ראשית נביא כמה דברי הקדמה על מהות הקדושה וגילוי השכינה בעולם.
כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא הכיל את שכינתו בכל מקום ומקום.
כמו שכתוב בספר ישעיה: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. (ישעיה ו,ג).
הקב"ה נמצא בכל מקום אבל לא בצורה שווה. זאת אומרת שיש מקומות בעולם עם שכינה גלויה ואחרים עם שכינה מוסתרת.
עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם לרצון הבורא.
לדוגמא, כאשר הקב"ה נתן לנו את התורה על הר סיני הוא התגלה לזמן מוגבל והיה אסור להתקרב אליו מפאת קדושת המקום.
לאחר הסתלקות השכינה, הר סיני חזר לקדמותו והשכינה שוב נעדרה ממנו.
כך היה גם עם המשכן במדבר או בארץ ישראל כאשר הוא לא הותיר אחריו קדושה מיוחדת לאחר הסתלקותו.
לעומת זאת, יש מקום אחד יחיד ומיוחד ששם השכינה אינה זזה ממקומה לעולם והיא גלויה לכולם. זהו מקום המקדש בהר המוריה, בירושלים.
בהר הבית השכינה קיימת ללא מסווה עם אותו אור האין סוף שהיה מלפני הבריאה.
כמו שכתוב: " בסיני לא היה הגילוי מצד המקום שהורד ממנו הכסוי אלא שנתחדש שם השראת השכינה ואור אין סוף ולכן כשנעלם גילוי זה חזר המקום לקדמותו אבל מקדש הוא מקום שמראשית האצילות הוקבע מקום זה שאין בו העלם וכסוי ולכן זה נשאר לעולם." (בית גנזי על התורה, וישלח דף תתקנג).
ניתן למצוא אצל אבותינו הקדושים את שני הסוגים של גילוי שכינה.
פעם הקב"ה מתגלה לאבות בלשון "וירא ה' ויאמר" ופעם אחרת ללא הכנה מוקדמת ובלשון "ויאמר ה' " בלבד.
מה ההבדל בין שני סוגי הלשונות בהתקשרות בין הקב"ה ובין האבות?
יעקב אבינו עבר יסורים רבים לאחר הבריחה מבית לבן. מדרשי חז"ל מיחסים
את רצף האירועים הקשים לאי קיום נדר.
לאחר שיצא מחרן, יעקב אבינו נדר נדר בהר המוריה שאם הקב"ה ישמור עליו
ויפרנס אותו הוא יחזור למקום ויבנה בית לה' כמו שכתוב: וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר
לֵאמֹר:אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי,
וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם
לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.כא
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵאלֹקים.כב וְהָאֶבֶןהַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית
כח,כ-כב).
לאחר שהוא לא קיים את נדרו למרות שהקב"ה נענה לבקשותיו הוא נענש על
ידי מפגש קשה עם עשו, מאבק עם המלאך, חטיפת דינה על ידי שכם ומות רחל אמנו.
כמוו שכתוב: " ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני
הקדוש ברוך ...... הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא
הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה
סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש
באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת
רחל ותקבר," (מדרש תנחומא וישלח סימן ח).
למרות הצרות, יעקב אבינו לא הבין שהן באו בגלל הנדר. לכן הקב"ה אומר
לו בצורה מפורשת ללכת לבית-אל ולבנות שם מזבח, כמו שכתוב:וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה
בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ(בראשית לה,א).
הפרשה הזאת מעלה 5 שאלות שבע"ה ננסה ליישב בדרך חדשה.
איך יתכן שאיש צדיק כמו יעקב אבינו יאחר בקיום הנדר שלו ויצטרך לקבל
תזכורות כואבות מהקב"ה?
מדוע הוא קיים את נדרו בשני חלקים? ראשית הוא בנה מזבח ומאוחר יותר הקים
מצבה?
מהו ההבדל בין בנית מזבח לבין הקמת מצבה?
מדוע פרשת פטירת רחל אמנו סמוכה להקמת המצבה בהר הבית?
