הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, נובמבר 28, 2016

פרשת שבוע: פרשת חיי שרה סוד אוהל האבות


פרשת חיי שרה תשע"ז
גיליון מס' 285 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

סוד אוהל האבות

אברהם אבינו מצא בת זוג לבנו, יצחק אבינו. יצחק אבינו אינו מסתפק בייחוס המשפחתי של רבקה אמנו אלא מעמיד אותה במבחן.
האם הנסים שהיו באוהל של שרה אמנו ימשיכו להתקיים?
המאמר מבוסס על דברי ה"שם משמואל" על פרשת חיי שרה משנת תרע"א. נראה לומר לפי פשט הפסוק שיצחק אבינו התחתן עם רבקה והתנחם מאובדן אמו לאחר שהיא נכנסה לאוהל אמו. כמו שכתוב: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ. (בראשית כד,סז).
רש"י מביא את המדרש רבה האומר ששלושה נסים התקיימו באופן תמידי באוהל של שרה אמנו. הראשון: ענן שכן מעל האוהל, השני: ברכה היתה בעיסה והשלישי נר היה דלוק מערב שבת לערב שבת.
כמו שכתוב: " ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה, פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה, חזר אותו ענן. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה. וכל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר. " (מדרש רבה בראשית ס,טז).
בהקדמתו לספר שמות הרמב"ן מציין שאוהלי האבות היו מקום של שכינה בדיוק כמו המשכן.
כמו שכתוב: "..... וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד." (רמב"ן הקדמה לספר שמות).
שלושת הנסים שהיו באוהל שרה מזכירים את אותם הנסים שהיו במשכן ובבית המקדש. הנר המערבי של מנורת הזהב לא כבה לעולם. כאשר הכהן היה בא להדליק את המנורה הוא היה לוקח מהאור של הנר המערבי כדי להדליק את שאר הנרות. (ראה תלמוד בבלי מנחות פו ע/א).
היתה ברכה מיוחדת בלחם הפנים כאשר הוא היה נשאר חם במשך שבעה ימים. כמו שכתוב בספר שמואל א' כאשר הכהנים הביאו לדוד המלך לאכול מלחם הפנים: וַיִּתֶּן-לוֹ הַכֹּהֵן, קֹדֶשׁ:  כִּי לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה', לָשׂוּם לֶחֶם חֹם, בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ (שמואל א כא,ז).
הנס של הענן מהווה סימן חיצוני מובהק, גלוי לכולם שהקב"ה שוכן בתוך עם ישראל, כמו שכתוב בזמן חנוכת המשכן: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ,לד).
ה"שם משמואל" מסביר את המשמעות הפנימית של הנסים. הנר שלא כבה משבת לשבת מסמל את התגברות האור בכל שבוע. כאשר ימות החול לא קלקלו את רמת האור והקדושה שהושגה בבמהלך השבת. למעשה האור היה מתגבר ועולה בהתמדה משבוע לשבוע בניגוד לחוקי הטבע.
הברכה בעיסה מראה את אותו הדבר כאשר הלחם של שרה אמנו לא היה מתקלקל ושומר על טריותו.
הברכה מביאה את השפע. השפע שבא מהקב"ה אינו מוגבל והולך ומתפשט לכל עבר, בניגוד לחוקי הטבע שהם מוגבלים ואינם הולכים ומתגברים. למשל, אוכל אינו נשמר לאורך זמן, הוא מתקלקל ומתישן. כוחות הפועלות בעולם אינם הולכים ומתעצמים אלא הולכים ודועכים. גלי הקול מתפשטים עד מרחק מסויים ועוצרים.
"שמאחר שנשתלחה בו ברכה, הרי היתה החיות שבו שופעת עליו תמיד, ואינו כמו דבר טבעי שכמו שנשפעת בו חיות מתחילה כך היא לעולם." (שם משמואל, בראשתית שנת תרע"א דף רי).
נראה להוסיף שהשכינה השורה בעם ישראל מכניסה בכל אחד מאיתנו מימד נוסף הנובע מהשפע: כוח השינוי וההנעה להתפשטות השכינה בעולם.
זה אולי מסביר את כוח היצרתיות והחדשנות המאפיין את עם ישראל.
לעומת זאת אומות העולם שייכות לעולם הטבע הכפוף לחוקים שאינם משתנים. לכן הגויים שולטים יותר על עולם הטבע שהוא סטטי.
בע"ה נחזור להקים את אוהל שרה אמנו בהר הבית וכך הקב"ה יגלה את שכינתו לעיני כל בבית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה



יום שישי, נובמבר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וירא - האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

 האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

 בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו. המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת, אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה, מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה. לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'  אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!  וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?

