חג פסח: שואגים לבית השלישי!

פסח תשפ"ו                 
   

גיליון מס' 421  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שואגים לבית השלישי!

חודש ניסן נקרא חודש הגאולה, כי בחודש זה, הקב"ה הוציא אותנו מגלות מצרים.

חודש ניסן הוא זמן המסוגל לנסים ולגאולה.

יש מחלוקת בתלמוד בין רבי אליעזר ורבי יהושע על זמן בריאת העולם והגאולה.

לפי כללי הפסיקה, במקרים בודדים פוסקים כרבי אליעזר, כי הוא היה מתלמידי שמאי.

(ראה שבת דף קל ע/ב).

כמו שכתוב בתלמוד: " תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין (דף יא ע/א)

בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

(ראש השנה דף י ע/ב ו- יא ע/א).

אנחנו נתמקד בדעת רבי יהושע וננסה להבין את מהות חודש ניסן ואיך זה נוגע לימינו ולבית המקדש.

מה מייחד את חודש ניסן משאר החודשים?

מדוע התורה בחרה בו כחודש ראשון מבין החודשים?

המהר"ל בספרו גבורות ה'-העוסק בענייני גאולת מצרים, מתייחס לשאלה הזאת.

ראשת, הוא מביא את המדרש רבה המפרט את האירועים השונים שהתרחשו בחודש ניסן.

חודש ניסן נבחר מימי בראשית לחודש הגאולה, כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

(שמות רבה טו, יא).

המהר"ל מפרש שהכינוי 'ראשון' לחודש ניסן, מגדיר אותו כחודש נפרד ביחס לשאר החודשים.

דבר שהוא ראשון, אינו תלוי ומחובר לכל מה שבא אחריו, הוא קיים כישות עצמאית.

סימן הגאולה הוא החירות וסוף השעבוד לאומות העולם. זה בדיוק המשמעות של הראשוניות, ההיבדלות מכל דבר אחר.

כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו תלויים במצריים ולא יכלו להחליט כלום עבור עצמם.

כאשר הסתיים השעבוד בט"ו בניסן, בני ישראל הבדילו את עצמם מהמצריים והפכו לבני חורין.

סימן הגאולה הוא היבדלות מהגויים.

זה בדיוק מתאים לחודש הראשון, חודש ניסן הנבדל מכל שאר הזמנים של השנה.

כמו שכתוב: " ועוד יש לך לדעת כי חודש ראשון יותר מיוחד לגאולה, כי כל נמצא הוא ברשות עצמו בעצם, כי מצד עצם הנמצא אין ראוי להיות תחת יד אחר..." (גבורות ה' פרק לה).

 

המהר"ל מוסיף ואומר, שהמצה רומזת לחירות, כי היא לחם עוני ללא תוספות של מרכיבים נוספים. המצה עומדת בפני עצמה ללא תלות או ערבוב עם דברים נוספים.

עניין החיפזון, מסמל את הזמן שאינו מתמשך. זאת אומרת, שגאולת מצרים התרחשה במשך זמן מועט ללא חיבור לימים נוספים.

אלה דברים נפלאים, שכדאי לראות בספר המהר"ל עצמו.

חג פסח: שואפים למדרגה ה-15

פסח תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 
                    

גיליון מס 340  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שואפים למדרגה ה-15

בהגדה של פסח אנחנו מודים להקב"ה שנתן לנו 15 מעלות של נסים ושל חסד.

המעלה הראשונה היא עבור נס יציאת מצרים, והמעלה האחרונה היא כנגד בנין בית המקדש.

כמו שכתוב: " עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, .... וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל־כָּל־עֲוֹנוֹתֵינוּ." (הגדה של פסח).

המהר"ל מפרש בדרך פלא את משמעות המעלה האחרונה, של בית המקדש.

כל המאמר מבוסס על דבריו מתוך ספר גבורות ה', פרקים עא, עב.

בית המקדש מנוגד לגשמיות והוא כולו רוחניות, למרות שהוא בנוי מעצים, אבנים, כסף וזהב.

בית המקדש נבדל מהטבע לכן הוא פועל על

פי נס ולא לפי חוקי הטבע.

כמו שמובא במסכת אבות, המפרטת את 10 נסים שהתרחשו יום יום בבית המקדש.

כמו שכתוב: " עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:" (אבות, פרק ה, משנה ה).

נסביר בהמשך, מדוע עם ישראל נועד לחיות בעזרת נסים, בניגוד לאומות העולם.

בית המקדש מופיע כמעלה האחרונה, כי הוא התכלית לכל.

בית המקדש מסמל את השלמות של כל הבריאה.

כמו שהלב של האדם נותן חיים בכל רגע לשאר איברי הגוף, כך בית המקדש הוא הלב של העולם, הנותן חיים ושפע לכל הבריאה.

כמו שכתוב: " מכל מקום נתבאר לך כי על ידי בית המקדש הגיעו למעלה עליונה. ובשביל כך היה בית המקדש תכלית המעלה, שעל ידי בית המקדש יושלם הכל. והיה עוד דומה בית המקדש אל הלב שהוא בכל בעלי חיים, שעל ידו מקבלים כל האברים חיותן. וכן בית המקדש הוא נותן חיים לכל העולם." ( מהר"ל, גבורות ה', פרק עא דף שכה).

כל דבר רוחני השייך לקדושה מתפשט ומתרבה ללא גבול.

כתוצאה מזה, התרחש נס ייחודי בבית המקדש הראשון. מובא בתלמוד הבבלי ששלמה המלך נטע עצים מזהב בעזרה. עצים אלה נתנו פירות מזהב כמו כל אילן אחר. מפירות זהב אלה התפרנסו הכהנים.

כמו שכתוב: "אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב (מלכים א י) בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר (תהילים עב) ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה" (יומא לט ע/ב).

נס פירות הזהב קרה רק בזכות עם ישראל, כאשר בית המקדש הוציא לפועל את מלוא קדושתו.

כאשר הגויים שלטו על הר הבית, האילנות הפסיקו ללבלב.

חג פסח: בואו נעלה למעלה ה-15!

פסח תשפ"ג           
גיליון מס 393  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

בואו נעלה למעלה ה-15!

חג הפסח הינו חג הגאולה, עבור בני ישראל במצרים וגם עבור הדורות העתידיים.

שלבי הגלות, השעבוד והגאולה יחזרו על עצמם בזמן הגאולה האחרונה, שעכשיו אנו זוכים לחיות בו.

כמו שכתוב בתלמוד: " רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל." (ראש השנה, דף יא ע/א).

חז"ל קבעו 15 סימנים לליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס......הלל, נרצה.

רבי יעקב אביחצירא כתב בפירושו על ההגדה, ש-15 הסימנים באים כנגד 15 המעלות שאנחנו אומרים באמצע ההגדה.

כמו שכתוב: " כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ:...." (הגדה של פסח).

כאשר כל מעלה מורכבת ממספר רב של טובות לעם ישראל, המכילים רמזים וסודות עצומים.

כמו שכתוב: "...שהגם שכל מעלה ומעלה אחת מהנה דיקא בה כלולה כמה וכמה מאלפי רבבות טובות וכו' וככה סדר סימן המצוות וכו'....שהרי הן המה חמש עשרה מעלות שמספר ומסדר והולך לא פחות ולא יותר..." (בגדי השרד, פירוש שכל טוב דף צ).

15 המעלות עולות בחשיבותן, עד המעלה האחרונה הכי גדולה המסמלת את השלמות: בנין בית המקדש בארץ ישראל.

כמו שכתוב: " ולפי האמת די לנו בזה, אכן הקב"ה רצה להשלים לנו בשלמות גמור כמרכבה העליונה, להכי הכניסנו לארץ ישראל. והשלמות גם כן לא תהיה עד שיהיה בית המקדש בארץ ישראל, ובזה נשלם תיקון ישראל בשלמות."(בגדי השרד, דף פט). 

רבי יעקב משווה בצורה נפלאה כל מעלה ומעלה מול הסימן הקשור אליה.

נעמוד על המעלה האחרונה של בנין בית המקדש מול 'נרצה'.

בית המקדש הינו המקום שניתן למחול על העוונות, דרך הקרבת קרבנות, הגורמים לריח ניחוח לפני ה'.

החוטא שהתרחק מהשכינה ואינו רצוי בפני ה', לאחר הקרבת הקרבן הוא הופך לאדם רצוי, כמו שכתוב בתורה: וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו  (ויקרא א,ד). 

מכאן רבי יעקב מצא רמז בין בנין המקדש ובין 'נרצה'.

ימי ספירת העומר: מהו החופש האמיתי?

ספירת העומר תשפ"ב

גיליון מס 383  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מהו החופש האמיתי?

אנחנו בעיצומו של ספירת העומר, המחבר את חג הפסח לחג השבועות. אנחנו מתחילים לספור מליל שני של חג הפסח.

כמו שכתוב: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה  (ויקרא כג,טו).

ה"חלבן" שואל, מדוע פוגעים בכבוד של חג הפסח כאשר מזכירים כבר ביום השני את החג הבא: חג שבועות?

מן הראוי היה, לחכות לסיום 7 ימי הפסח ולהתחיל לספור את הימים לקראת מתן תורה!

מה החיפזון, כאשר מזכירים את חג שבועות ביום השני של חג פסח?

מה הקשר הנסתר בין פסח לבין שבועות?

נביא את דברי הרב חיים כהן ז"ל המיישב את השאלות האלה, בספרו טללי חיים על פסח.

חג פסח הוא חג החירות המציין את סייום השעבוד הקשה במצרים. כל סימני ליל הסדר וקרבן פסח מסמלים את סוף העבדות ותחילת תקופה חדשה עבור עם ישראל.

הקרבן פסח, מסמן את שריפת העבודה זרה של מצרים בצורה גלויה וללא פחד מתגובה אלימה.

המצה, המרור, מצוות הסבה מציינים את טעם החופש.

האם חופש זה שקיבלנו בזמן יציאת מצרים מספיק לנו? 

האם להיום עם חופשי ולא משועבד למצרים מגדיר את המהות של עם ישראל?

בוודאי שלא! 

כאשר אני חופשי, זאת אומרת שאין לי אדון שאומר לי מה לעשות, ועלי לציית לו.

אבל, השאלה מה אני, כן? מה התכלית של חיי? למה אני שואף? 

לכן, ביטול השעבוד אינו עושה אותנו עם חופשי.

הקב"ה תכנן עבורנו את השלב הבא, שהוא למלא אותנו בתוכן חיובי המשפר את העולם כולו.

קבלת התורה בחג שבועות, מציגה ייעוד ותכלית ברורה לעם ישראל: יציאה משעבוד פיזי וכניסה לממד רוחני בלתי מוגבל.

פסח הינו חג החירות והחופש ושבועות, הוא חג התורה המאירה את העולם בתוכן רוחני חיובי.

החירות, היא דבר פרטי ואישי בלבד. אנחנו שואפים להיות עבדי ה' ולא לחיות עבור עצמנו בלבד, אלא לעשות טוב לעולם.

כמו שכתוב: " זוהי המשמעות הנפלאה של ספירת העומר, שמיד ביציאה לחירות אנו מתחילים לספור אל מתן תורה, כמי שבא ואומר- אין לי רצון בחירות מצד עצמה, אינני חי בשביל עצמי בלבד. אני רוצה להיות עבד לה' יתברך בלבד! " ( טללי חיים, פסח דף רסב).

אין משמעות להיות עם חופשי ללא תורה, לכן מיד אחרי החירות משעבוד מצרים מתחילים לספור את הימים עד קבלת התורה.

מכאן, ניתן ליישב את השאלות שהעלנו למעלה. 

פסח-חג החירות אינו מספיק לבדו כדי לתת תוכן רוחני לעם ישראל, לכן עלינו לשאוף לחג השבועות-מתן תורה לקבלת חירות מלאה ברוחניות מתוך שעבוד להקב"ה.

ראוי לציין שבתקופת העומר, זכינו בשני חגים חדשים: חג העצמאות ויום ירושלים.

נראה לומר, שפסח מקביל לחג העצמאות ועדיין ממתינים לחג השבועות המגביל ליום בנין המקדש, מחיית עמלק ומינוי מלך ירא שמים. 

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות, בזמן כיבוש ירושלים, חברון, שכם והר הבית, ולא ניצלנו אותה.

ידוע העיקרון, שבמקום שיש קושי בחיים שלנו, זהו סימן שבנקודת הקושי הזאת עלינו לעשות מאמצים מיוחדים, כי זהו ניסיון שיש להתגבר עליו כדי לגדול לאחר מכן.

חג פסח: מוכנים לגאולה?

פסח תשפ"ב
גיליון מס 382  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מוכנים לגאולה?

ליל הראשון של פסח הינו, יום מיוחד. הוא מכונה בתורה: ליל שימורים, כמו שכתוב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות יב,מב).

פעמיים המילה 'שמורים' מופיעה בפסוק, וכל פעם עם תיאור אחר. פעם ראשונה כתוב שהוא שמור לה', ופעם השנייה הוא שמור לבני ישראל.

מה משמעות, שני סוגי השמירות האלה?

התלמוד בבלי, מתייחס לשאלה הזאת ואומר שה-ט"ו בניסן שמור מימי בריאת העולם כזמן של גאולה לעם ישראל.

כמו שכתוב: "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית." (ראש השנה דף יא ע/ב).

למעשה, ליל פסח מכיל בתוכו, סגולה מיוחדת הבאה לקדם את הגאולה בעם ישראל.

זה התממש פעם ראשונה, ביציאת מצרים כאשר נגאלנו מהשעבוד הקשה. אנחנו מצפים ומתפללים שזה יקרה שוב בקרוב.

בעל ה'שפת אמת', מדייק מלשון רבים של המילה 'שימורים', הרומז לגאולה נוספת לזו של יציאת מצרים, שתתרחש בעתיד.

עלינו להתכונן לקראת ליל הגאולה המיועד. גודל הגאולה היא בהתאם לגודל הציפייה.

העיקרון הזה נכון בהרבה דברים בחיי היום יום שלנו. כמה שנתכונן ונצפה לדברים גדולים, זה גורם לדברים הגדולים להתממש.

כמו שכתוב: "וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שימורים." (שפת אמת פסח, שנת תרנ"א ד"ה ליל שמורים).

לכן, עלינו לצפות ולרצות את הגאולה השלמה, ולא להסתפק ב'אתחלתא דגאולה'.

עלינו לרצות שלטון איתן המאחד את עם ישראל בארצו, בראשות מלך ירא שמים, עם בית מקדש בנוי בירושלים וחידוש עבודת הקרבנות.

כך אומות העולם יראו את התגלות השכינה בהר הבית ויקבלו את מרות הקב"ה.

מה מיוחד בליל פסח המסוגל לגאולה? איך להשתמש בכוחות של ליל השימורים, כדי לזרז את הגאולה?

הרמח"ל ובעל ה'בית גנזי' מתייחסים לשאלות האלה.

ה'בית גנזי' כותב שבליל הסדר, הקב"ה טמן כוח מיוחד המסוגל לצאת מהגלות ולהיגאל. הכוח הזה, משפיע במשך כל השנה.

כמה שנתכונן לקראת ליל פסח, נוכל לקבל את ההארה וכוחות של גאולה המתגלים בלילה הזה. (ראה בית גנזי ויקרא א, פסח סעיף סז).

זאת המשמעות של המילה 'שמורים', כאשר עלינו לשמור את הכוחות האלה שניתנים לנו בליל הסדר עבור השנה הקרובה.

נביא את הדברים הנפלאים של הרמח"ל מתוך 'מאמר החכמה'.

בלילה הזה, יש כוחות שמתחדשים מימי הבריאה. כאשר זמן הגאולה מגיע, כוחות הגאולה יוצאים מכוח אל הפועל, כמו שקרה ביציאת מצרים.

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תשפ

גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.

מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?

בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.

ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.

בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.

כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).

לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!

הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.

ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.

אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.

נראה לומר, שטמון כאן רמז.

התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.

כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).

נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.

עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.

עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.

העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.

מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.

ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.

דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.

הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.

נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.

ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.

רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.

הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

סרטון: פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

חג שבועות: אין תורה ללא לאומיות!

חג שבועות תשע"ט

גיליון מס 356  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

אין תורה ללא לאומיות!

אנחנו נמצאים בסיום של תקופה מיוחדת, כאשר מסיימים את ימי ספירת העומר.

ימי הספירה מחברים את חג הפסח לחג השבועות.

התורה מצווה אותנו להתחיל לספור את ימי העומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח.

החלבן בספרו על פסח מעלה שאלה חזקה.

קשה להבין מדוע ספירת העומר מתחילה בתוך שבעת ימי חג הפסח? זה נראה כמו חוסר כבוד כלפי חג הפסח, כאשר לא מחכים לסיום שבעת ימי החג כדי להתכונן לקראת החג הבא, חג השבועות.

זה נראה כאילו רוצים להתפטר מחג הפסח.

מדוע מערבבים את שני החגים אחד בתוך השני?

נשאל שאלה נוספת על חג השבועות.

מדוע חג שבועות שונה משאר הרגלים-פסח וסוכות כאשר חוגגים אותו יום אחד בלבד?

מדוע החג נקרא "שבועות" כנגד 7 השבועות של ימי ספירת העומר שכבר עברו?

4 פעמים בתורה מופיע החג בשם חג השבועות לעומת פעם אחת בשם חג הביכורים וחג הקציר.

הרב חיים כהן מפרש שפסח הינו חג לאומי שיצר את עם ישראל כעם עצמאי וחופשי להחליט על עתידו.

היציאה מעבדות לחירות מסמלת את תחילת ההיסטוריה של עם ישראל כעם ולא כאל יחידי סגולה.

ימי ספירת העומר מחברים בין גאולת מצרים לבין קבלת התורה. ספירת הימים והשבועות מגלה את הקשר בין שני החגים.

פסח מסמל את החירות הגשמית ללא תוכן ומטרה אלא הקריאה בקול רם: אני לא עבד.

חג השבועות הוא תכלית החיים. כאשר בני ישראל מצהירים: אנחנו עבדים של הקב"ה ורוצים לתקן את העולם.

לכן, מיד לאחר יציאת מצרים, בני ישראל מתכוננים לקבל את הרוחניות ועול המצוות. הם אינם רוצים להישאר ללא תוכן בתקופה שבין יציאת מצרים לבין מתן תורה.

לכן, חשוב להתחיל לספור את ימי העומר, דווקא למחרת חג הפסח כדי לשאוף לתכלית בעל משמעות.

כמו שכתוב: "זוהי המשמעות של ספירת העומר, להורות לנו מהי המגמה הלאומית שלנו. פסח הוא החג הלאומי שבו עם ישראל נוצר, יצא גוי מקרב גוי ונהיינו לעם. .....נבראנו כדי לתקן עולם, כדי להעלות את כל העולמות כולם אל מדרגות פלאיות מאוד, מדרגות אדירות ונעלות בקודש, ברוממות זיו האלוקות, בנועם צחצחות קודש." (טללי חיים, פסח דף רסח).

למעשה, יום הראשון של פסח הוא יחיד ומיוחד ונפרד משאר ימי החג. לכן, ימי ספירת העומר אינם מהווים פגיעה בחג הפסח אלא ההיפך הוא הנכון.

חג הפסח- לאן כולם רצים?

פסח תשע"ט

גיליון מס 355  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לאן כולם רצים?

חג הפסח מנציח את הגאולה משעבוד מצרים. התלמוד בבלי מנבא שגם הגאולה העתידית תתרחש בחודש ניסן.

כמו שכתוב: "....ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" .(מסכת ראש השנה, דף יא ע/א).

ניתן לשאול מה אנחנו חוגגים בפסח? האם אנחנו זוכרים את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים או מתכוננים לקראת הגאולה השלמה?

תשובה חלקית ניתן למצוא במסכת פסחים, כאשר עלינו להרגיש שאנחנו יוצאים ממצרים בכל שנה ושנה.

כמו שכתוב: "  רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו; ואלו הן--פסח, מצה, ומרורים.  פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו.  בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (מסכת פסחים פרק י משנה ה).

מכאן ניתן להבין שעלינו לצאת מהגלות ומהשעבוד הגשמי בליל הסדר.

כדי להעמיק את מהות חג הפסח נביא את דברי ה"חלבן"- הרב חיים כהן בספרו על פסח.

הוא מסביר שתכלית העולם היא להשכין את השכינה בעולם הגשמי ולזכך אותו. כאשר הנשמה נמצאת בגוף האדם היא סובלת מהשפעת החומר אבל אינה משתנה.

הקדושה שלה נשארת באותה מדרגה.

מכאן ניתן להבין את תהליך גאולת מצרים. גלות מצרים החלה עם שעבוד פיזי בלתי רגיל ולא אנושי.

מטרת השעבוד הייתה להוריד את עם ישראל לשפל המדרגה מבחינה רוחנית. כאשר הגשמיות השתלטה על כל חלק של רוחניות שבתוך בני ישראל, אז תהליך הגאולה יכול להתחיל.

כמו שכתוב: "לפיכך כדי לצאת לחירות, צריכים אנו להכניס עצמנו לעול השעבוד ורישומו, כדי שיכנסו נשמותינו לבחינת אותם הכוחות המשעבדים אותן, ובסגולת הלילה, יתגברו להכניעם ולאבדם, עד שנצא לחירות גמורה." (טללי חיים, פסח דף יז).

למעשה הגאולה פורצת כמו הר געש, כי כוחות הקדושה התאפקו עד עכשיו ואינם יכולים לסבול את השתלטות החומר.

לכן הגאולה באה לפני זמנה לאחר שבני ישראל הגיעו למ"ט שערי טומאה. הקב"ה לא רצה שיגיעו לשער החמישים של טומאה כי זה היה מסכן את קיומם ממש. (ראה זוהר חדש פרשת יתרו על עניין מ"ט שערי טומאה).

חג פסח: לטעום עכשיו מאורו של בית ה'

פסח תשע"ח

גיליון מס 329  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

לטעום עכשיו מאורו של בית ה'

תקופת הרגלים הינה תקופה מיוחדת עבור הקשר בין ישראל ובין הקב"ה.

במשך השנה השכינה מוסתרת כאשר בזמן עלייה לרגל היא מתגלה לעיני כולם. ננסה להבין את ההבדל בין ימי החול ובין המועדים מתוך דברי ה"שפת אמת" על חג פסח.

ראשית נבין את מהות הקשר עם הקב"ה. כאשר הקב"ה הציע לבני ישראל את התורה הם מיד שמחו לקבל אותה ללא תנאים. לעומת זאת, הגויים סרבו לקבל את התורה וברחו מפני ה'.

כמו שכתוב במדרש רבה על שירי השירים: " כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי : ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא: מה התפוח הזה, הכל בורחין ממנו בשעת השרב. ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם, משבת בצל הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה. יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר: בצלו חמדתי וישבתי. חמדתי אותו, וישבתי. אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות." (מדרש רבה, שיר השירים ב,ג).

כתוצאה מזה, הקב"ה מתגלה בעולם הזה רק לעם ישראל ולא לאומות העולם.

כמו שכתוב: " כי אין ניכר בעולם הזה השגחת הבורא יתברך רק אל בני ישראל המאמינים בו מתגלה להם." (שפת אמת, פסח שנת תרמ"ז דף 82).

סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו.

מצ"ב סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו. 
תהנו מצילומים מהר הבית באיכות 4K.

חג פורים: פורים, פסח ועצמאות

פרשת כי תשא פורים תשע"ח

גיליון מס 327  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פורים, פסח ועצמאות

מחודש אדר אנחנו נכנסים לתקופה של גאולות עם ישראל. הגאולה הראשונה התרחשה בניסן עם יציאת מצרים והשנייה בימי פורים. נראה להוסיף שחודש אייר אף הוא מכיל אירועים של ראשית גאולתנו כמו חג העצמאות ויום ירושלים.

ננסה להבין את עומק ההבדלים בין שתי הגאולות המהווים סימן לגאולה השלישית והאחרונה.

המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" מתוך ספרו על פורים.

חז"ל מדגישים את חשיבות סמיכות גאולת פורים לגאולת פסח. כאשר השנה מעוברת, חוגגים את פורים באדר ב' כדי שחודשי הגאולה יהיו סמוכים ללא הפסק של חודש ביניהם, כמו שכתוב: "אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף". (תלמוד בבלי מגילה דף ו ע/ב).

ה"חלבן" מפרש את ההבדל בין שתי הגאולות. גאולת מצרים היא בחינת הזכר (דכורא). הזכר מסמל גאולה עליונה הבאה מהשמים ללא קשר לזכויות של עם ישראל.

כמו שכתוב: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. (יחזקיאל טז,ז).

כמו שמוסבר בהגדה של פסח, בני ישראל היו ערומים ממצוות ובדרך נסית הקב"ה גאל אותם ממצרים ללא קשר למעשים שלהם. לכן גאולת מצרים התרחשה מתוך נסים גדולים ושינוי סדרי הטבע.

לעומת זאת הגאולה של תקופת פורים התרחשה בדרך הטבע ובדרך נסתרת. לולי מגילת אסתר לא היינו יודעים כלל את עלילת הסיפור והנסים הנסתרים שקרו למען הצלת ישראל מפני המן העמלקי ימ"ש. 

לכן פורים הוא בחינת נקבה (נוקבא) כי לא היו נסים גלויים כמו במצרים וגם שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר.

יש קשר בין שתי הגאולות ובין בנין בית המקדש הראשון והשני. התכלית של כל גאולה היא בנין בית המקדש. בני ישראל יצאו ממצרים כדי לבנות בית לה'.

חג פסח- לקחת מהחג לכל השנה

פסח  תשע"ז     

גיליון מס' 298 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com       

לקחת מהחג לכל השנה

בחג הפסח אנחנו חוגגים את סיום גלות מצרים. בעל ה"שפת אמת" פירש שפרעה היה שורש כל המלכויות ששעבדו את ישראל במהלך הדורות. כאשר הקב"ה הוציא אותנו ממצרים זה היה סימן עבור כל הגלויות הבאות שהן תהיינה קצובות בזמן.

אנחנו חוגגים את יציאת מצרים כדי לזכור את הגאולה וביטול שעבוד אומות העולם על ישראל.

כמו שכתוב:  "גם בגלויות הללו אם היה להם כח השורש של פרעה ומצרים היה זה השיעבוד קשה. אבל עכשיו שהותר הקשר העליון שלהם הרי אלו בעצם בני חורין." (שפת אמת על פסח שנת תרס"ב דף 106).

בפסח מבטלים את כוח השעבוד והגלות יחד עם זה יש לשאוף ולהתכונן לקבל את פני ה'.

נביא פירושים נוספים של ה"שפת אמת" כדי להבין את מהות שלושת הרגלים.

במהלך שלושת הרגלים מתגלה אור מיוחד המאפשר לנו להתקרב אל ה'. ככל שמתכוננים לקראת החג לקבל את השכינה כך נצליח לקלוט יותר אור.

בזמן החג אנחנו יכולים לראות את פני ה' ממש כאשר אנחנו עולים לרגל לבית המקדש ומקריבים את קרבנות החג.

כמו שכתוב:  שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן ה', אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל.  (שמות לד,כג).

יש מקום אחד שבו מתקיימים הדברים באופן מעשי: בבית המקדש.

כמו שכתוב: "ובג' רגלים שהם זכר ליציאת מצרים נגלה עלינו אור פני מלך חיים בבית המקדש. וזה שכתוב בזוהר הקדוש פרשת אמור בקשו פני מלך חיים ה' אבקש אילין זימניא וחגיא שכל איש ישראל צריך להשתוקק תמיד לזכות לראות פני ה'. ואז כשבא החג נפתח לו השער. ובבית המקדש היה מקוים בפועל ממש."  (שפת אמת על פסח שנת תרס"ב דף 106 ד"ה איתא בגמרא המבזה).

התלמוד מתיחס בצורה קשה למי שמזלזל במצוות עלייה לרגל ומשווה אותו לעובד עבודה זרה