הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תצא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תצא. הצג את כל הרשומות

יום שבת, אוגוסט 21, 2021

פרשת השבוע -פרשת כי תצא: מה הנשק הסודי של ישראל?

פרשת כי תצא תשפ"א 
גיליון מס 376  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה הנשק הסודי של ישראל?

אנחנו נמצאים בפרשיות העוסקות בכיבוש הארץ ודיני מלחמה. לפני היציאה למלחמה, הכהן משוח מלחמה מחזק את העם בדברי עידוד ואמונה.
כמו שכתוב: ב וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל-הָעָם.  ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ—מִפְּנֵיהֶם  (דברים כ, ב-ג).
רש"י מביא את דברי התלמוד כדי לפרש את המילים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הוא מדגיש את חשיבות אמירת קריאת שמע מידי יום המצילה את עם ישראל מאויביו.
כמו שכתוב: "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:" (רש"י דברים כ,ג).
מה הסוד הטמון באמירת קריאת שמע?
מה הקשר בין מצוות קריאת שמע ובין הניצחון במלחמה?
נביא את דברי ה'שם משמואל' המאיר אור חדש על מהות מצוות קריאת שמע.
נתחיל בדברי הקדמה על מהות האדם.
גוף האדם דומה לבריאה, כאשר יש בו דברים עליונים ודברים גשמיים.
השכל הנמצא בראש האדם הינו דבר גבוה ודומה לשכל האלוקי. הוא גם משכן הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל.
כמו שכתוב בספר איוב: וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹק מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים (איוב, לא,ב).
לעומת זאת, ללב יש תפקיד שונה, כאשר הוא המקור של תאוות האדם ורצונותיו.
המוח בא כנגד הדברים העליונים והלב כנגד העולם הגשמי.
הלב והשכל משפיעים על המעשים של האדם.
הם יכולים להשפיע לכיוון חיובי או שלילי.
המצב האידאלי הוא, שהשכל פועל על פי רצון ה' ומכוון את הלב לפעול על פיו.

יום חמישי, ספטמבר 15, 2016

פרשת שבוע: פרשת כי תצא - מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא תשע"ו
גיליון מס' 276 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא כוללת מצוות רבות בתחומים מגוונים. לפי ספר החינוך  יש בה עשרים ושבע מצוות עשה וארבעים ושבע מצוות לא תעשה.
הפרשה מסתיימת בשלוש מצוות העוסקות בעמלק.
האם קיים קשר בין מגוון המצוות ובין מחיית עמלק?
נעיין במדרש תנחומא כדי לנסות לענות לשאלה הזאת.
המדרש מסביר את האימרה המפורסמת: עשו נופל בידי בניה של רחל אמנו.
המדרש מתמקד ביוסף הצדיק ומביא פסוקים המשווים בין התכונות של עשו הרשע לבין אלה של יוסף הצדיק. נראה לומר שניתן להחליף בדברי המדרש את עשו בנכדו עמלק.
המדרש מעלה בצורה ברורה את הרשעות והשחיתות של עשו/עמלק מול הנקיות והקדושה של יוסף הצדיק.
המדרש מתאר את השפעת החינוך על האדם, זכות הבכורה, עזרה הדדית והתנהגות חברתית תקינה, אמונה בה', גילוי עריות ושפיכות דמים ולבסוף כיבוד הורים.
כמו שכתוב: "רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן אומר, מסורת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל..... זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם, וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם. [זה קבל בכורה ממעשיו הטובים, וזה אבד בכורתו ממעשיו הרעים. זה כלכל את אחיו, וזה בקש להרוג את אחיו. זה גדר עצמו מן הערוה ומשפיכות דמים, וזה טנף עצמו בערוה ובשפיכות דמים. זה הודה בתחיית המתים, שנאמר, ואלהים פקוד יפקוד אתכם (בראש' נכד). וזה כפר בתחית המתים, שנאמר, הנה אנכי הולך למות (שם כה לב). זה נתן נפשו על כבוד אמו, שנאמר, ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו (שם לג ז). וזה בקש להרוג את אמו, שנאמר, ושחת רחמיו (עמוס א יא). לכך יפול זה ביד זה." (מדרש תנחומא כי תצא סימן י).
כל הנקודות האלה מופיעות בין המצוות הרבות של הפרשה: בן סורר ומורה שאינו שומע בקול הוריו, בן בכור של אישה שנואה, מצוות השבת אבידה, איסור הלוואה בריבית, נישואין בכתובה בלבד, איסור בעילה ללא קדושין ואיסור הלנה של גופת המת שנתלה.
נראה לומר שהמצוות המוזכרות לפני מצוות מחית עמלק מבליטות את ההבדל התהומי הקיים בין ישראל ובין עמלק.
הרשעות של עמלק מתגלה במקום נוסף: בבית המקדש. המדרש תנחומא מביא את דעת רבנן מתוך מספר דעות על מה יש לזכור את עמלק?
"...ורבנן אמרי, יזכר להם מה שעשו בבית המקדש, שהוא נתון בחיקו של עולם, דכתיב, ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות (יחקיאל מג יד). בא שמואל הנביא ופרע להם, שנאמר, וישסף שמואל את אגג (שמואל א טו לג)." (מדרש תנחומא כי תצא סימן ט).
המדרש אינו מובן: באיזה מעשה פגע עמלק בבית המקדש?
הבבלים והרומאים החריבו את בית המקדש הראשון והשני. הפלישתים חטפו את ארון הברית.


