פרשת השבוע: אמור הכל אפשרי בזמן החגים

פרשת אמור תשע"ה

גיליון מס' 217   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 הכל אפשרי בזמן החגים

מהו הקרבן החשוב ביותר מבין הבהמות הטהורות?

מדוע הפרשה הנוגעת בהלכות קדושת הכהנים סמוכה לפרשת המועדים?  

פרשת אמור עוסקת בהלכות המיוחדות לכהנים. לאחר מכן התורה מפרטת דיני קרבנות שונים ובהמשך פרשת המועדים ומהות כל חג וחג בפני עצמו.

כמה פסוקים לפני פרשת המועדים התורה מבהירה לנו את סדר החשיבות של הקרבנות הבאים מן הבהמה. כמו שכתוב:  שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ; וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'.  (ויקרא כב,כז)

המדרש תנחומא מסביר למה השור הוא החשוב מבין הקרבנות. השור בא להראות לכולם שבני ישראל לא חטאו כאשר הם עשו במדבר את עגל הזהב. אלא מי שיזם ועשה את עגל הזהב, הוא הערב רב שהצטרף לעם ישראל והתגיירו בזמן יציאת מצרים.

כאשר אנחנו נותנים חשיבות מיוחדת לפר ומעמידים אותו בפתח אוהל מועד לפני ה', זה הסימן שאין חטא בישראל. במידה וח"ו ישראל היו אשמים בחטא הגדול הזה, אז לא היו מבליטים את השור המזכיר את החטא. 

".... כך בדק הקב"ה ומצא שלא עשו ישראל את העגל אלא הגרים שהיו ביניהם, אלו ערב רב.......וכדי לפרסם שלא התחילו ישראל בעבירה ההיא לפיכך הקדים שור בראש הקרבנות" (רבנו בחיי ויקרא כב,כז).

ניתן לשאול, אם השור בא להזכיר את חטא העגל, אז למה לא שמים את העגל בראש הקרבנות?

נראה לומר שהתשובה קשורה לקרבן שאדם הראשון הביא לאחר חטא האכילה מעץ הדעת.

פרשת שבוע: פרשת אמור- חידוש עבודת המקדש: הצלה או סכנה לעולם

פרשת אמר תשסו גיליון מס' 13
מאת שמואל בן חמו

חידוש עבודת המקדש: הצלה או סכנה לעולם?הפרשה דנה בקדושת הכוהנים המשרתים את הקב"ה במקדש במובן הפיזי והרוחני. בהמשך מובאים דיני הקורבנות , שצריכים להיות ראויים לנו,"לרצונכם תזבחו" כדי להתקבל על המזבח. בנוסף לשלמות הקורבן,התורה מחדשת לנו עניין נפלא, שגם מחשבת האדם המקריב צריכה להיות כשרה כדי למנוע פסילת קורבנו.
לאחר הקדמות אלו ,מגיעים לעיקר: מועדי ה'; המוציאים לפועל, את כל מה שנאמר מתחילת הפרשה.
החגים, מהווים שיאים רוחניים המפוזרים במכוון ,לכל אורך השנה, כדי להטעין את המצברים הרוחניים שלנו; לכן עולים לרגל שלוש פעמים בשנה, כדי להיראות בעזרה,ולראות את השכינה .
הקב"ה נתן לנו במצרים, כמצווה ראשונה ,מצוות קידוש החודש, המבטא את השליטה שלנו על הזמן,כדי לקבוע את מועדי החגים.
"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כ"ג ד'), הקב"ה ,כביכול מקבל את קביעת הזמנים על ידי הסנהדרין, ומשנה סדרי עולם על פיו.
פסוק אחד לפני כן, מוזכר השבת. למה שבת מוזכר לפני המועדים, כאשר עיקר הנושא הוא המועדים?
ר' יהונתן אייבשיץ מתרץ, שכתוצאה מקביעת החגים על ידנו, על פי ראיית הלבנה או עיבור השנה לפי המזג אוויר,נגרום שחג מסוים יחול בשבת, ונהיה אחראים לחילול שבת בהקרבת קורבנות החג.
אבל למה קורבנות ציבור דוחים את השבת?
מאותה סיבה שמותר לחלל את השבת מטעמי פיקוח נפש והצלת חיים.
בתחילת מסכת אבות (פרק א משנה ב) שמעון הצדיק אמר, שהעולם עומד על שלושה דברים על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. הוא התכוון לעבודת המקדש.
אם מבטלים את עבודת המקדש ח"ו, העולם בסכנה, כי הוא יעמוד רק על שני רגליים ולא יהיה יציב מספיק.

