הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות יום כיפור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יום כיפור. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אוקטובר 03, 2025

יום כיפור: איך לנסוע מעל הזמן?

יום כיפור  תשפ"ו     
                
גיליון מס' 415  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנסוע מעל הזמן?

רגע השיא של יום כיפור, הוא כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים.
הכהן הגדול מתכונן לרגע זה במשך שבעה ימים, כאשר הוא פורש מהעולם וממשפחתו.
התורה מצווה אותנו בצורה פרטנית מתי ואיך נכנסים לקודש הקודשים.
כאשר היא פותחת באזהרה, לא להיכנס בכל זמן אלא ביום ספציפי: ביום כיפור.
כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ויקרא טז,א).
מדוע הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים פעם אחת בשנה בלבד? 
למה הוא אינו נכנס בתאריכים נוספים, במשך השנה?
למה דווקא בתאריך י' בתשרי?
בע"ה נענה לשאלות האלה בצורה מעמיקה בעזרת בעל ה'בית גנזי', ה'חלבן', בעל ה'שפת אמת', פרשנים ומקורות חז"ל.
נביא דברי הקדמה, על עצם הכניסה לקודש הקדשים. מאיזה כוח אנחנו מסוגלים להיכנס לקודש הקודשים, שהינו מקום מעל הטבע שאינו שייך לעולם שלנו.
התשובה נמצאת בסדר הפסוקים של פרשת עבודת יום כיפור בספר ויקרא.
הפרשה מתחילה עם אזכור מות שני בני אהרון-נדב ואביהוא, לפני ה'.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻֽתוּ׃ (ויקרא טז,א).
ה'חלבן'- הרב חיים כהן זצ"ל, מחדש לנו דבר נפלא. 
ללא ההקרבה של נדב ואביהוא, לא היינו יכולים להיכנס לקודש הקודשים ולהישאר בחיים.
בזכות המסירות נפש שלהם, ומתוך רצון של השכנת השכינה בעם ישראל, אנחנו מסוגלים להכיל את אור העצום הנובע מקודש הקודשים.
שני בני אהרון, הכינו לנו את הדרך להשכנת השכינה, גם בתוך גוף גשמי.
כמו שכתוב: "דווקא בזכות נדב ואביהוא, נחקקה ונתייסדה בישראל ההארה העליונה שזכו אליה אחר כך ביום הכיפורים......עצם הכניסה אל הקודש פנימה, ואורו של יום הכיפורים, בא מכוח מסירות הנפש של נדב ואביהוא שביקשו שישכון כבוד בתוך מחנה ישראל, ובלהט הקודש עלו השמיימה והכשירו את ישראל להשתייך בכל מהותם אל הקדושה העליונה." (טללי חיים, אחרי מות דף תלט). 
לאחר שהם הקריבו את עצמם בקודש הקודשים, נוצרה אפשרות של חיבור בין השכינה ובין האדם, בעל גוף גשמי.
כתוצאה, משריפת נדב ואביהוא, הקב"ה מסר לנו את המצוות והקרבנות שצריך לעשות, לפני הכניסה לקודש הקדשים. 
בסיום תהליך ההכנה, הגוף מזדכך ויוכל לקלוט את עוצמת האור השופע מקודש הקודשים.
 
כשבני ישראל היו במדבר, אהרון הכהן יכול היה להיכנס בכל זמן, בתנאי שיקיים את כל המצוות והקרבנות המקדימות את כניסתו לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במדרש רבה: " אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, לֹא עֵת לְשָׁעָה, וְלֹא עֵת לְיוֹם, וְלֹא עֵת לְשָׁנָה, וְלֹא עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְעוֹלָם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס יִכָּנֵס, רַק שֶׁיִּכָּנֵס בַּסֵּדֶר הַזֶּה." 
(מדרש רבה אחרי מות פרשה כא).

