חג סוכות: מדוע שמחים בחג הסוכות?

סוכות תש"פ

גיליון מס 363  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מדוע שמחים בחג הסוכות?

חג הסוכות מתאפיין ברגש השמחה כאשר התורה מזכירה 3 פעמים את עניין השמחה בקשר לחג.

כמו שכתוב: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז,יד ו-טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג,מ).

בנוסף לשמחה, החג מבורך במצוות רבות: אכילה בסוכה, ארבעת המינים, ניסוך המים, ניסוך היין, 70 פרים ושמחת בית השואבה.

המצוות הגשמיות האלה מעידות על מהות החג.

נביא את דברי ה"חלבן" הנפלאים בספרו טללי חיים.

הרב חיים כהן זצ"ל מציין את הניגודיות בין פסח ובין סוכות. המצוות של פסח הן בעיקר מצוות לא תעשה, הבאות להרחיק אותנו מעולם החומר.

לעומת זאת, המצוות עשה של סוכות באות לקרב אותנו לחומר כדי לשלוט בו ולקדש אותו. אחרי שטהרנו את עצמנו בחג הפסח וקיבלנו את התורה בחג השבועות, אנחנו מוכנים להתמודד עם עולם החומרי ולהאיר אותו בקדושה.

כמו שכתוב: " ובמובן זה חג הסוכות הוא סיומת של הרגלים, בו ישראל מוכנים בשלמות להשפיע על העולם, ולכן חג זה מרובה במצוות עשה, שעניין המצווה הוא גילוי אלוקות בעולם הזה, ומצוות עשה היא גילוי אלוקות במובן של השפעה וזיכוך העולם הזה ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).

קצת קשה להבין איך מעשה גשמי יכול לגרום להוספת קדושה בעולם.

למשל, אכילת הקרבנות על ידי הכוהנים מהווה הנאה רוחנית וגשמית גם יחד, כאשר הרוחניות גוברת.

למעשה, בנין המקדש ועבודת הקרבנות נראים מבחינה חיצונית כדבר חומרי, אבל למעשה זה מחבר אותנו ישירות עם העולמות העליונים והקב"ה בכבודו ובעצמו.

כאשר העולם התחתון מתחבר עם העולם העליון זה גורם לשמחה גדולה לפני ה'.

זה כתוב בצורה מפורשת במשנה, שיום חנוכת המקדש הביא שמחה גדולה להקב"ה.

כמו שכתוב: "וכן הוא אומר, (שיר השירים ג,יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן" (מסכת תענית פרק ד משנה ח).

תכלית העולם הוא להתחבר להקב"ה בעולם הזה בעזרת החומר ולקדש אותו.

זה בדיוק מה שקורה בחג הסוכות עם מצוות ארבעת המינים או בנית הסוכה, כאשר משתמשים בצמחים ובפסולת כדי להעלות אותם ולקדש אותם.

מכאן ניתן להבין את הקשר המיוחד הקיים בין חג הסוכות ובית המקדש.

כמו שכתוב: "ואין שמחה לפני הקב"ה כמו שמחת חג הסוכות, שהיא שמחת בית המקדש ממש, ושמחת אכילת קרבן שלמים, והיא הארת הבינה במלכות ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).

נביא מספר דוגמאות בהיסטוריה של עם ישראל מיציאת מצרים ועד בית שני, הממחישות את הקשר המיוחד בין החג ובין בית המקדש.

לפי ה"שם משמואל" אם בני ישראל לא היו נופלים בחטא העגל, חנוכת בית המקדש הייתה צריכה להתקיים ביום הראשון של חג הסוכות.

נפרט את החשבון בקיצור נמרץ: לקח 72 ימים לבני ישראל לבנות את המשכן ממחרת יום כיפור לכ"ה כסלו.

חג סוכות ושמיני עצרת: התכלית היא שמיני עצרת

סוכות שמיני עצרת  תשע"ט

גיליון מס 344  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                 

התכלית היא שמיני עצרת

אנחנו חוגגים את חג סוכות במשך 7 ימים ושמיני עצרת יום אחד. למעשה שמיני עצרת מחובר לחג סוכות ומכונה: יום השמיני.