ימי גאולה באמצע ספירת העומר

פרשת קדושים תשס”ח גיליון מס' 113

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

ימי גאולה באמצע ספירת העומרמדוע אנו מתפללים לחידוש עבודת הקרבנות לאחר ספירת העומר?

למה חג העצמאות וחג שחרור הר הבית חלים באמצע ימי הספירה?

אנחנו נמצאים באמצע תקופת ספירת העומר, הידועה כתקופה קשה לישראל. ננסה לראות בזווית שונה את משמעות מצוות ספירת העומר. נגלה שזו תקופה מיוחדת לישראל המקרבת אותנו להקב"ה ולגאולה השלמה.

בין פסח ובין חג השבועות אנחנו מונים מידי ערב את ארבעים ותשעת הימים המפרידים את יציאת מצרים ממתן תורה. בסיום הספירה אנחנו מתפללים לבנין בית המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות. " הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו" .

מה הקשר בין מצוות ספירת העומר ובין חידוש עבודת הקרבנות?

בעל ה"שפת אמת" בפירושו על התורה כותב שימי הספירה הם ימים טובים לישראל העוזרים לנו להיטהר. למעשה הקב"ה נתן לנו מתנה מיוחדת כאשר במשך ימי הספירה נוכל לבוא אל ה' ולטהר את עצמנו ביתר קלות.

לכן בפסוק המצווה על ספירת העומר, כתובה המילה "לכם" המתארת את טובת עם ישראל " וספרתם לכם ממחרת השבת.." (ויקרא כג, טו) .

הוא ממשיך ואומר שימי הספירה כל כך חשובים, שהם משפיעים על שאר ימי השנה. " וכל השנה תלוי באלה הימים כמו שגידול כל התבואות בימים אלו כן חיות האדם מתגלה.." (שפת אמת פרשת אמור תרמ"ב).

נראה לומר שימי הספירה המוכנים לקדושה וטהרה, מתאימים במיוחד לחידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.

לכן אנחנו מוסיפים את התפילה למען בניית בית המקדש לאחר ספירת העומר

מה יותר חשוב ארון הברית או הר הבית

פרשת אחרי מות- קדושים תשסו גיליון מס' 12

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים : parashathamikdash@gmail.com

מה יותר חשוב ארון הברית או הר הבית ?לאחר אסון מות נדב ואביהו, שרצו להתקרב לשכינה ללא הכנה מתאימה ,ומתוך התלהבות יתרה, התורה מוסרת לנו את התנאים הדרושים לכניסה לקודש הקודשים בפרט ומפגש עם השכינה בכלל.

"בזאת יבא אהרון אל הקודש" ויקרא ט"ז ,ג.

המילה "בזאת" מיותרת: רש"י ובעל הטורים ,מפרשים שהגימטרייא של המילה "בזאת" שווה 410 ,המרמזת לתקופת בית ראשון.

למה רק בית ראשון מרומז בסדר עבודת יום הכיפורים? הרי גם בזמן המשכן ובית שני, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים .

הרב משה לוריא שליט"א בפירושו על התורה,בית גנזי, מביא פירוש נפלא.

בית המקדש מורכב משני עניינים: הראשון : מקום להקרבת קורבנות, והשני בית לה' כדי שישכון בעולם הזה.

המצב האידיאלי הוא , כאשר השכינה באה מהקב"ה תחילה, מתוך ארון הברית; ומקריבים את הקורבנות במקום הקדוש המיועד לכך, מבריאת העולם: הר הבית.לכן בזמן עלייה לרגל לירושלים, הכוהנים היו פותחים את הפרוכת כדי להראות לעם, את הכרובים מעורים זה בזה, ולגלות את חיבת הקב"ה כלפיהם. (יומא נד ע/א)

הכרובים המעורים מסמלים את אהבת הקב"ה אלינו ,כמו אהבה בין בעל ואישה.

