חג פסח: שואגים לבית השלישי!

פסח תשפ"ו                 
   

גיליון מס' 421  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שואגים לבית השלישי!

חודש ניסן נקרא חודש הגאולה, כי בחודש זה, הקב"ה הוציא אותנו מגלות מצרים.

חודש ניסן הוא זמן המסוגל לנסים ולגאולה.

יש מחלוקת בתלמוד בין רבי אליעזר ורבי יהושע על זמן בריאת העולם והגאולה.

לפי כללי הפסיקה, במקרים בודדים פוסקים כרבי אליעזר, כי הוא היה מתלמידי שמאי.

(ראה שבת דף קל ע/ב).

כמו שכתוב בתלמוד: " תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין (דף יא ע/א)

בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

(ראש השנה דף י ע/ב ו- יא ע/א).

אנחנו נתמקד בדעת רבי יהושע וננסה להבין את מהות חודש ניסן ואיך זה נוגע לימינו ולבית המקדש.

מה מייחד את חודש ניסן משאר החודשים?

מדוע התורה בחרה בו כחודש ראשון מבין החודשים?

המהר"ל בספרו גבורות ה'-העוסק בענייני גאולת מצרים, מתייחס לשאלה הזאת.

ראשת, הוא מביא את המדרש רבה המפרט את האירועים השונים שהתרחשו בחודש ניסן.

חודש ניסן נבחר מימי בראשית לחודש הגאולה, כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

(שמות רבה טו, יא).

המהר"ל מפרש שהכינוי 'ראשון' לחודש ניסן, מגדיר אותו כחודש נפרד ביחס לשאר החודשים.

דבר שהוא ראשון, אינו תלוי ומחובר לכל מה שבא אחריו, הוא קיים כישות עצמאית.

סימן הגאולה הוא החירות וסוף השעבוד לאומות העולם. זה בדיוק המשמעות של הראשוניות, ההיבדלות מכל דבר אחר.

כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו תלויים במצריים ולא יכלו להחליט כלום עבור עצמם.

כאשר הסתיים השעבוד בט"ו בניסן, בני ישראל הבדילו את עצמם מהמצריים והפכו לבני חורין.

סימן הגאולה הוא היבדלות מהגויים.

זה בדיוק מתאים לחודש הראשון, חודש ניסן הנבדל מכל שאר הזמנים של השנה.

כמו שכתוב: " ועוד יש לך לדעת כי חודש ראשון יותר מיוחד לגאולה, כי כל נמצא הוא ברשות עצמו בעצם, כי מצד עצם הנמצא אין ראוי להיות תחת יד אחר..." (גבורות ה' פרק לה).

 

המהר"ל מוסיף ואומר, שהמצה רומזת לחירות, כי היא לחם עוני ללא תוספות של מרכיבים נוספים. המצה עומדת בפני עצמה ללא תלות או ערבוב עם דברים נוספים.

עניין החיפזון, מסמל את הזמן שאינו מתמשך. זאת אומרת, שגאולת מצרים התרחשה במשך זמן מועט ללא חיבור לימים נוספים.

אלה דברים נפלאים, שכדאי לראות בספר המהר"ל עצמו.

פורים: נס פורים תשפו

פורים ופרשת תצוה תשפ"ו                    
גיליון מס' 420  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

נס פורים תשפו

פרשת תצוה עוסקת בעשיית בגדי כהונה, 4 בגדי לבן לכהן הדיוט (פשוט) ו-4 בגדי זהב לכהן הגדול.

פרשת תצוה נקראת בדרך כלל בסמוך לפורים.

במגילת אסתר, ניתן למצוא רמז ל-8 הבגדים של הכהן הגדול.

מובא בתלמוד בבלי, שאחשוורוש לבש בגדי הכהן הגדול בזמן הסעודה.

כמו שכתוב:  "בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עוֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה. כְּתִיב הָכָא: יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, וּכְתִיב הָתָם: לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת״. (תלמוד בבלי, מגילה יב/א).

מדוע אחשוורוש לבש 8 בגדים? האם חסרים לו בגדי מלכות משלו?

האם הוא לבש אותם מתוך כבוד לעם ישראל או מתוך זלזול?

ה'שם משמואל' מיישב בצורה נפלאה את כל השאלות.