כמו שכתוב: בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי--עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט,לה).

מדוע התורה קבעה את שמיני עצרת צמוד לחג סוכות, ביום השמיני? 

מדוע אנחנו חוגגים במשך 7 ימים דווקא ולא 6 ימים למשל?

למה התורה קבעה את חג הסוכות בחודש תשרי למרות שבנין הסוכות או נס ענני כבוד התרחשו בזמן יציאת מצרים, בחודש ניסן?

ראשית נתייחס לשאלה האחרונה שנשאלה על ידי הטור בהלכות סוכה.

הטור עונה שדווקא בתקופת גשמים עם ישראל יוצא מביתו כדי לדור בסוכה כדי להראות שעם ישראל מקיים את מצוות הבורא.

כמו שכתוב: " ואף על פי שיצאנו ממצרים בחודש ניסן, לא ציוונו לעשות סוכה באותו הזמן, לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך, ולכן ציווה אותנו שנעשה בחודש השביעי, שהוא זמן הגשמים...." (טור אורח חיים, סימן תרכה).

הגאון מווילנא אינו מסתפק בתשובה הזאת, ומחדש דבר נפלא.

מצוות סוכה באה כנגד ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר ושמרו עליהם. כאשר הערב רב עשה את חטא העגל, ענני כבוד הסתלקו.

הם חזרו כאשר בני ישראל התחילו לבנות את המשכן. הגר"א מפרט את סדר הימים: ב י' תשרי משה רבנו ירד עם הלוחות השניים, ב-י"א הוא ביקש לתרום לעשיית המשכן, מ-י"ב עד י"ג הוא אסף את נדבות העם, ב-י"ד חכמי לב קיבלו את הכסף והזהב ובט"ו התחילו את מלאכת המשכן. עם תחילת עשיית המשכן ענני כבוד חזרו.

כמו שכתוב: " אבל נראה, לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן. .... ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי." ( פירוש הגר"א, דרך הפשט, שיר השירים א, ד).

מפירוש זה, רואים קשר ישיר בין בנין המשכן וחג סוכות.

נביא פירוש נוסף מבעל ה"שם משמואל" המכוון גם הוא את תאריך השלמת המשכן ביום הראשון של סוכות.

בני ישראל בנו את המשכן ב 72 ימים, מ-י"א תשרי עד כ"ה כסלו. אם לא היו עושים את חטא העגל, הם היו מתחילים לבנות את המשכן בי"ז תמוז ומסיימים אותו ב-א' תשרי. אם נוסיף 12 ימים של חנוכת המשכן עם קרבנות 12 הנשיאים מגיעים לי"ב תשרי. לאחר חנוכת המשכן בני ישראל היו נכנסים מיד לארץ ישראל.

מהר סיני לירושלים היה לוקח להם 3 ימים להגיע לירושלים ובית המקדש היה יורד מוכן מן השמים ב ט"ו תשרי.

כמו שכתוב: " ....והנה המהלך מחורב עד קדש ברנע שהלכו בשלשה ימים קל וחומר אלמלא חטאו היו מגיעים בשלשה ימים עד מקום בית המקדש, כי אז היה שייך קדש ברנע שהרי לא היו צריכין לערוך מלחמה כלל, ותיכף היה יורד להם המקדש מהשמים וזה היה בט"ו בתשרי יום חג הסוכות.." ( שם משמואל, סוכות שנת תרע"ג, דפים קמט-קנ).

כתוצאה מזה, שלמה המלך כיוון את מועד סיום בנין בית ראשון לקראת סוכות, כאשר חגיגת חנוכת בית ראשון הסתיימה בדיוק בסוכות.

כמו שכתוב: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת-הַהִיא אֶת-הֶחָג וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-נַחַל מִצְרַיִם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקינוּ, שִׁבְעַת יָמִים, וְשִׁבְעַת יָמִים--אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם (מלכים א, פרק ח פסוק סה).

לאחר חג הסוכות עם ישראל חגג את שמיני עצרת ביום השמיני. כמו שכתוב: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת-הָעָם, וַיְבָרְכוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ; וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (מלכים א, פרק ח פסוק סו).

