הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, אוקטובר 29, 2016

פרשת שבוע: פרשת בראשית האשה רומזת למזבח

פרשת בראשית תשע"ז
גיליון מס' 281 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האשה רומזת למזבח

פותחים מחדש את התורה עם פרשת בראשית. התורה מתארת לנו את תהליך בריאת העולם. פרשה זאת מכילה סודות גדולים על העולם הזה ואיך הקב"ה מפעיל אותו. ננסה להתעמק בנושא של יצירת האשה מהצלע של אדם הראשון ובתוצאה של חטא עץ הדעת לפי פירוש רבנו בחיי.
הוא שופך אור חדש על כל הפרשה בדרך השכל. כאשר האדם הוא כנגד השכל והאשה כנגד החומר מצד הדברים המעשיים והבינה.
כאשר התורה אמרה שלא טוב לאדם להישאר ללא בת זוג, היא מתכוונת לשכל שצריך להתלוות לכלי חומרי כדי להוציא לפועל את מחשבותיו. כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ (בראשית ב,יח).
"והאדם הוא רמז לשכל, והשכל לא טוב היותו לבדו, כי הוא צריך לכלי שיראה בו פעולותיו ושיהיה לו עזר בקיום התורה והמצות והכלי הזה הוא החומר...." (רבנו בחיי, בראשית ג, כא).
השכל אינו יודע לתרגם למעשים את המחשבות והרעיונות שלו, הוא נעזר בתכונת הבינה כדי לעשות זאת. מתוך לשון הפסוק העוסק ביצירת האשה ניתן לגלות דברים נפלאים.
וַיִּבֶן ה' אֱלֹקים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָֽאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הֽאָדָֽם׃ (בראשית ב,כב).
התורה משתמשת בפועל "ויבן" ולא במילה "וייצר" או "ויעש". זה רומז למילה "בינה", כאשר זאת מידה טובה המאפיינת את האשה.
כמו שכתוב: "א"ר חסדא מאי טעמה דרבי דכתיב (בראשית ב) ויבן ה' [אלקים] את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש."(מסכת נידה מה ע/ב).
נראה לומר שהתורה היא כולה רוחניות וקשורה לשכל והמצוות הן מצד החומר והמעשים. (ראה מלבים ב,כב)
המהות של התורה לא ניתנת לתרגום למעשים חומריים אלא דרך המצוות.
המצוות מאפשרות לאדם להשיג את העולמות העליונים ולהשפיע עליהם.
נראה להוסיף שהפסוק העוסק בבנין האישה וַיִּבֶן ה' אֱלֹקים אֶֽת־הַצֵּלָע דומה לפסוקים אחרים העוסקים בבנין מזבח או בנית בית המקדש.
נביא מספר דוגמאות כדי להמחיש את הדברים.
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה (בראשית ח,כ). 
וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה', וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' (בראשית יב,ח).
וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-אֵל: (בראשית לה,ז)
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃ (מלכים א', פרק ו, יד).
נראה לומר שתהליך יצירת האישה דומה לבנית מזבח. המצוות הקשורות לבנין המקדש, בגדי הכהונה ועבודת הקרבנות הן מאוד גשמיות ומעשיות.
משתמשים בחומרים יקרי ערך כמו זהב, כסף נחושת, בדים מיוחדים, משתמשים בבהמות ובדם שלהם וכו'...
מבחינה חיצונית כל עבודות המקדש ובנינו לא נראים כמו מעשים בעל מדרגה  רוחנית גבוהה.