יום שני, אוגוסט 31, 2015

פרשת השבוע: פרשת כי תצא האם יש דבר כזה עמלק?

פרשת כי תצא תשע"ה
גיליון מס' 233 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                              האם יש דבר כזה עמלק?
מדוע המלך צריך להילחם בעמלק?
איך ניתן לזהות את עמלק היום?

בסוף פרשת כי תצא נמצאת פרשת מחיית עמלק. ננסה להבין את המשמעות של מחיית עמלק לאורך כל הדורות על בסיס פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה של הרב משה לוריא זצ"ל.
ראשית נדון בזמן הנכון להשמדת עמלק. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים על בסיס התלמוד בבלי (סנהדרין כ ע/ב), שמלך ישראל צריך לקיים את מצוות מחיית עמלק ולאחר מכן לבנות את בית המקדש.
"שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" (דברים יב,ה ) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" (ראה שמואל א טו,א-ג).  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." (שמואל ב ז,א-ב)." (רמב"ם הלכות מלכים פרק א, הלכות א ו-ב).
המלך הוא בחינת הכתר מצד הקדושה, לכן הוא מסוגל להכניע את עמלק שגם הוא בחינת הכתר אבל מצד הטומאה.
שלוש פעמים בהיסטוריה של עם ישראל התקיימו הדברים לפי הסדר הבא: מינוי מלך, מלחמה בעמלק ובנין בית לה'.
במדבר, משה רבנו הנהיג את העם במעמד של מלך ולאחר מלחמה בעמלק בנה את המשכן. בהמשך, שאול לאחר שנמנה למלך נכשל במלחמתו נגד עמלק לכן לא בנה את בית המקדש. יותר מאוחר, לאחר שדוד המלך נלחם בעמלק התאפשר לבנו-שלמה לבנות את בית המקדש הראשון. גם בית שני לא נבנה רק לאחר הכנעת המן שהיה מזרע עמלק.
למעשה עמלק לא הוכנע לגמרי לכן נחרבו שני בתי המקדש. בזמן הגאולה השלמה אנחנו מצפים שמלך המשיח יכרות לגמרי את גזע עמלק מן העולם וזה יגרום לבית המקדש השלישי להתקיים לעולם.
יש קשר בין עמלק ובין חורבן בית המקדש או מניעת בנייתו.
כמו שמובא במדרש תנחומא: " רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר: תמחה את זכר עמלק. וכתוב אחד אומר: כי מחה אמחה (שם יז יד).
כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא,
תמחה כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה
אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה
בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמ' ג יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר,כי יד על כס יה מלחמה לה' (שמ' יז טז). "
(מדרש תנחומא כי תצא, יא).