ארון הברית שבקודש הקודשים, תפקידו לגלות את סודות התורה לעם ישראל, באופן יום יומי, מעין מעמד הר סיני תמידי.זה מה שהיה בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך.

ארון הברית היה בהיכל, המקדש נבנה בהר הבית והקורבנות הוקרבו בטהרה.

בבית שני המצב היה שונה לחלוטין: בהעדר ארון הברית, מקום הקרבת הקורבנות גרר את השכינה, ומימד של בית ה' נפגם כביכול, כי לא ראו עין בעין את השכינה.

ללא ארון הברית ,גילויי סודות התורה פסקו ושלטה השכחה, לכן נאלצו לכתוב את התורה שבעל פה בתקופת בית שני,כדי למסור אותה שלמה לדורות הבאים.

טומאת הלידה: איך להתכונן למפגש עם השכינה

פרשת תזריע-מצורע תשסו גיליון מס' 11

מאת שמואל בן חמו

טומאת הלידה: איך להתכונן למפגש עם השכינה

בתחילת פרשת תזריע, נאמרים פרטי דיני טומאת לידה ,ולאחר מכן אזהרה לאישה היולדת לא לגעת בקודש ולא לבוא למקדש.
למה ה' מזהיר את האישה היולדת לא לבוא למקדש, הרי ברור שאדם טמא לא יכנס למקדש!
ולמה דווקא בטומאת לידה, ולא בטומאות אחרות, הודגשו איסור אכילת קודשים וכניסה למקדש ?
השפת אמת, משווה את לידת האדם לנס נגלה, הרי הקב"ה היה יכול לעשות את הולדת האדם על פי הטבע.
ה' רצה להתגלות אלינו כדי שנרצה להתחבר בשורשו העליון, שלמעלה מן הטבע. (פרשת תזריע שנת תרל"ב)
אדם הצופה בלידת תינוק, מתעלה רוחנית וכתוצאה מזה ,רוצה בכל דרך להודות לה', ולהמשיך את גילוי הנפלאות של הלידה.
המקום הטבעי כדי להתקרב לה' ולהידבק בו, הוא מקום המקדש: הר הבית.
לכן התורה מזהירה דווקא, את האימא, באופן מיוחד לא לבוא למקדש ולא לאכול קודשים, כי היא העדה הקרובה ביותר לנס לידת האדם ,שהתחיל מטיפה סרוחה.
סיבה נוספת ,לאזהרת היולדת, בזמן טומאתה, מקורה במצוות מורא המקדש.
אסור להיכנס למקדש מתוך התלהבות רגעית או התעלות רוחנית, אלא מתוך יראה וכובד ראש ולאחר הכנות מדוקדקות.
זה אולי מהות החטא של נדב ואביהו ,בני אהרון, אחרי שראו "אש היורדת על המזבח וכבוד ה'" (ויקרא ט' כג-כד), הם השתוקקו לשכינה, והרגישו חובה להקריב אש זרה כדי לדבוק בה'.לכן בתחילת פרשת אחרי מות התורה מזהירה את אהרון: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" (ויקרא ט"ז ב'), כדי שלא יעשה את אותה טעות של נדב ואביהו ,וימות ח"ו.ובפסוקים הבאים, ה' מפרט למשה, שורה של תנאים שעל הכהן הגדול למלא לקראת כניסה לקודש הקודשים ביום כיפור, לאחר הכנות מרובות. " בזאת יבא אהרון אל הקודש..." פסוק ג'.
גם מצוות עלייה לרגל למקום המקדש, דורשת הכנה: זמן הנסיעה לירושלים שיכול להימשך שבועיים, טהרת הגוף, קניית הקורבנות, סידור האכסניה ועוד.יש עניין לפי הרמב"ם להגיע ברגל ממש עד הר הבית, כי החיגר פטור מלהראות בעזרה ,עקב הקושי שלו ללכת. (הרמב"ם הלכות חגיגה פרק ב' הל' א )
היום כל מי שעולה להר הבית בטהרה מכין את עצמו, בטבילה במקווה, בנעילת נעלי בד, בנסיעה עד הכניסה להר הבית, ואחר כך משטרת ישראל הוסיפה לנו עוד מחסום, העוזר לנו להתכונן למפגש עם השכינה.
המשטרה ,נגד רצונה בוודאי תורמת לחיזוק מורא המקדש, כאשר היא מגבילה אותנו לעלות בשעות מוגדרות ,ולא נוחות לרוב עם ישראל, וגם משפילה אותנו בבדיקות ארוכות ומיותרות.( 7:30 עד 11:00 בבוקר ו13:30 עד 14:30 בקיץ) .
הגענו למצב אבסורדי,כי בוודאי זה המקום היחיד בעולם, שערבי לא חשוד ולא עובר בדיקה ביטחונית כאשר היהודי הוא כן חשוד !




