גיליון מס 315 מאת שמואל בן חמו
לקבלת
מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL
ל-
parashathamikdash@gmail.com
ראש השנה, חג האחדות
בכל שנה אנחנו קוראים בסמוך לראש השנה את הפרשיות
נצבים ו-וילך. הנושא המרכזי בשתי הפרשיות הוא התכנסות העם.
בפרשת נצבים בני ישראל מתאספים כדי לכרות ברית
עם הקב"ה ופרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בחצרות בית המקדש לאחר שנת השמיטה.
מדוע משה רבנו כורת ברית ה' עם בני ישראל לקראת
מותו ולא עשה זאת לפני כן?
מדוע מצוות הקהל מופיעה לאחר מעמד ברית ה' ובאמצע
העברת השלטון ליהושע?
למה מצוות הקהל נאמרה בסוף ספר דברים ולא בתחילתו
עם שאר מצוות המלך?
האם יש קשר בין התכנסות העם וראש השנה?
המהר"ל מפראג מפרש שכל עוד משה רבנו הנהיג
את בני ישראל הוא היה שומר עליהם ,לימד אותם את התורה ואיך לעבוד את ה'. לכן לקראת
פטירתו הוא חידש את הברית בין ישראל ובין הקב"ה. משה רבנו ידע שבני ישראל חלשים
יותר כאשר הוא לא ינהיג אותם ועלולים לחטוא.
כמו שכתוב: "...כל ימי משה לא היה צריך
להכניסם בברית שהרי הוא מלמדם ומנהיגם להיות עובדים להקדוש ברוך הוא וידע כי אחר מותו
צריכים יותר לברית.." ( מהר"ל, גור אריה, נצבים דף קלב).
ננסה קצת להעמיק ולהבין איך משה רבנו או המלך
משפיעים על ישראל. ה"שם משמואל" מביא את הרמב"ם מהלכות מלכים שמציין
שהלב של מלך ישראל הוא ליבו של ישראל, לכן יש לשמור עליו מכל משמר. זאת אומרת שכל מה
שקורה למלך משפיע על כל ישראל. כמו שכתוב: "על הסרת ליבו הקפידה תורה, שנאמר
"ולא יסור לבבו" (דברים יז,יז) שליבו,
הוא לב כל קהל ישראל; ולפיכך דיבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם". (הרמב"ם,
הלכות מלכים, פרק ג הלכה ו').
לכן המלך קורא את התורה במעמד הקהל בבית המקדש
כדי שהתורה תחדור לליבו ויחד איתו ללב של כל ישראל. (ראה שם משמואל שנת תרע"ב
פרשת וילך דף רכז).
נראה להוסיף שמשה רבנו הכיל בתוכו את כל עם
ישראל כמו מלך או כהן גדול.
מצוות הקהל הינה המצווה הכללית האחרונה שכתובה
בתורה. יש למצווה הזאת משמעות מיוחדת לקראת הכניסה לארץ וגם לקראת ראש השנה.
בעל ה"בית גנזי" מביא את "ספר
הבתים" כדי להסביר את המשמעות העמוקה של מצוות הקהל.
לאחר שנת השמיטה, הקב"ה צריך לבחון את
זכותנו על ארץ ישראל. אם אנחנו ראויים הקב"ה יחדש את בעלותנו על הארץ.
כאשר המלך קורא בתורה לפני כל ישראל זה מהווה
מעין מעמד הר סיני חוזר לקבלת התורה.
השמיטה מחדשת את קבלת הארץ ומעמד הקהל משחזר
את מתן תורה מהר סיני.
נראה להוסיף, שבמעמד הקהל שלושה דברים מתאחדים
בו זמנית: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בבית המקדש.
זאת המציאות האידיאלית!