הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת צו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת צו. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, מרץ 25, 2018

פרשת שבוע: פרשת צו שבת הגדול- מי צריך קרבנות?


פרשת צו שבת הגדול תשע"ח
גיליון מס 328  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מי צריך קרבנות?

לאחר סיום ספר שמות המתאר באריכות את בנין המשכן בא אחריו, ספר ויקרא העוסק בדיני הקרבנות.
ננסה להבין את המשמעות של הקרבת הקרבנות בעזרת דברי המהר"ל בספרו גבורות ה'.
כאשר הקב"ה ציווה אותנו לבנות את המשכן, הוא עשה את הצעד הראשון. בנין המשכן הינו הסימן לכל העולם שהשכינה שורה בישראל.
אחרי הקמת המשכן הקב"ה מצפה מאיתנו להחזיר לו באותה מידה בעזרת עבודת הקרבנות.
מובא במדרש תנחומא שהקב"ה מצפה מבריאת העולם שנבנה לו בית.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ(בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ........ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָאתִי, וְעַד עַכְשָׁו יֵשׁ רְשָׁעִים לַעֲמֹד בָּהּ. מֶה עָשָׂה. קִפֵּל אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָרְשָׁעִים וְהֶעֱמִיד אַבְרָהָם. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִיד אַבְרָהָם, סִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן רָקִיעַ שְׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי. עָמַד יִצְחָק וּפָשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָרַד מִשִּׁשִׁי לַחֲמִישִׁי כוּ' (שם). עָמַד מֹשֶׁה וְהוֹרִידָהּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי (שמות יט, כ). וּכְתִיב: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. " (מדרש תנחומא נשא, סימן טז).
המהר"ל מפרש את משמעות הקרבנות הבאים לאחר בנין המשכן כחזרת הנברא-העלול אל הבורא-העילה.
כמו שראינו במדרש, העילה-הקב"ה מתאווה להיות עם העלול-ישראל.
הקרבן מבטא את השבת העלול אל העילה. כאשר אין מציאות כלל לעם ישראל ללא דבקות בהקב"ה.

יום שלישי, מרץ 07, 2017

חג פורים: עמלק מעכב את בנין בית המקדש




מי רוצה להיות עמלק?
מי רוצה להיות עמלק ?
פרשת צו- פורים תשס”ח גיליון מס' 109
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
עמלק מעכב את בנין בית המקדש
למה עמלק מעכב את בניית בית המקדש השלישי?
מה הסימן המובהק כדי לגלות מיהו עמלק היום ?


העניין המרכזי בחג פורים הינו מצוות מחיית עמלק. השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור. אנחנו מוציאים מההיכל ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת עמלק, מתוך פרשת כי תצא.
לקראת פורים אנחנו מתכוננים ומתעוררים לכבוד מצוות מחיית עמלק, הנמצא בכל דור ודור.
ביום פורים עצמו אנחנו קוראים בספר תורה את סוף פרשת בשלח, המזכירה את המלחמה הראשונה בעמלק.
ואחרון חביב, קריאת מגילת אסתר מספרת על עלייתו ונפילתו של המן הרשע העמלקי, וכן הנקמה בכל שונאי ישראל.
מה כל כך חשוב במצוות מחיית עמלק, שחג פורים לא יתבטל לעתיד לבוא? (עיין תלמוד ירושלמי מגילה פ"א ה"ה).
ננסה להבין את המהות של עמלק ונגלה קשר מעניין בין מלחמה בעמלק ובין בניית מזבח והקרבת קרבנות להקב"ה.

ארבעה מפגשים עם עמלק
המפגש הראשון בין עמלק ובין ישראל התקיים בין יעקב אבינו ובין אליפז, אביו של עמלק.
יעקב אבינו בורח מביתו לכיוון חרן, לאחר שהוא לקח את הברכות של אחיו. לפי דברי חז"ל, עשו שלח את אליפז, כדי להרוג את יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשכנע את אליפז לקחת את כל רכושו וכתוצאה מזה ייחשב כאדם מת.



יום שלישי, מרץ 24, 2015

פרשת צו: פסח קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל


פרשת צו - פסח תשס”ז גיליון מס' 59
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

למה התורה גוזרת עונש כרת על מילה וקרבן פסח?
מה תפקיד הקרבן פסח בחיים הלאומיים של עם ישראל?


מתוך שלושים ושש חיובי כרת שבתורה, אנחנו מונים שלושים וארבע מצוות "לא תעשה" ושתיים "עשה". "שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר..... הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה" (משנה מסכת כריתות א,א).
שתי המצוות עשה הן ברית מילה וקרבן פסח.
מה מאפיין מצוות אלה ומה משותף לשתיהן?
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ובני ביתו בסוף פרשת לך-לך. זאת הפעם הראשונה שיהודי מצווה לקיים מצווה כלשהי. לעומת זאת מצוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתור כלל ולא כיחידים. לכן מצוות מילה נכתבה בספר בראשית העוסק ביחידי סגולה- האבות, וקרבן פסח בספר שמות העוסק בלידת עם ישראל.
ראוי לציין שהמצווה הראשונה שכל יהודי מקיים בסמוך ללידתו היא ברית המילה, בגיל שמונה ימים. קרבן פסח ביחד עם מצוות קידוש החודש היו המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל במצרים. בשונה מהמילה הנעשת על אדם בודד, קרבן פסח חייב לכלול לפחות שלוש כתות של חמישים מנויים. כלומר, קרבן פסח ניתן להקרבה בחבורה של עשרות יהודים ולא עבור אדם אחד.

חג פסח וקרבן פסח: לאכול משולחנו של הקב"ה



פרשת צו שבת הגדול תשס"ט גיליון מס' 157
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לאכול משולחנו של הקב"ה
מה מקשר את חודש הגאולה לחנוכת המשכן?
מה תפקידו של קרבן פסח? ובמה הוא שונה משאר הקרבנות?


חודש ניסן נקרא בדברי חז"ל: חודש הגאולה. גאולת מצרים מהווה דוגמא לכל הגאולות העתידיות של ישראל. כמו שכתוב במסכת ראש השנה:
" ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/א).
בנוסף לעניין הגאולה, חודש ניסן נמצא תחת סימן של בנין בית המקדש והקרבת קרבנות. בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן להקב"ה, בראש חודש ניסן.


יום ראשון, מרץ 22, 2015

פרשת שבוע: צו זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו


פרשת צו התשס"ו

זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

הפרשה מתחילה בקורבן ציבור, עולת התמיד של ערב, שהיינו מקריבים בכל ערב וערב ללא הפסקה.
עולת התמיד מסמלת את המהות של בית המקדש המהווה קשר בין העולמות העליונים והעולמת התחתונים.
הקשר חייב להיות תמידי,ערב,בוקר וצהריים, כדי להמחיש את השכינה השורה על עם ישראל.
הפסקת הקרבת קרבן התמיד ,הובילה לאסונות וגלויות עבור עם ישראל.
כדי להדגיש את חשיבות קורבן התמיד, הקב"ה משתמש בלשון צווי ולא בפועל דבר או אמור.
רש"י בפסוק ב' ,מפרש:"אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס:
לשון זירוז, הוא מאוד תמוה, אחרי כל מה שתרמו בני ישראל ללא יוצא מן הכלל ,בלב שלם ובשמחה יתרה,לבניית המשכן,הם עכשיו צריכים זירוז ושיחת מוטיבציה !
נכון, אנחנו צריכים זירוז מיוחד, מהקב"ה בגלל החיסרון כיס. לאיזה חסרון כיס רבי שמעון מתכוון ?
הזירוז לא מכוון לעבר דור המידבר בלבד, אלא בעיקר לדורות הבאים אחריו ,כולל דורנו.
בימינו יותר קל להבין מה החיסרון כיס שרש"י מתכוון, כאשר הוא מוסיף את המילה " לדורות".
אם היינו מקריבים קורבן התמיד היום, היינו מסכנים את שלום העולם, ומפילים על מדינתנו גזרות כלכליות קשות.
אם נבנה את המזבח עכשיו, (יש אפשרות להביא קורבנות גם ללא בית מקדש כמו שעשו בזמן בית שני) נסתבך עם העולם, הם לא ישקיעו בישראל, הבורסה תיפול, המדינה תפשוט את הרגל.....
איפה האמונה והביטחון בהקב"ה ? איפה המסירות נפש ?
לכן התורה משתמשת בלשון ציווי ,כדי לזרז אותנו ולחזק אותנו בהקרבת עולת התמיד.
אנחנו צריכם לקיים את צו האלוקי של קורבן התמיד ,לפני כל צו בית משפט או פקודה צבאית ,הנובעים מבשר ודם.


sharethis