יום שלישי, אוקטובר 25, 2016

חג סוכות: הסוכה היא פתח לעולם הבא

סוכות תשע"ז
גיליון מס' 280 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הסוכה היא פתח לעולם הבא

 אנחנו חוגגים את חג הסוכות לאחר יום כיפור. ביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים ולאחר מכן שמחים שמחה גדולה בחג הסוכות.
בעל ה"שפת אמת" לומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה. (ראה שפת אמת לסוכות שנת תר"מ).
כמו שכתוב בתלמוד: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .... העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר." (מסכת ברכות דף ה ע/א).
נראה לומר, שלאחר שביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול (ראה מאמר על יום כיפור תשע"ז), האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.
בית המקדש ועבודת הקרבנות אינם התכלית אלא אמצעי להתחבר עם העולמות העליונים של שכינה ולדבוק בהקב"ה.
הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לרגעים ספורים בלבד. לעומת זאת אנחנו שוהים בסוכה כל היום וכל הלילה במשך 7 ימים. אנחנו מצווים לאכול בתוכה, לישון בה, ללמוד בה וכך לקיים את מצוות ישיבת בסוכה.
זאת אולי הפעם היחידה שאנחנו מקיימים מצווה מתוך שינה לא מעשה כלשהו.
הסוכה נותנת לנו טעימה מעולם הבא.
הסוכה נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", זאת אומרת שעלינו להאמין שהיא כלי לקבלת השכינה. מצוות סוכה היא מיוחדת לעם ישראל כמו שבית המקדש מיוחד לישראל. כדי לקבל את השכינה עלינו להיות נבדלים מאומות העולם.
"לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות על ידי הסוכה כמו שהיה בארץ ישראל ובמקדש. ואז השם יתברך פורס סוכת שלומו עלינו." (שפת אמת לסוכות שנת תרמ"ח ד"ה חביבה).
נראה לומר שתפקיד הדפנות של הסוכה הוא להבדיל אותנו מן הגויים, והסכך בא לחבר אותנו עם הקב"ה והשכינה.
ניתן לראות את זה עם ההלכות העיקריות של המשנה הראשונה של מסכת סוכה. חכמים פוסלים סוכה כאשר אור השמש מרובה על הצל של הסכך.
אור השמש רומז לאור השכינה לכן  חייב להיות רוב של צל כדי לא להסתנוור מפני עוצמת השכינה הפורצת דרך הסכך. הסכך מגין על יושבי הסוכה ומשמש כמו הקטורת בכניסה לקודש הקדשים ומייצר ענן או מסך כדי לצמצם את עוצמת השכינה.
נראה להוסיף שאין בונים סוכה נמוכה מעשרה טפחים כדי לנתק את הסוכה מהאדמה והעולם החומרי, מצד שני אין לבנות סוכה גבוהה מידי מעל עשרים אמה ולהתקרב לשמים יתר על המידה.

יום ראשון, אוקטובר 16, 2016

חג סוכות- אין שמחה ללא מקדש

חג סוכות תשע"ו


גיליון מס' 237  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

אין שמחה ללא מקדש!

למה יש לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ?
מדוע בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור?