שוב מצאנו קשר הדוק בין בית המקדש ובין חג סוכות ושמיני עצרת.

נראה לומר שקיים קשר נוסף עם המקדש במקור הדין לישיבה בסוכה 7 ימים ו-7 לילות.

התלמוד שואל מה המקור לישיבה בסוכה בלילות?

חג סוכות: חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות תשעח

גיליון מס 317 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות משופע במצוות וקרבנות. הסוכה מכונה בזוהר הקדוש: צלא דמהימנותא (צל האמונה).

זאת אומרת שהשכינה נמצאת בסוכות של עם ישראל.

מדוע השכינה מתגלה דרך הסוכה?

במה זה מתבטא? האם יש קשר בין ארץ ישראל ובית המקדש ובין הסוכה?

ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת פירוש ה"שפת אמת" על סוכות.

הקדושה שייכת לעם ישראל בלבד.  לכן כדי שהיא תתגלה, עם ישראל צריך להיבדל מהגויים ומהשפעתם.

כל המצוות של חג סוכות באות להבדיל אותנו מאומות העולם.

ראשית ננסה להתעמק במושג של הבדלה בין שני דברים ונקשר אותם למצוות החג.

יש מספר דרכים הגורמים להיבדלות.

1-הקמת מחיצה פיזית, גבול או מכשול מפריד בין אנשים או עמים.

דפנות הסוכה מהוות מחיצה בין יושבי הסוכה ובין העולם החיצוני.

הסוכה מבדילה אותנו מאומות העולם כדי שהשכינה תתגלה בתוכה.

נראה לומר, שמסיבה זאת דרושות 3 דפנות כדי לייצר חלל סגור ונפרד מהסביבה.

באופן דומה, בית המקדש מבדיל בין ישראל ובין הגויים כאשר הגויים אינם מורשים להיכנס לעזרה מעבר לחיל כמו שכתוב: "הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה הטאת." (מסכת כלים פרק א משנה ח).

2-התנהגות שונה ויוצאת מן הכלל מבדילה בין אנשים. כאשר אנחנו אוגדים ארבעת המינים ומנענעין אותם לפי סדר מסוים ומסובבים איתם את המזבח זהו דבר משונה

חג סוכות: הסוכה היא פתח לעולם הבא

סוכות תשע"ז

גיליון מס' 280 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הסוכה היא פתח לעולם הבא

 אנחנו חוגגים את חג הסוכות לאחר יום כיפור. ביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים ולאחר מכן שמחים שמחה גדולה בחג הסוכות.

בעל ה"שפת אמת" לומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה. (ראה שפת אמת לסוכות שנת תר"מ).

כמו שכתוב בתלמוד: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .... העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר." (מסכת ברכות דף ה ע/א).

נראה לומר, שלאחר שביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול (ראה מאמר על יום כיפור תשע"ז), האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.

בית המקדש ועבודת הקרבנות אינם התכלית אלא אמצעי להתחבר עם העולמות העליונים של שכינה ולדבוק בהקב"ה.

הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לרגעים ספורים בלבד. לעומת זאת אנחנו שוהים בסוכה כל היום וכל הלילה במשך 7 ימים. אנחנו מצווים לאכול בתוכה, לישון בה, ללמוד בה וכך לקיים את מצוות ישיבת בסוכה.

זאת אולי הפעם היחידה שאנחנו מקיימים מצווה מתוך שינה לא מעשה כלשהו.

הסוכה נותנת לנו טעימה מעולם הבא.

הסוכה נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", זאת אומרת שעלינו להאמין שהיא כלי לקבלת השכינה. מצוות סוכה היא מיוחדת לעם ישראל כמו שבית המקדש מיוחד לישראל. כדי לקבל את השכינה עלינו להיות נבדלים מאומות העולם.

"לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות על ידי הסוכה כמו שהיה בארץ ישראל ובמקדש. ואז השם יתברך פורס סוכת שלומו עלינו." (שפת אמת לסוכות שנת תרמ"ח ד"ה חביבה).