יום שלישי, ספטמבר 26, 2023

יום כיפור: להבין את סודות הטבילות והקידושים

יום כיפור תשפ"ד                      
גיליון מס 398  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סודות הטבילות והקידושים

ביום הכיפורים, עיקר עבודת היום מתרכזת בבית המקדש עם עבודת הכהן הגדול.
לאחר שבוע של הכנות, הכהן הגדול נכנס 4 פעמים לקודש הקודשים. 
כולנו מכירים את הקטרת הקטורת בקודש הקודשים, 2 השעירים או פר של כהן הגדול.
יש חלק של עבודת יום הכיפורים, פחות מפורסם: הטבילות והקידושין בזמן החלפת הבגדים.
ביום כיפור, הכהן הגדול מחליף 5 פעמים בגדים, מ 8 בגדי זהב- המיועדים לעבודות הקבועות, ל 4 בגדי לבן- המיועדים לכניסה לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במשנה: "אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ טָהוֹר, עַד שֶׁיִּטְבֹּל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם, וְכֻלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה, חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד:" (מסכת יומא, פרק ג משנה ג).
למעשה סדר החלפת הבגדים מדוקדק ביותר. 
ראשית יש לקדש ידיים ורגליים, להפשיט את בגדי הזהב, לטבול במקווה, ללבוש בגדי לבן, שוב לקדש רגליים וידיים.
כמו שכתוב בהלכות יום הכיפורים במשנה תורה: "...וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת הַיּוֹם כָּל הַוִּדּוּיִּים עִם הַהַגְרָלָה וּזְרִיקַת הַדָּמִים בִּפְנִים וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים..." (רמב"ם הלכות יום הכיפורים, ב,ב).
עצם ריבוי הטבילות וקידוש ידיים ורגליים משונה מאוד ודורש הסבר.
מדוע הכהן טובל 5 פעמים ואינו מסתפק בטבילה אחת, כאשר איסור הרחיצה הוא אחד מ 5 העינויים האסורים? 
מדוע יש צורך בקידוש ידיים ורגליים בנוסף למה שהוא עשה בכניסה לבית המקדש עם הכיור?
מדוע הכהן צריך לקדש רגליים וידיים לפני הפשטת הבגדים?
למה הכהן הגדול נכנס עם בגדי בד ולא עם בגדי צמר?
בע"ה ניישב את השאלות האלה בעזרת הפירוש של הרב חיים כהן זצ"ל ("החלבן") שמתבסס על דברי הזוהר הקדוש.

יום חמישי, אוקטובר 06, 2022

יום כיפור: יום כיפור מבטל את עמלק

יום כיפור תשפ"ג
גיליון מס 387  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

יום כיפור מבטל את עמלק

יום כיפור הינו יום מיוחד במינו מכל הבחינות. זה חג שעלינו להתענות בו וזה גם יום היחיד בשנה שהכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקודשים לאחר כל ההכנות.
מה המשמעות של היום המיוחד הזה וממתי הוא קיים?
מדוע דווקא ביום כיפור בלבד הכהן הגדול יכול להיכנס לקודש הקודשים?
מה המשמעות של השעיר לעזאזל? הרי עבודתו מבוצעת מחוץ לבית המקדש! למי מקריבים את השעיר הזה?
בע"ה ניישב את השאלות האלה בעזרת ה'שם משמואל' על המועדים.
המדרש רבה מציין שיום כיפור נברא ביום הראשון של בריאת העולם יחד עם האור.
כמו שכתוב: "א"ר ינאי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים. "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" אלו מעשיהם של רשעים "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" אלו מעשיהן של צדיקים "וַיַּבְדֵּל אֱלקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים.
"וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם" אלו מעשיהן של צדיקים "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" אלו מעשיהן של רשעים.
"וַיְהִי עֶרֶב" אלו מעשיהן של רשעים "וַיְהִי בֹקֶר" אלו מעשיהן של צדיקים. "יוֹם אֶחָד" שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה זה יום הכיפורים". (בראשית רבה, ג,ח).
ה'שם משמואל' מדייק שביום כיפור, זה יום שכולו טוב ללא ערבוב של רע או פסולת של כוחות הטומאה.
זהו יום יחיד במינו, שאין לכוחות הטומאה אחיזה על עם ישראל.
השעיר לעזאזל משמש מעין פיתיון ומגנט לכוחות הטומאה שנדבקים לקרבן הזה ומפנים את שאר המקומות מהשפעתם השלילית.
כתוצאה מזה, הכהן הגדול כנציג של כל עם ישראל מסוגל להיכנס לקודש הקודשים ולצאת ללא פגע.
למעשה התהליך הזה של הפרדת כוחות הטומאה מהקדושה ידוע לנו במלחמת חורמה שיש לנו לנצח נגד עמלק.
אנחנו עדים בהיסטוריה של עם ישראל, שקיום מצוות מחיית עמלק קדם לבנין המשכן או בית המקדש.
לפני הקמת המשכן, בני ישראל נלחמו ברפידים והחלישו את עמלק. לפני בנין בית המקדש הראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק.
בימי מרדכי ואסתר, אף הם נלחמו בהמן-שהוא מזרע עמלק, והניצחון הוביל חזרה לארץ ובנין בית המקדש השני.
גם אנחנו נצטרך לסיים את העבודה ולהשמיד בצורה מוחלטת את זרע עמלק וכך נבנה ללא הפרעה את בית המקדש השלישי.

