פרשת שבוע: פרשת פנחס - מה מאפיין מנהיג אמיתי?

פרשת פנחס תשע"ו

גיליון מס' 272 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה מאפיין מנהיג אמיתי?

סוף פרשת פנחס עוסקת באהבת ארץ ישראל בגוונים שונים. בנות צלופחד מגלות רצון לקבל נחלה בארץ ישראל במקום אביהם. משה רבנו רואה את הארץ מפסגת ההר כדי להנות מקדושת הארץ דרך הראייה. משה רבנו מעביר את הנהגת עם ישראל ליהושע בן נון ומצווה אותו על הקרבת הקרבנות לאחר הכניסה לארץ.

משה רבנו מוטרד מאוד ממה שיקרה אחרי פטירתו לכן הוא פונה אל ה' עם בקשה מיוחדת.

זאת הפעם היחידה בכל התורה שמשה רבנו פונה אל הקב"ה בצורה הזאת: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-ה' לֵאמֹר (במדבר כז,טו).

על פניו זה נראה שמשה רבנו מצווה את הקב"ה למלא את בקשתו.

בפסוק הבא משה רבנו מגלה את כוונתו בקשר למינוי מנהיג שימלא את מקומו לאחר מותו בהנהגת עם ישראל. גם בפסוק הזה משה רבנו משתמש בסגנון משונה כאשר הוא פוקד את ה' כביכול, לבחור מנהיג חדש. כמו שכתוב: יִפְקֹד ה' אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה (במדבר כז,טז). רש"י מציין את גדולתו של משה רבנו הדואג לצרכי ציבור לפני מותו ולא לצרכיו הפרטיים. כמו שכתוב: " להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מנחיחין צרכן ועוסקין בצרכי ציבור." (רש"י במדבר כז,טו).

מדוע משה רבנו מתעקש כל כך על מינוי מנהיג חדש?

ננסה לראות מתוך הפסוקים מה התכונה העיקרית של מנהיג ישראל ומה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של מנהיגותו?

וידאו: פרשת פינחס: המבחן של מנהיג ישראל: קרבן התמיד

פרשת שבוע: פרשת בלק עדיין כולם רצים להר הבית!

פרשת בלק תשע"ו

גיליון מס' 271 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                     

עדיין כולם רצים להר הבית!

התורה מתמקדת בבלעם שאינו שייך לעם ישראל אבל מסוגל לקבל את רוח הקודש ולתקשר עם הקב"ה. זהו דבר חריג כאשר פרשה שלמה מוקדשת לנושא הזה.

נתמקד באירוע עם האתון וננסה להביא פירוש חדש בהתאם לפשט הפסוקים ופירוש רש"י.

ראשית נשאל מספר שאלות:

1- מדוע רש"י משווה בין הליכתו של בלעם הרשע בדרך לברך את ישראל לבין הליכתו של אברהם אבינו להר המוריה?

כמו שכתוב: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו, אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (רש"י במדבר כא, יא).

2- למה הקב"ה כועס על בלעם מיד לאחר שהוא אישר לו ללכת עם שרי מואב? כמו שכתוב: וַיִּחַר-אַף אֱלֹקים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא (במדבר כב,כב).

3-מדוע הביטוי "שלוש רגלים" מופיע שלוש פעמים בפרשת האתון של בלעם?

(ראה במדבר פרק כב פסוקים: כח,לב,לג). רש"י מפרש שזהו רמז למצוות עליה לרגל של עם ישראל שלוש פעמים בשנה. "רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה" ( רש"י כב,כח).

4- למה דווקא מצוות עלייה לרגל מגינה על ישראל מפני קללת בלעם?

5-בתחילת הפרשה כתוב שבלעם יוצא עם שרי מואב. בהמשך הוא נותר לבד עם שני נערים בלבד. ולבסוף הוא חוזר לשרי מואב לפי ציווי המלאך.

כמו שכתוב: פסוק כא: וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.....פסוק כב:  וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.....פסוק מא: וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק.

למה הוא נפרד משרי מואב ולאן הוא התכוון ללכת בלעדיהם?

נראה לומר שיש תשובה אחת לכל השאלות האלה. בלעם הרשע התכוון ללכת להר המוריה כדי להקריב שבעה קרבנות כנגד מספר הקרבנות שהביאו אברהם, יצחק ויעקב לפני כן.

וידאו: עדיין כולם רצים להר הבית! פרשת בלק

וידאו: בדרך המעפילים נלך! פרשת שלח לך

פרשת שבוע: פרשת חוקת איך יוצאים מהשכול ומהדיכאון?

פרשת חקת תשע"ו

גיליון מס' 270 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                      

איך יוצאים מהשכול ומהדיכאון?

 

פרה אדומה הינה מצווה מיוחדת במינה ולא ניתנת להבנה. רש"י מפרש שאין לחפש טעם למצווה הזאת למרות שאומות העולם ינצלו את זה כדי לזלזל בתורת ישראל, כמו שכתוב: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י, במדבר יט,ב).

מדוע חז"ל עשו ענין מיוחד מהפרה האדומה? הרי גם מצוות תפילין אינה מובנת או איסור הדלקת אש בשבת מחייבת מיתה כאשר בצאת הכוכבים אין שום חיוב! וגם איסור חמץ בפסח אינו הגיוני ועוד...

נראה לומר שלפרה אדומה יש דבר ייחודי, הטומאה או הטהרה פועלות בצורה רוחנית ונסתרת מעיני האדם.

