא תרומה סימן ח).
ודעת הרמב"ן: "על דרך הישר: משה נצטוה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל, וכשנתרצה לו הקב"ה והבטיחו שישרה שכינתו בתוכם ידע מעצמו שמצות המשכן במקומה עומדת וצוה לישראל עליה..."( רמב"ן ויקרא ח',ב').
אסמכתא מהזוהר הקדוש: " לבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ." (זהר ויקהל דף קצה ע/א).
למעשה, ה'שם משמואל' מיישב את המחלוקת בצורה נפלאה.
נביא דברי הקדמה כדי להבין את מהות בנין המשכן והשתלשלות האירועים.
כאשר משה ציווה את בני ישראל לתרום לבנין המשכן, הייתה התלהבות עצומה, ותוך יומיים התרומות היו מספיקות.

sharethis