נראה לומר שתפקיד הדפנות של הסוכה הוא להבדיל אותנו מן הגויים, והסכך בא לחבר אותנו עם הקב"ה והשכינה.

ניתן לראות את זה עם ההלכות העיקריות של המשנה הראשונה של מסכת סוכה. חכמים פוסלים סוכה כאשר אור השמש מרובה על הצל של הסכך.

אור השמש רומז לאור השכינה לכן  חייב להיות רוב של צל כדי לא להסתנוור מפני עוצמת השכינה הפורצת דרך הסכך. הסכך מגין על יושבי הסוכה ומשמש כמו הקטורת בכניסה לקודש הקדשים ומייצר ענן או מסך כדי לצמצם את עוצמת השכינה.

נראה להוסיף שאין בונים סוכה נמוכה מעשרה טפחים כדי לנתק את הסוכה מהאדמה והעולם החומרי, מצד שני אין לבנות סוכה גבוהה מידי מעל עשרים אמה ולהתקרב לשמים יתר על המידה.

חג סוכות- אין שמחה ללא מקדש

חג סוכות תשע"ו

גיליון מס' 237  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אין שמחה ללא מקדש!

למה יש לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ?

מדוע בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור?

חג הסוכות מתאפיין בשמחה גדולה כאשר שלוש פעמים המילה שמחה מוזכרת בתורה בעניין חג הסוכות. זהו חג שמח שחל אחרי ימים הנוראים שהם ימי דין וחשבון נפש. השמחה היא הפסגה רוחנית וקיום התכלית של בריאת העולם.

המאמר מבוסס על דברי החלבן בספרו: טללי חיים על חג הסוכות, דפים שסט-שעג.

השמחה תמיד מלווה בבשר כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: "תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך " (פסחים קט ע/א).

לא מדובר באכילת בשר סתם אלא באכילת קרבן שלמים.

כי קרבן שלמים מביא שמחה לאדם שאוכל בשר שהתקדש בבית המקדש. קרבן שלמים נקרא כך (מלשון שלום) בגלל שהוא מחבר את האדם להקב"ה דרך אכילה של בשר הקרבן. בחג הסוכות אנחנו מחוייבים לעלות לרגל ולהביא שלמי חגיגה. בעזרת הקרבן- שהאדם והקב"ה כביכול נהנים ממנו, שני עולמות מתחברים. העולם העליון והעולם הזה מתחברים וזה גורם לשמחה גדולה.

החיבור הזה מתקיים בחג הסוכות לכן החג מאופיין בשמחה יתרה.

יש מקום אחד בלבד שבו מתקיים החיבור בין שני העולמות והוא בבית המקדש, ובמיוחד בזמן הקמתו. כמו שכתוב במשנה: " וכן הוא אומר, (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן." (תענית ל ע/ב).

חג הסוכות הוא מנוגד ליום כיפור. כאשר ביום כיפור אנחנו מתנתקים מהעולם החומרי ומנסים לעלות לעולם הרוחני. למעשה אנחנו מבטלים את החומר מול הרוח, כאשר ביום התשיעי אנחנו מרבים באכילה וביום העשירי דומים למלאכים. בחג הסוכות אנחנו חוגגים ביום אחד את החיבור בין עולם העליון לבין עולם התחתון. כמו שהנשמה יורדת לגוף האדם ואינה מתבטלת אליו.

על פי הדברים שהבאנו ניתן להבין למה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור ולא המשיכו את השמחה בחג הסוכות.

בנין בית המקדש הינו יום שיא בהיסטוריה של עם ישראל. בימי שלמה המלך סיימו את בנין בית המקדש שבוע ימים לפני חג הסוכות. שלמה המלך לא דחה ביום אחד את השמחה המלווה את חנוכת בית המקדש הראשון. בנוסף לכך, יום כיפור חל שלושה ימים לאחר סיום המקדש. בלי להסס, שלמה המלך החליט להמשיך את ימי השמחה ולא צמו באותה שנה.

