הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, אוקטובר 29, 2011

פרשת שבוע: פרשת נח- תיבת נח היא מעין מקדש

פרשת נח תש"ע גיליון מס' 182
  מאת שמואל בן חמו
  לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
   מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461                                                      
 תיבת נח היא מעין מקדש

ענין בנית תיבת נח, מעורר שאלות רבות:
מדוע הקב"ה הציל את נח ובעלי החיים בעזרת תיבה עשויה מעץ, ולא בדרך נס?
למה הקב"ה נותן מידות מדויקות לגבי גודל התיבה?
מה המשמעות של השימוש בפועל "עשה" כשש פעמים בתחילת הפרשה (פרק ו')?
איך יתכן שכל בעלי החיים נכנסו בתיבה באורך 150 מטר ורוחב של 25 מטר, על שלוש קומות?
למה הקב"ה משתמש בלשון ציווי, כדי להורות לנח לצאת מהתיבה לאחר הסגר של שנה?
נראה לומר שכל השאלות יכולות להתיישב בדרך אחת.
ננסה להוכיח את דברינו מתוך הפסוקים של הפרשה ודברי חז"ל.
התיבה אינה מן הטבע
רבנו בחיי בפירושו על התורה מתייחס למימדים של התיבה. הוא טוען שעל פי הטבע, אפילו חמישים תיבות לא היו יכולות להכיל את כל המינים שהיו שם. אלא הוא אומר, שהתיבה לא הייתה מוגבלת בכלל, גודלה היה אין-סופי.
בדרך נס כל החיות מצאו את מקומם ללא צפיפות.
"אבל היה הענין נס גדול בלי ספק, ומחזיק מעט את המרובה" (רבנו בחיי בראשית ו,טו).
זה מזכיר לנו את הניסים שהתרחשו בבית המקדש, בענין ארון הברית וחצרות המקדש.
בדרך נס, העולים לרגל בבית המקדש עמדו צפופים, אבל בזמן ההשתחוויות, היה מספיק מקום לכולם.
כמו שכתוב במסכת אבות: " עשרה ניסים נעשו בבית המקדש.... עומדים צפופים ומשתחווים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים." (מסכת אבות ה,ד).
ארון הברית אינו תפס מקום פיזי, בקדש הקדשים ועמד דרך נס. כמו שמובא במסכת מגילה: " וא"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה תניא נמי הכי ארון שעשה משה...........בנס היה עומד" (מגילה י/ב).
למעשה הנס שקרה בתיבה, קרה אף הוא בבית המקדש.
עשיית התיבה כנגד עשיית המשכן

יום שישי, אוקטובר 28, 2011

פרשת שבוע: נח - מגדל בבל: בית מקדש של טומאה


פרשת נח תשס”ח גיליון מס' 86
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מגדל בבל: בית מקדש של טומאה



למה אנשי דור הפלגה התאספו כאיש אחד כדי לבנות עיר ומגדל
?בבקעת שנער

האם אחדות אומות העולם, חיובית לעם ישראל?