למה התורה אינה מתארת את האבלות של יעקב אבינו על אובדן אשתו האוהבה, בדומה
לאברהם אבינו שבכה על שרה או יעקב אבינו שהתאבל על יוסף?
ראשית עלינו להבין את מהות נדרו. יעקב אבינו נדר לבנות את בית המקדש ממש,
כך יוצא לפי פשט הפסוק: וְהָאֶבֶןהַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית
כח,כב).
כדי לבנות בית אלוקים יעקב אבינו חשב שיש לחכות את השלמת השבטים. נראה לומר
שיעקב אבינו חיכה להשלמת שתים עשרה השבטים כדי לקיים את נדרו.
בנין בית המקדש אינו דבר השייך לפרט אלא לכלל ישראל.
ראוי לציין שהר המוריה נמצא ברובו בנחלה של בנימין, לכן היה מקום לחשוב שמן
הראוי לחכות ללידת בנימין בארץ ישראל כדי לבנות את בית ה'.
לאחר שהקב"ה מצווה אותו לקיים את נדרו אין יותר מקום לספקות.
ראוי לציין שהקב"ה מבקש מיעקב אבינו לקיים את נדרו בשני שלבים, ראשית
לבנות מזבח ומאוחר יותר להקים מצבה.
בפרשת ויצא, יעקב אבינו הולך
לכיוון חרן ויוצא מארץ ישראל. הקב"ה סיבב את הכל כדי שיעקב אבינו יעלה להר
המוריה וישכב שם.
רש"י מפרש שכאשר
איש צדיק עוזב מקום מסויים, חסרונו מורגש ומשאיר רושם. כמו שכתוב: "...אלא
מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא
הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה..." (רש"י, בראשית כח,י).
מדוע התורה אינה משתמשת
באותה לשון- ויצא יעקב מבאר שבע הרומזת לחיסרון של הצדיק עם
אברהם אבינו או יצחק אבינו?
מדוע הקב"ה אילץ את
יעקב אבינו לבא להר המוריה וללון שם?
מה הרמזים המסתתרים
בפעולות הרבות שיעקב אבינו עושה בהר הבית?
ננסה ליישב את השאלות האלה
באותה הדרך.
נקדים
ונזכיר את דברי התלמוד, הקורא לבית המקדש על שם יעקב אבינו. כמו שכתוב: " ואמר
ר' אלעזר
מאי דכתיב (ישעיהו
ב) והלכו עמים רבים ואמרו
לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי
יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית
כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא
כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדהאלא כיעקב
שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" ( פסחים
פח, ע/א).
יוצא
מכאן שיעקב אבינו הרגיש קרבה מיוחדת למקום המקדש ולבית המקדש עצמו.
נראה
לומר שהוא המשיך את מסורת האמהות- שרה ורבקה שהקימו מעין משכן באוהלם. הניסים
שהתרחשו באוהל שרה אמנו מזכירים את המשכן: ברכה בעיסה כנגד לחם הפנים, הענן כנגד
השכינה שמעל המשכן והנרות כנגד מנורת הזהב. (ראה בהרחבה מאמר של תשס"ז על
פרשת חיי שרה).
יעקב
אבינו מתואר כ-איש תם יושב אוהלים. (בראשית כה,כז). הכוונה שהוא
יושב באוהל של מטה וגם באוהל של מעלה.
רבנו בחיי מפרש את השימוש בלשון רבים בפסוק- "יושב
אוהלים", כי הוא יושב באוהל של מעלה ובאוהל של מטה. כמו שכתוב: "ועל
דרך הקבלה ישב אהלים אהל של מעלה ואהל של מטה, שכבר ידעת שצורתו של יעקב
חקוקה בכיסא בכבוד.." (בראשית ר' בחיי כה,כז).
נראה לומר שהוא היה חי בקדושה
ובטהרה כה גבוהה שהוא הפך את ביתו לבית מקדש ממש. מהותו של יעקב אבינו מתאפיינת
בחיבור בין השמים ובין הארץ. וזאת בדיוק התכונה של בית המקדש והר הבית המהווים בית
ה' ומקום של שכינה בעולם הזה.
עכשיו ניתן להבין מדוע
יעקב אבינו היה צריך לבא להר המוריה ולישון שם. הרי זה לא מכובד לישון במקום של
שכינה!
