יום ראשון, אוקטובר 31, 2021

פרשת חיי שרה תשפ"ב
גיליון מס 380  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה מציינת את המעבר מהנהגת אברהם אבינו לבנו, יצחק אבינו.
לאחר פטירת שרה אמנו, אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו, לחפש כלה ליצחק אבינו. זאת איננה משימה פשוטה, לכן אליעזר מתפלל ומבקש סייעתא דשמיא.
אליעזר מיד נענה מאת ה', והוא פוגש את רבקה אמנו.
התורה מתארת את המפגש מתוך ביטויים של זריזות ולחץ של זמן, 8 פעמים. הפועל 'רץ' מופיע 4 פעמים והפועל 'מהר' מופיע 3 פעמים.
כמו שכתוב: בראשית כד, פסוקים יז עד נו:
יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ   יח וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ
כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר,    כח וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ
כט וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה  מו וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ   נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי
מדוע הכפילויות האלה? מה המסר שהתורה רוצה להעביר לנו?
למה אברהם אבינו חיכה לפטירת שרה אמנו כדי לחפש זיווג ליצחק בנו?
כדי להשיב לשאלות האלה נביא דברים מתוך המאמרים של ה'חלבן' על הפרשה וגם ה'בית גנזי' על פרשת לך-לך.
ראשית יש להבין את השתלשלות האירועים לפי הסדר שלהם. בסוף פרשת וירא, התורה מציינת את לידת רבקה אמנו.
בהמשך, שרה אמנו נפטרת מהעולם ולאחר מכן אליעזר נשלח לחפש זיווג ליצחק אבינו.
המדרש רבה מתייחס לסדר האירועים. העולם תלוי בצדיקים המחזיקים את העולם. לאחר שצדיק אחד נפטר מהעולם הזה, יש לדאוג לתחליף אותו ללא שיהוי, כדי למנוע משברים. כך הקב"ה מנהל את העולם ודואג לקיומו בזכות הצדיקים המשמשים לכלי להשכנת השכינה והגברת הרוחניות בעולם.
כמו שכתוב: " וזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ קהלת א, ה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְּשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ, יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבֵּנוּ....... עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה הִזְרִיחַ שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, בַּתְּחִלָּה בראשית כב, כ:הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא בָּנִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה." (מדרש רבה, בראשית נח,ב).
למעשה לכל דור יש מה לתקן. הצדיקים מנהיגים את הדור כדי להשיג את תכלית הבריאה.
כתוצאה מזה, העולם מתקדם ומזדכך יותר ויותר, עד הגאולה השלמה.
נחזור למשמעות של החיפזון של אליעזר ורבקה אמנו.
אליעזר טרם סיים להתפלל להקב"ה להצלחת שליחותו, והוא כבר נענה ומופיעה לפניו רבקה אמנו.
כמו שכתוב: וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה (בראשית כד,טו).
נראה לומר שאליעזר הבין את הרמז שהקב"ה נתן לו, כאשר אין לבזבז זמן מיותר כדי למצוא כלה ראויה ליצחק אבינו, ממשיך דרכן של אדונו, אברהם אבינו.
רבקה אמנו, פעלה בדיוק כמו אליעזר ואף היא הבינה שהעולם בסכנה.
לעומת זאת, אנחנו רואים שלבן הארמי עשה הכל כדי לעכב את אליעזר ולהכשיל את שליחותו מטעמי רשעות המאפיינת אותו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ (בראשית כד,נה).
נראה לומר, שהזריזות והחיפזון ממשיכים להופיע בצורה נסתרת במפגש הראשון בין יצחק אבינו ובין רבקה אמנו.
פסוק אחד בלבד, מפריד בין המפגש הראשון עם יצחק, ובין כניסת רבקה אמנו לאוהל של שרה אמנו. אין מקום לדברי ברכה או היכרות הדדית בין בני הזוג.

יום שבת, אוקטובר 09, 2021

פרשת שבוע, פרשת נח: איך לגרום נחת לבורא עולם?

פרשת נח תשפ"ב
גיליון מס 378  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 איך לגרום נחת לבורא עולם?