יום חמישי, ספטמבר 11, 2008

? איך לקיים את תרי"ג המצוות


פרשת כי תצא תשס”ז גיליון מס' 79
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לקיים את תרי"ג המצוות
?למה משה רבנו התחנן להיכנס לארץ ישראל
?האם עיכוב בחידוש עבודת הקרבנות משפיע על שכר שאר המצוות

בפרשת כי-תצא, אנחנו ניצבים מול בעיית שכר המצוות. התורה פירטה את שכר המצוות בשני מקרים בלבד: מצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד אב ואם.
מצווה אחת קלה –קן ציפור, ומצווה שנייה חמורה -כיבוד הורים. עבור קיום שתי המצוות יש שכר זהה, כמו שכתוב: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב,ד).
חז"ל אמרו שתרי"ג המצוות הן כנגד חלקי גוף האדם: רמ"ח איברים מול רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידים מול שס"ה מצוות לא תעשה. כל מצווה באה לתקן חלק אחד בגוף האדם. ללא קיום כל המצוות האדם אינו יכול להשיג את השלמות ונחשב לבעל מום. כידוע בעל מום אינו יכול להתקרב לקודש ולשכינה. כל דבר שהוא חסר אינו יכול לשמש בבית המקדש, סמל השלמות בעולם. מסיבה זאת משה רבנו ביקש להיכנס לארץ ישראל על מנת לקיים את המצוות התלויות בארץ, וכך להשיג את השלמות.
" דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם" (סוטה יד/א).
ה"שם משמואל" מקשה על הדרישה של משה רבנו לקיים את המצוות התלויות בארץ. אי אפשר לאדם אחד לקיים את כל תרי"ג המצוות, כי חלקן מיועדות למלך, חלקן מיוחדות לכוהנים ואחרות מתקיימות בצורה אקראית. אם כך, למה משה רבנו השייך לשבט לוי ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ, כאשר לשבט לוי אין נחלה בארץ?
ה"שם משמואל" משיב ואומר שבכל איבר שבאדם, יש בו כוח כללי הכולל בתוכו את שאר האיברים. לדוגמא, עיוור לא יוליד בהכרח ילד עיוור וכך לכל סוגי המומים. יוצא מכאן שבכל חלק של גוף האדם טמון בתוכו, כוחות של כל שאר האיברים. אותו עיקרון נכון לגבי קיום המצוות. אם אנחנו מקיימים את המצוות שבידינו לעשות אותן, אזי כוח הכללי של מצווה אחת משלימה את המצוות שאין באפשרותנו לעשות.
" דמאחר שמקיימים המצוות שיש לאל ידים לקיימן, כוח הכללי שבהן משלים את אברי הנפש שהם לעומת שאר המצוות שאי אפשר לקיימן" (שם משמואל כי-תצא דף קמב).
לכן משה רבנו זכה בשכר המצוות התלויות בארץ, למרות שלא קיים אותן. כי הן כלולות בשאר המצוות, ובתנאי ששאר המצוות נעשו לשם שמים ולא על מנת לקבל שכר.
זו הסיבה שהקב"ה לא גילה לנו את השכר של כל מצווה ומצווה, כדי שנקיים אותם לשמה ובזכות זה נקבל שכר כולל, כנגד כל תרי"ג המצוות.
אם היום אנחנו בוחרים לקיים מצוות מסוימות וחס וחלילה מחליטים להתעלם ממצוות אחרות, זה הופך אותנו לבעלי מומים.
אם בידינו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את המזבח, אזי כל המצוות שאנחנו מקיימים מאבדים מערכם. כי יש איברים שבגופנו שלא ישיגו את השלמות ויהיו חסרים.
קיום המצוות אינו יכול להיות תלוי ברצונות שלנו ובשיקולים זרים.
זהו חוסר אמונה וחילול השם לחשוב שאם לדוגמא, נקריב את קרבן פסח זה יסכן את שלום העולם. זה בדיוק ההיפך, אם לא נביא את קרבן הפסח אז נפגע בערך כל המצוות שאנחנו מקיימים, ואז העולם בסכנה אמיתית.
אם נרצה בכל ליבנו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות בית לה', אז הקב"ה יחשיב לנו את שכר המצווה הזאת,
למרות שלא קיימנו אותה בפועל. כך היה עם משה רבנו, שהתחנן להקב"ה להיכנס לארץ כמו שכתוב בתלמוד: "אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם"(סוטה יד/א).
הלוואי שנזכה לקיים את כל תרי"ג המצוות ללא כוונות זרות או אינטרסים אישיים, וכך נוכל לבנות באחדות ובשלמות את בית המקדש השלישי בב"א.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל


יום רביעי, ספטמבר 10, 2008

להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידי אויבינו



פרשת כי תצא תשס”ו גיליון מס' 29

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
גירסא להדפסה בפורמט PDF
http://otzma1.com/joomla/images/stories/kitetze5766.pdf
להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידי אויבינו

הפרשה פותחת בענייני מלחמה, וכללי התנהגות כלפי אויבינו על פי התורה. רש"י מבהיר לנו שמדובר במלחמת רשות, כי במלחמת מצווה אין מציאות של לקיחת שבויים, כי כבר נאמר "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, ט"ז).
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹהקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁביו (דברים כא, י )
רש"י מדייק ומשתמש בלשון "מלחמת ארץ ישראל" ולא- מלחמת מצווה- כנראה כדי להזכיר לנו שמטרת מלחמת מצווה צריכה להיות כיבוש שטחי ארץ ישראל; במידה ויעדי המלחמה לא כוללים כיבוש של חלקי ארץ ישראל אז המלחמה מוגדרת כרשות.
"במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה": (רש"י כא, י).
האברבנאל אומר שמקור הכוח שהקב"ה מעניק לעם ישראל כדי לנצח במלחמות, נובע מאדמת ארץ ישראל. לכן אם נלחמים כדי לוותר מלכתחילה על השטחים שיכבשו במהלך הלחימה, אז נפסיד ח"ו, כי הכוח לא יימצא בידינו.
"והכח שנתן לך היא הארץ ושאר הדברים העוזרים כולם שנתן לכם ה' יתברך תמיד למען הקים את בריתו.." (אברבנאל דברים ח').
כך דרש רב בית הכנסת "קרית חנה דוד" שבירושלים, את דברי האברבנאל.
תנאי הכרחי נוסף לפני יציאה למלחמה הוא אחדות העם, לכן הפסוק הראשון של הפרשה נאמר בלשון יחיד כדי לרמוז את חשיבות האחדות. "תצא" "בידך ""ושבית".
כך ה"שם משמואל" מפרש את הפסוק. הוא מוסיף ומסביר את סיבת התקיעה בחצוצרות לפני המלחמה, כמו שנאמר: וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: (במדבר י,ט).
כאשר אין אחדות בעם -כל אחד דואג לאינטרסים האישיים שלו ומחשיב את עצמו יותר מכל אחד אחר, אז צריך שיקרה זעזוע שיעורר את העם ויגרום לאחדות המיוחלת.
זה בדיוק תפקידם של החצוצרות, שקולותיהן דומות ליללה וגניחה, כדי להחזיר את מידת השפלות והענווה לאדם, ובזכות ההתעוררות העם יתאחד ויהיה כ"איש אחד בלב אחד".
החיות פוחדות מהאדם כי הוא נברא בצלם אלוקים, אותו יחס קיים בין אומות העולם לבין עם ישראל. הם מפחדים מאיתנו כל עוד אנחנו שומרים על צלם אלוקים שבתוכנו ומאוחדים סביב התורה והמצוות.
אבל אם ח"ו אנחנו לא מאוחדים בצלם אלוקים ומחללים את השם לעיני כל, אז קורה תהליך מעניין, כאשר הגויים לוקחים לעצמם את צלם אלוקים ומטילים עלינו אימה.