ראשית, הוא מביא את דברי הזוהר הקדוש להבנה עמוקה על מהות בגדי הכהונה. (ראה תיקוני הזוהר דף ג/ב).

בגדי הכהונה באים לכפר על עוונות עם ישראל.

4 בגדי לבן מכפרים על גילוי עריות, כאשר הפגם בא מהלב.

4 בגדי זהב מכפרים על עבודה זרה, כאשר שורש החטא בא מהמוח.

קשה יותר לתקן פגם הנמצא במוח מאשר בלב. לכן עבודה זרה ניתנת לתיקון רק על ידי הכהן הגדול עם בגדי זהב.

חטא העריות יותר קל מאשר עבודה זרה, לכן כל הכוהנים מסוגלים לתקן אותו עם בגדי לבן.

בתקופת גלות בבל, עם ישראל נכשל בשתי העבירות האלה. הם השתחוו לפסל בימי נבוכדנצר והתחתנו עם נשים נוכריות.

עכשיו, נבין את מעשה אחשוורוש. למעשה, אחשוורוש חגג 70 שנה לחורבן בית המקדש הראשון.

אחשוורוש הסתמך על נבואת ירמיהו הנביא שחזה 70 שנה של חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־ה' אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃ (ירמיהו כה, יב).

עברו 70 שנה, ובית המקדש לא נבנה, לכן אחשוורוש הסיק שהוא לא ייבנה כלל ח"ו.

לאור התנהגות עם ישראל בנושא עריות ועבודה זרה, אחשוורוש לבש את בגדי הכהן הגדול.

עם לבישת הבגדים, הוא טען שעם ישראל אינו ראוי הן לכהונה, הן לבית המקדש.

כמו שכתוב: " אם כן רצה לפגום במוח ולב, וזהו שלבש בגדי כהונה לסעודה זו, היינו שרצה להמשיך את ישראל לסעודה זו לפגמם במוח ולב על ידי מה שהטל כח בגדי כהונה מישראל שהם תיקון מוח ולב על ידי שני החטאים הנזכרים לעיל" (שם משמואל, תצוה שנת תרע"ד דף קכו).

בעל 'בית גנזי' מעמיק בצורה דומה ומסביר איך התשובה מסוגלת לתקן את החטא, דרך הקרבת קורבנות בבית המקדש.

תיקון החטא והתשובה באים על ידי התעלות למקום שבו, רושם החטא אינו מורגש. המקום הכי גבוה באדם הינו הבינה.

הבינה אינה נפגעת על ידי מעשי האדם, לכן משם אפשר לתקן. 

זה תפקיד הכהן הגדול להעלות את האדם שחטא למדרגת הבינה, וכך לבטל את רושם החטא.

למעשה, תהליך הקרבת קרבן מעלה את האדם לבינה-מקום גבוה ללא פגם, כדי להתחיל את התיקון והתשובה.

כמו שכתוב: "...שזה עבודת הכהן להרים כל חוטא לבחינת בינה ועל ידי [זה] יוכל לתקן את מה שפגע בו"ק. ולכן כל חוטא מביא קרבן שהוא לשון קורבה היינו שהוא מתעלה למקום עליון יותר ששם לא פגם ומשם מתחיל התשובה ועלייה זו באה על ידי הכהן." (בית גנזי על פורים, אורה ושמחה דף רא). 

כאשר עם ישראל פוגע בלב ובמוח, עמלק יכול לשלוט ולהזיק לישראל ח"ו.

זה מה שקרה עם המן הרשע, שקיבל את טבעת אחשוורוש לפעול כרצונו נגד ישראל.

ה'שם משמואל' ממשיך ומחדש דבר נפלא, כאשר עם ישראל משמיד את עמלק הוא משיג מדרגות רוחניות גבוהות יותר.

מתקן את פגם הלב והמוח ומשיג את מידת השלימות בשתי הבחינות.

כך היה לכל אורך ההיסטוריה של עם ישראל.

פרשת ויגש חנוכה: המסר הנסתר של חנוכה

פרשת ויגש וחנוכה  תשפ"ו

גיליון מס' 418  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

המסר הנסתר של חנוכה

חג חנוכה הינו מיוחד בהרבה אופנים. למשל זהו החג הארוך ביותר בין כל החגים, 8 ימים רצופים.