פרשת נח עוסקת בשני סוגים של קלקולים. אנשי דור המבול פגעו ברכוש של שכניהם, לכן החברה לא יכלה להתקיים בצורה תקינה, ואבדו מן העולם במי המבול. לעומת זאת, אנשי דור הפלגה היו מאוחדים ומגובשים ללא מחלוקות ביניהם, במטרה להילחם כביכול בהקב"ה. (עיין רש"י יא,ט).
נתמקד בחטא של דור הפלגה וננסה להבין את משמעותו בזוית שונה, בעזרת הפירושים הנפלאים של ה"אלשיך הקדוש", וה"בית יעקב" על הפרשה. (ראה "תורת משה" על בראשית פרק יא, פסוק ד ; "בית יעקב" על התורה, פרשת נח אות נג).
אומות העולם התאחדו כדי למרוד ב-הקב"ה והנהגתו; כאשר ישראל הינו היחיד, הראוי לשמש כלי לקבלת השכינה בעולם. רבינו משה אלשיך מפרש את דברי הזוהר הקדוש, ואומר שבנין המגדל הוא דוגמא לבנין בית המקדש בירושלים.
יש הבדל תהומי בין בית המקדש שבירושלים ובין בנין העיר והמגדל של אנשי דור הפלגה. המגדל היה אמור לדחות את נוכחות הקב"ה בעולם ח"ו. כאשר בית המקדש מהווה מקום של התחברות בין בורא העולם ובין עם ישראל, להשכנת השכינה בעולם.
למעשה בנין המגדל על ידי אומות העולם,הוא אנטי-תזה מוחלטת של בנין בית המקדש.
ניתן לראות את זה בפסוקים עצמם.
" הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" (בראשית יא, ז).
עיר כנגד ירושלים ומגדל כנגד ציון, כי מגדל דוד היא ציון כמו שכתוב בשיר השירים: " כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת" (שיר השירים ד,ד).
"וימצאו בקעה בארץ שנער" (יא,ב).
מקום המקדש נמצא במקום הגבוה ביותר בארץ ישראל ובעולם. על פי דברי חז"ל ארץ ישראל גבוה מכל הארצות, ירושלים גבוה מכל ארץ ישראל והר הבית גבוה מכל ירושלים. כך עם ישראל מבטל את דעתו כלפי הקב"ה. אומות העולם בחרו דווקא בבקעת שנער,שהוא המקום הכי נמוך בעולם, בניגוד להר הבית שהינו מקום גבוה.
" הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר " (בראשית יא,ג).
למה התורה מוסרת לנו את המתכון לעשיית לבנים?
בניגוד לבית המקדש, הם נאלצו לעשות בעצמם את הלבנים ולהתאים אותם למגדל. בבית המקדש היה אסור להשתמש בכלי ברזל לחיתוך האבנים, אלא בדרך נס השתמשו בשמיר.
ניתן להמשיך כך עם יתר הפסוקים, ולגלות את הניגוד הקיים בין בניית בית המקדש להשכנת השכינה, ובין בניית המגדל להגברת כוחות הטומאה בעולם.
כל האומות התאספו בבקעת שנער, כדי לאחד את כל כוחות הטומאה שבהן, במקום אחד. יש באחדות הזאת כוח שיכול לעכב את בנין עם ישראל, שכבר החל עם אברהם אבינו, ויגיע לשיא השלמות עם בניית בית המקדש בהר הבית. אנשי דור המבול דאגו רק לעצמם ולרווחתם מבלי להתחשב באחר ובפגיעה בו. אנשי דור הפלגה למדו מהם את חשיבות האחדות, לכן התאספו כאיש אחד בבקעת שנער.
זאת לא הפעם הראשונה שאומות העולם מתאחדות, כדי לנסות לחזק את הטומאה בעולם, ולהחליש את ישראל והשכינה בעולם.
בימים אלה אנחנו עדים לכך. בארה"ב- ממציאת גורדי השחקים, מתארגנת וועידה בינלאומית להשכנת "שלום" בארץ ישראל. אומות העולם רוצות לחלק את עיר הקודש, כדי לנסות להפחית מקדושתה. הם תובעים את מקום המקדש, על מנת לדחוק את הגאולה.
בעזרת ה' יקרה בדיוק ההיפך, והוועידה הזאת תגרום להתעוררות עצומה בעם ישראל. העם יתאושש וישלח לפח ההיסטוריה, את אלה המתיימרים לייצג את האינטרסים של עם ישראל .
עם ישראל אינו מפחד מהמִגדלים (גורדי השחקים), של התרבות המערבית. האחדות של כוחות הקדושה תגבר על האחדות של טומאה, של אומות העולם . בע"ה כל התוכניות יתהפכו לטובה ונבנה בקרוב מאוד את בית המקדש השלשי בב"א.



סרט וידאו על המאמר



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל


יום שבת, אוקטובר 22, 2011

פרשת שבוע: נח - אחרי המבול, המזבח

פרשת נח תשס”ז גיליון מס' 37
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
אחרי המבול, המזבח !
נח בונה מזבח ומקריב עולות לה', לאחר יציאתו מהתיבה. איך המזבח מסמל תחילת תקופה חדשה לאנושות, תקופה של התחדשות ואור לעולם

יום שבת, אוקטובר 08, 2011

חג סוכות: סוכה היא דוגמת בית המקדש


סוכות תשס”ז גיליון מס' 34

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
גירסא מוכנה להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/sukkot5767.pdf
סוכה היא דוגמת בית המקדש

