הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וארא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וארא. הצג את כל הרשומות

יום שבת, פברואר 01, 2025

פרשת שבוע- גאולת מצרים: להבין את סוד השפע והגאולה

 גאולת מצרים תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                   

גיליון מס 409  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 להבין את סוד השפע והגאולה

חומש שמות עוסק בגאולת מצרים, שהיא הגאולה הראשונה של עם ישראל.
התורה מפרטת בפרטי פרטים את כל השלבים, מתחילת השעבוד ולידת משה רבנו עד קבלת התורה בהר סיני.

כאשר מתבוננים בפסוקים עולות מספר שאלות.

שאלה ראשונה: לאחר שבני ישראל לא שמעו את דבריו, משה רבנו הסיק שגם פרעה לא ישמע אותו, לכן אין טעם לפנות אליו.

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו,יב).

מדוע משה רבנו חשב כך? הרי בני ישראל היו משועבדים ולא יכלו לחשוב על גאולה. לעומת זאת, פרעה אדם חופשי ושולט על כל מצרים, בוודאי שהיה יכול לשמוע את דברי ה'.

שאלה שנייה: רואים בתחילת פרשת שמות, שהקב"ה נזכר בהבטחתו, לגאול את ישראל, לאחר שבני ישראל התפללו אליו מרוב סבלם וקושי השעבוד.

כמו שכתוב: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹקים, אֶת-נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב. (שמות ב,כג –כד).

מדוע הקב"ה עיכב את הגאולה עד שבני ישראל התפללו?

בע"ה ניישב את השאלות האלה, מתוך גילוי דברים נפלאים מפנימיות התורה, המובאות על ידי בעל ה'בית גנזי'.

כהרגלנו, ננסה להבין את משמעות הדברים לימים שלנו בדרך לגאולה השלימה.

ננסה להבין עם השכל המצומצם שלנו, איך הקב"ה מנהל את העולם ומוריד את השפע לעולם הזה.

הקב"ה רוצה לתת שפע לעולם ללא גבול. רצון ה' נובע מקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל.

השורש של עם ישראל והטבע שלו הוא חיבור לתורה, אפילו אם הוא אינו מקיים את המצוות בפועל.

מצדו של הקב"ה, הוא מוכן להוריד את השפע בכל רגע.

השאלה איך נוצר הגשר עם מקבל השפע בעולם הזה?

יום שבת, ינואר 20, 2024

פרשת השבוע: פרשת בא- ברוח ה', ננצח!

ספר שמות- גאולת מצרים- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד               
        
גיליון מס 400  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 ברוח ה', ננצח!