חג הסוכות מתאפיין בשמחה גדולה כאשר שלוש פעמים המילה שמחה מוזכרת בתורה בעניין חג הסוכות. זהו חג שמח שחל אחרי ימים הנוראים שהם ימי דין וחשבון נפש. השמחה היא הפסגה רוחנית וקיום התכלית של בריאת העולם.
המאמר מבוסס על דברי החלבן בספרו: טללי חיים על חג הסוכות, דפים שסט-שעג.
השמחה תמיד מלווה בבשר כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: "תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך " (פסחים קט ע/א).
לא מדובר באכילת בשר סתם אלא באכילת קרבן שלמים.
כי קרבן שלמים מביא שמחה לאדם שאוכל בשר שהתקדש בבית המקדש. קרבן שלמים נקרא כך (מלשון שלום) בגלל שהוא מחבר את האדם להקב"ה דרך אכילה של בשר הקרבן. בחג הסוכות אנחנו מחוייבים לעלות לרגל ולהביא שלמי חגיגה. בעזרת הקרבן- שהאדם והקב"ה כביכול נהנים ממנו, שני עולמות מתחברים. העולם העליון והעולם הזה מתחברים וזה גורם לשמחה גדולה.
החיבור הזה מתקיים בחג הסוכות לכן החג מאופיין בשמחה יתרה.
יש מקום אחד בלבד שבו מתקיים החיבור בין שני העולמות והוא בבית המקדש, ובמיוחד בזמן הקמתו. כמו שכתוב במשנה: " וכן הוא אומר, (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן." (תענית ל ע/ב).
חג הסוכות הוא מנוגד ליום כיפור. כאשר ביום כיפור אנחנו מתנתקים מהעולם החומרי ומנסים לעלות לעולם הרוחני. למעשה אנחנו מבטלים את החומר מול הרוח, כאשר ביום התשיעי אנחנו מרבים באכילה וביום העשירי דומים למלאכים. בחג הסוכות אנחנו חוגגים ביום אחד את החיבור בין עולם העליון לבין עולם התחתון. כמו שהנשמה יורדת לגוף האדם ואינה מתבטלת אליו.
על פי הדברים שהבאנו ניתן להבין למה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור ולא המשיכו את השמחה בחג הסוכות.
בנין בית המקדש הינו יום שיא בהיסטוריה של עם ישראל. בימי שלמה המלך סיימו את בנין בית המקדש שבוע ימים לפני חג הסוכות. שלמה המלך לא דחה ביום אחד את השמחה המלווה את חנוכת בית המקדש הראשון. בנוסף לכך, יום כיפור חל שלושה ימים לאחר סיום המקדש. בלי להסס, שלמה המלך החליט להמשיך את ימי השמחה ולא צמו באותה שנה.

יום שלישי, אוקטובר 11, 2016

יום כיפור: הכל התחיל מקודש הקדשים

יום כיפור תשע"ז
גיליון מס' 279 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                    

הכל התחיל מקודש הקדשים


הקב"ה נתן לנו מתנה גדולה כדי לכפר על חטאינו. ביום המיוחד הזה אנחנו רשאים להיכנס לקודש הקדשים לאחר הכנות מדוקדקות.
קודש הקדשים הינו המקום הכי קרוב להקב"ה שאינו עונה לחוקי הטבע שאנחנו מכירים. התלמוד בבלי מציין שהמידות של ארון הברית ביחד עם שני הכרובים,  שעמדו בקודש הקדשים אינן מתאימות למטמתיקה הפשוטה. התלמוד הגיע למסקנה שהארון אינו כפוף לחוקי הטבע ועומד בנס.
כמו שכתוב: " ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב כאולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד." (מסכת מגילה דף י ע/ב).
הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "אלול תשרי" מביא פירושים נפלאים על מהות בית המקדש על כל חלקיו. אנחנו נתמקד במקום בעל מדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: קודש הקדשים.
קודש הקדשים אינו שייך לעולם הזה כלל זהו מקום מיוחד להקב"ה בלבד. פעם בשנה ביום כיפור הקב"ה נותן רשות לכהן הגדול להיכנס לשם, מרוב אהבתו לישראל.
כל מקום ומקום בבית המקדש מקביל לדרגת קדושה בעולמות העליונים.  כמו שמובא במדרש תנחומא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מטה: "רבי נתן אומר, חביב הוא מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה, שנאמר, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש וגו' (שמ' טו יז). שמקדש של מעלה, מכוון כנגד בית המקדש של מטה. והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה, שנאמר, כסא כבוד מרום מראשון (ירמ' יז יב)"  (מדרש תנחומא ויקהל סימן ז).
בנוסף לכך, כל מקום בבית המקדש משפיע על נקודה שונה בקדושה של ישראל. 
כאשר קודש הקדשים הינו המקום בעל השפעה הגבוהה ביותר. בלב קודש הקדשים נמצאת אבן השתייה שמהווה את שורש העולם שלנו כאשר כל הבריאה התפשטה ממנה, כמו שכתוב בתלמוד: " ושתיה היתה נקראת: תנא שממנה הושתת העולם תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו ...." (מסכת יומא דף נד/ב).
הרמח"ל בספרו "משכני עליון" מסביר את הדברים בצורה ברורה, כמו שכתוב: " וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים לכל הדברים. ובתחלה נעשו מסילות גדולות סביבותיה, הם הדרכים לכל הנבראים למיניהם, כי כולם מבינים את דרכם, ומשם יקחו חלקם ארוחת תמיד הנתנה להם מאת המלך." (רמח"ל משכני עליון דף קג).
אבן השתייה מהווה מעין מרכז בקרה השולט על כל העולם. דרך אבן השתייה הקב"ה משפיע על העולם.
כל סודות הבריאה נמצאים במקום הקדוש הזה. זאת מתנה נפלאה שפעם בשנה הכהן הגדול נכנס לשם באמצעות מסך עשן הנוצר מהקטורת.
האדם אינו מסוגל להבין או לסבול את עוצמת הקדושה שנמצאת בקודש הקדשים. לכן הכהן הגדול מגן על עצמו כביכול בעזרת עשן הקטורת.
למעשה הכהן הגדול אינו נכנס כאדם פרטי אלא כשליח של עם ישראל. כאשר ישראל הגיע לדרגה של קודש הקדשים אז הכהן הגדול מסוגל להיחשף לעוצמת השכינה בלי להיפגע.