בנוסף לכך, לחנוכה יש חשיבות מיוחדת כאשר מקובל בדברי הראשונים לקשר את חנוכה לפורים, ושני החגים לא יתבטלו לעתיד לבוא.

אנחנו נעמיק ונעלה לשאלות האלה על בסיס מאמרים של ה"חלבן"-הרב חיים כהן, בנושא חנוכה.

החלבן מפרש שיש הבדל בין הניסים של גאולת מצרים לבין הניסים של חנוכה.

בזמן גאולת מצרים, הקדוש ברוך הוא פעל לבדו ללא שותפות מצד בני ישראל. כל הניסים היו מעל הטבע ללא יוצא מן הכלל.

כל מי שהמתבונן בהם מבחוץ, לא יכל היה לפקפק בהתגלות ה' בדרך נס.

הקדוש ברוך הוא פעל לבדו בכל הניסים שהיו במצרים או במדבר. 

לעומת זאת כאשר בני ישראל נכנסים לארץ, יש שותפות מצד עם ישראל. הניסים שהיו בזמן כיבוש הארץ עם יהושע בן נון והמנהיגים שבאו אחריו, תמיד היו יחד עם הצבא של עם ישראל או בדרך הטבע.

בארץ ישראל, עם ישראל נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר לכן הוא יכול להיות שותף כביכול עם הקדוש ברוך הוא בהנהגת העולם וגם בשינויים דרך ניסים. 

בספרים הקדושים, הקדוש ברוך הוא נמשל לזכר ועם ישראל נמשל לנקבה.

הניסים בארץ ישראל הם נסתרים בדומה לזכר-הקב"ה שמסתתר בתוך הנקבה-עם ישראל.

כאשר מתבוננים בניסים של יציאת מצריים כמו 10 המכות, קריעת ים סוף, אכילת המן במדבר או בארות המים במדבר רואים באופן ברור את הנס שהוא מעל הטבע. 

לעומת זאת כאשר מתבוננים בנס חנוכה וניצחון החשמונאים, ניתן לראות צבא אחד מול צבא אחר. הצבא היותר קטן והפחות מקצועי ניצח, אבל זה עדיין צבא מול צבא. 

צריך ממש להתבונן בפרטים ולשאול שאלות כדי להבין שיש פה נס שהוא מעל הטבע. מה שעשו המכבים נגד היוונים-המעצמה הגדולה באותם הימים, בוודאי עשו מורדים אחרים במדינות אחרות עם הצלחה או כישלון.

נראה להוסיף, שגם נס פך השמן אינו פשוט כל כך להבנה. 

ראשית, רק הכוהנים המורשים להיכנס להיכל בזמן עבודתם, ראו את הנס. מספר מצומצם של כוהנים נכנסים במהלך שבוע אחד.

פרשת שבוע: פרשת וירא - 10 הניסיונות ממשיכים עד היום

 פרשת וירא  תשפ"ו 
                    
גיליון מס' 417  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

10 הניסיונות ממשיכים עד היום

אברהם אבינו הינו היהודי הראשון בהיסטוריה, והראשון מתוך האבות של עם ישראל.

המעשה הראשון שלו, שכתוב בתורה הוא עלייתו לארץ כנען ועזיבת ארץ מולדתו.

בהמשך, אברהם אבינו עבר תקופות קשות במיוחד.

המשנה מכנה את הקשיים שעבר אברהם אבינו: עשרה ניסיונות.

כמו שכתוב: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" (מסכת אבות פרק ה, משנה ג).

האם 10 הניסיונות, הם מפת דרכים לעם ישראל והוראות מעשיות לדורות?

מה המשמעות לימינו, כאשר אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הגאולה?

ראשית נביא את רשימת הניסיונית, לפי הרמב"ם.

כמו שכתוב: "...הא' הגרות באמרו יתברך לך לך מארצך וגו'. הב' הרעב אשר נמצא בארץ כנען בבואו שם ....והג' חמס המצרים עליו בהלקח שרה לפרעה. הד' הלחמו בד' מלכים. הה' לקחו הגר לאשה .... הו' הוא המילה אשר צוה בה בימי הזקנה. הז' חמס מלך גרר עליו בלקחו שרה גם כן. הח' גרש הגר אחרי הבנותו ממנה. הט' הרחקת בנו ישמעאל והוא אמרו יתברך אל ירע בעיניך על הנער וגו' וכבר העיד הכתוב איך היה קשה בעיניו הדבר הזה באמרו וירע הדבר מאד בעיני אברהם אלא ששמר מצות הש"י וגרשם. העשירי עקדת יצחק:" (פירוש המשניות, הרמב"ם, אבות ה,ג).