יום כיפור : השמחה מביאה את הישועה

יום כיפור תשס”ח גיליון מס' 83
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

השמחה מביאה את הישועה
?למה חודש תשרי מבורך בהרבה ימי חג
?האם יש קשר בין ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות

חודש תשרי מבורך בימים טובים, הקשורים ביניהם. ראש השנה ויום כיפור מהווים הכנה לחג הסוכות-המסמל את השמחה. בעל ה"שפת אמת" מביא את המדרש המפורסם על פסוק מתהילים: " לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים, כז, א) אורי- בראש השנה וישעי- ביום הכיפורים" (ויקרא רבה פכ"א).
בראש השנה הקב"ה מאיר לעם ישראל במקום שהם נמצאים בו, אפילו בחושך. לכן הירח מכוסה בחג הזה והוא אינו מאיר.
לעומת זאת, ביום כיפור הקב"ה מטהר אותנו וזורק עלינו מים עליונים השמורים, מימי בריאת העולם. המים האלה מביאים את הישועה מלמעלה, כנגד המילה "ישעי".
הקב"ה משמש מעין מקווה לכל בעלי תשובה מישראל, כמו שכתוב במסכת יומא: " אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, (יחזקאל ל"ו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר, (ירמיה י"ז) 'מקוה ישראל ה'', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא פרק ח משנה ט)".

במוצאי יום כיפור אנחנו נקיים וטהורים, לכן אפשר לשמוח ולהתכונן לחג הסוכות. (עיין שפת אמת יום כיפור שנת תרמ"ז-ח).
ניתן להשיג את המעלה של חג הסוכות, רק לאחר ראש השנה ויום כיפור.
ביום כיפור, העשירי בחודש, הירח מתמלא ומגיע לרוב גודלו. אבל הירח מאיר בכל עוצמתו בחמישה עשר לחודש, בחג הסוכות. (רזי שבת ומועד ראש השנה).
חמישה עשר ימים מפרידים בין ראש השנה וחג הסוכות.

אלה חמשה עשר ימים של הכנה לקראת מדרגה העליונה של חג הסוכות, שהוא כדוגמת בית המקדש.
(עיין מאמר על סוכות תשס"ז "סוכה היא דוגמת בית המקדש"

http://otzma1.blogspot.com/2006/10/blog-post.html)
בבית המקדש יש חמש עשרה מעלות המפרידות בין עזרת נשים לעזרת ישראל. המעלות האלה ממוקמות לפני שער ניקנור. דוד המלך כתב חמשה עשר מזמורי תהילים המתחילים בשיר המעלות, כנגד המעלות שבבית המקדש.

חג סוכות: סוכה היא דוגמת בית המקדש

סוכות תשס”ז גיליון מס' 34

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

גירסא מוכנה להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/sukkot5767.pdf
סוכה היא דוגמת בית המקדש

אנחנו יושבים בסוכה, זכר לסוכות שבנו אבותינו במדבר כמו שנאמר:"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹקיכֶם " (ויקרא כג,מג).

על פי חז"ל, הסוכה מבטאה את השאיפה וההכנה לקראת הקדושה, כאשר הקב"ה בנה לעצמו סוכה בזמן בריאת העולם, במקום המקדש. הסוכה היא דירת ארעי הממחישה את חוסר השלמות הזמנית. השלמות תושג בהמשך, לאחר בניית בית המקדש על ידי בני ישראל.
"אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה שם קרא אותו שלם שנאמר (בראשית יז) ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם שם אדם צדיק מתרעם ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה *סוכה* והיה מתפלל בתוכה שנאמר (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי"(מדרש רבה בראשית נו ,י)
עבודת הקורבנות ובניין בית המקדש גורמים לשלמות הקדושה, כאשר בהעדרם הקדושה חסרה. הר הבית ממשיך את השכינה על האדם שבא לשם, גם לאחר שהוא הלך הקדושה עדיין דבוקה בו. לכן אנחנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. (בית גנזי אמור דף תשנז-ח). גם היום מאות יהודים עולים להר הבית בחול המועד כדי לחוש את השכינה.

ישנו קשר ברור בין הסוכה ובין בית המקדש

חג סוכות: הלולב הוא זכר למקדש

חג סוכות תש"ע גיליון מס' 180
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הלולב הוא זכר למקדש

למה בהקשר מצוות ארבעת המינים התלמוד מזכיר את מצוות דרישת ציון וזכר למקדש?
למה התכוון רבי יוחנן בן זכאי בתקנותיו לזכר המקדש בכלל, ובפרט בעניין נטילת הלולב במשך שבעה ימים?

השנה אין אנחנו נוטלים את ארבעת המינים ביום הראשון של החג. על פי התורה אנחנו מצווים ליטול את ארבעת המינים רק ביום הראשון של סוכות. חז"ל ביטלו את המצווה מחשש של חילול שבת. חז"ל חששו שמישהו ילך ללמוד את הנענועים אצל בקי, ויטלטל את הלולב בשבת, ארבע אמות ברשות הרבים (מסכת סוכה דף מב ע/ב).
בבית המקדש היו נוטלים את הלולב כל ימי החג, כולל שבת.
למעשה אנחנו נוטלים את הלולב שבעה ימים, בגלל התקנה של רבי יוחנן בן זכאי.
כמו שכתוב במסכת סוכה: " בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש" (מסכת סוכה פרק ג משנה י).
רבי יוחנן בן זכאי התקין מספר תקנות כדי להעלות את ירושלים בראשנו ושנזכור את בית המקדש לאחר החורבן ובמשך הגלות.
התקנות מפורטות בסוף מסכת ראש השנה ( פרק ד משניות א' עד ד').
התלמוד בבלי שואל על מה מסתמך רבי יוחנן בן זכאי כדי לחדש הלכות, זכר לבית המקדש.
כך מכתוב בתלמוד: "מנא לן דעבדינן זכר למקדש א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיהו ל,יז) כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ, דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה:" (מסכת סוכה מא ע/א).
התלמוד משיב ומביא פסוק מפורש מספר ירמיה, המתאר מציאות עגומה שישראל אינו דורש את ציון- בנין בית המקדש.
למעשה המקור למצוות דרישת ציון נמצא במסכת סוכה בעניין נטילת הלולב. במקומות בודדים ניתן למצוא בתלמוד או במשנה את הביטוי: "זכר למקדש". (יומא יט ע/ב מנחות סו ע/א , פסחים קטו ע/א ).
למה חז"ל בחרו במסכת סוכה ובמצוות נטילת לולב בפרט, כדי ללמד אותנו לעשות מעשה למען זיכרון המקדש?
נראה לומר, שניתן לחבר את מצוות ארבעת המינים למהות בית המקדש בזכות מאפיינים משותפים: אחדות כל חלקי העם, התבטלות האדם כלפי הקב"ה וקבלת עול מלכות שמים.

חג סוכות: הסוכה היא מקום שכינה

סוכות תשס”ח גיליון מס' 84
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסוכה היא מקום שכינה
? למה הקב"ה מצווה אותנו לצאת מבתינו, כאשר המזג אוויר לא מתאים לכך האם הסוכה משמשת כעין בית מקדש
מטרת חג הסוכות, היא להכניס את ישראל תחת כנפי השכינה, תחת ההשגחה האלוקית. אחרי ראש השנה ויום כיפור, אנחנו מוכנים לשמוח עם הקב"ה. ה"משך חכמה" בפירושו על התורה מסביר את מהות חג הסוכות והניגוד שבו. בתקופת האסיף האדם נמצא בשדהו, ומצפה לחזור לביתו לאחר סיום כל עבודות השדה. נגד רצון האדם, הקב"ה מצווה אותו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי- בסוכה.

מצוות בניית הסוכה באה נגד טבע האדם. הניגוד גורם לכך, שמצוות סוכה מאופיינת בקדושה מיוחדת. אם היינו בונים סוכה בחודש ניסן, היה מקום לומר, שאנחנו מנצלים את מזג אוויר הנעים שבאביב כדי לצאת מבתינו. לכן התורה מכנה את חג סוכות, חג לה'; המילים "חג לה'", חוזרות שלוש פעמים בפרשת אמור, כמו שכתוב: " ... חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַידוָד ... " ... " בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג ידוָד, שִׁבְעַת יָמִים.." " וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַידוָד, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: " (ויקרא כג, פסוקים לד,לט,מא).
שם שמים חל על הסוכה והיא מתקדשת, כמו קרבן חגיגה

חג סוכות: כך נביא מיליוני יהודים לארץ

חג סוכות תשס"ט גיליון מס' 134
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

כך נביא מיליוני יהודים לארץ
איך מצוות ארבעת המינים מקרבת את הגאולה?
האם בנין בית המקדש, הינו תנאי לקיבוץ הגלויות?