יום שישי, נובמבר 11, 2016

פרשת שבוע: פרשת לך לך לוט: איש צדיק או רשע?

פרשת לך לך תשע"ז
גיליון מס' 283 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לוט: איש צדיק או רשע?


פרשת לך לך מגלה לעולם את גדלותו של אברהם אבינו, שורש עם ישראל. אנחנו רואים במהלך פרשת לך לך    ו-וירא דמות מעניינת ובעייתית: לוט בן אחיו של אברהם אבינו.
בתחילת הפרשה הוא מתלווה לאברהם אבינו כאשר הוא יוצא יחד איתו מחרן וזוכה להיכנס לארץ אבל בהמשך הוא במרכז מספר פרשיות.
לוט רב עם אברהם אבינו על ירושת הארץ כאשר הוא גוזל מאחרים דרך רועי הצאן שלו. כמו שמובא ברש"י: "לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (ב"ר) ". (בראשית רש"י יג,ז).
כתוצאה מזה אברהם אבינו נפרד מלוט.
שוב, לוט מסתבך ונחטף על ידי ארבעת המלכים שניצחו את מלכי סדום ועמורה.
אברהם אבינו בא לעזרתו ובדרך נסית מנצח את ארבעת המלכים ומשחרר את לוט מהשבי.
בפרשת וירא לוט ממשיך להתבלט במפגש עם המלאכים הבאים להחריב את סדום ולאחר מכן הוא מגלה עריות עם שתי בנותיו.
מדוע התורה מביאה את קורותיו של לוט? מה כוונת התורה בכל הפרטים האלה? מצד אחד אברהם אבינו מתרחק מלוט ומצד שני הוא מסכן את נפשו כדי לשחרר אותו?
ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה בספרו טללי חיים.
השם "לוט" בא מלשון קללה בארמית. כמו שכתוב בתרגום אונקלוס על הפסוק:  וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ג).  תרגום: וַאֲבָרֵךְ מְבָרְכָךְ וּמְלָטְטָךְ אֲלוּט וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כֹּל זַרְעֲיָת אַרְעָא׃
כדי להבין את חשיבותו של לוט יש לחפש בצאצאיו.
לוט הוליד את מואב שממנו באה רות המואביה שהולידה את המשיח, דוד המלך. כמו שכתוב: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:  הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם  (בראשית יט,לז).
לוט הינו האור, השורש של המשיח שבא מזרע דוד המלך.
אברהם אבינו ראה ברוח הקודש שלוט מכיל בתוכו את המשיח לכן הוא התלווה אליו ועשה הכל כדי להשגיח עליו.
החיד"א מסכם במשפט אחד את המהות של לוט:
" אפשר לרמוז דלוט לשון קללה....מכל מקום משם יצא דוד המלך עליו השלום ומלך המשיח דהם תיקון  אדם הראשון, וכן לוט בגימטריא אד"ם בסוד אדם דוד משיח." (פירוש החיד"א על תיקוני הזוהר).
אברהם אבינו ניסה לתקן את לוט שהכיל בתוכו את קללת אדם הראשון וזוהמת החטא.
לכן הוא מתלווה אליו מחרן עד הכניסה לארץ, יורד איתו למצרים ומתגורר עם אברהם אבינו. למרות קרבתו לאברהם אבינו, לוט אינו לומד ממעשיו הטובים. הוא גוזל משדות שאינם שלו. אברהם אבינו איש החסד אינו יכול לסבול את הגזל, לכן הוא נפרד ממנו בצורה קשה.
כמו שכתוב: הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה (בראשית יג,ט).
לוט אוהב את רכושו יותר מכל דבר אחר, לכן הוא בוחר לעבור לאזור סדום. סדום הינו מרכז של טומאה ולכלוך בעקבות תנהגות תושביו.
מדוע "אורו של משיח" עובר למקום שפל כמו סדום? מדוע אברהם אבינו נפרד מלוט כאשר הוא "שולח" אותו לסדום שהוא המקום הנמוך בעולם?