בעל ה'שפת אמת' אומר דבר נפלא על 10 הניסיונות.

כל ניסיון מסמל התמודדות שונה עם כוחות הרע וההסתר הקיימים בעולם הזה. אברהם אבינו התגבר על כל המכשולים שהקב"ה שם בדרכו.

אברהם אבינו לא פעל למען עצמו אלא התכוון לדורות הבאים.

לכן, טמונים בכל אחד מישראל, את הכוחות וההצלחות שהשיג אברהם אבינו.

כוחות אלה נמצאים בתוך כל הנשמות של עם ישראל.

חג סוכות: אנחנו עם נבדל!

חג סוכות  תשפ"ו   
גיליון מס' 416  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו עם נבדל!

לחג סוכות יש מצוות רבות. החג מתאפיין ברגש השמחה ובבידול מהגויים.

בע"ה נתמקד בשתי הבחינות של החג, ונתחיל עם השמחה.

ה'שם שמואל' כתב שיש קשר הדוק בין הכפרה של יום כיפור ובין השמחה של חג סוכות.

לאחר שהקב"ה מכפר על עוונותינו, רגש השמחה מתעורר ושולט בנו. זה מתבטא בסמיכות חג הסוכות ליום כיפור.

ביום כיפור אנחנו מתמקדים ברע ובחטאים, במטרה לבטל אותם ושלא יישאר שום רושם.

לעומת זאת, בחג סוכות, לאחר שאנחנו כבר נקיים מכל פסולת, לכן אנחנו יכולים להתחבר לשכינה ולהיכנס לסוכה- צלא דמהימנותא (צל האמונה).

בעל ה'שם משמואל' משווה את הסמיכות של יום כיפור לחג סוכות, לסמיכות של מחית עמלק לבנין בית המקדש.

לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מחית עמלק- המסמל את שיא הרוע והטומאה, הקדימה את בנין המשכן ובית המקדש.

כך היה במדבר לאחר יציאת מצרים. יהושע החליש את עמלק ומיד לאחר מכן בני ישראל בנו את המשכן.

לפני בית ראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק. כך היה לפני בנית בית שני, כאשר מרדכי ואסתר השמידו את המן העמלקי וכל תומכיו.

כך יהיה בע"ה בקרוב מאוד, לפני בנין בית שלישי.

כמו שכתוב: "וזהו הענין של סוכות אחר יום הכיפורים. כמו שמצינו קודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחית עמלק, כי קודם הקמת המשכן היתה מלחמת עמלק ברפידים, וקודם בית ראשון בימי שאול ודוד, וקודם בית שני בימי מרדכי ואסתר, וקודם הבנין השלישי במהר בימינו תהיה המלחמה בעמלק על ידי משיח בן יוסף כדאיתא במדרשים, כן נמי סוכות הוא דוגמת בית המקדש..." (שם משמואל, יום הכיפורים שנת תרע"ח, דך קכב).

קשה לא להתרגש לאור דברים האלה, כאשר אנחנו בעיצומו של מלחמה נגד העמלקים מחמאס, מחיזבולה, מפת"ח, מאירן ועוד.....

הגאולה קרובה מאוד ובנין בית המקדש השלישי קרוב מתמיד.

בעל ה'שפת אמת' ממשיך וכתב, שהקב"ה ציווה לנו לבנות את המשכן, כעדות למחילה על חטא העגל.

באופן דומה, הסוכה היא עדות על מחיקת העוונות שלנו, לאחר יום כיפור.

הסוכה מהווה מקום להשכנת השכינה ושם ה' נקרא עליה. (ראה שפת אמת, סוכות שנת תרס"ד דף 201).

כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כׇּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, מָה חַג לַה׳ — אַף סוּכָּה לַה׳." (מסכת סוכה דף ט ע/א).

נראה להוסיף, ששלמה המלך חנך את בית ראשון בחג סוכות. זה ממחיש עוד יותר את הקשר בין הסוכה ובין בית המקדש.

יום כיפור: איך לנסוע מעל הזמן?