אנחנו יושבים בסוכה, זכר לסוכות שבנו אבותינו במדבר כמו שנאמר:"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹקיכֶם " (ויקרא כג,מג).
על פי חז"ל, הסוכה מבטאה את השאיפה וההכנה לקראת הקדושה, כאשר הקב"ה בנה לעצמו סוכה בזמן בריאת העולם, במקום המקדש. הסוכה היא דירת ארעי הממחישה את חוסר השלמות הזמנית. השלמות תושג בהמשך, לאחר בניית בית המקדש על ידי בני ישראל.
"אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה שם קרא אותו שלם שנאמר (בראשית יז) ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם שם אדם צדיק מתרעם ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה *סוכה* והיה מתפלל בתוכה שנאמר (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי"(מדרש רבה בראשית נו ,י)
עבודת הקורבנות ובניין בית המקדש גורמים לשלמות הקדושה, כאשר בהעדרם הקדושה חסרה. הר הבית ממשיך את השכינה על האדם שבא לשם, גם לאחר שהוא הלך הקדושה עדיין דבוקה בו. לכן אנחנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. (בית גנזי אמור דף תשנז-ח). גם היום מאות יהודים עולים להר הבית בחול המועד כדי לחוש את השכינה.
ישנו קשר ברור בין הסוכה ובין בית המקדש

יום שישי, אוקטובר 07, 2011

חג סוכות: הלולב הוא זכר למקדש


חג סוכות תש"ע גיליון מס' 180
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הלולב הוא זכר למקדש

למה בהקשר מצוות ארבעת המינים התלמוד מזכיר את מצוות דרישת ציון וזכר למקדש?
למה התכוון רבי יוחנן בן זכאי בתקנותיו לזכר המקדש בכלל, ובפרט בעניין נטילת הלולב במשך שבעה ימים?

השנה אין אנחנו נוטלים את ארבעת המינים ביום הראשון של החג. על פי התורה אנחנו מצווים ליטול את ארבעת המינים רק ביום הראשון של סוכות. חז"ל ביטלו את המצווה מחשש של חילול שבת. חז"ל חששו שמישהו ילך ללמוד את הנענועים אצל בקי, ויטלטל את הלולב בשבת, ארבע אמות ברשות הרבים (מסכת סוכה דף מב ע/ב).
בבית המקדש היו נוטלים את הלולב כל ימי החג, כולל שבת.
למעשה אנחנו נוטלים את הלולב שבעה ימים, בגלל התקנה של רבי יוחנן בן זכאי.
כמו שכתוב במסכת סוכה: " בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש" (מסכת סוכה פרק ג משנה י).
רבי יוחנן בן זכאי התקין מספר תקנות כדי להעלות את ירושלים בראשנו ושנזכור את בית המקדש לאחר החורבן ובמשך הגלות.
התקנות מפורטות בסוף מסכת ראש השנה ( פרק ד משניות א' עד ד').
התלמוד בבלי שואל על מה מסתמך רבי יוחנן בן זכאי כדי לחדש הלכות, זכר לבית המקדש.
כך מכתוב בתלמוד: "מנא לן דעבדינן זכר למקדש א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיהו ל,יז) כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם-יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ, דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה:" (מסכת סוכה מא ע/א).
התלמוד משיב ומביא פסוק מפורש מספר ירמיה, המתאר מציאות עגומה שישראל אינו דורש את ציון- בנין בית המקדש.
למעשה המקור למצוות דרישת ציון נמצא במסכת סוכה בעניין נטילת הלולב. במקומות בודדים ניתן למצוא בתלמוד או במשנה את הביטוי: "זכר למקדש". (יומא יט ע/ב מנחות סו ע/א , פסחים קטו ע/א ).
למה חז"ל בחרו במסכת סוכה ובמצוות נטילת לולב בפרט, כדי ללמד אותנו לעשות מעשה למען זיכרון המקדש?
נראה לומר, שניתן לחבר את מצוות ארבעת המינים למהות בית המקדש בזכות מאפיינים משותפים: אחדות כל חלקי העם, התבטלות האדם כלפי הקב"ה וקבלת עול מלכות שמים.