יום שישי, אוקטובר 09, 2020

חגי תשרי: כולנו נכנסים לקודש הקדשים


חגי תשרי תשפ"א
גיליון מס 371  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

כולנו נכנסים לקודש הקדשים

 
פותחים שנה חדשה עם חודש של חגים: ראש השנה, יום הכיפורים וחג סוכות. כל חג שונה מהשני, בתכלית. ראש השנה מכונה יום הדין, יום הכיפורים מכיל עינויים ומכונה יום של כפרה וחג סוכות הינו חג של שמחה ועלייה לרגל לבית המקדש.
בע"ה נביא זווית חדשה על הקשר העמוק המחבר בין שלושת החגים.
המאמר מבוסס על מאמר מתוך ספר של ה"חלבן" על חגי תשרי.
נתחיל עם ראש השנה. המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר. במסכת ראש השנה דנים בהלכות השופר.
אחת ההלכות היא שאין לוקחים את השופר מקרן של פרה, כי הפרה מזכירה את חטא העגל.
כמו שכתוב: "דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור..." (ראש השנה דף כו ע/א).
התלמוד דן בעיקרון הזה שאין קטיגור נעשה סניגור והוא מגיע למסקנה שזה תקף רק בתוך קודש הקודשים.
אם כך, מדוע אסור להשתמש בשופר שמקורו מקרן של פרה כאשר תוקעים בו מחוץ לקודש הקודשים?
התלמוד משיב דבר נפלא, הוא משווה את תקיעת השופר לכניסה לקודש הקודשים. כמו שכתוב: " והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי" (ראש השנה דף כו ע/א).
השופר בא להזכיר את הזכויות של עם ישראל כלפי הקב"ה ולעורר אותנו לתשובה, לכן זה דומה לכניסה לקודש הקדשים.
קשה להבין, איך אפשר להשוות בין הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, פעם אחת בשנה לאחר 7 ימי הכנה, לבין תקיעת שופר בבית כנסת?

יום רביעי, ספטמבר 19, 2018

סרטון עם חידוש על מהות יום כיפור: יום שכולו מקדש


מצ"ב סרטון עם חידוש בנושא משמעות יום כיפור מתוך הבנה של קרבן 2 השעירים ובעיקר שעיר לעזאזל
איך יתכן לעשות קרבן מחוץ לירושלים וללא שחיטה?

יום רביעי, אוקטובר 04, 2017

יום כיפור: התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

יום כיפור תשעח 
גיליון מס 316 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

 תכלית הימים הנוראים היא לשוב אל ה'. התשובה מעומק הלב מסוגלת לבטל את כל המחיצות וכל הגזרות. זאת מתנה מיוחדת שהקב"ה העניק לנו ברוב חסדיו בימים אלה.
יום השיא הינו יום כיפור כאשר אדם בשר ודם-הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים.
ננסה להבין את הקשר בין התשובה ובין הגאולה השלמה. המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן, ה"חלבן" בספריו על חגי תשרי.
בפרשת נצבים נמצאים הפסוקים העוסקים בתשובה בצורה מרוכזת.
כמו שכתוב: ג וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה.  ד אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  ה וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.  ו וּמָל ה' אֱלֹקיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת- ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ--לְמַעַן חַיֶּיךָ.  ז וְנָתַן ה' אֱלֹקיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.  ח וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם  (דברים ל,ג-ח).
הרמב"ן מפרש שפסוקים אלה מדברים לעתיד לבוא (רמב"ן על התורה, דברים ל,א). ה"חלבן" מוסיף שמדובר באחרית הימים.
למעשה ניתן להבחין בשני שלבים בפסוקים האלה. השלב הראשון הינו קיבוץ גלויות על ידי הקב"ה וירושת הארץ (פסוקים ג',ד',ה').
לאחר מכן עם ישראל שב אל ה' כאשר הקב"ה מבצע ברית מילה וירטואלית בלב כל אחד מישראל. (ראה פסוקים ו',ז',ח').
מדובר בחזרה בתשובה רוחנית בזמן הגאולה. (טללי חיים, אלול תשרי דף שג).
ה"חלבן" מתעמק ומסביר איך עושים תשובה רוחנית.
התשובה הרוחנית היא חשיבה על כלל עם ישראל ולא רק על עצמו כאדם פרטי, כמו בזמן הגלות.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו עליו לדאוג לדברים הכלליים והלאומיים הקשורים לכלל ישראל. זאת משמעות האמיתית של התשובה הרוחנית הבאה לאחר קיבוץ הגלויות.
כמו שכתוב: "וצריך כל אחד מישראל להיות מעורר עצמו יותר ויותר לחשוב מחשבות על כלל עם ישראל, ולא רק על עצמו....והיינו שבדורנו כל אחד ואחד יכול וראוי וצריך ומחוייב למסור עצמו ממש למען הגאולה ולמען התשובה." (טללי חיים, אלול תשרי דף שח).
איך חושבים על כלל ישראל בימינו? באלו מעשים זה בא לידי ביטוי?