יום כיפור  תשפ"ו     
                
גיליון מס' 415  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנסוע מעל הזמן?

רגע השיא של יום כיפור, הוא כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים.
הכהן הגדול מתכונן לרגע זה במשך שבעה ימים, כאשר הוא פורש מהעולם וממשפחתו.
התורה מצווה אותנו בצורה פרטנית מתי ואיך נכנסים לקודש הקודשים.
כאשר היא פותחת באזהרה, לא להיכנס בכל זמן אלא ביום ספציפי: ביום כיפור.
כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ויקרא טז,א).
מדוע הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים פעם אחת בשנה בלבד? 
למה הוא אינו נכנס בתאריכים נוספים, במשך השנה?
למה דווקא בתאריך י' בתשרי?
בע"ה נענה לשאלות האלה בצורה מעמיקה בעזרת בעל ה'בית גנזי', ה'חלבן', בעל ה'שפת אמת', פרשנים ומקורות חז"ל.
נביא דברי הקדמה, על עצם הכניסה לקודש הקדשים. מאיזה כוח אנחנו מסוגלים להיכנס לקודש הקודשים, שהינו מקום מעל הטבע שאינו שייך לעולם שלנו.
התשובה נמצאת בסדר הפסוקים של פרשת עבודת יום כיפור בספר ויקרא.
הפרשה מתחילה עם אזכור מות שני בני אהרון-נדב ואביהוא, לפני ה'.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻֽתוּ׃ (ויקרא טז,א).
ה'חלבן'- הרב חיים כהן זצ"ל, מחדש לנו דבר נפלא. 
ללא ההקרבה של נדב ואביהוא, לא היינו יכולים להיכנס לקודש הקודשים ולהישאר בחיים.
בזכות המסירות נפש שלהם, ומתוך רצון של השכנת השכינה בעם ישראל, אנחנו מסוגלים להכיל את אור העצום הנובע מקודש הקודשים.
שני בני אהרון, הכינו לנו את הדרך להשכנת השכינה, גם בתוך גוף גשמי.
כמו שכתוב: "דווקא בזכות נדב ואביהוא, נחקקה ונתייסדה בישראל ההארה העליונה שזכו אליה אחר כך ביום הכיפורים......עצם הכניסה אל הקודש פנימה, ואורו של יום הכיפורים, בא מכוח מסירות הנפש של נדב ואביהוא שביקשו שישכון כבוד בתוך מחנה ישראל, ובלהט הקודש עלו השמיימה והכשירו את ישראל להשתייך בכל מהותם אל הקדושה העליונה." (טללי חיים, אחרי מות דף תלט). 
לאחר שהם הקריבו את עצמם בקודש הקודשים, נוצרה אפשרות של חיבור בין השכינה ובין האדם, בעל גוף גשמי.
כתוצאה, משריפת נדב ואביהוא, הקב"ה מסר לנו את המצוות והקרבנות שצריך לעשות, לפני הכניסה לקודש הקדשים. 
בסיום תהליך ההכנה, הגוף מזדכך ויוכל לקלוט את עוצמת האור השופע מקודש הקודשים.
 
כשבני ישראל היו במדבר, אהרון הכהן יכול היה להיכנס בכל זמן, בתנאי שיקיים את כל המצוות והקרבנות המקדימות את כניסתו לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במדרש רבה: " אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, לֹא עֵת לְשָׁעָה, וְלֹא עֵת לְיוֹם, וְלֹא עֵת לְשָׁנָה, וְלֹא עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְעוֹלָם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס יִכָּנֵס, רַק שֶׁיִּכָּנֵס בַּסֵּדֶר הַזֶּה." 
(מדרש רבה אחרי מות פרשה כא).

ראש השנה: חג ההפכים

 ראש השנה  תשפ"ו     
 גיליון מס' 414  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

ראש השנה: חג ההפכים

בראש השנה אנחנו מזכירים את עקידת יצחק אבינו בהר המוריה. 

מקור תקיעות השופר בא מהאיל שאברהם אבינו הקריב, במקום בנו.

העקידה עצמה התרחשה ביום ראש השנה, כאשר יש דעות אחרות האומרות שזה קרה ביום כיפור.