כנראה זו הסיבה שהמוסלמים מנהלים נגדנו "מלחמת קודש"- ג'יהאד, ומצליחים לאיים עלינו, ולהמיס את ליבם של ראשי מדינת ישראל.
הקב"ה יעזור לנו לנצח במלחמה- "ונתנו ה' אלקיך בידך" בתנאי שנחזיר את צלם אלוקים שנלקח בשבי על ידי אויבינו- "ושבית שביו".
אנו צריכים להילחם נגד הגויים, במטרה להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידיהם.
נראה לומר, ששלושת החיילים השבויים בידי החמאס והחיזבוללה ימ"ש, מהווים אות משמיים, כי אנחנו לא פועלים לפי כללי הלחימה הכתובים בתורה, אלא לפי המוסר המעוות של אומות העולם הרחוק מצלם אלוקים.
בהמשך ננסה לקשר בין שמות השבויים והפקת לקחים מהמלחמה.
איך להתאחד בצלם אלוקים היום ?
ה"שם משמואל" בפרשת שופטים מביא ברייתא מהמדרש רבה, ומפרש בצורה נפלאה איך שלושת המצוות משפיעות על אחדות עם ישראל.
" א"ר יהודה ברבי אלעאי על ג' דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ואלו הן למחות זכרו של עמלק ולמנות להם מלך ולבנות להם בהמ"ק ומינו להם מלך ומיחו זכרו של עמלק ולמה לא בנו להן בהמ"ק שהיו ביניהם דילטורין תדע לך דא"ר שמואל בר נחמן דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין ולמה כן שלא היה ביניהן דילטורין לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.......
ראה כמה קשה כחו של לשון הרע שנצטוו לבנות בהמ"ק ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע לא נבנה בימיהם". (מדרש רבה דברים פרשה ה פסקה ט).
ארץ ישראל מאחדת את כל הגופות של עם ישראל, המלך מאחד את הנפשות ובית המקדש מאחד את הנשמות.
עמלק גורם לפירוד בינינו ולבין הקב"ה, לכן יש מצווה מיוחדת בהשמדתו, כי הוא פתח את הדרך לאומות העולם להילחם בנו.
"הדילטורין"- המלשינים, פוגעים קשות באחדות העם, לכן הלשון הרע דוחה את בנין בית המקדש.
המדרש מראה לנו את הדרך לאחדות המובילה לניצחון במלחמה.
ארץ ישראל לא יכולה להתחלק עם אף אחד כי היא מחזיקה את הצד החומרי של העם. המלכות והשלטון תורמים לאחדות העם בייחוד בזמן מלחמה ותפקידם להשמיד את אויבינו. בית המקדש מבטא את אחדות הרוחנית של העם כאשר הם "כאיש אחד בלב אחד".
האם מדינת ישראל שואפת להגשים את שלושת המצוות האלה ?
האם ראשי השלטון פועלים לאחדות העם או ההיפך מכך ?
עלינו להתאחד ולסלק מאיתנו הגורמים התורמים לפירוד בעם, כדי לחזור:
-לתורת ישראל
-לגבולות ארץ ישראל
-להטיל אימה על אויבינו ולהשמיד את העמלקיים המודרנים.
מצאתי בשמות המשפחה של שלושת השבויים, רמזים לדברים שעלינו לשנות, כדי להחזיר לעם ישראל את צלם אלוקים שאף הוא נמצא בשבי, ומתוך כך להפיק את הלקחים האמיתיים ממלחמת לבנון השנייה.
גלעד שליט- מלשון שלטון ; עלינו להחליף את השלטון או את המשטר הנוכחי בשלטון שמקורו מהתנ"ך: המלכות.