אוצרות שמתגלות לאחר הרס בתי גוש קטיף



יש טומאה נוספת , בפרשת מצורע, שגם היא קשה להבנה : טומאת בתי ארץ ישראל על ידי נגעים.
"כי תבואו אל ארץ כנען....ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם" (ויקרא י"ד לד')
רש"י מסביר לנו, שה' התכוון לטובה, כדי שנהרוס את קירות בתי האמוריים , שהפכו לבתינו לאחר הכיבוש, ונגלה את מטמוניהם.
היום לאחר שהרסנו במו ידינו מאות בתים בגוש קטיף והשומרון,אלו אוצרות, הקב"ה רצה שנגלה?
האם ה' רוצה לדחוף אותנו לקחת את השלטון והאחריות על עם ישראל ?
האם המטמון הוא ,בניית אלטרנטיבה למדינת ישראל הנשלטת על ידי שונאי תורת ה'?
או אולי גילוי אומץ הלב וכושר המנהיגות של הנוער הנפלא שלנו ?
האבן עזרא מפרש אחרת את הפסוק: בזכות בית המקדש הנמצא בירושלים והשכינה שבתוכו , ארץ ישראל קיבלה מעלה מיוחדת של קדושה, לכן הבתים נטמאות בנגעים.
כי איפה שהקדושה נמצאת, הטומאה מתחזקת ומתגלה.
למרות קדושתם היתרה, בתי ירושלים לא מקבלים נגעים, כי העיר לא נחלקה לשבטים, כמו שהגמרא מדייקת מהפסוק, "בתי אחוזתכם",רק בתים שנחלקו לשבטים נטמאות. (בבא קמא פב:)
למה עיר הקודש מוגנת מפני נגעים ,למרות שהיא גדולה יותר בקדושתה ?
ירושלים שייכת להקב"ה ,לא לשבטי ישראל לכן לא נחלקה; אבל כל אחד,לאחר הכנה מתאימה יכול לזכות בה פיזית ורוחנית.
מי שיוסיף לקדושת העיר, וידרוש את ציון, ישמור על ביתו שמחוץ לירושלים.
ולהיפך, מי שלא ישים את ירושלים והר הבית, בראש מעייניו ,יתקשה לשמור על שלמות ביתו.
לכן בתים שמחוץ לירושלים, נפגעים מצרעת וכדי לטהרם נדרשת הריסתם.
הלל הזקן היה אומר בזמן שימחת בית השואבה:"אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך ,אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך,שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" (סוכה נג ע"א)
מה יותר נכון מאמירה הזאת ?
אם נעלה להר הבית לבקר את השכינה, ה' יבא לבתינו ויגן עלינו מפני אויבינו מבפנים ומבחוץ, ואם לא ח"ו ,אז ה' לא יבקר בבתינו והם לא יעמדו לאורך זמן.

נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

פרשת תזריע-מצורע תשס”ז גיליון מס' 61
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מאמר מוכן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מוקדש לעילוי נשמת סבתי שנפטרה

השבוע: פתחון בת סעדה ז"ל
נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

למה היולדת נענשת ונהפכת לטמאה לאחר לידתה ?
מה מקשר את יום העצמאות ומלחמת ששת הימים לטומאת הלידה?