פרשת נח עוסקת במבול ובחורבן הבריאה. אנחנו נעמוד על מה שקרה לאחר יציאת נח מהתיבה, והעולם שהתחיל מחדש.
הדבר הראשון שנח עושה מייד לאחר יציאתו מהתיבה הוא, לבנות מזבח ולהקריב קרבנות עולה.
כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.....  כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח, פסוקים י"ח ו כ').
העולות שהקריב נח גרמו למהפך של ממש בעולם. כתוצאה מזה, הקב"ה כרת ברית עם האדם שלא יחריב את העולם שוב.
 כמו שכתוב: והֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. (בראשית ט,יא).
בנוסף לכך, הקב"ה מתיר לאדם לאכול את בעלי החיים שהיו אסורות לפני כן.
כמו שכתוב: כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה  (בראשית ט,ג).
קשה להבין את הקשר בין הדברים.
מה מיוחד בקרבן של נח שגרם להקב"ה נחת רוח מיוחדת, של ריח ניחוח?
במה הקרבנות של נח שונים מאלה שהקריבו אדם הראשון ובניו, שהובילו לכריתת ברית עם ה'?
מה הקשר בין הקרבן של נח לבין היתר אכילת בשר?
בע"ה נענה לשאלות האלה על בסיס מאמר של הרב משה לוריא זצ"ל, בספרו "בית גנזי" על פרשת נח.
כאשר הקב"ה ביקש מנח להכניס לתיבה 7 זוגות של בהמות טהורות, הוא הבין שהקב"ה מצפה ממנו להקריב אותם מאוחר יותר. (ראה רש"י בראשית ז,ב).
הדור של נוח האמין שהקב"ה ברא את העולם אבל חשבו שלאחר הבריאה, העולם מתנהל מעצמו על פי המזלות והכוכבים.
נח לא היה שותף לאמונות של בני דורו.
כאשר נח הקריב את הקרבנות, הוא החזיר את העולם לשורשו והצהיר בזאת שהעולם שייך להקב"ה, גם לאחר בריאתו.
זהו דבר מהפכני ששינה את כל סדרי העולם.
נח הכיר בתכלית הבריאה: להעלות את החומר לשורשו ולהכיר במנהיגותו של הקב"ה על עולמו.
כמו שכתוב: " ובזה שהקב"ה אמר לנח לכתחילה להכניס שבעה כדי להקריב, גילה בזה רצונו בבריאה ונתגלה על ידי הקרבנות שעיקר העבודה היא מה שאדם מכיר כי העולם כולו של הקב"ה ובזה שהוא מקריב קרבן הוא מחזיר הכל לשרשו ולמקומו הראשון." (בית גנזי, נח דף ריט).
ניתן להבחין בשינוי הזה, בזמן המרד של דור הפלגה. כאשר הם רצו להילחם בהקב"ה כביכול, כי הם קיבלו את העובדה שבורא עולם מנהל את העולם גם לאחר בריאתו.
עכשיו נענה לשאלות שלנו.

יום שבת, ספטמבר 11, 2021

ראש השנה תשפב: מתגעגעים לחצוצרות

ראש השנה תשפ"ב

גיליון מס 377  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מתגעגעים לחצוצרות

אחד הסימנים המובהקים של השנה החדשה הינו, מצוות תקיעת שופר.

במסכת ראש השנה כתוב, שהיו תוקעים בשופר אחד ושתי חצוצרות בצדדים.

כמו שכתוב: "שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:" (מסכת ראש השנה פרק ג' משנה ג').

למעשה היו תוקעים בחצוצרות, בבית המקדש בלבד ולא בשאר המקומות.

כמו שכתוב: " לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח וּבְהַר הַבַּיִת בִּלְבַד אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי קְרָאָה דִּכְתִיב בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳ הוּא דְּבָעֵינַן חֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר אֲבָל בְּעָלְמָא לָא:" (ראש השנה דף כז/א).

מדוע תוקעים בחצוצרות יחד עם השופר? מה תפקידן הייחודי של החצוצרות?

מדוע אין אנחנו תוקעים בחצוצרות מחוץ לבית המקדש?

ננסה ליישב את השאלות האלה מתוך פירושים של ה'שם משמואל' על ראש השנה.

השופר והחצוצרות מסמלים דברים מנוגדים. השופר מסמל את מידת היראה וההכנעה, כאשר בוכים לפני ה'.

החצוצרות מסמלות את מידת העליונות, סמל השלטון וגבהות הלב. תוקעים בחצוצרות לפני היציאה למלחמה, כדי לגבור על האויבים ולרומם את רוח החיילים.

איך שני ההפכים האלה, מתקיימים יחד בזמן קיום מצוות תקיעת שופר?

בית המקדש הינו המקום של ההפכים, בעולם הזה. הר הבית הינו מקום מיוחד שבו מתגלה השכינה בעוצמה הגבוהה ביותר.

לכן אפשר שיתקיימו בו זמנית, מידת ההכנעה (שופר) יחד עם מידת גבהות הלב (חצוצרות).