חג סוכות מבטא את השמחה של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים. הקב"ה מחל על עוונותינו, לכן תקופה חדשה מתחילה.
אחת המצוות של החג, היא קניית ארבעת המינים. המדרש רבה מקשר בין הלולב לבין שלבי הגאולה.
בזכות קיום מצוות ארבעת המינים: הקב"ה מתגלה אלינו, משמיד את עמלק, מזרז את בנין בית המקדש ושולח את מלך המשיח.
" ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון, זה עשו הרשע, דכתיב ביה (בראשית כה): ויצא הראשון. ובונה לכם ראשון זה בית המקדש, דכתיב ביה (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח, דכתיב ביה (ישעיה מא): ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. (מדרש רבה ויקרא ל,א).
מדרש זה מתאר את שלבי הגאולה שיתממשו בזכות ארבעת המינים.
בעל ה"שם משמואל" מדייק מתוך סדר ההבטחות המופיעות במדרש, שבנין בית המקדש יקדים את ביאת המשיח.

שמיני עצרת הוא המפתח לבית השלישי

שמיני עצרת תשס”ז גיליון מס' 35
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס' 02-6246461
גרסא מוכנה להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/shminiatzeret5767.pdf

שמיני עצרת הוא המפתח לבית השלישי

בתקופת שלמה המלך בזמן חנוכת בית המקדש הראשון, ימים אלה היו שמחים במיוחד. במהלך שבועיים חגגו את סיום בניית בית המקדש, שבוע לפני חג הסוכות- כולל יום הכיפורים, ומיד ולאחר מכן שבעת ימי חג הסוכות.
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א, ח,סה-ו ,לעיין במלבי"ם ).
חז"ל לומדים מפסוק זה, ששמיני עצרת הוא חג בפני עצמו. שלמה המלך פטר אותם מלהיות ביחד אתו, ובכל זאת נשארו בירושלים יום נוסף ובירכו את המלך בברכה שונה מזו של חג הסוכות, כמו שרש"י כותב במסכת ראש השנה ד/ב: "ובמסכת סופרים נמצא שירו, הוא למנצח על השמינית, ברכה לעצמה מברכין היו את המלך, זכר לחנוכת הבית שנאמר (מלכים א' ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך".
שמיני עצרת בא מיד לאחר חנוכת בית ראשון, ובכל זאת לא כללו אותו בתוך ארבעה עשר ימי השמחה.
נראה לומר שחג זה מיוחד במינו וקיים בפני עצמו, לכן אין אפשרות לצרפו לשאר החגים, לעומת זאת שמיני עצרת חייב לבוא בצמוד לחג הסוכות.
המספר שמונה מסמל תמיד את המימד שמעל הטבע והסדר הקבוע. שבעה ימי מעשה בראשית כנגד שבעה ימי השבוע מסמנים את העולם הזה הנוהג על פי רצון האלוקי. מובא במסכת ערכין, שכינור של בית ראשון היה של שבעה מיתרים, וזה של בית המקדש השלישי, לעתיד לבוא יהיה של שמונה מיתרים.
" רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעת נימין היה שנאמר שובע שמחות [את] פניך אל תיקרי שובע אלא שבע ושל ימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על* נימא שמינית"(ערכין יג ע/ב)
בחג הסוכות המספר שבע בולט במיוחד: מספר ימי החג, מספר ההקפות, מספר המרכיבים שבארבעת המינים (3הדסים+2 ערבות+ 1 לולב +1 אתרוג), 70 פרי החג ,וכו'.