הסיבה לטומאת הלידה שמטמאה את האישה לאחר לידתה מעסיקה הרבה את חז"ל.
בעל "הבית יעקב" מפרש בצורה נפלאה דרך הרמז את עניין טומאת הלידה, בתחילת פרשת תזריע בפרק א'.
ראשית כל דרושה הקדמה קצרה ולאחר מכן נבין את הקשר עם פרשת טומאת הלידה.
בניית המשכן במדבר שינתה את הקשר של עם ישראל עם אור התורה והפך אותו למוחשי יותר. לפני הקמת המשכן בני ישראל השיגו את אור התורה ללא שום מסכים, ישירות מהקב"ה. כל אחד היה באותה מדרגה רוחנית כאשר בני ישראל קיבלו את אור השכינה לא לפי מעשיהם אלא מכוח ה' בלבד.
הקמת המשכן וכליו הכניסו את דברי התורה תחת לבושים חומריים כביכול, ורק דרך המצוות ניתן לגלות את האור המסתתר מתחת לחומר. המצוות המעשיות מאפשרות לנו להוציא לפועל את האור המקורי שהוסתר בחומר לפני הקמת המשכן. תהליך זה של הסתרת אור התורה בלבוש מצוות מעשיות התחיל בבניית המשכן וכליו. נראה לומר שזו הסיבה שמלאכות בניית המשכן, הן אותן הל”ט מלאכות האסורות בשבת.
למעשה, עבודת האדם קובעת את מדרגתו הרוחנית: "לפום צערא אגרא".
כך בענייני טומאה וטהרה, על האדם להיזהר במעשיו כדי להישאר טהור ולא להיטמא ח"ו.
נחזור לעניין טומאת הלידה. ה"בית יעקב" מפרש שאישה היולדת רומזת על גודל הצמצום והגבולות שהמצוות קובעות לנו; ולידת הזכר רומזת לישועה בלי גבול כי הלידה מהווה נס גלוי כאשר מטיפה סרוחה בחשאי, הקב"ה מחזיר לנו נפש משובחת בפרהסיא (עיין מדרש ויקרא רבה יד,ב).
כאשר האדם מודע לגבולות שלו ומכיר בכוח ה' הבלתי מוגבל אז האדם יכול לקבל את חסדי ה' והישועות הגדולות ביותר.
למה האישה נטמאת לאחר לידתה ?
זהו מעין עונש או תזכורת כדי לרמוז לאדם שהוא אינו ראוי לייצר נפש מושלמת מטיפה סרוחה, ללא חסד עליון מצד הקב"ה.
"וכן בכל הישועות שהשי"ת מושיע לנפש ישראל יש בו מתחילה צמצומים כדי שיתחזק כח כליו ואז לא יהיה ההשפעה למעלה מכח האדם כי מצד השי"ת נשפע תמיד השפעתו" (בית יעקב תזריע פרק א').
לפי דברים אלה ניתן לומר שכל הישועות מתחילות ממעשי האדם כאשר הוא מודע למגבלותיו ומתבטל להקב"ה ולאחר מכן הקב"ה מחזק את ידי האדם ומגדיל את מעשיו לאין קץ.
נראה לומר שתהליך דומה התרחש בשעת הכרזת העצמאות מדינת ישראל בשנת תש"ח כאשר האדם פעל בצורה מצומצמת ובשנת תשכ"ז הקב"ה התגלה, ובחסד עליון נתן לנו את נחלת שבט יהודה ובנימין ובעיקר את הר הבית- מקום בית המקדש.
ה"בית יעקב" חותם את דבריו בדברי נבואה: " נבנה מזה שלעתיד אף שיתן השי"ת הישועה והטובה עד בלי די מ"מ לפום צערא אגרא שיקרא על שמם שקנו באגר שלים ע"י תפילתם"
כלומר הגאולה הקרובה תבוא לאחר עמל ועבודה מעשית שלנו ורק לאחר מכן הקב"ה יתגלה ויעשה את מה שלא נוכל לעשות בלעדיו.
לכן עלינו לעשות מעשה ולהתחיל לבנות את בית המקדש השלישי אפילו שזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. כמו שתהליך בריאת התינוק מתחיל מהאדם ומסתיים בצורה ניסית אף תהליך בניית בית המקדש השלישי צריך להתחיל ממעשה ידי האדם ויסתיים במעשי ניסים ונפלאות

בב"א

.מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/04/blog-post.html

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל שנפטרה השבוע.

סרטון מלא של תרגול קרבן פסח תשע"ה בירושלים

צולם על ידי  LiveGiving TV  http://video.livegiving.tv/ 

02-6246460  צילום אירועים עסקיים ופרטיים ושידור חי באינטרנט    עורך: מתניה אליה בן חמו