כמו שכתוב: "... וע"כ במצות שופר שבמקדש שתי חצוצרות מן הצדדין, והכל הוא מטעם שבמקדש הוא נעלה מכל הפכים ובכח האדם שמה להיות שתי המדות היינו הכנעה והגבהת לבו בדרכי ה' שתיהם אצלו יחד,..." (שם משמואל, ראש השנה שנת תרע"ב, דף טז).

נראה להוסיף, שבית המקדש בנוי מחומרים גשמיים כמו זהב, כסף, נחושת ואבנים. יחד עם זה, זהו מקום של השראת שכינה בעל רמת רוחניות הגבוהה בעולם.

נמשיך עם כיוון נוסף של תכונות השופר והחצוצרות.

השופר העשוי מקרן של איל מסמל את עולם בעלי החיים. התכלית של תקיעת שופר, היא להשכין את השכינה בעולם הזה.

בזמן תקיעת שופר, אנחנו רוצים להכניע את החלק הבהמי שבתוכנו כדי להשרות עליו קדושה.


לעומת זאת, החצוצרות העשויות מכסף מסמלות את עולם הדומם. בית המקדש העשוי מאבנים וכסף וזהב, מסמל את עולם הדומם.

יום שבת, אוגוסט 21, 2021

פרשת השבוע -פרשת כי תצא: מה הנשק הסודי של ישראל?

פרשת כי תצא תשפ"א 
גיליון מס 376  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה הנשק הסודי של ישראל?

אנחנו נמצאים בפרשיות העוסקות בכיבוש הארץ ודיני מלחמה. לפני היציאה למלחמה, הכהן משוח מלחמה מחזק את העם בדברי עידוד ואמונה.
כמו שכתוב: ב וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל-הָעָם.  ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ—מִפְּנֵיהֶם  (דברים כ, ב-ג).
רש"י מביא את דברי התלמוד כדי לפרש את המילים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הוא מדגיש את חשיבות אמירת קריאת שמע מידי יום המצילה את עם ישראל מאויביו.
כמו שכתוב: "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:" (רש"י דברים כ,ג).
מה הסוד הטמון באמירת קריאת שמע?
מה הקשר בין מצוות קריאת שמע ובין הניצחון במלחמה?
נביא את דברי ה'שם משמואל' המאיר אור חדש על מהות מצוות קריאת שמע.
נתחיל בדברי הקדמה על מהות האדם.
גוף האדם דומה לבריאה, כאשר יש בו דברים עליונים ודברים גשמיים.
השכל הנמצא בראש האדם הינו דבר גבוה ודומה לשכל האלוקי. הוא גם משכן הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל.
כמו שכתוב בספר איוב: וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹק מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים (איוב, לא,ב).
לעומת זאת, ללב יש תפקיד שונה, כאשר הוא המקור של תאוות האדם ורצונותיו.
המוח בא כנגד הדברים העליונים והלב כנגד העולם הגשמי.
הלב והשכל משפיעים על המעשים של האדם.
הם יכולים להשפיע לכיוון חיובי או שלילי.
המצב האידאלי הוא, שהשכל פועל על פי רצון ה' ומכוון את הלב לפעול על פיו.

יום שישי, מאי 14, 2021

פרשת במדבר יום ירושלים מה מעכב את הגאולה?

פרשיות בהר בחוקותי- יום ירושלים תשפ"א 

גיליון מס 375  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה מעכב את הגאולה?

פרשת בהר עוסקת בשמיטת הארץ. מצוות השמיטה מעידה על הקדושה המיוחדת של ארץ ישראל מול שאר הארצות. זה דומה למצוות שמירת השבת, המיוחדת לעם ישראל. 
כאשר גוי שומר שבת הוא מתחייב במיתה. כמו שכתוב בתלמוד: " ואר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו  (בראשית ח,כב) ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן". (סנהדרין דף נח ע/ב).
מאיפה נובעת קדושת הארץ? הרי הקב"ה ברא את כל העולם!
האם הגאולה השלמה מתעכבת בגלל יחס לא נכון לארץ ישראל ולירושלים?
בע"ה נענה לשאלות המהותיות האלה על בסיס מאמר של הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו: מעיני הישועה.
יש הבדל מהותי בין ארץ ישראל ובין חו"ל. 
זה הבדל מהותי שלא מאפשר השוואה בין הארצות, כי מדובר במציאות שונה. אי אפשר להשוות תפוח ושעון כי אלה דברים שונים במהותם, אותו הדבר עבור ארץ ישראל מול שאר הארצות.
מקור קדושת הארץ נובע מהר הבית, מקום המקדש. קדושת הר הבית הינה קדושה בעצם, הנמצאת בתוך מהותו כאשר קדושתו איננה תלויה בדבר או במעשה של אדם.
כמו שכתוב: "וכמו שהמקום אשר בחר ה', מקום המקדש, מעלתו מצד עצמו כן כל ארץ ישראל היא בקדושת קדש הקדשים, המקום אשר היה בהעלם ולא יכלו לעבוד עליו עבודה זרה." (מעיני הישועה, שערי ארץ ישראל, פרק לב דף רצ).
למעשה, קדושת הארץ נובעת מקדושת קודש הקדשים. מקום המקדש היה מוסתר עד ימי דוד המלך, כדי שהגויים לא יחללו אותו על ידי עבודה זרה.
יש הוכחה נוספת המעידה שהר הבית הינו תמצית של כל הארץ. 