יום שלישי, אוקטובר 11, 2016

יום כיפור: הכל התחיל מקודש הקדשים

יום כיפור תשע"ז
גיליון מס' 279 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                    

הכל התחיל מקודש הקדשים


הקב"ה נתן לנו מתנה גדולה כדי לכפר על חטאינו. ביום המיוחד הזה אנחנו רשאים להיכנס לקודש הקדשים לאחר הכנות מדוקדקות.
קודש הקדשים הינו המקום הכי קרוב להקב"ה שאינו עונה לחוקי הטבע שאנחנו מכירים. התלמוד בבלי מציין שהמידות של ארון הברית ביחד עם שני הכרובים,  שעמדו בקודש הקדשים אינן מתאימות למטמתיקה הפשוטה. התלמוד הגיע למסקנה שהארון אינו כפוף לחוקי הטבע ועומד בנס.
כמו שכתוב: " ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב כאולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד." (מסכת מגילה דף י ע/ב).
הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "אלול תשרי" מביא פירושים נפלאים על מהות בית המקדש על כל חלקיו. אנחנו נתמקד במקום בעל מדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: קודש הקדשים.
קודש הקדשים אינו שייך לעולם הזה כלל זהו מקום מיוחד להקב"ה בלבד. פעם בשנה ביום כיפור הקב"ה נותן רשות לכהן הגדול להיכנס לשם, מרוב אהבתו לישראל.
כל מקום ומקום בבית המקדש מקביל לדרגת קדושה בעולמות העליונים.  כמו שמובא במדרש תנחומא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מטה: "רבי נתן אומר, חביב הוא מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה, שנאמר, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש וגו' (שמ' טו יז). שמקדש של מעלה, מכוון כנגד בית המקדש של מטה. והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה, שנאמר, כסא כבוד מרום מראשון (ירמ' יז יב)"  (מדרש תנחומא ויקהל סימן ז).
בנוסף לכך, כל מקום בבית המקדש משפיע על נקודה שונה בקדושה של ישראל. 
כאשר קודש הקדשים הינו המקום בעל השפעה הגבוהה ביותר. בלב קודש הקדשים נמצאת אבן השתייה שמהווה את שורש העולם שלנו כאשר כל הבריאה התפשטה ממנה, כמו שכתוב בתלמוד: " ושתיה היתה נקראת: תנא שממנה הושתת העולם תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו ...." (מסכת יומא דף נד/ב).
הרמח"ל בספרו "משכני עליון" מסביר את הדברים בצורה ברורה, כמו שכתוב: " וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים לכל הדברים. ובתחלה נעשו מסילות גדולות סביבותיה, הם הדרכים לכל הנבראים למיניהם, כי כולם מבינים את דרכם, ומשם יקחו חלקם ארוחת תמיד הנתנה להם מאת המלך." (רמח"ל משכני עליון דף קג).
אבן השתייה מהווה מעין מרכז בקרה השולט על כל העולם. דרך אבן השתייה הקב"ה משפיע על העולם.
כל סודות הבריאה נמצאים במקום הקדוש הזה. זאת מתנה נפלאה שפעם בשנה הכהן הגדול נכנס לשם באמצעות מסך עשן הנוצר מהקטורת.
האדם אינו מסוגל להבין או לסבול את עוצמת הקדושה שנמצאת בקודש הקדשים. לכן הכהן הגדול מגן על עצמו כביכול בעזרת עשן הקטורת.
למעשה הכהן הגדול אינו נכנס כאדם פרטי אלא כשליח של עם ישראל. כאשר ישראל הגיע לדרגה של קודש הקדשים אז הכהן הגדול מסוגל להיחשף לעוצמת השכינה בלי להיפגע.