אלדד רגב- רומז לרגבי האדמה הקדושה של ארץ ישראל. אנחנו צריכים לומר, די לנסיגות ולמסירת חלקי ארץ ישראל לגויים, ולנסות לכבוש את החלקים של לבנון, סוריה וארץ פלשתים השייכים לנו על פי תורת ישראל.
אהוד גולדווסר- משמעותו ביידיש: "מי זהב". שם זה מופיע בספר בראשית (לו,לט) ותרגומו בארמית "מצרף דהבא", פירושו: צורף זהב. המדרש הגדול אומר שהוא המציא את אומנות הצורפות של הזהב בעולם. הקשר לבית המקדש ברור, כאשר כמויות עצומות של זהב נאספו כדי לבנות את כלי המקדש. חוכמת ה' הייתה הכרחית כדי לעמוד בדרישות הטכניות הגבוהות של בניין בית המקדש וכליו.
למעשה עלינו להתעורר, ולדרוש את ציון ולהפוך אותם לחלק מחיינו, במקום לדאוג לבתינו בלבד, נדאג גם לבית ה'.
המלחמה בחוטפים צריכה להיות ללא פשרות כמו שכתוב בסוף הפרשה בנוגע לעמלק. התורה מצווה לנו להילחם בעמלק עד השמדתו, לזכור את מעשיו מלפני אלפי שנים, ולא לסלוח לעולם.
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כה, יז).
הפסוק מתחיל בלשון יחיד- "זכור...לך" ומסיים בלשון רבים- "בצאתכם". השימוש בלשון יחיד בא לחדש לנו שעלינו להרגיש שעמלק פוגע בנו אישית בכל רגע ורגע, ולא לזכור את מלחמת עמלק נגד בני ישראל, כמאורע היסטורי רחוק ללא משמעות בהווה.
עמלק תמיד פגע ופוגע בחלשים שבעם ישראל כמו שכתוב:
וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים:
(דברים כה, יח).
עייף-ממלחמות וממאבקים
יגע- מלכבוש את הארץ בשלמותה
ולא ירא אלוקים- לא בוטח בה' באמונה שלמה
הספר החינוך במצווה תר"ד, מדגיש שעל כל אחד ואחד להשתדל ולהשמיד את עמלק, זאת לא מצווה המוטלת על מלך ישראל בלבד אלא על הפרט.
אם מזדמן למישהו לקיים את מצוות מחיית עמלק והוא מתעלם ממנה, הוא עובר על מצוות עשה.
" וזאת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ,ב): שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם, בכל מקום ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם. ועובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש סיפק בידו להורגו ולא הרגו - ביטל עשה זה."
(ספר החינוך מצוה תרג)

לסיכום
מתכון בטוח לניצחון במלחמה הוא אחדות העם בצלם אלוקים. במידה ונתנהג על פי הכללים שמופיעים בפרשה, הקב"ה ינצח את אויבינו. עם ישראל מוכן לסבול כדי לקיים את מצוות השמדת החמאס והחיזבוללה, עם ישראל מתפלל שלוש פעמים ביום- "תשכון בתוך ירושלים.. ובנה אותה בנין עולם" (הכוונה לבית המקדש)- לבניית המקדש, עם ישראל לא מוכן לרחם על אויביו ולהשתמש בקוד אתי נוצרי. דרושה הנהגה שתענה לדרישות אלה, ולא הנהגה מושחתת הפועלת נגד אחדות עם ישראל בארצו הן בדיבורים הן במעשים
.

sharethis