יום שישי, מרץ 05, 2021

חג פורים: האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים תשפ"א
גיליון מס 374  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים הינו חג מיוחד במינו. יש בו מצוות רבות ומגוונות והוא חג אהוב על כולם.
חז"ל הוסיפו לפורים ממד נוסף, ממד של נצחיות, כאשר הוא לא יבוטל גם לאחר הגאולה השלמה.
כמו שכתוב בתלמוד הירושלמי ובמדרש משלי: " ר' יוחנן ורשב"ל. ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל, מה טעמא? (דברים ה) קול גדול ולא יסף. רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל, נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן (אסתר ט) וזכרם לא יסוף מזרעם, הלכות (חבקוק ג) הליכות עולם לו." (תלמוד ירושלמי, מגילה דף ז ע/א(.
"אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז לד): "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" (מדרש משלי, ט,א).
מדוע נמשיך לחגוג את פורים ולקרוא את המגילה גם לאחר התגלות המשיח?
במה חג זה שונה מחנוכה, פסח או סוכות? מה המסר שיש ללמוד מדברי חז"ל לימינו?
נביא את דבריו העמוקים של הרב חיים כהן זצ"ל (החלבן) מתוך ספרו על פורים.
ראשית, נקדים ונבין את המהות של החגים. הלוח העברי גדוש בחגים הפזורים בכל חודשי השנה. כל חג מקרין אור מיוחד על עם ישראל ומעלה אותו במדרגה רוחנית גבוהה יותר.
כל אחד לפי הרמה שלו מקבל את עוצמת האור של החג. הרושם של האור הזה נשאר על האדם ונותן לו כוח עד החג הבא.
לעתיד לבוא החגים יתבטלו, כי האור שיתגלה בזמן הגאולה יהיה גבוה יותר מאור החגים, ויישאר במשך כל השנה.
נביא משל, כדי להבין: האם קרן אור של פנס יאיר חדר מלא באור השמש?
החגים נמשלים לאור הפנס והחדר המואר לאור העתידי שתשרה בעולם.
אם חג פורים לא יתבטל לעולם, זה סימן שהאור של פורים שונה משאר החגים ובעל עוצמה מיוחדת, המתאים לימי הגאולה העתידית.
לכן הוא שייך לעולם העתידי, והוא פותח לנו חלון לעבר העתיד לבוא.
במה פורים מכניס אור גדול של העתיד?
האור העתידי הינו מעל הדעת של האדם. אי אפשר להבין את זה עם השכל המוגבל שלנו. 

יום שישי, פברואר 19, 2021

יש גבול לניסים!

הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים. 
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג). 
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים. 
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.

יום שבת, דצמבר 05, 2020

יחס האבות לבית המקדש: להרגיש בבית, בבית ה'

ספר בראשית תשפ"א
גיליון מס 372  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להרגיש בבית, בבית ה'