חומש שמות הוא ספר הגאולה של עם ישראל. התורה מתארת את השעבוד הקשה ולאחר מכן את כל שלבי הגאולה: מקריעת ים סוף, קבלת התורה ועד בנין המשכן.
מה הדבר ההכרחי שגרם לגאולת מצרים? איך התחיל תהליך הגאולה?
ישנם שני פסוקים בתחילת פרשת וארא שיסבירו הכל.
כאשר משה רבנו פנה לראשונה לבני ישראל הם לא היו מסוגלים לשמוע את דבריו, המבשרים על סיום השעבוד.
כמו שכתוב:וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃    (שמות ו,ט).
משה רבנו טוען כלפי הקב"ה, אם בני ישראל לא שמעו אותי בגלל קושי השעבוד, איך פרעה ירצה לשמוע אותי?
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא⁠־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (שמות ו,יב).
רש"י מפרש את הפסוק מתוך קל וחומר.
המפרשים מקשים על רש"י, כאשר אפשר להבין מדוע בני ישראל לא שמעו את משה בגלל לחץ העבדות, אבל פרעה אינו שרוי תחת לחץ השעבוד, אלא ההיפך!
בעל ה'בית גנזי' מתרץ בצורה נפלאה וגם שופך אור חדש על אירועים נוספים שקרו לעם ישראל.
למעשה, בני ישראל צריכים לקבל את דברי משה, כדי שפרעה אף הוא יוכל לשמוע את דבר ה'.
זה מצויין בצורה מפורשת בתשובה של הקב"ה למשה רבנו בפסוק הסמוך, כמו שכתוב:
 וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם (שמות ו,יג).
הקב"ה מצווה את בני ישראל ולאחר מכן את פרעה, לצאת מהשעבוד.
פרעה אינו יכול לשחרר את בני ישראל אם הם לא חפצים בכך.
רק אחרי שעם ישראל שמע את דברי הגאולה מפי משה רבנו-הגואל, פרעה- מלך מצרים, יכול גם לשמוע.
למעשה, הקב"ה פתח את השורש בשמים כדי להתניע את תהליך הגאולה.
התפילה והרצון להיגאל מצד בני ישראל, בונים את הצינור להורדת השפע מלמעלה למטה.
זאת מהות התפילה שאנחנו מתפללים מידי יום: להוריד אלינו את השפע שקיים ללא הגבלה בשמים.
כך הקב"ה ברא את העולם: האדם צריך לבקש את השפע כדי שהוא ירד וישפיע עליו.
כאשר מאמינים שהקב"ה רוצה לתת לנו את השפע, נשאר לנו רק להוריד אותו אלינו ולבנות את הכלים לקבלתו.
האם השפע יכול לחול גם על מי שאינו זכאי לכך?
הביטחון בה' גורם לבנית הכלים והמימוש בפועל, ללא קשר לזכויות של עם ישראל או של האדם הפרטי.
כמו שכתוב: " אלא שזה סדר הנהגת הבריאה שהאדם בהכרח לו לבנות השלמת הבנין שהשפע יבוא אליו ומדויל ידו משתלם לו,....ולכן כשיש לאדם הבטחון בזה שמצד הקב"ה והשפעתו אין עיכוב רק תלוי בבנינו הרי אמונה זו עצמה בונה את הכלים שהאור ירד אליו...." (בית גנזי, וארא דף קעט).
אחרי הגילוי הנפלא הזה, ניתן להבין 3 אירועים שונים, על בסיס מה שהבאנו.
במעמד הסנה, האש לא אכלה את השיח. האש לא התפשטה ולא כלתה את העץ, כי שורש השפע של הגאולה עדיין לא קיים.
לעומת זאת, במעמד קריעת ים סוף, צינור השפע של הגאולה שריר וקיים. לכן, אין מקום לתפילה לה' מצד משה רבנו שיעשה נס.
התפילה מיותרת, כי השפע מחכה לנו כבר. לכן, מה שדרוש לעשות זה להיכנס לים עד הצוואר, כדי לגלות את הביטחון ב-ה'.
גם במלחמה בעמלק, הידיים של משה רבנו היוו את החיבור בין השפע המחכה לרדת ולנצח את אויבי ישראל. כאשר הוא הרים את ידיו כלפי השמים, הוא נתן  אמונה לבני ישראל שהם יכולים לנצח את עמלק.
כמו שכתוב:" וכאמור במשה רבנו במלחמת עמלק וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות יז,יב), כי בכח האמונה שהפיח בישראל שינצחו את עמלק בזה נצחוהו." (בית גנזי, וארא דף קעט). 
מה מקור השפע הזה שבא מהשמיים וגרם לגאולת מצרים?

יום שני, ינואר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וארא מי החליט לצאת ממצרים?

פרשת וארא תשע"ו
גיליון מס' 251 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

מי החליט לצאת ממצרים?
מדוע משה רבנו ביקש חופשה של שלושה ימים?
האם בני ישראל באמת בחרו לצאת ממצרים?

פרשת וארא מסמלת את התגברות תהליך גאולת מצרים, כאשר המכות מתחילות ובני ישראל נחים מהשעבוד הפיזי.
הקב"ה שולח את משה רבנו לפרעה עם שליחות אחת שחוזרת על עצמה מספר פעמים.
כמו שכתוב: שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי  (שמות ד,כג)  או שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי (שמות ז,טז).
למעשה הקב"ה פונה בצורה שונה לפרעה מאשר לבני ישראל. לבני ישראל הוא מבטיח להם שיוציא אותם משעבוד מצרים ויביא אותם לארץ ישראל. לעומת זאת הוא מבקש מפרעה לשלוח את העם כדי להקריב קרבנות במשך שלושה ימים במדבר.
למה המסר הכפול הזה? זה מעלה שאלות נוספות.
למה לבקש לצאת דרך שלושת ימים דווקא ולא שבוע או חודש? למה לא לגלות את הכוונה האמיתית של היציאה למדבר שהיא סיום השעבוד?
משה רבנו ופרעה משתמשים בביטויים שונים כדי לתאר את היציאה למדבר להקרבת קרבנות.
במפגש הראשון משה רבנו משתמש בלשון של חג. כמו שכתוב:  שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר (שמות ה,ב).
בהמשך הוא משתמש בלשון זבח.
כמו שכתוב: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ה,ג).
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ח,כג).
אחרי מכת ארבה התורה משתמשת בלשון של עבודת ה'. כמו שכתוב:  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  (שמות י,ג).
פרעה אף הוא משתמש בהתחלה בלשון של זבח ולקראת היציאה בלשון של עבודת ה'.
כמו שכתוב: לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם (שמות י,ח).  
לעומת זאת כל פעם שהקב"ה מתגלה למשה רבנו הוא משתמש באותו הביטוי: שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי.
נראה לומר שבמפגשים הראשונים עם פרעה משה רבנו אינו מדבר על עבודה כי זה עלול להבהיל את בני ישראל השקועים בשעבוד מצרים ובעבודת פרך. משה רבנו מדבר על  חג וזבח כדי למשוך אותם לעבודת הקרבנות בצורה נעימה.
הקב"ה מדבר בעיקר בלשון של וְיַעַבְדֵנִי כאשר משה רבנו ופרעה משתמשים בלשון של זבחים.
בתחילת פרשת בא משה רבנו משנה את לשון בקשתו מ-זבח ל-עבודת ה'. מאותו רגע גם פרעה משתמש בלשון זהה למשה רבנו.
נראה לומר ששינוי הלשון בא לרמוז לנו שפרעה הבין שבני ישראל אינם יוצאים למספר ימים, זובחים כמה קרבנות וחוזרים לעבודת פרך.