יום רביעי, ספטמבר 23, 2015

יום כיפור: האם האכילה חשובה מהתענית?

יום כיפור תשע"ו
גיליון מס' 236 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
האם האכילה חשובה מהתענית?

למה יש מצווה לאכול ביום התשיעי ?
למה הכהן הגדול נכנס בקודש הקדשים?

יום כיפור הינו יום שכולו מקדש. סדר העבודה של כהן הגדול מהווה האירוע המרכזי של יום כיפור.
השיא מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לאחר שבעה ימים של הכנות מדוקדקות.
ביום כיפור אנחנו חייבים להימנע מחמישה דברים: מלאכה, אכילה ושתייה, נעילת הסנדל, סיכה ורחיצה ותשמיש המיטה. (ראה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תריא).
כתוצאה מזה אנחנו דומים למלאכים שאינם אוכלים או נהנים מתענוגות עולם הזה.
בניגוד לאיסורים של יום כיפור עצמו בתשיעי לחודש יש מצווה לאכול, כמו שכתוב בתלמוד: " לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:" (יומא פא ע/ב).
רש"י מפרש שיום התשיעי הינו הכנה ליום העשירי.
 "והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות".(רש"י שם).
למה מתכוון רש"י כאשר הוא אומר שהאכילה מכינה את האדם לקראת יום כיפור? איך דבר חומרי יכול לעזור ליום שכולו רוחני?
ניעזר בפירוש החלבן בספרו "טללי חיים" כדי לענות לשאלות האלה.
מהתלמוד יוצא שיש חשיבות רבה לאכילה של יום התשיעי. למעשה שני הימים משלימים אחד את השני.
ניתן לדמות את היום התשיעי לגוף האדם ואת יום העשירי לנשמה. כאשר הקב"ה ברא את האדם הוא הכניס את הנשמה לתוך הגוף. זאת מהות האדם ותכלית הבריאה לחבר בצורה מוצלחת את החומר עם הרוח.
תכלית העולם היא להפוך את החומר לדבר גבוה וקדוש.
ביום כיפור אנחנו מפרידים בין שתי הבחינות של האדם. יום התשיעי מוקדש לגוף ולאחר מכן יום כיפור מוקדש לנשמה.
זה עדיין לא המציאות המושלמת של חיבור ממש בין שתי הבחינות המנוגדות.
בחג הסוכות אנחנו מצליחים לחבר ביום אחד את העיניין הרוחני והגשמי. כך מובא בחלבן: " והנה רצון ה' יתברך הוא דווקא בחיבור גוף ונשמה, ולא במחייה של הגוף. וכדי להורותנו שאין זו תכלית מעלתה נצטווינו לאכול בתשיעי, להראות שיש ענין גבוה באכילה, ולא רק בתענית, וכך התשיעי והעשירי משלימים לפרצוף אחד ממש" (טללי חיים, תשרי דף שעב-ג).

יום שלישי, מרץ 31, 2015

שבת משולשת

פרשת אחרי-מות פסח תשס”ח גיליון מס' 112
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

שבת משולשת
איזו מתנה קיבלו בני ישראל בתמורה למסירות נפש שלהם במצרים?
הייתכן שיהודי יתנגד לבניית בית המקדש?

