הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, אוגוסט 31, 2015

פרשת השבוע: פרשת כי תצא האם יש דבר כזה עמלק?

פרשת כי תצא תשע"ה
גיליון מס' 233 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                              האם יש דבר כזה עמלק?
מדוע המלך צריך להילחם בעמלק?
איך ניתן לזהות את עמלק היום?

בסוף פרשת כי תצא נמצאת פרשת מחיית עמלק. ננסה להבין את המשמעות של מחיית עמלק לאורך כל הדורות על בסיס פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה של הרב משה לוריא זצ"ל.
ראשית נדון בזמן הנכון להשמדת עמלק. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים על בסיס התלמוד בבלי (סנהדרין כ ע/ב), שמלך ישראל צריך לקיים את מצוות מחיית עמלק ולאחר מכן לבנות את בית המקדש.
"שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" (דברים יב,ה ) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" (ראה שמואל א טו,א-ג).  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." (שמואל ב ז,א-ב)." (רמב"ם הלכות מלכים פרק א, הלכות א ו-ב).
המלך הוא בחינת הכתר מצד הקדושה, לכן הוא מסוגל להכניע את עמלק שגם הוא בחינת הכתר אבל מצד הטומאה.
שלוש פעמים בהיסטוריה של עם ישראל התקיימו הדברים לפי הסדר הבא: מינוי מלך, מלחמה בעמלק ובנין בית לה'.
במדבר, משה רבנו הנהיג את העם במעמד של מלך ולאחר מלחמה בעמלק בנה את המשכן. בהמשך, שאול לאחר שנמנה למלך נכשל במלחמתו נגד עמלק לכן לא בנה את בית המקדש. יותר מאוחר, לאחר שדוד המלך נלחם בעמלק התאפשר לבנו-שלמה לבנות את בית המקדש הראשון. גם בית שני לא נבנה רק לאחר הכנעת המן שהיה מזרע עמלק.
למעשה עמלק לא הוכנע לגמרי לכן נחרבו שני בתי המקדש. בזמן הגאולה השלמה אנחנו מצפים שמלך המשיח יכרות לגמרי את גזע עמלק מן העולם וזה יגרום לבית המקדש השלישי להתקיים לעולם.
יש קשר בין עמלק ובין חורבן בית המקדש או מניעת בנייתו.
כמו שמובא במדרש תנחומא: " רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר: תמחה את זכר עמלק. וכתוב אחד אומר: כי מחה אמחה (שם יז יד).
כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא,
תמחה כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה
אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה
בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמ' ג יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר,כי יד על כס יה מלחמה לה' (שמ' יז טז). "
(מדרש תנחומא כי תצא, יא).

יום שני, אוגוסט 24, 2015

פרשת שופטים- פרשת שבוע מהו שלטון ישראל אמיתי?

פרשת שופטים תשע"ה
גיליון מס' 232 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

מהו שלטון ישראל אמיתי?

למה הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך ככל הגויים?
איך לזרז את הגאולה?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.
קיימות ארבע בחינות של הנהגה בתוך עם ישראל וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.
מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.
ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.
המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.
הסנהדרין שמכוון את חיי עם ישראל על פי התורה בא כנגד הרוח.
הכהונה האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.
ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.
מי מנהיג את ישראל? המלך, הכהן הגדול או נשיא הסנהדרין?
עם כל כך הרבה מנהיגים זה עלול לגרום לבלבול גדול ואי-יציבות שלטונית.
למעשה כל אחד מנהיג בתחומו ולא מתנגש עם האחרים.  
לדוגמא, המלך אחראי על הנושאים הקשורים לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לתשתיות וכד'.
לעומת זאת הסנהדרין מכוון את המלך כדי שיפעל בדרכי התורה גם בהחלטות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר להלכה.
הכהן הגדול נמצא בלב עבודות הקרבנות ומהווה מקור של רוחניות לכל עם ישראל כדי לחזק את דבקות העם בהקב"ה.
כל אחד מראשי העם הינו יחיד והינו הלב של חלק מהאדם הכללי הנקרא עם ישראל.  מערכת השילטון של עם ישראל מורכבת מארבעה רבדים כאשר כל אחד הינו הלב של הרובד שלו.
עכשיו נתמקד בפסוקים העוסקים במינוי המלך.
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ  (דברים יז,יד-טו).
לפי פשט הפסוק הדרישה של המלך באה מצד העם כדי להידמות לאומות העולם. בהמשך הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך שייבחר על ידו. לכאורה יש כאן סתירה. האם שורש המצווה בא מבקשת עם ישראל או ציווי אלוקי?
ניתן ליישב את הקושי על פי הדברים שהבאנו למעלה. בחינת המלך הינה גשמית ועוסקת בניהול היום יומי של חיי העם. על פניו, גם באומות העולם הבחינה של מלכות קיימת.

יום שישי, אוגוסט 14, 2015

פרשת שבוע: פרשת ראה למה בנו את המשכן בשילה?

פרשת ראה תשע"ה
גיליון מס' 231 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
למה בנו את המשכן בשילה?
למה משכן שילה נבנה בחלק של יוסף?
במה משכן שילה עדיף על בית המקדש בירושלים?

תחילת פרשת ראה עוסקת בכניסה לארץ והיחס הנכון לעבודה זרה והקרבת קרבנות לה'. ראשית יש לאבד כל דבר של עבודה זרה ולהקריב קרבנות רק במקום המיועד לכך בהר הבית.
כמו שכתוב: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם (דברים יב,ב).  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה (דברים יב,ה).
בפסוק ט' התורה רומזת על משכן שילה, כמו שכתוב: כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה--אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה (דברים יב,ט). רש"י מביא את דברי התלמוד: "מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים" (זבחים דף קיט ע/א).
נתמקד בפסוק זה וננסה להבין את המשמעות של משכן שילה המוגדר כזמני, שהתקיים 369 שנים.
מדוע  אין ציווי אלוקי או נבואה המכוונת את בני ישראל לבנות את המשכן במקום קבוע בשילה?
למה בחרו בשילה הנמצאת בנחלה של בני יוסף ולא בירושלים? מדוע למשכן שילה היה דין שונה ביחס לבית המקדש בנוגע לאכילת קדשים קלים?
הקמת משכן שילה מופיעה בספר יהושע באמצע חלוקת הארץ לשבטים. הקמת המשכן מופיעה בפסוק אחד בלבד, סמוך לחלוקת הארץ לשבט יהודה ולבני יוסף: אפרים ומנשה.
כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם. (יהושע יח,א).
ראוי לציין שבפסוק המתאר את הקמת המשכן בשילה מוזכרים נושאים מרכזיים כמו אחדות העם וכיבוש הארץ. הפסוק מתתחיל באחדות: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ממשיך בהקמת המשכן וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד ומסיים בכיבוש הארץ ללא מאמץ: וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם.
נראה לומר, שאחדות העם צריכה להקדים את בנין המשכן או בית המקדש ולאחר מכן הקב"ה עוזר לכבוש את הארץ ביתר קלות.
נראה לומר שלאחר שמשכן שילה נבנה מתוך אחדות וללא ציווי אלוקי הוא עמד תקופה ארוכה מאוד של 369 שנים. עלינו ללמוד מבאי הארץ, ולבנות מזבח בהר הבית כדי לחדש את עבודת הקרבנות, לאחר שהקב"ה כבר נתן לנו את מדינת ישראל וירושלים.
המלבי"ם מפרש למה יהודה ויוסף קיבלו את נחלתם לפני כולם, לפני הקמת משכן שילה. משבטים אלה עתיד לצאת שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

sharethis