בתלמוד בבלי רמוז שיום העקידה היה בראש השנה. כמו שכתוב: " וְאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. מַלְכִיּוֹת — כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת — כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְיכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה, וּבַמֶּה — בְּשׁוֹפָר. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לָמָה תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר לָכֶם עֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנַי." (מסכת ראש השנה טז ע/א).

הקשר בין תקיעות השופר של ראש השנה ובין העקידה, רומז שהעקידה קרתה באותו היום.

המדרש פסיקתא רבתי, אומר את זה בצורה מפורשת, מתוך מילות הפסוק:  וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה' ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה' יֵרָאֶֽה׃ (בראשית כב, יד).

אברהם אבינו ביקש מהקב"ה שיקבע את יום העקידה ליום של מחילת עוונות וסליחה לעם ישראל. בזכות זה שהוא שתק מול דרישת הקב"ה להקריב את בנו היחיד, כך הקב"ה יתעלם מחטאיהם של בניו וידון אותם לזכות.

כמו שכתוב: " כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום [וגו'] (בראשית שם) מהו היום כהיום מפני שר"ה (ראש השנה)  היה אמר לו הקב"ה וכך אני עושה אמר לו אברהם השבע לי מיד בי נשבעתי נאם ה' (שם שם ט"ז) הוי בחדש השביעי אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא." (פסיקתא רבתי פרק מ).

מדוע העקידה הינה חלק מרכזי כל כך בתפילות ראש השנה וגם במצווה העיקרית של תקיעת שופר?

האם אנחנו מוצאים היום אירועים המזכירים את מעמד העקידה?

פרשת שבוע: פרשת בלק- איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק  תשפ"ה               

גיליון מס' 413  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

  

איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק עוסקת בנושאים אקטואליים ביותר. מעבר לשם המלחמה נגד איראן "עם כלביא", המופיע בפרשה שלנו.

הפרשה עוסקת בעיקר בנבואות על אחרית הימים וימות המשיח.

אפשר ללמוד מפרשת בלק איך לנהוג בימינו ממש נגד אויבינו, הן בשיטת הלחימה והן במהות המאבק.

ראשית נשאל מספר שאלות, ונביא את דברי חז"ל כהרגלנו, כדי ליישב ולחבר את הכל לימינו.

 

שאלה ראשונה: ממה פחד מואב ביחס לבני ישראל, כאשר הקב"ה ציווה אותם לא להילחם במואב ולא לכבוש את ארצם, כי הם קרובי משפחה של ישראל. הם הצאצאים של לוט, אחיין של אברהם אבינו.

כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ (דברים ב,ט).

 

שאלה שנייה: מדוע עלינו לחשוש מקללת בלעם, שיקלל!

איזה נזק, הפה של רשע מרושע זה, יכול לגרום לעם ישראל, עם ה'?

 

ראשית, נביא את דברי ה'חלבן'-רבי חיים כהן ז"ל המסביר את מהות המאבק בין מואב ובין ישראל.

לפני כיבוש הארץ, היו 10 אומות בכל הארץ. כאשר, הקב"ה ציווה אותנו לכבוש ולאבד רק 7 מהם.

כמו שכתוב במעמד ברית בין הבתרים: יט אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ כ וְאֶת־הַֽחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָֽרְפָאִֽים׃ כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי (בראשית טו, פסוקים יט-כא).

רש"י מפרש ששלוש האומות הנותרות ייכבשו לעתיד לבוא.

כמו שכתוב: " י׳ אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא ז׳, והשלושה, אדום ומואב ועמון, הם קיני קניזי קדמוני, ועתידין להיות ירושה לעתיד, שנאמר: אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד)". (רש"י, בראשית טו,יט).

7 העמים מתנגדים לעם ישראל מתוך פחד שיאבדו את ארצם ואת מולדתם.

המאבק מולם הינו על הקרקע הקדושה של ארץ ישראל, זהו מאבק טריטוריאלי.

לעומת זאת, נגד 3 העמים- אדום, מואב ועמון, מדובר במלחמה מסוג אחר.

זאת מלחמה רוחנית על עצם קיום עם ישראל, המייצג את הקב"ה בעולם הזה.

שלושת העמים האלה, אינם סובלים את נוכחות הקדושה בעולם הזה. הם מעדיפים לחיות בטומאה, בלי צדק ובלי קשר או חיבור עם בורא עולם.