השנה, שבת הגדול סמוך לחג הפסח. בנוסף לכך אנחנו נקרא בפרשת אחרי-מות העוסקת בעבודת הכהן ביום הכיפורים, בבית המקדש.
בעל ה"שם משמואל" מתייחס לייחוד שבשבת הגדול ובעיקר בתאריך בו הוא התרחש במצרים, ב-י' בניסן. בני ישראל קנו את הקרבן פסח בעשירי בניסן. תאריך זה רומז ליום כיפור החל בעשירי בחודש תשרי.
ביום כיפור הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. פעם בשנה הקב"ה מתגלה לעם ישראל ללא מחיצות או מסכים. בזכות הקרבן פסח והמסירות נפש של בני ישראל במצרים, קיבלנו את יום כיפור, המטהר אותנו מכל חטאינו.
בני ישראל הסתכנו כלפי המצרים, כאשר הם הביעו זלזול בעבודה זרה שלהם. בני ישראל קנו כבש וקשרו אותו ללא שום כבוד לרגלי מיטותיהם.
השנה, (תשס"ח) שלושת האירועים מתחברים אחד לשני.
בשבת נקרא בפרשת אחרי-מות, העוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום כיפור. השבת עצמה נקראת שבת הגדול על שם המסירות נפש של בני ישראל במצוות קניית קרבן פסח במצרים. בשבת בצהריים נקריב בע"ה, קרבן פסח בבית המקדש.
עלינו לנצל את השבת המיוחדת הזאת, המקשרת בין יום כיפור ובין קרבן פסח, כדי להתפלל לגאולה שלמה.
רבני הסנהדרין ותנועות המקדש עושות מאמצים רבים כדי לקבל אישור ממשלת ישראל, לבנות מזבח כהלכה, בהר הבית. אנחנו נמצאים במצב אבסורדי והזוי.
האם במהלך ההיסטוריה שלנו היינו צריכים להתחנן ליהודים אחרים כדי לקיים מצוות לאומיות הקשורות לבית המקדש?
בדרך כלל ביקשנו רשות מהגויים, ולפעמים הם נתנו את הסכמתם לחידוש עבודת הקרבנות.
למשל אחשורוש נתן את הסכמתו להתחיל את בניית בית המקדש השני, עד שהמן הרשע שכנע אותו להפסיק את הבנייה. (
עיין מאמר: "הסיפור האמיתי של מגילת אסתר" ). http://otzma1.blogspot.com/2007/03/blog-post.html
בזמן רבי יהושע בן חנניה, הרומאים נתנו רשות לבנות את בית המקדש.(מדרש רבה בראשית פרשה סד,פסקה י)
לראשונה, יהודים מבקשים רשות מיהודים אחרים לקיים מצוות קרבן הפסח. לא הייתי רוצה להיות בצד של אלה הדוחים כל יוזמה של קיום מצוות בהר הבית.
לדוגמא, ממשלת ישראל אוסרת על היהודים להתפלל על הר הבית. אינני יודע למה הם מכנים את עצמם, ישראל. הרי הם מעכבים את הגאולה ומתנגדים לריבונות יהודית על הר הבית. הם עבדו כל כך טוב, שכל אדם "יודע" שבניית בית המקדש תגרום ח"ו למלחמת עולם. יש טענה נוספת האומרת ש-"אנחנו שומרים על המצב הקיים". המצב הקיים מאפשר למוסלמים לחפור ללא הפרעה בהר הבית. המצב הקיים מעודד בניית מסגדים בהר הבית.
משנת תשכ"ז השלטון הישראלי הצליח להרחיק את עם ישראל משורשיו הטבעיים בהר הבית. בג"ץ ומשטרת "ישראל" מצליחים יפה במשימתם. עשרות יהודים בלבד, פוקדים את הר הבית בכל ימי השבוע. כדי לשנות את המצב הזה, עלינו למסור את נפשנו, כמו שעשו אבותינו במצרים עם הקרבן פסח.
בע"ה, בחול המועד נעלה להר הבית בטהרה ונרגיש את הקדושה של מקום המקדש, כאילו הוא בנוי ושלם.
כל פעם שבג"ץ או גורם ישראלי כלשהו דוחה את בניין בית המקדש, זה סימן שהגאולה קרובה. הייתכן שיהודי מעכב מרצונו את בניין בית המקדש?
זה מרמז על סוף שלטונם הפסידו-דמוקרטי. עם ישראל רוצה "סנהדרין". עם ישראל רוצה מלך ירא שמים במקום הפוליטיקאים המושחתים. עם ישראל רוצה לעלות לרגל ולהקריב קרבן פסח.
בע"ה השלטון ישתנה והיהודים יורשו לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שלישי, ספטמבר 09, 2014

יום כיפור לישראל


יום כיפור תשס"ט גיליון מס' 133
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com 
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461יום כיפור לישראלמדוע אנחנו נכנסים לקודש הקודשים, דווקא ביום כיפור?
איך ארון הברית משפיע על ישראל ואינו מושפע?