בספר בראשית אנחנו מגלים את גדלות האבות שלנו: אברהם, יצחק ויעקב. התורה מביאה את סיפורי חייהם כדי שנלמד מהם.
למעשה, כל מה שהם עשו במהלך חייהם, הם עשו אותו למען הדורות הבאים. (ראה פירוש רמב"ן על התורה בראשית יב, ו). 
נתמקד ביחס האבות להר המוריה וננסה ללמוד מהו היחס הנכון היום בכל מה שנוגע לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי.
התלמוד מפרש פסוק מהנביא ישעיה שאינו ברור: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו (ישעיה ב,ג).
מדוע הנביא מכנה את בית המקדש, בית אלוקי יעקב? מדוע אברהם אבינו ויצחק אבינו אינם מוזכרים אף הם?
רבי אלעזר משיב ואומר שליעקב יש מעלה מיוחדת, כי הוא קרא את מקום המקדש: בית. 
כמו שכתוב: " ואמר ר' א-לעזר מאי דכתיב {ישעי-ה ב-ג} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה א-ל הר ה' א-ל בית א-להי יעקב וגו' א-להי יעקב ולא א-להי אברהם ויצחק א-לא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כב-יד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה א-לא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כח-יט} ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל" ( פסחים דף פח ע/א).
לפי פירוש רש"י בתלמוד, ההבדל בין יעקב אבינו ושאר האבות הוא בעובדה, שבית הוא מקום מיושב, בניגוד לשדה או להר.
בית המקדש צריך להיות מקום שמבקרים בו לעיתים קרובות ומרגישים בו בנוח כמו הבית שלנו.
נראה עכשיו פירושים נוספים של בעל ה"בית גנזי", המהר"ל והרב יעקב משה חרלפ. 
ה"בית גנזי" מפרש שהאבות גרמו להשכנת השכינה בעולם בדרכים שונות, בהתאם לדור שלהם. אברהם אבינו היה בדור שכולו טמא, לכן הוא משך את הקדושה בצורה של הר שמתעלה מעל המדבר, שכולו רע. יצחק אבינו הזמין את השכינה בשדה, המסמל מקום של ערבוב הרע והטוב. השדה הוא מקום ממוצע בין הטוב ובין הרע.
יעקב אבינו הצליח להתקדם עוד שלב, והשכין את השכינה בביתו. השכינה התגלתה במלוא עוצמתה בביתו, ללא הפרעה של כוחות הרע.
כמו שכתוב: "אברהם קראו הר לומר שכל העולם היה קודם כמו מדבר ששולט בו רק כוח הרע והקדושה בהעלם היתה, והוא המשיך בתוך הקליה בחינה של הר שבו משכן הקדושה ואילו יצחק גרם כבר שיש מקום ממוצע ופנוי ביניהם והוא הנקרא שדה ויעקב בנה בית לקדושה ששם שולטת רק הקדושה." ( בית גנזי, תולדות דף תקצד).
המהר"ל מפרש בדרך שונה, כאשר שלושת השמות מסמלים סוגים שונים של חיבור בין עם ישראל ובין הקב"ה.

יום שישי, אוקטובר 09, 2020

חגי תשרי: כולנו נכנסים לקודש הקדשים


חגי תשרי תשפ"א
גיליון מס 371  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

כולנו נכנסים לקודש הקדשים

 
פותחים שנה חדשה עם חודש של חגים: ראש השנה, יום הכיפורים וחג סוכות. כל חג שונה מהשני, בתכלית. ראש השנה מכונה יום הדין, יום הכיפורים מכיל עינויים ומכונה יום של כפרה וחג סוכות הינו חג של שמחה ועלייה לרגל לבית המקדש.
בע"ה נביא זווית חדשה על הקשר העמוק המחבר בין שלושת החגים.
המאמר מבוסס על מאמר מתוך ספר של ה"חלבן" על חגי תשרי.
נתחיל עם ראש השנה. המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר. במסכת ראש השנה דנים בהלכות השופר.
אחת ההלכות היא שאין לוקחים את השופר מקרן של פרה, כי הפרה מזכירה את חטא העגל.
כמו שכתוב: "דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור..." (ראש השנה דף כו ע/א).
התלמוד דן בעיקרון הזה שאין קטיגור נעשה סניגור והוא מגיע למסקנה שזה תקף רק בתוך קודש הקודשים.
אם כך, מדוע אסור להשתמש בשופר שמקורו מקרן של פרה כאשר תוקעים בו מחוץ לקודש הקודשים?
התלמוד משיב דבר נפלא, הוא משווה את תקיעת השופר לכניסה לקודש הקודשים. כמו שכתוב: " והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי" (ראש השנה דף כו ע/א).
השופר בא להזכיר את הזכויות של עם ישראל כלפי הקב"ה ולעורר אותנו לתשובה, לכן זה דומה לכניסה לקודש הקדשים.
קשה להבין, איך אפשר להשוות בין הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, פעם אחת בשנה לאחר 7 ימי הכנה, לבין תקיעת שופר בבית כנסת?

יום שישי, יוני 19, 2020

פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ
גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.
הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?
משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.
קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.
כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).
בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?
מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.
המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.
תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.
כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).
מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!
מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.
לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.
איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

sharethis