פרשת ויחי תשע"ט
גיליון מס 349 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
איך לקיים את צוואת יעקב אבינו?
בפרשת ויחי גלות
מצרים מתחילה ויעקב אבינו מסיים את שליחותו בעולם הזה.
התורה מבליטה שני
אירועים ומתארת אותם באריכות. האירוע הראשון הוא כאשר יעקב אבינו משביע את יוסף
הצדיק כדי לקבור אותו בארץ ישראל.
האירוע השני הינו
ברכת בני יוסף על ידי יעקב אבינו ושינוי הסדר ללא נתינת עדיפות לבכור שביניהם.
פרק שלם-פרק מח מוקדש
לנושא הזה עם רמזים נוספים לגבי קבורת יעקב אבינו בארץ ישראל, עם אבותיו.
מדוע התורה מאריכה כל
כך בנושא ברכת אפרים ומנשה? מה המסר לדורות של קבורת יעקב אבינו בחברון?
האם שני הנושאים
הסמוכים ומעורבבים גם יחד קשורים אחד עם השני?
למה התכוון יעקב
אבינו לקראת מותו למסור לבניו ולכל עם ישראל לדורותיו עד עצם היום הזה?
המאמר מבוסס על שיחות
לספר בראשית של הרב יעקב משה חרל"פ.
ראשית, הרב
חרל"פ מתאר את הגלות בשני מישורים. האחד הוא היציאה מארץ ישראל והניתוק
מקדושתה.
השני הוא כניסה תחת
השפעה של אומות העולם המטמאות את כל אחד מישראל. עצם הימצאותו של עם ישראל
בחו"ל, משפיעה עליו ופוגעת בקדושתו העצמית.
עכשיו נחזור לפרשת
ויחי. יוסף הצדיק ירד ראשון לגלות מצרים. בזכות צדיקותו הוא הצליח לשמור על קדושתו
בלי להיפגע מטומאת מצרים.
יתרה מזאת, הוא גילה
לכל הסובבים אותו את הקדושה המיוחדת הנמצאת בכל אחד מישראל. כמו שכתוב: וַיְהִי ה'
אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִ
(בראשית לט,ב).
אֵין שַׂר
בֵּית-הַסֹּהַר, רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר ה', אִתּוֹ;
וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ. (בראשית לט,כג).
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה,
אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ,
אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ. (בראשית מא,לח).
נראה להוסיף, שבכל
המקומות שיוסף היה בהם, הוא שמר על קדושתו ולא נתן לטומאת מצרים להשפיע עליו. הן
במקום עבודתו כעבד של פוטיפר, הן בבית הסוהר והן בשיא הגדולה כ-מלך מצרים.
יוסף שמר על זהותו
וקדושתו בכל מקום ומקום ולא הושפע כלל. זה המסר הראשון שיעקב אבינו מסר לנו כאשר
הוא שמח שיוסף שמר על קדושתו למרות הקשיים של הגלות. יעקב אבינו אמר שעכשיו הוא
יכול להיפטר מהעולם בשלווה, כי המסר הועבר כראוי לבניו.