יום ראשון, אוקטובר 02, 2016

ראש השנה: איך להשיב את השכינה בציון?

ראש השנה תשע"ז
גיליון מס' 278 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
                                                        

איך להשיב את השכינה בציון?

אנחנו חוגגים את ראשית השנה בתפילות ובחשבון נפש אישי ולאומי. מדוע חוגגים את ראש השנה כל שנים עשר חודשים? מה משמעות מניית השנים?
המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "חגי תשרי".
הצורך למנות שנים הוא ביחס לשנת השמיטה ושנת היובל.
חישוב השנים הינו כלי עזר לחשיוב השמיטות והיובלות.
הדבר נכתב בצורה מפורשת במסכת ראש השנה, כמו שכתוב: " ארבעה ראשי שנים הםבאחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגליםבאחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשריבאחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות." (מסכת ראש השנה פרק א משנה א).
הביטוי "ראשית השנה" מופיע פעם אחת בתורה. כאשר הוא מופיע בהקשר לארץ ישראל. כמו שכתוב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. (דברים יא,יב).
בשנת היובל הכל חוזר לקדמותו, הקרקעות לבעליהן, העבדים משתחררים והשעבודים מתבטלים. החזרה למציאות קודמת זהה לשאיפה שלנו לשוב אל ה'. ראש השנה מהווה שלב ביניים לקראת שנת היובל.
סופרים את השנים כדי להתכונן לחזרה לנקודת הראשית בשנת היובל.
כמו שכתב ה"חלבן": "כי כדי להתחדש ולשוב אל נקודת הראשית יש לנקות את כל רשמי העבר, ולמחוק את כל המעכבים והשעבודים שמונעים את האדם מלשוב אל ראשיתו ולהתחדש." ("החלבן" חגי תשרי דף מה).
כמו שראינו בפרשת כי תבוא בנושא הביכורים, עלינו לבטל את מעשינו ופרי עמלנו להקב"ה ולהביא מנחת ביכורים בבית המקדש.
כל דבר שהוא ראשית כולל בתוכו קדושה מיוחדת ועלינו לתת אותו להקב"ה. ביום ראש השנה אנחנו שואפים לשוב למקור שלנו.
האדם נברא מעפר מן האדמה, כמו שכתוב:  וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה  (בראשית ב,ז).
הקב"ה לקח עפר מיוחד שבא מהמזבח שבהר הבית.
כמו שמובא בתלמוד הירושלמי:  "אמר ר' יודה בן פזי: מלא תרווד אחד נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון. אמר: הלואי ייברא ממקום המזבח ותהא לו עמידה. הדא הוא דכתיב 'וייצר ה' א‑להים את האדם עפר מן האדמה' וכתיב 'מזבח אדמה תעשה לי': מה 'אדמה' שנאמר להלן מזבח, אף כאן מזבח" (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ב).
הקב"ה ברא אותנו מאפר המזבח שבא משריפת הקרבנות.

sharethis