במאבק הגשמי, משה רבנו האיר לנו את הדרך עם ניצחון על סיחון ועוג, שתי המעצמות של אותה תקופה.

יהושע המשיך את דרכו של משה רבנו וכבש את הארץ.

 

במישור הזה, כבר ניצחנו.

נותרו לכיבוש לעתיד לבוא, את הארצות של מואב, עמון ואדום-עמלק.

כמו שכתוב: "אנו רואים גיוס למאבק רוחני עמוק נגד ישראל. וכל הבאים הם אומות עולם שאין להן ריב עם ישראל על שטח אדמה. את שבעת העממין שהם המאוימים הישירים מעם ישראל איננו רואים כאן, אלא את האומות שאינן צריכות להגן על אדמתן. דווקא הן באות להילחם כאן בישראל.....ישראל בא לבשר לעולם כולו בשורה של צדק ויושר, של תיקון עולם במלכות שד-י. מול קריאה גדולה זו קמים מתנגדים, רשעי אומות העולם אשר חפצים להשאיר את העולם בטומאתו וזוהמתו, בלי צדק, בלי משפט ובלי דבקות אלוקית. " טללי חיים, בלק, דפים של-שלא).

ה'חלבן' ממשיך ומשווה את ישמעאל ועשו ל-10 העמים.

חג השבועות- קרבן שתי הלחם מכין לגאולה

 חג שבועות  תשפ"ה 
                  
גיליון מס' 412  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

קרבן שתי הלחם מכין לגאולה

חג שבועות אינו מתאפיין במצוות מעשיות רבות, לעומת הרגלים האחרים: פסח וסוכות.

ישנה מצווה מרכזית אחת שמתקיימת בבית המקדש בלבד: מצוות הנפת שתי הלחם ושני הכבשים.

נעלה מספר שאלות ובהמשך נשתדל לענות לכולן על סמך מקורות חז"ל.

מדוע התורה מצווה אותנו להניף את שתי הלחם יחד עם הכבשים? 

למה הלחמים צריכים להיות חמץ בניגוד לשאר הקרבנות?

מדוע הנפת שתי הלחם כלולה בתוך 10 ניסים שהתקיימו במקדש?

מה מייחד את הקרבן הזה, כאשר מקריבים אותו גם כאשר רוב עם ישראל טמא מת?

האם הקרבן של שתי הלחם יתקיים גם לעתיד לבוא?

 

ראשית נסביר את תהליך הכנת הלחמים והקרבתם על פי דברי הרמב"ם.

ערב יום טוב, היו קוצרים חיטה מהתבואה החדשה שבארץ ישראל.

אסור לעשות את כל העבודות האלה ביום טוב, כאשר אפשר להקדים ולעשות אותן לפני החג.

היו מנפים ב-12 נפות כדי לקבל קמח איכותי ביותר.

הלישה של הבצק והכנת החלות מתבצעת מחוץ לעזרה, כאשר האפייה נעשה בפנים כמו כל המנחות.

ההנפה מתבצעת בחלק המזרחי של המזבח החיצוני, כמו כל ההנפות שהיו עושים במקדש.

מצמידים את שני הכבשים לשני הלחמים ומניפים אותם בארבעה רוחות השמים (מזרח, מערב, צפון דרום) ולמעלה ולמטה.

(ראה רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ח).

בנוסף לכך הלחמים חייבים להיות חמץ ולא מצה, בניגוד לשאר הקרבנות.

כמו שכתוב במשנה: " כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ." (מסכת מנחות, פרק ה משנה א). 

הרב חרל"פ מפרש בצורה נפלאה את עניין החמץ של שתי הלחם.

הוא מסביר שרוב הקרבנות הנעשים מלחם, מורכבים ממצות ולא מחמץ.

למשל, לחם הפנים, מנחת הנזיר, מנחת מאפה תנור ועוד... היו עשויים ממצות בלבד. 

המצה מסמלת את הפשטות והעדר תוספת מצד האדם, שהכל בא מהקב"ה- אתערותא דלעילא (התעוררות מלמעלה).

זה מתאים לתורה שבכתב שאין מקום להוסיף או לשנות אותה.

לעומת זאת, תורה שבעל פה שנתנה בהר סיני בחג השבועות, מתאימה לשינויים מצד האדם. 