יעקב אבינו כינה את הר
המוריה בית ה'. כאשר יש קרבה בין אנשים אז
ישנים אצלם. נראה לומר שכך היה עם יעקב אבינו כביכול.
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com מנוי דרך פקס: 02-6246461 לגירסת הדפסה לחץ כאןהכזונה יעשה את מקום מקדשנו !איך לשחרר את "השבויים" שבשדרות ואת החיילים החטופים ?
האם שמעון ולוי עשו את המעשה הנכון בהריגת אנשי שכם ? יעקב אבינו שולח מלאכים לעשו ומתגרה בו. חז"ל אינם רואים בעין יפה את ההתנהגות של יעקב. למה הוא היה צריך לעורר את הכלב שיושן ולגעת באוזניו ? "ר"ה פתח מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו .......כך אמר לו הקב"ה לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו כה אמר עבדך יעקב" (מדרש רבה עה,ג). יעקב מנסה למצוא חן בעיני עשו לכן הוא שולח לו מתנות רבות. יעקב אבינו משפיל את עצמו עוד יותר כאשר הוא קורא- לאחיו "אדוני" ומכנה את עצמו "עבד", כמו שכתוב:"כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעקב" (בראשית לב,ד). יעקב אבינו חוטא כאשר הוא מתחנף לעשו הרשע. מובא במסכת סוטה, שכל המתחנף לחבירו בסופו של דבר נופל בידו, ונהיה עבד שלו. "ואמר רבי אלעזר כל המחניף לחבירו סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בניו ואם אינו נופל ביד בניו נופל ביד בן בנו" (סוטה מא/ב). ה"כלי יקר" מפרש את הפחד של יעקב לקראת המפגש עם עשו, בכך שהוא הרגיש שהוא חטא כאשר הוא החניף לרשע. (כלי יקר בראשית לב,ח) הרמב"ן מפרש שהחנופה של יעקב כלפי עשו רומזת לעתיד, כאשר עם ישראל ייפול בידי הרומאים (אדום) בזמן חורבן בית המקדש השני. הנפילה תתחיל לאחר חתימת הסכם שלום בין מלכי יהודה ובין הרומאים. "ועל דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום, כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים (ספר החשמונאים א ח) ומהם שבאו ברומה (כך כותב רבינו בויקרא כו טז), והיא היתה סבת נפילתם בידם".(רמב"ן בראשית לב,ד). לצערנו זה נכון גם היום כאשר ממשלת ישראל מנסה בכל מחיר למצוא חן בעיני אומות העולם ולחתום על הסכמי שלום עם הגויים. לעומת זאת, אנחנו רואים תגובה שונה של שמעון ולוי כלפי אנשי שכם, בעקבות החטיפה והאונס של דינה. שמעון ולוי אינם חוששים מתגובה מהמדינות השכנות, בניגוד ליעקב שכעס עליהם והוכיח אותם. ישנו מדרש המשבח את הריגת אנשי שכם, כמו שמובא במדרש רבה: "אמר רבי יהודה בר סימון עכורה היתה החבית וצללנו אותה ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו" (בראשית רבה פ,יב). אברהם אבינו, גם הוא גילה אומץ רב כאשר הוא פתח במלחמה נגד ארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט מהשבי. הוא הבין שחטיפת לוט איננה מעשה טרור מקומי, אלא קריאת תיגר כלפי הקב"ה. במצב כזה חייבים למסור את נפשנו כדי למנוע חילול השם בעולם. זה בדיוק מה שעשו אברהם אבינו ובני יעקב-שמעון ולוי כדי למנוע חילול השם, כאשר הם היו מוכנים למסור את נפשם למען הקב"ה. הלוואי שנלמד מאבותינו איך לשחרר את "השבויים" שבשדרות ואת החיילים החטופים. הגאולה האחרונה לא תבוא מתוך חנופה לגויים או בדרך נסתרת כלשהי אלא ההיפך, בצורה גלויה ומתוך עוצמה. ליעקב אבינו נוסף שם חדש: ישראל. שני השמות רומזים לשתי הגאולות; יעקב כנגד גאולת מצרים וישראל כנגד הגאולה האחרונה. גאולת מצרים התרחשה בחיפזון ובצורה של מנוסה ורמייה- כי הם ביקשו ללכת לזבוח לה'. שורש השם יעקב: עקבה. הגאולה אחרונה תהיה גלויה וישרה, בדומה לשם ישראל שבא מלשון ישר: ישר אל. כך מפרש ה"כלי יקר" (בראשית לה,י) את משמעות שני השמות של יעקב אבינו.