יום חמישי, נובמבר 03, 2016

פרשת שבוע: פרשת נח - נח מציל את עתיד העולם

פרשת נח תשע"ז
גיליון מס' 282 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

נח מציל את עתיד העולם


פרשת נח מסמלת התחלה חדשה עבור העולם. לאחר שהאנושות לא התנהגה כראוי, הקב"ה הביא את המבול כדי לתקן את העולם.
המים שירדו במשך ארבעים ימים ניקו את הארץ מכל החטאים ומכל הגשמיות שהתגברה על הרוחניות ושלטה בעולם. למים יש כח מיוחד המסוגל לטהר ולזכך דבר טמא. לכן אנחנו טובלים במקווה כדי לטהר את עצמנו או מזים על אדם טמא מת מים חיים מהולים עם אפר פרה אדומה כדי לבטל את טומאתו.
בעל ה"שם משמואל" מעלה שאלה: אם מי המבול באו לזכך את הארץ, איך הקב"ה יטהר את העולם בעתיד אם האדם יחזור ויקלקל אותה במעשיו?
מדוע הקב"ה הבטיח שלא יעשה מבול לעולם? כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. (בראשית ח,כא). 
התשובה נמצאת במעשה של נח כאשר הקריב קרבן לה' מיד לאחר צאתו מן התיבה.
בהתאם לסמיכות הפסוקים הוא לא חיכה לשום סימן מן השמים או ציווי אלוקי, הוא הבין שאם הקב"ה ביקש ממנו לקחת יותר מזוג בהמות טהורות עליו להקריב אותן לה'.  כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.......  כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח,יח-כ). 
בנית המזבח והקרבת הקרבנות גרמו להקב"ה נחת רוח. ה"שם משמואל" מביא את דברי הזוהר הקדוש המסביר מדוע נח נקרא צדיק, בזכות זה שהוא איחד את השמים ואת הארץ. הקרבן של נח פעל לקירוב בין השמים המסמלים את הרוחניות לבין הארץ המסמלת את הגשמיות.
בתוך המילה "קרבן" ניתן למצא את השורש "קירוב". בזכות נח שהגביר את הרוחניות בעולם, הקב"ה הבטיח שלא יחריב שוב את העולם.
כתוצאה מהקרבת הקרבנות, הקב"ה לא יתן לעולם להתקלקל עד כדי כך שלא ניתן יהיה לתקן אותו אלא על ידי מבול.
המדרש רבה מסביר את המשמעות של השם נח.
השם "נח" רומז לכך שהוא גרם נחת רוח להקב"ה בזמן בנית המזבח והקרבת הקרבנות לאחר המבול.
כמו שכתוב: "רבי אליעזר אמר(נח) לשם קרבנו נקרא, שנאמר וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח) " (מדרש רבה בראשית כה, ב).
אם מסתכלים על מבנה הפסוק, אנחנו מוצאים את התשובה הזאת בצורה ברורה. הפסוק שבו הקב"ה מבטיח שלא יוסיף להחריב את העולם מתחיל בשביעות רצון שלו מפני התנהגות נח כאשר הוא הביא את הקרבנות. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם ... (בראשית ח,כא). 
הקב"ה הריח כביכול את עשן העולות שהוא דבר רוחני, כתוצאה מזה הוא יכול להבטיח שהעולם לא יחרב בעתיד. אם האדם הבין את משמעות הקרבת הקרבנות ומקריב אותם בפועל אז העולם לא יוכל להתקלקל כמו בתקופת דור המבול.
"וזה הפירוש לשם קרבנו נקרא (בראשית רבה כה), דזה נח איש צדיק שאחיד בשמיא וארעא שלא יתקלקלו עד שלא יהיה מרפא חס ושלום." (שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף מב).
ראינו במאמר הקודם על פרשת בראשית (מאמר 281 שנת תשע"ז) את המאבק הקיים בין כוחות הגשמיים כנגד בחינת האשה לבין כוחות הרוחניים כנגד בחינת האיש. איזון העולם ושלמותו מתקיים כאשר האיש והאישה מחוברים, מאוחדים וחיים בשלום בית.

sharethis