יום כיפור הינו יום מיוחד במינו, כאשר קדושת היום מכפרת על חטאינו. בנוסף לכך, זה היום היחיד שאדם מורשה להיכנס למקום הקדוש ביותר על כדור הארץ: קודש הקדשים.
המצוות של יום כיפור אינם רבות. בסך הכל מדובר בחמישה איסורים, הקשורים להנאת הגוף: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה ונעילת נעלי עור.
כאשר אנחנו מקיימים את מצוות אלה, אנחנו מתנתקים מעולם החומרי כדי להידמות למלאכים המשרתים את הקב"ה.
בעל ה"כלי יקר" מפרש שיום כיפור נמצא מעל הזמן.
לכן, ביום המיוחד הזה ניתן להיכנס לקודש הקדשים.
(עיין כלי יקר ויקרא טז,ב).
יום כיפור מייחד את עם ישראל ביחס לאומות העולם. בראש השנה בןרא העולם דן את כל העולם, כולל הגויים כמו שמובא במשנה במסכת ראש השנה: " בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ראש השנה פרק א משנה ב).
ביום כיפור, עם ישראל לבדו, מתייחד עם בורא העולם.
התשובה והמחילה מצד הקב"ה, מהווים מתנה נפלאה. קשה להבין עם השכל המוגבל שלנו, שבעל תשובה מסוגל להגיע לדרגות גבוהות מאוד של קדושה.
למעשה, סדר העבודה שהיה בבית המקדש ביום כיפור, בא לקשר אותנו עם השפע היוצא מהקב"ה.
ה"משך חכמה", בפירושו על התורה מבאר את עניין הקרבת הקטורת בקודש הקדשים ותהליך הכפרה.
ראשית, נקדים הקדמה קצרה בעניין ארון הברית השוכן בקודש הקדשים.
ארון הברית מסמל את אהבת הקב"ה לישראל. הכרובים מעורים זה בזה, מעידים על שלום בין ישראל לבין הקב"ה.
הגויים פחדו מארון הברית. כאשר הארון היה מגיע לשדה הקרב, אויבינו נחלשו.
כך היה עם הפלשתים בספר שמואל, כאשר ארון הברית נלכד על ידי הגויים.
למה הגויים מכבדים את ארון הברית?
ארון הברית הוא ההיפך מהעבודה זרה. הגויים המקריבים מתנות לאליליהם, עושים כך כדי להיות מושפעים מהעבודה זרה. כאשר תחילה הם מרצים את הפסלים שלהם, לאחר מכם הפסלים יכולים להשפיע בחזרה, ולהצליח את דרכם.

(
ראה מאמר זה בנושא עבודה זרה מול עבודת המקדש http://otzma1.blogspot.com/2008/09/blog-post.html )
ארון הברית שונה בתכלית מהעבודה זרה. ארון הברית אינו מושפע מעבודת בית המקדש.
הקב"ה משפיע על ישראל דרך קודש הקדשים, כאשר הקטרת הקטורת של יום כיפור אינה משפיעה על הקב"ה, אלא עוזרת לנו לקבל את השפע האלוקי.
עבודת הקטורת של הכהן הגדול, אינה משנה דבר בשמים, אלא תפקיד הקטורת לקשר אותנו להקב"ה.
עכשיו, ניתן להבין למה יום כיפור מכפר על חטאינו ולמה הכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקדשים.
יום כיפור אינו מושפע ממעשה האדם. לכן אין צורך באכילה, שתייה או שאר תענוגי הגוף.ארון הברית שייך לעולם השכלי, המנותק מהחומר.
" לא כן יום הכפורים, הוא אינו נשפע מאומה, כי אינו צריך לא רחיצה ולא סיכה, ולא אכילה ושתיה, ואין עליו שום הכנה מערב יוהכ"פ, רק הוא משפיע כפרה וטהרה לישראל לכל השנה, והוא נגד עולם שכליים הנבדלים,.."
(משך חכמה ויקרא טז,א).
זכינו לקבל במתנה מהקב"ה, את היום הקדוש הזה. ברוך השם, רוב עם ישראל שומר על מצוות יום כיפור.
הנשמה של ישראל יודעת שמדובר ביום שנמצא מעל הזמן והטבע. לכן הוא ראוי למחילה ולכפרה.
אנחנו חיים ימים היסטוריים, שיהיו חקוקים בזיכרון האנושות. המשבר הכלכלי העולמי, אינו קרוב להסתיים.
עלינו להבין שמדובר באותות אזהרה ליהודי העולם כדי שיעלו לארץ לאלתר.
לעומת זאת, לתושבי ארץ ישראל הקב"ה מרמז לנו שהיגיע הזמן לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית.
על פי הרב צבי קאלישר, הקיבוץ גלויות יתרחש רק לאחר בניית מזבח והקרבת קרבנות.
אני בטוח, שהשנה תהיינה כוונות גדולות יותר מהרגיל, בעקבות המשבר העולמי. עלינו לנצל את העת רצון של יום כיפור כדי לבקש את החזרת השכינה בקודש הקדשים בב"א.