על מנת לקרב את הגאולה עלינו ללמוד מאבותינו לא להתחנף לאומות העולם כדי לא ליפול בידם ח"ו. אין מקום למשא ומתן למסירת חלקים מארץ ישראל, או לשחרור שבויים. עלינו לשחרר את הר הבית משליטה מוסלמית ולהחזיר את הריבונות היהודית על מקום המקדש- שנקנה על ידי דוד המלך כמו שכתוב במדרש רבה: "א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף"(בראשית רבה עט,ז). עלינו לפעול ולא להפקיר את הר הבית לידי הגויים: הכזונה יעשה את מקום מקדשנו !
איך נפתור את בעית הפלשתים?מיהו משיח בן יוסף, ומה תפקידו היום? מה יכריע את עמלק והפלשתים לקראת הגאולה? יעקב אבינו ומשפחתו חוזרים לארץ ישראל. יעקב אבינו מתגרה בעשו אחיו, ושולח לו שליחים. מטרת השליחות אינה מובנת כל כך, ובייחוד המסר עצמו. יעקב אבינו מפרט לפני עשו את רכושו: שור, חמור, צאן, עבד ושפחה. כמו שכתוב: ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה... (בראשית לב,ו). חז"ל מפרשים את הפסוק הזה ביחס לשני המשיחים שיתגלו לעתיד לבוא: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. "רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה שנאמר בכור שורו הדר לו (דברים לג), חמור זה מלך המשיח שנאמר עני רוכב על חמור (זכריה ט) ...." (בראשית רבה עה,ו). על פי חז"ל, יש שני משיחים שונים, הבאים משני שבטים: יוסף ויהודה. משיח בן יוסף קשור לעניינים חומריים, כמו בניית הארץ, הקמת תשתיות לאומיות או ענייני הבטחון. לכן הסמל של יוסף הצדיק ומשיחו הינו השור. השור מעבד את האדמה ומכין אותה לזריעה, לקראת ביאת משיח בן דוד. הסמל של משיח בן דוד הוא החמור. בעל ה"שם משמואל" מפרש שהחמור מבטא את מידת הביטול להקב"ה. החמור מציית לפקודות בעליו ללא עוררין. משיח בן דוד מתגלה אחרי הופעתו של משיח בן יוסף. משיח בן דוד מבטא את העניינים הרוחניים. משיח בן יוסף אינו בהכרח אדם אחד בודד. הוא יכול להיות מורכב מקבוצה של אנשים. יש רבנים המשווים את תנועת הציונות למשיח בן יוסף. הציונות העלתה יהודים רבים לארץ ישראל, הקימה שלטון וצבא עצמאיים ויצרה כלכלה מפותחת ומשגשגת. אלה עניינים הקשורים לעולם החומרי, לכן זה מתקשר היטב עם המהות של משיח בן יוסף. אסור לנו לשכוח שמשיח בן יוסף, הוא שלב מקדים לבואו של משיח בן דוד. משיח בן יוסף אינו התכלית אלא תחנת ביניים. נראה לומר שהציונות החילונית, המנותקת מן התורה סיימה בהצלחה את תפקידה בשנת תשכ"ז, בזמן מלחמת ששת הימים. ה"שם משמואל", מפרש את המדרש שהבאנו למעלה בצורה נפלאה. משיח בן יוסף המכונה במדרש "משוח מלחמה", יילחם בגויים ויכריע אותם. הוא ינצח את אומות העולם ויתקן אותם. אומנם, יש עם אחד שאינו נכנע למשיח בן יוסף, והוא: עמלק. עמלק מסמל את הטומאה בעולם, כי הוא נלחם נגד השכינה ונגד הקב"ה. לכן נגדו, דרוש מאבק שונה. הקדושה של משיח בן דוד יכולה לבטל את הטומאה של עמלק, בעזרת האור שהיא מקרינה. מחיית עמלק תתבצע מעצמה ומכוח הקדושה של משיח בן דוד. " אבל משיח בן דוד שהוא נגד פגם הלב לא יהיה צריך ללחום עמהם למחות את שמם כלל אלא ממילא יתבררו ויתלבנו ויכללו בקדושה, ואין זה נקרא מלחמה כלל." (שם משמואל וישלח תרע"ג דף יז). ברוך ה', אין לנו בעיות חמורות עם המדינות הערביות השכנות. הכרענו אותן במהלך מלחמות קשות במהלך מאה שנים האחרונות. נשארה בעיה אחת לא פתורה, והיא הערבים החיים בארץ ישראל, הקרויים פלשתים. למעלה מארבעים שנה, ניסינו בכל הדרכים האפשריים לפתור את הבעיה הזאת ללא הצלחה. כנראה שהפלשתים באים מזרע עמלק, והציונות החילונית (משיח בן יוסף) לא יכולה להם. משיח בן דוד הוא היחיד שיכול לפתור את העניין. כל מה שניסו הפוליטיקאים וממשיכים לנסות, הביא לתוצאות שליליות המסכנים את כולנו. ראה מסירת הר הבית לוואקף, פינוי סיני, הסכמי אוסלו, התנתקות, עמונה, חברון ובניסוי הבא חלוקת ירושלים ח"ו. הגברת הקדושה יכולה לגבור על זרע עמלק. לכן הפתרון הינו לבנות את המזבח ולחדש את עבודת הקרבנות. כאשר הפלשתים יראו שעם ישראל נכנס לתהליך של "משיח בן דוד", אז הם ייכנעו ללא מלחמה. זו משמעות המדרש רבה, כאשר משיח בן דוד הנמשל לחמור, מכריע את עמלק. הפוליטיקאים אינם יכולים לפתור את הבעיות של עם ישראל בנושא: בטחון, כלכלה, צדק ו"שלום". המנדט של משיח בן יוסף הסתיים.לצערנו הם ממשיכים להתעקש להנהיג את עם ישראל. עלינו להיזהר מהם, כי חיה פצועה וגוססת מסוכנת מאוד.
לכן הם פועלים בחוסר אחראיות וטועים בהגדרת האויב האמיתי. היהודים שומרי תורה ומצוות החפצים לגילוי משיח בן דוד, מסומנים כאויב של המדינה. עלינו להבין את המסר ששלח יעקב אבינו לעשו ולקיים אותו. אין צורך במלחמה, אלא הגברת השכינה בארץ ובעולם, על ידי בנין בית המקדש השלישי. כך נגבור על הפלשתים ונקרב את הרחוקים להקב"ה בב"א.
בנימין אינו משתחווה לגויים למה בנימין אינו משתחווה לעשו?
מה מייחד את בנימין ביחס לשאר השבטים?
הפרשה עוסקת
במפגש בין יעקב אבינו ועשו או ברמה כללית יותר, בין עם ישראל ובין אדום.
מפגש זה מסתיים
בטקס של שבע השתחוויות של יעקב אבינו ומשפחתו מול עשו הרשע. בלהה וזילפה משתחוות
ראשונות, אחריהן לאה ובניה ולבסוף רחל אימנו ויוסף. כאשר יוסף ורחל אימנו משתחווים,
התורה משנה את סדר הופעתם מול עשו, ומקדימה את יוסף לרחל אימנו. כמו שכתוב: " ואחר נגש יוסף ורחל
וישתחוו " (בראשית לג,ו).
משינוי סדר
הפסוק, חז"ל לומדים שיוסף עמד לפני אימו והסתיר אותה מפני עשו, כדי להגן עליה
מפני הרשע. יוסף ידע שאימו יפת תואר וחשש שעשו יסתכל עליה ויחשוק בה. (עיין מדרש
רבה וישלח ע"ח,י).
בזכות זה יוסף
זכה בברכה מיוחדת נגד עין הרע, כמו שכתוב: "בן פורת יוסף בן פורת עלה עין"
(בראשית מט,כב).
איפה היה
בנימין במעמד הזה?
בנימין היה
בבטן אימו לכן הוא היחיד מבין השבטים שלא השתחווה לעשו, אבי אדום.
בעל ה"בית
יעקב" מוסיף ואומר שזה אינו פעם ראשונה שבנימין לא נכנע לגויים. כאשר לבן רדף
אחרי יעקב אבינו וחיפש בכל כליו את האלילים שלו, רחל לא קמה בפניו ואומרת ללבן:
"ותאמר
אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך" (בראשית
לא,לה).
רחל אימנו לא
רצתה להכניע את עצמה לפני גוי, כי היא הייתה בהריון של בנימין הצדיק. הקב"ה
שומר את בנימין שמירה מיוחדת כדי שלא יתכופף או יכניע את עצמו מול אומות העולם.
לכן רחל לא קמה
בפני לבן בזמן הריון בנימין וגם בנימין לא נכח במעמד ההשפלה של יעקב אבינו מול
עשו.
כך ה"בית
יעקב" כותב:" זה השבט עומד על הספר לקבץ ולקבל טובות מבחוץ להכניסם
לקדושה " (בית יעקב ,ויצא אות ע"ה).
לבנימין יש
דרגה מיוחדת של קדושה ובעקבות זה הוא שונה משאר השבטים.
בנימין נולד
בארץ ישראל בניגוד לשאר אחיו, והוא היחיד שלא השתתף במכירת יוסף לישמעאלים.
לא רק בנימין
הצדיק שומר על כבוד ישראל אלא גם צאצאיו.
מרדכי היהודי
אף הוא משבט בנימין, אינו משתחווה להמן הרשע. מדרש ה"ילקוט שמעוני" מביא
ויכוח בין המן הרשע ומרדכי היהודי. המן טוען בצדק, שיעקב
אבינו השתחווה
שבע פעמים לאבותיו, אז אין סיבה שהוא לא יעשה כמותם וישתחווה לו.
מרדכי ענה לו
שהוא ימיני- משבט בנימין, ובנימין לא השתחווה לעשו לכן גם הוא לא ישתחווה להמן
הרשע.
(עיין ילקוט
שמעוני אסתרפרק ג, תתרנד)
כתוצאה מעמידתו
האיתנה מול הגויים, בית המקדש נבנה בנחלה של שבט בנימין.
נראה לומר שבית
המקדש המסמל את השכנת השכינה בעולם, יכול להתקיים רק בשבט שאף פעם לא נכנע לגויים.
בית המקדש יכול
להיבנות כאשר עם ישראל אינו מתחשב בגויים ואינו מושפע מהם.
זה בעצם ימות
המשיח כאשר עם ישראל אינו משועבד לאומות העולם.
מיום הקמת
מדינת ישראל אנחנו סובלים מעול הגויים, ושואלים את עצמנו לפני כל החלטה חשובה: מה
יגיד העולם?
עלינו ללמוד
מבנימין הצדיק וממרדכי היהודי איך להישאר זקופים ולא להיכנע לאומות העולם.
ירושלים והר
הבית הם לב עם ישראל, ואין זכות לאף אדם לוותר או לערער על ריבונותנו עליהם.
כל ממשלה או
גוף שמוכן להתנתק מירושלים אינו מייצג את העם היהודי. לכן קמה יוזמה ברוכה על ידי
מספר חברים המקימים בימים אלה אלטרנטיבה לשלטון בארץ ישראל. בשבוע הבא תוקם "הקונגרס
היהודי החדש" במטרה להחזיר את ריבונות העם היהודי בארץ ישראל.
הפרשה עוסקת במפגש בין יעקב אבינו ועשו או ברמה כללית יותר, בין עם ישראל ובין אדום.
מפגש זה מסתיים בטקס של שבע השתחוויות של יעקב אבינו ומשפחתו מול עשו הרשע. בלהה וזילפה משתחוות ראשונות, אחריהן לאה ובניה ולבסוף רחל אימנו ויוסף. כאשר יוסף ורחל אימנו משתחווים, התורה משנה את סדר הופעתם מול עשו, ומקדימה את יוסף לרחל אימנו. כמו שכתוב: " ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו " (בראשית לג,ו).