יום שני, ינואר 12, 2015

פרשת שבוע: וארא מי יבנה את הבית השלישי ? י

פרשת וארא תשס”ז גיליון מס' 49
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461



?מי יבנה את הבית השלישי ?האם עשר המכות הן מעשה ידי ה' או סידרה של אסונות טבע
?האם שחרור ירושלים בתשכ"ז הינו מעשה ידי ה' או מעשה ידי אדם
בפרשת וארא הקב"ה מתגלה לעולם ומביא שבע מכות על ארץ מצרים. מטרת המכות היא לחנך את עם ישראל ולהשריש בתוכם את האמונה בה'. בנוסף לכך הקב"ה רוצה להוכיח את כוחו למצריים כמו שנאמר: "וידעו מצרים כי אני ה' בנטתי את ידי על מצרים" (שמות ז,ה).
למרות הניסים הגלויים שנעשו במצרים במהלך עשר המכות, ניתן עדיין לפרש את המכות כאסונות טבע. מכת דם דומה לזיהום מקורות המים של מצרים, מכת צפרדע יכולה להתרחש עקב פגיעה במאזן האקולוגי, מכת כינים מזכירה מגפה שמתפשטת ומדביקה את כל מצרים, וכך אפשר להמשיך עם שאר המכות. רואים מכאן שהמכות לא יצרו תופעות טבע חדשות או שידוד מערכות, מצד הקב"ה. הנס היה בזה שהמכות נפלו על מצרים אחת אחרי השנייה ובסופן בני ישראל הצליחו להשתחרר מהאימפריה העולמית של העבדות דאז- מצרים. במהלך עשר המכות הקב"ה שינה את הפרמטרים של הטבע בצורה קיצונית, ובכל זאת התורה מתארת את המכות כמעשה יד ה', ולא על ידי שליח.
נראה לומר שנס היכול להתפרש בדרך הטבע נקרא מעשה ידי ה'.
ננסה להרחיב את המושג "ידי ה' ", בקשר לבניין בית המקדש השלישי.
ישנה שאלה קשה בנוגע לבניין בית המקדש השלישי: האם הוא יבנה בידי אדם או בידי שמיים ?
רש"י אומר בצורה מפורשת שבית המקדש השלישי ירד מוכן ומשוכלל מן השמים, לכן אין עניין לבנות אותו עכשיו.


יום ראשון, ינואר 11, 2015

פרשת שבוע: וארא -לא נחזור למצרים!


פרשת וארא תשס"ט גיליון מס' 148
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

לא נחזור למצרים!למה כיבוש לבנון ועזה הם קריטיים לקראת הגאולה השלמה? למה אויבינו אינם נותנים לנו מנוחה, בדרום, בצפון ובמרכז?
השבוע כצפוי, ממשלת ישראל נכנעה לאומות העולם ולא הצליחה לנצח את המלחמה נגד הפלשתים.
ראינו תמונות קשות, כאשר ראש ממשלת ישראל מופיע מול המצלמות ביחד עם מנהיגי אירופה. כאשר מצרים רקמה את הסכם הפסקת האש המשפיל את כבוד עם ישראל.
אירועים אלה מחזירים אותנו לאירועי פרשת השבוע. פרשת וארא מתארת את קושי השעבוד והתחלת הגאולה.
בפסוקים הראשונים של הפרשה, הקב"ה מבטיח לגאול את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. התורה משתמשת בחמש לשונות של גאולה כנגד חמשה שלבים המאפיינים את גאולת עם ישראל: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי...והבאתי" (שמות ו, ו-ח).
בליל הסדר אנחנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה המוזכרים לעיל.