אתר חדש עם סרטים על בית המקדש, עלייה להר הבית ודברי תורה על פרשת השבוע:
WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום שני, ספטמבר 08, 2014

עבודת יום כיפור בבית המקדש: מה מסתתר מאחורי השעיר לעזאזל?



יום כיפור תש"ע גיליון מס' 179
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מה מסתתר מאחורי השעיר לעזאזל?מדוע אנחנו שולחים שעיר למות במדבר, בלי להקריב אותו על המזבח?
האם עלינו להתערבב עם הגויים לקראת הגאולה?
ביום כיפור, עיקר מצוות היום מתרחשות בבית המקדש. יש קרבן אחד המכפר על הכהן הגדול עצמו ואחיו הכהנים: קרבן הפר, כמו שכתוב: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ: בְּפַר בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת, (ויקרא טז,ג).
יש קרבן נפרד, המכפר על עוונות עם ישראל. הוא מורכב משני שעירים: אחד מובא כקרבן בבית המקדש והשני נשלח לעזאזל. כמו שכתוב: וּמֵאֵת, עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִקַּח שְׁנֵי-שְׂעִירֵי עִזִּים, לְחַטָּאת; (ויקרא טז,ה).
ננסה להבין את המשמעות העמוקה של שני השעירים.
השעיר שנשלח לעזאזל נושא איתו את כל עוונות עם ישראל, כמו שכתוב: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת-הַשָּׂעִיר, בַּמִּדְבָּר. (ויקרא טז,כב).
על פניו, נראה שהשעיר לעזאזל ממלא תפקיד הפוך, מזה שקרב על המזבח. השעיר לה' מתקדש ודמו נשפך, על המזבח ומול ארון הברית בתוך קדש הקדשים.
למרות ששני השעירים צריכים להיות זהים בכל דבר ועניין, בסופו של דבר כל שעיר ממלא תפקיד הפוך מהשני.


יום שבת, ספטמבר 07, 2013

יום כיפור : השמחה מביאה את הישועה


יום כיפור תשס”ח גיליון מס' 83
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

השמחה מביאה את הישועה
?למה חודש תשרי מבורך בהרבה ימי חג
?האם יש קשר בין ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות


חודש תשרי מבורך בימים טובים, הקשורים ביניהם. ראש השנה ויום כיפור מהווים הכנה לחג הסוכות-המסמל את השמחה. בעל ה"שפת אמת" מביא את המדרש המפורסם על פסוק מתהילים: " לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים, כז, א) אורי- בראש השנה וישעי- ביום הכיפורים" (ויקרא רבה פכ"א).
בראש השנה הקב"ה מאיר לעם ישראל במקום שהם נמצאים בו, אפילו בחושך. לכן הירח מכוסה בחג הזה והוא אינו מאיר.
לעומת זאת, ביום כיפור הקב"ה מטהר אותנו וזורק עלינו מים עליונים השמורים, מימי בריאת העולם. המים האלה מביאים את הישועה מלמעלה, כנגד המילה "ישעי".
הקב"ה משמש מעין מקווה לכל בעלי תשובה מישראל, כמו שכתוב במסכת יומא: " אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, (יחזקאל ל"ו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר, (ירמיה י"ז) 'מקוה ישראל ה'', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא פרק ח משנה ט)".
במוצאי יום כיפור אנחנו נקיים וטהורים, לכן אפשר לשמוח ולהתכונן לחג הסוכות. (עיין שפת אמת יום כיפור שנת תרמ"ז-ח).
ניתן להשיג את המעלה של חג הסוכות, רק לאחר ראש השנה ויום כיפור.
ביום כיפור, העשירי בחודש, הירח מתמלא ומגיע לרוב גודלו. אבל הירח מאיר בכל עוצמתו בחמישה עשר לחודש, בחג הסוכות. (רזי שבת ומועד ראש השנה).
חמישה עשר ימים מפרידים בין ראש השנה וחג הסוכות.
אלה חמשה עשר ימים של הכנה לקראת מדרגה העליונה של חג הסוכות, שהוא כדוגמת בית המקדש.
(עיין מאמר על סוכות תשס"ז "
סוכה היא דוגמת בית המקדש"
http://otzma1.blogspot.com/2006/10/blog-post.html)
בבית המקדש יש חמש עשרה מעלות המפרידות בין עזרת נשים לעזרת ישראל. המעלות האלה ממוקמות לפני שער ניקנור. דוד המלך כתב חמשה עשר מזמורי תהילים המתחילים בשיר המעלות, כנגד המעלות שבבית המקדש.

sharethis