החמץ שבקורבן שתי הלחם, בא להביע התעוררות מצד האדם- אתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה), התרגשות האדם.

התכלית היא להפוך את ההרגשה עצמית של האדם-הנמשלת לחמץ, לדבר גבוה וקדוש ללא נגיעה אישית.

זאת מטרת קרבן שתי הלחם שמקריבים בחג שבועות, להעלות את הרגש של האדם לדבר גבוה של קדושה, הראוי להקרבה ותנופה בתוך העזרה.

שביעי של פסח - שירת הים: מדריך הגאולה

פסח- שביעי של פסח  תשפ"ה     
גיליון מס' 411  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שירת הים: מדריך הגאולה 

גאולת מצרים מהווה ציון דרך להתגלות עם ישראל בעולם, בתור עם ולא כיחידי סגולה.

הקב"ה עשה נסים רבים כדי להוציא את בני ישראל משעבוד מצרים.

שיא הגאולה התרחש במעמד קריעת ים סוף, בזמן אמירת שירת הים.

בע"ה נתמקד במעמד שירת הים, כדי להבין את משמעות יציאת מצרים, כהכנה ודוגמא לגאולה העתידית.

אנחנו אומרים בכל יום את שירת הים בתפילת שחרית. מדוע חז"ל כללו אותה בתפילה?

בבית המקדש הלווים היו אומרים את שירת הים בתפילת מנחה של שבת. (ראה מסכת ראש השנה דף לא ע/א)

מה מחבר את שירת הים לבית המקדש?

מה מסתתר בתוך שירת הים ומה המשמעות לימינו?

בע"ה נביא מקורות חז"ל כדי להבין לעומק את גאולת מצרים בכלל, ומעמד שירת הים בפרט.

שירת האמונה

אם מתבוננים בפסוק הסמוך לשירת הים, נראה שהוא עוסק באמונה.

כמו שכתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. (שמות יד, לא).

בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל הביאו את האמונה שלמה לעולם, כאשר הם אמרו שירה לה'. תכלית יציאת מצרים הייתה להעיד על גדולתו של הקב"ה בעולם הזה. עד כדי כך, שכיסא ה' לא היה שלם עד שבני ישראל אמרו שירה.

כמו שמובא במדרש רבה: "אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.." (שמות רבה, כג, א). 

האמונה גרמה להשגת מדרגה רוחנית גבוהה מאוד. 

בזכות האמונה השלמה של בני ישראל, השכינה שרתה עליהם ואז, הם אמרו את השירה, כאיש אחד.

כמו שכתוב במדרש: " הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב)." (מדרש תנחומא בשלח, י).

ה'שם משמואל' מסביר בצורה נפלאה את כוח האמונה.

הוא משווה את ימי חורבן בית המקדש לקריעת ים סוף. בזמן חורבן בית המקדש, הקב"ה עולה לשמים כביכול ומסתתר. זה מאפשר לרשעים לשלוט בעולם ולהחריב את בית המקדש.

לעומת זאת, כאשר עם ישראל מוסר את נפשו לפני קריעת ים סוף ומגלה אמונה ללא גבולות, הקב"ה גם עולה למעלה, אבל הוא לוקח אתו את עם ישראל.

לכן, בני ישראל הגיעו למדרגות רוחניות גבוהות מאוד.

כמו שכתוב:" אבל בקריעת ים סוף נתעלו ישראל עד רום המעלות, אם כן זה שהקב"ה אסתלק לעילא לעילא זה עצמו היה לו לישועה, שהתעלו גם ישראל כנזכר לעיל. וכל זה זכו ישראל מפאת האמונה,....ובשביל שהאמינו וירדו לתוך הים עד חוטמם זכו לעליה רמה ונשאה כזו שהיא למעלה מכל גבול וגדר, על כן ראתה שפחה על הים וכו'.." (שם משמואל בשלח שנת תרע"ג דף קפו).

המהר"ל מוסיף ואומר שהאמונה מביאה את הגאולה. מי שמאמין אינו תלוי באחרים, לכן הוא לא יכול להשתעבד אליהם.

לעומת זאת, האמונה מביאה את הגאולה. כמו שכתוב: "כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד." ( מהר"ל, גבורות ה' פרק ט).

אחדות עם ישראל

נראה עכשיו מימד נוסף של שירת הים: אחדות עם ישראל.