טומאת המת מסתלקת  עם הזאת מספר טיפות של מים חיים מעורבבים עם אפר הפרה האדומה. בניגוד למקווה טהרה אין צורך במגע עם כל הגוף ללא חציצה אלא מספיק מגע כלשהו עם האדם הטמא. בעל ה"שם משמואל" מנסה לתת טעם עבור השפעת הטומאה היוצאת מהמת.

הטומאה קשורה למצב רוח האדם, שהוא דבר נסתר ופנימי. לכן אפר פרה אדומה משפיע גם בצורה רוחנית ובלתי מוחשית. היות והטומאה והטהרה הן דברים רוחניים ונסתרים, חז"ל התייחסו בצורה מיוחדת למצווה הזאת.

נביא עכשיו את הפירוש הנפלא של ה"שם משמואל". המוות מסמל את המרה שחורה והדיכאון. כאשר האדם נוגע באדם מת או נמצא באותו חדר הנפש של האדם מושפעת. השפעה זאת מגיעה לעומק נשמתו של האדם והעצב חודר לפנימיותו.  אפר הפרה אדומה מעורבב עם מים חיים בא לסלק את מצב הרוח הרע שהשתלט על האדם. הערבוב של האפר-המסמל את המוות עם המים החיים-כנגד החיים עצמם, מכניס חיים חדשים ומסלק את המרה השחורה.

" והנה טומאת מת היא עצבות ומרה שחורה, וטמטום הלב הוא אבי אבות הטוצאה, ואיש שהתגברה עליו הקליפה ההיא כמעט אין תרופה למכתו, וקורא עליו העצב נבזה... ולפי זה יובן שמאחר שטומאת טפת ההזאה קוראת לה לטומאת המת שבפנימיות לצאת לחוץ, שוב יש לו לאדם טהרה במקוה ככל הטומאות," (שם משמואל, חוקת שנת תרע"ב דף שב).

נראה לומר שטומאת המת משפיעה גם על עם ישראל כולו ברמה הלאומית. מחורבן בית המקדש השני, כולנו נחשבים טמאי מתים בהעדר אפר פרה אדומה.

אלפיים שנות גלות השפיעו לרעה על מצב הרוח הלאומי של עם ישראל.

נראה לומר שהפרה האדומה רומזת לגאולה של עם ישראל. הטומאה הכניסה את עם ישראל למציאות של חוסר ביטחון עצמי ופחד מאומות העולם. עם ישראל אינו מאמין ביכולתו לקדם את הגאולה ולזרז את התגלות מלך המשיח.

חלק מהממסד הרבני מחדש תירוצים הלכתיים או טיעונים לכאורה הגיוניים המעכבים בפעול את את תהליך הגאולה. בתחילת הציונות התנגדו לעלייה לארץ והקמת המדינה, היום זה מתבטא בפחד מפני הגויים בכל צעד או החלטה בנושא יישוב הארץ או שליטה על הר הבית.

הטומאת מת מכניסה לנו מחסומים דמיוניים וחוסר אמונה בעצמנו ברמה הלאומית.

פרשת שבוע: שלח לך בדרך המעפילים נלך

פרשת שלח לך תשע"ו

גיליון מס' 269 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                               

בדרך המעפילים נלך

חטא המרגלים פגע בדור המדבר ובכל הדורות כולם. בכל זאת היתה קבוצה מתוך בני ישראל שרצתה לתקן את חטא המרגלים.  חז"ל קראו להם "המעפילים" שניסו להיכנס לארץ למרות הגזרה שגזר הקב"ה על ישראל.

ננסה להבין בדרך חדשה את פרשת המעפילים בעזרת הפסוקים והמדרש רבה.

ראשית נשאל מספר שאלות לפי פשט הפסוקים:

1- למה הביטוי "ראש ההר" מופיע פעמיים והביטוי " ההר ההוא" פעם אחת בפרשת המעפילים?

מ וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר:  .....  מד וַיַּעְפִּלוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר; ......  מה וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא

2- מדוע משה רבנו מתיחס אליהם בכבוד למרות שהם מתנגדים לרצון ה', מיד לאחר גזירת עונש המרגלים?

3- יותר מכך, לפי פסוק מד, נראה שמשה רבנו מתלבט האם להצטרף למעפילים עם ארון הברית!

וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' וּמֹשֶׁה, לֹא-מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה

4- מדוע התורה כותבת כאן שהעמלקים ישבו בראש ההר, כאשר כמה פסוקים לפני כן כתוב שהם ישבו בעמק?

כמו שכתוב: כה וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק; ....  מה  וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא    (במדבר יד, פסוקים כה ו-מה).

נראה לומר שקיימת תשובה אחת לכל השאלות. המעפילים התכוונו לתקן את חטא המרגלים דרך כניסה לארץ ישראל והקרבת קרבנות בהר הבית.

הם רצו לתקן את החטא בעלייה למקום המיוחד עם "ה" הידיעה, כמו שכתוב: הִנֶּנּוּ, וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר ה'--כִּי חָטָאנוּ. (במדבר יד,מ).

המעפילים למדו מאדם הראשון איך לתקן את החטא ולחזור אל ה'. לאחר שאכל מעץ הדעת, אדם הראשון הביא קרבן בהר המוריה והקב"ה כיפר על חטאו. כמו שמובא בהלכות בית הבחירה של הרמב"ם: " המזבח, מקומו מכוון ביותר; ......, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.  ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא. ( רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה א).

כוונת המעפילים היתה טהורה ונקיה מכל נגיעה אישית לכן משה רבנו קיבל אותם בכבוד ואפילו שקל להצטרף אליהם עם ארון הברית.