נראה לומר שכל החגים שלפני שמיני עצרת מהווים הכנה והקדמה לדבר האמיתי, שבעזרתו נכנסים לתקופהחדשה שהיא: תקופת ימות המשיח.
מה משותף לראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות ?
המצווה העיקרית של ראש השנה- השופר, רומזת לאחידות ואחדות, כאשר קול היוצא מקרן האיל אינו מושפע מכוונות התוקע ואינו שונה משמעותית משופר אחד למשנהו. הקול הפשוט, היוצא מהשופר הוא עיקר התפילות של ראש השנה.
ביום הכיפורים הקטורת ממלאת תפקיד מרכזי בסדר העבודה של הכהן הגדול. שורש המילה קטורת בא מלשון קישור, ויש בה י"א סממנים, עשרה מריחים טוב ואחד- החלבנה שריחו רע. הקטורת של יום הכיפורים נעשית דקה במיוחד, כמו שכתוב במסכת יומא פרק ד משנה ד: "דקה מן הדקה". השם משמואל מסביר שהכתישה הנוספת באה לאחד את כל הסממנים לדבר אחד, ובעיקר עם החלבנה- הרומזת ליהודי שאינו מקפיד על תרי"ג המצוות. כל עוד אין אחדות בין כל היהודים הכשרים- עשרת הסממנים, בלתי אפשרי לצרף את החלבנה, כי אז היא תגרום ליותר פירוד. (שם משמואל מועדים ,יוהכ"פ, תרע"ג דף קז).
בחג הסוכות, הרמזים הקוראים לאחדות העם עוד יותר גלויים ובולטים. ארבעת המינים המסמלים את כל הכתות שבעם מאוחדים באגודה אחת. תכלית הישיבה בסוכה היא אחדות העם, וישיבה משותפת בסוכה אחת גדולה כמו שכתוב במסכת סוכה:"שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז/ב). למי שעדיין לא הבין את מסר האחדות, במקדש היו סובבים את המזבח עם הערבה בכל שבעת ימי החג, וביום השביעי-יום הושענא רבה, מקיפים אותו שבע פעמים עם הערבה בלבד.
במקדש היו מעמידים סביב המזבח בדי ערבה בגובה אחד עשר אמות, כנראה רמז לאחד עשרה סממנים של הקטורת.
מראש השנה ועד הושענא רבה, הרמזים לאחדות עם ישראל נעשים יותר ויותר גלויים, לכל מי שמתבונן במצוות הייחודיות של אותו החג.
אחרי שעברנו תהליך של התאחדות במהלך החגים, מגיעים לשמיני עצרת מוכנים , כדי להשיג את המעלה הגבוהה הטמונה בחג הזה.
להפך מהחגים האחרים, זהו חג ללא מצווה מעשית כי הוא תכלית הכל – להתעלות מעל הטבע ולדבוק בשכינה.
כוחו של עם ישראל נובע מהאחדות.על מנת להגיע לימות המשיח-הרמוזים בשמיני עצרת ובתכונות הקשורות למספר שמונה, עלינו להתאחד "כאיש אחד בלב אחד".
נראה לומר שחנוכת בית ראשון שהסתיימה יום אחד לפני שמיני עצרת, רומז לנו שהם לא הגיעו למעלה מספקת של אחדות, כדי להיכנס לימות המשיח; אבל בבניין בית המקדש השלישי נזכה למעלה הזאת של ימות המשיח בב"א. לכן חז"ל לומדים מהפסוק המתאר את סיום חנוכת בית המקדש הראשון, את הדין שמגדיר את שמיני עצרת כחג בפני עצמו."שמיני רגל בפני עצמו הוא" (ראש השנה ד/ב).
לסיכום:
המהות של שמיני עצרת היא התרוממות מעל הטבע, וכניסה לימות המשיח.
מטרה זאת בר-השגה אודות אחדות של כל חלקי עם ישראל, ובראשם אחדות ציבור שומר המצוות במסגרת הסנהדרין וחידוש בית הדין הגדול.
מראש השנה ועד הושענא רבה, כל המצוות רומזות לאחדות עם ישראל כתנאי הכרחי להשגת תכלית הבריאה.