יום שלישי, אוקטובר 04, 2011

חג סוכות: הסוכה היא מקום שכינה


סוכות תשס”ח גיליון מס' 84
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסוכה היא מקום שכינה
? למה הקב"ה מצווה אותנו לצאת מבתינו, כאשר המזג אוויר לא מתאים לכך האם הסוכה משמשת כעין בית מקדש
מטרת חג הסוכות, היא להכניס את ישראל תחת כנפי השכינה, תחת ההשגחה האלוקית. אחרי ראש השנה ויום כיפור, אנחנו מוכנים לשמוח עם הקב"ה. ה"משך חכמה" בפירושו על התורה מסביר את מהות חג הסוכות והניגוד שבו. בתקופת האסיף האדם נמצא בשדהו, ומצפה לחזור לביתו לאחר סיום כל עבודות השדה. נגד רצון האדם, הקב"ה מצווה אותו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי- בסוכה.
מצוות בניית הסוכה באה נגד טבע האדם. הניגוד גורם לכך, שמצוות סוכה מאופיינת בקדושה מיוחדת. אם היינו בונים סוכה בחודש ניסן, היה מקום לומר, שאנחנו מנצלים את מזג אוויר הנעים שבאביב כדי לצאת מבתינו. לכן התורה מכנה את חג סוכות, חג לה'; המילים "חג לה'", חוזרות שלוש פעמים בפרשת אמור, כמו שכתוב: " ... חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַידוָד ... " ... " בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג ידוָד, שִׁבְעַת יָמִים.." " וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַידוָד, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: " (ויקרא כג, פסוקים לד,לט,מא).
שם שמים חל על הסוכה והיא מתקדשת, כמו קרבן חגיגה

יום ראשון, אוקטובר 02, 2011

ראש השנה: איך נשיג שלום בעולם

ראש השנה תשע"ב גיליון מס' 215   

  מאת שמואל בן חמו

  לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

 

   מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461                                                      

 איך נשיג שלום בעולם? 
איך לזכור את בריאת העולם בראש השנה?  
למה הר הבית הוא המפתח לשלום העולם ?
בא' תשרי התרחשו אירועים חשובים לעם ישראל. אברהם אבינו עקד את יצחק אבינו בהר המוריה. ברגע האחרון, הקב"ה מנע מאברהם אבינו את שחיטת בנו. יצחק אבינו היה מוכן להקריב את עצמו כדי לקיים את רצון ה'.
כאשר אנחנו מתבוננים במעשיהם של אבותינו הקדושים, עלינו להבין שהם פועלים למען כלל ישראל ולא כאנשים פרטיים. כל מעשיהם נעשים כדי לחנך ולהשפיע על הדורות הבאים אחריהם.
למעשה יצחק אבינו היה מוכן להקריב את עצמו כדי לזכות אותנו ביום הדין.
הרב משה חרל"פ בספרו מעייני הישועה כתב, שלקראת ביאת המשיח עם ישראל יקריב את עצמו באופן ממשי. בניגוד למה שקרה ליצחק אבינו, שהעקידה לא יצאה לפועל.
"...ולפיכך נקראו אבות, שכל חייהם היו רק חיים של אבהות, וקבלת מסירות נפשו של יצחק היתה מסירות נפשה של כל האומה, ובעקבתא דמשיחא יוצא הנסיון הזה בפועל לכלל כולו.."    ( רב חרל"פ, מעייני הישועה פרק נד, דף רה).
נראה לומר, שהרב חרל"פ מכוון למה שקורה לנו מתחילת המאה העשרים ועד היום. בתקופת השואה הגרמנים הצליחו להשמיד חלקים גדולים של עם ישראל. מזמן הקמת מדינת ישראל ועד היום, אנחנו חיים תחת איום מתמיד של נפילת טילים או פיגועי טרור. כאשר ישראל נלחמת נגד אויביה וחייליה נופלים על קידוש ה', גם כאן עקידת יצחק יוצאת לפועל.
השופר שאנו תוקעים בראש השנה, בא להזכיר להקב"ה שעם ישראל מוכן למסור את נפשו, בדיוק כמו יצחק אבינו.
המסירות נפש והתבטלות האדם כלפי הקב"ה נמצאים במרכז התפילות של ראש השנה.

sharethis