משינוי סדר הפסוק, חז"ל לומדים שיוסף עמד לפני אימו והסתיר אותה מפני עשו, כדי להגן עליה מפני הרשע. יוסף ידע שאימו יפת תואר וחשש שעשו יסתכל עליה ויחשוק בה. (עיין מדרש רבה וישלח ע"ח,י).
בזכות זה יוסף זכה בברכה מיוחדת נגד עין הרע, כמו שכתוב: "בן פורת יוסף בן פורת עלה עין" (בראשית מט,כב).
איפה היה בנימין במעמד הזה?
בנימין היה בבטן אימו לכן הוא היחיד מבין השבטים שלא השתחווה לעשו, אבי אדום.בעל ה"בית יעקב" מוסיף ואומר שזה אינו פעם ראשונה שבנימין לא נכנע לגויים. כאשר לבן רדף אחרי יעקב אבינו וחיפש בכל כליו את האלילים שלו, רחל לא קמה בפניו ואומרת ללבן: "ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך" (בראשית לא,לה). רחל אימנו לא רצתה להכניע את עצמה לפני גוי, כי היא הייתה בהריון של בנימין הצדיק. הקב"ה שומר את בנימין שמירה מיוחדת כדי שלא יתכופף או יכניע את עצמו מול אומות העולם. לכן רחל לא קמה בפני לבן בזמן הריון בנימין וגם בנימין לא נכח במעמד ההשפלה של יעקב אבינו מול עשו.
כך ה"בית יעקב" כותב:" זה השבט עומד על הספר לקבץ ולקבל טובות מבחוץ להכניסם לקדושה " (בית יעקב ,ויצא אות ע"ה).
לבנימין יש דרגה מיוחדת של קדושה ובעקבות זה הוא שונה משאר השבטים.
בנימין נולד בארץ ישראל בניגוד לשאר אחיו, והוא היחיד שלא השתתף במכירת יוסף לישמעאלים.
לא רק בנימין הצדיק שומר על כבוד ישראל אלא גם צאצאיו.
מרדכי היהודי אף הוא משבט בנימין, אינו משתחווה להמן הרשע. מדרש ה"ילקוט שמעוני" מביא ויכוח בין המן הרשע ומרדכי היהודי. המן טוען בצדק, שיעקב
אבינו השתחווה שבע פעמים לאבותיו, אז אין סיבה שהוא לא יעשה כמותם וישתחווה לו.
מרדכי ענה לו שהוא ימיני- משבט בנימין, ובנימין לא השתחווה לעשו לכן גם הוא לא ישתחווה להמן הרשע.
(עיין ילקוט שמעוני אסתר ג תתרנד)
כתוצאה מעמידתו האיתנה מול הגויים, בית המקדש נבנה בנחלה של שבט בנימין.
נראה לומר שבית המקדש המסמל את השכנת השכינה בעולם, יכול להתקיים רק בשבט שאף פעם לא נכנע לגויים.
בית המקדש יכול להיבנות כאשר עם ישראל אינו מתחשב בגויים ואינו מושפע מהם.
זה בעצם ימות המשיח כאשר עם ישראל אינו משועבד לאומות העולם.
מיום הקמת מדינת ישראל אנחנו סובלים מעול הגויים, ושואלים את עצמנו לפני כל החלטה חשובה: מה יגיד העולם?
עלינו ללמוד מבנימין הצדיק וממרדכי היהודי איך להישאר זקופים ולא להיכנע לאומות העולם.
ירושלים והר הבית הם לב עם ישראל, ואין זכות לאף אדם לוותר או לערער על ריבונותנו עליהם.
כל ממשלה או גוף שמוכן להתנתק מירושלים אינו מייצג את העם היהודי. לכן קמה יוזמה ברוכה על ידי מספר חברים המקימים בימים אלה אלטרנטיבה לשלטון בארץ ישראל. בשבוע הבא תוקם "הקונגרס היהודי החדש" במטרה להחזיר את ריבונות העם היהודי בארץ ישראל.