פרשת שבוע: וארא עשר המכות רומזות לבית המקדש


פרשת וארא תשס”ח גיליון מס' 98
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
עשר המכות רומזות לבית המקדש


?למה משה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לחופשה של שלושה ימים במדבר
?האם יש קשר בין עשר המכות ועבודות בית המקדש


פרשת וארא מתארת את תחילת עשר המכות שנפלו על המצריים, לפני גאולת בני ישראל.
ראוי לציין שמשה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את עם ישראל לשלושה ימים כדי להקריב קרבנות להקב"ה. משה רבנו אינו מבקש לשחרר את העם כדי לעלות לארץ ישראל או כדי לצאת מהעבדות הקשה, אלא הוא מבקש שלושה ימי חג. נראה לומר שמטרת הגאולה היא להביא קרבנות לה'. כך כתוב בצורה מפורשת במקומות רבים בפרקים הראשונים של ספר שמות. "...וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ. " (שמות ג,יח).
מדוע משה רבנו ביקש לשחרר את העם לשלושה ימים בלבד, כדי לזבוח לה'?


הקרבנות הם הגאולהנראה לומר שעם ישראל יוצא בפועל מגלות מצרים ומהשעבוד הפיזי והרוחני, רק לאחר הקרבת קרבנות להקב"ה. פרק זמן של שלושה ימים מהווה התחלה חדשה והתנתקות ממה שהיה לפני כן. למשל, בהר סיני בני ישראל התכוננו במהלך שלושה ימים לקראת קבלת התורה.
פרעה ידע שברגע שעם ישראל יקריב קרבנות להקב"ה ויתבודד במדבר, הוא לא יחזור למצרים.הקרבת הקרבנות מהווה מעין הכרזת עצמאות של עם ישראל וסימן לשחרור מעול הגויים.
אומות העולם עושות הכול כדי למנוע מאיתנו להקריב קרבנות לה'. לכן עיקר הוויכוח בין משה רבנו ופרעה היה סביב הנושא הזה:
לאן הם יקריבו זבחים, במדבר או בארץ מצרים?
"... וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם—בָּאָרֶץ " (שמות ח,כא)
מי יצא למדבר להקריב קרבנות?
"...מִי וָמִי, הַהֹלְכִים: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ" (שמות י,ט-י)
מה הם ייקחו איתם? ומה הרכוש שיישאר במצרים כערובה לחזרתם?
"וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג: גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם" (שמות י,כד).
עד כאן הבאנו דברים ברורים המזכירים את עבודת הקרבנות בלב גאולת מצרים. נראה לומר שגם בעשר המכות ניתן למצוא רמזים, לעבודות שהיו בבית המקדש או למהות בית המקדש.


המכות והמקדש
מכת דם
הפכה את המים לדם, רומזת לניסוך דם קרבנות על המזבח או ניסוכי המים שהיו בבית המקדש.
הצפרדעים מסרו את נפשם על קידוש השם כאשר הם נכנסו לתוך התנורים החמים ונשרפו למוות, כדי למלא את פקודת ה'. דרושה מסירות נפש עצומה כדי לבנות את בית המקדש, מבלי להתחשב באלה המעכבים את בנייתו.
הערוב- חיות הטורפות, רומזות לבהמות הטמאות שאינם קרבות על גבי המזבח. בנוסף לכך, מכה זו הבליטה את ההבדל הקיים בין עם ישראל והמצריים, כאשר הקב"ה הקים גדר וירטואלית בין בתי ישראל ובין בתי המצריים.
עבור מכת שחין, משה רבנו לקח חופן של פיח הכבשן וזרק אותו על מצרים. החופן מזכיר את חופן הקטורת הדקה שכהן הגדול היה לוקח לעבודת יום הכיפורים.
מכת חושך גרמה לאפילה גמורה בארץ מצרים, כנגד הטומאה החזקה שבמצרים. לעומת זאת, תפקיד בית המקדש להאיר את העולם ולגלות את אור השכינה.
ולבסוף מכת בכורות הממיתה את כל בכורות מצרים, רומזת לעבודות המקדש שהיו אמורות להתבצע על ידי הבכורות. בכורי ישראל איבדו את הזכות לשרת בבית המקדש בעקבות חטא העגל.


למעשה כל תהליך גאולת מצרים רומז בצורה גלויה או נסתרת, לבית המקדש ועבודת הקרבנות.על פי חז"ל גלות מצרים כוללת בתוכה את כל הגלויות העתידיות וגם את הגאולות. גאולת מצרים מהווה מודל לחיקוי עבור כל הדורות.

? מה עושים היוםאם אנו חפצים בגאולה השלמה עלינו ללמוד מגאולת מצרים ולקבוע כמטרה, לחדש את עבודת המקדש בהר הבית. אין דרך אחרת להכריז לעולם על עצמאותנו.
כל עוד לא נשלוט על הר הבית ולא נבנה מזבח לחידוש העבודה, לא נוכל לחיות בשלווה ובשלום.
תפקיד אומות העולם בדומה לפרעה, הוא למנוע מעם ישראל להקריב זבחים להקב"ה. תפקיד מנהיג ישראל בדומה למשה לרבנו, הוא להביא לביטול השעבוד לגויים וחידוש עבודת הקרבנות.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis