יום ראשון, אוגוסט 07, 2022

ימי בין המצרים- תשעה באב: המלך מחכה לנו, עלינו להכריע

 ימי בין המצרים- תשעה באב תשפ"ב

גיליון מס 385  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המלך מחכה לנו, עלינו להכריע

ימי בין המצרים, הם ימים מיוחדים בקשר שלנו עם הקב"ה.
האם יש קשר בין פרשיות השבוע שקוראים בימים האלה ותקופת בין המצרים?
מדוע קוראים את פרשת המועדים וקרבנותיהם מתוך פרשת פנחס?
מה מחבר את המלחמה במדין ומואב וחורבן שני בתי המקדש, מפרשת מטות?
מה המשמעות של פירוט כל מסעי בני ישראל במדבר מתוך פרשת מסעי?
למעשה, פרשיות השבוע רומזות על האופי המיוחד של ימי בין המצרים.
ניעזר במאמרים הנפלאים של בעל ה'בית גנזי' וה'שם משמואל' כדי ליישב את השאלות האלה.
ראשית נתחיל עם פרשת המועדים.
אם סופרים את הימים המפרידים בין י"ז תמוז ובין ט' באב, מקבלים 21 ימים.
כאשר סופרים את ימי החג במשך השנה, מקבלים גם 21 ימים, לפי הפירוט הבא: שבת, ראש חודש, 7 ימי פסח, יום חג השבועות, 2 ימי ראש השנה, יום כיפור ו 8 ימי סוכות.
בעל הספר 'אוהב ישראל' מפרש שהשורש של כל חגי ישראל נמצא בתוך 21 ימי בין המצרים. (ראה אוהב ישראל, פנחס סימן ו').
בעל ה'בית גנזי מרחיב ואומר שימי בין המצרים נחשבים כימים של דין לאור הצרות שקרו בימים האלה לעם ישראל.
אבל אם מתעמקים קצת, ההיפך הוא הנכון, ימים אלה הם ימים של חסד ורחמים במהותם, לכן הנביא זכריה מתנבא שהם יהפכו לימי שמחה וחג.
כמו שכתוב: כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם (זכריה ח,יט).
"כ"א ימים כנגד כ"א ימים טובים שיש בשנה להורות כי רק בחיצוניותם הם ימים של דין אבל בפנימיותם הם ימים של חסד ורחמים וכך עתידין להיות ולכן קורים בהם פרשת המועדים..." (בית גנזי, פנחס דף תתקעא).
ממשיכים במשמעות העמוקה של נקמה במדין על ידי משה רבנו.
כל מה שאבותינו עשו ופעלו, הכול היה מכוון עבור הדורות העתידיים, כדי לעזור לעם ישראל לגבור על כוחות הטומאה בעולם.
כך פעל משה רבנו כאשר לא המתין אפילו לא רגע אחד כדי להילחם במדין, כאשר ידע שזה יקרב את מותו.
כמו שכתוב: נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים; אַחַר, תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ. (במדבר לא,ב).
ה'שם משמואל' מפרש שמדין ומואב מסמלים את כוחות הטומאה שהחריבו את בית ראשון ובית שני.
המהות של מואב היא התאווה לעריות וכל דבר חומרי. נראה להוסיף שהעם הזה נוצר מגילוי עריות בין לוט ובתו.
השורש של מדין הוא המחלוקת, הריב והמדון. שורש השם 'מדין' בא מהמילה 'מדון'.
כמו שכתוב: " מואב שהם פסולת קו הימין מושך לתאוה הוא קליפת חמור שהוא חומרי ביותר, ומדין שהם פסולת קו השמאל מושך לריב ומדון הוא קליפת שור המזיק והם תרין גזרין בישין,....." (שם משמואל, מטות שנת תרע"ה דף שצו).
עכשיו אפשר לקשר את מואב ומדין לחורבן שני בתי המקדש.
התלמוד בבלי נותן לנו הסבר על סיבת חורבן שני בתי המקדש. הראשון בגלל גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, ובית שני בגלל שנאת חינם.
כמו שכתוב: "מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב — מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. .........

יום שישי, יוני 17, 2022

פרשת שבוע: פרשת שלח לך- העולם תלוי בבחירות!

פרשת שלח לך תשפ"ב

גיליון מס 384  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

העולם תלוי בבחירות!

פרשת המרגלים היא אחת הקשות בהיסטוריה של עם ישראל, לדורותיו.
ננסה להבין את השתלשלות האירועים לפי פשט הפסוקים וניעזר בפנימיות התורה.
ראשית נעלה מספר סתירות וקושיות בפסוקים הראשונים של הפרשה.
בחומש במדבר אנחנו רואים שהקב"ה מצווה את משה רבנו לשלוח מרגלים לפני הכניסה לארץ.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה':  (במדבר יג,א-ג). 
לפי פשט הפסוקים, רואים צו מפי ה' לשלוח מרגלים, לעומת זאת, הביטוי- שְׁלַח-לְךָ רומז שמשה רבנו יחליט בעצמו, האם לשלוח מרגלים או לא.
כמו שכתוב בפירוש רש"י: " לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוֶּה לְךָ, אִם תִּרְצֶה שְׁלַח" (רש"י, במדבר יג,ב).
משה רבנו בספר דברים, מזכיר את פרשת המרגלים והדברים הפוכים ביחס לספר במדבר.
משה רבנו אמר שבני ישראל התקרבו אליו ובקשו ממנו לשלוח מרגלים.
כמו שכתוב: וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  א,כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  (דברים, א, כב-כג).
מכאן אנחנו רואים שבני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים.
מי באמת יזם את שליחת המרגלים? הקב"ה, משה רבנו או בני ישראל?
מדוע בכלל, בני ישראל רצו לשלוח מרגלים? הרי הם ראו את כל הניסים שהקב"ה עשה להם עד היום, למה שיפסיק אותם עכשיו?
מדוע משה רבנו ראה בצורה חיובית, על פי ה', את שליחת המרגלים?
ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה'בית גנזי' על שלח-לך.
ראשית, נביא את דברי הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה מתוך ספרו שערי אורה.
הרב מגלה לנו סוד נפלא בנושא בריאת העולם. הקב"ה ברא את העולם במידת הדין כאשר הוא רצה שכל ברייה וברייה תקבל ברצון את התכונות המאפיינות אותה.
במידה והברייה אינה חפצה במה שהוצע לה, היא לא תצא לפועל.
לכן, אם יש ברייה מכוערת או מזיקה או גדולה במיוחד, היא נבראת מתוך הסכמה וקיבלה ברצון ובשמחה את תכונותיה השליליות או החיוביות.
כמו שכתוב: " דע כי י"י יתברך, כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ. וכל בריה ובריה שברא, העמידה לפניו ואמר לה: דעי שאתה בצורה זו, באברים אלו, בשעבוד זה ובממשלה זו; ועתה, אם תחפצי בזה - אמרי, ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת. והשיבה כל בריה ובריה ואמרה: בזה אני חפצה ושמחה בעניין הגדול הזה. וזהו סוד שנאמר במעשה בראשית: וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ופירשו בו: והנה טוב, זה יצר טוב, מאד זה המוות. וכשברא ה' יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו, לא נשארה טענה בעולם לשום בריה לומר: שלא כדין נבראתי." (שערי אורה, שער ו, הרב יוסף  ג'יקאטאליי"ה(.
יוצא מכאן, שהקב"ה ברא את עולמו מתוך כבוד לבריות, מתן בחירה חופשית וללא כפייה.

יום ראשון, מאי 15, 2022

ימי ספירת העומר: מהו החופש האמיתי?

ספירת העומר תשפ"ב
גיליון מס 383  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מהו החופש האמיתי?

אנחנו בעיצומו של ספירת העומר, המחבר את חג הפסח לחג השבועות. אנחנו מתחילים לספור מליל שני של חג הפסח.
כמו שכתוב: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה  (ויקרא כג,טו).
ה"חלבן" שואל, מדוע פוגעים בכבוד של חג הפסח כאשר מזכירים כבר ביום השני את החג הבא: חג שבועות?
מן הראוי היה, לחכות לסיום 7 ימי הפסח ולהתחיל לספור את הימים לקראת מתן תורה!
מה החיפזון, כאשר מזכירים את חג שבועות ביום השני של חג פסח?
מה הקשר הנסתר בין פסח לבין שבועות?
נביא את דברי הרב חיים כהן ז"ל המיישב את השאלות האלה, בספרו טללי חיים על פסח.
חג פסח הוא חג החירות המציין את סייום השעבוד הקשה במצרים. כל סימני ליל הסדר וקרבן פסח מסמלים את סוף העבדות ותחילת תקופה חדשה עבור עם ישראל.
הקרבן פסח, מסמן את שריפת העבודה זרה של מצרים בצורה גלויה וללא פחד מתגובה אלימה.
המצה, המרור, מצוות הסבה מציינים את טעם החופש.
האם חופש זה שקיבלנו בזמן יציאת מצרים מספיק לנו? 
האם להיום עם חופשי ולא משועבד למצרים מגדיר את המהות של עם ישראל?
בוודאי שלא! 
כאשר אני חופשי, זאת אומרת שאין לי אדון שאומר לי מה לעשות, ועלי לציית לו.
אבל, השאלה מה אני, כן? מה התכלית של חיי? למה אני שואף? 
לכן, ביטול השעבוד אינו עושה אותנו עם חופשי.
הקב"ה תכנן עבורנו את השלב הבא, שהוא למלא אותנו בתוכן חיובי המשפר את העולם כולו.
קבלת התורה בחג שבועות, מציגה ייעוד ותכלית ברורה לעם ישראל: יציאה משעבוד פיזי וכניסה לממד רוחני בלתי מוגבל.
פסח הינו חג החירות והחופש ושבועות, הוא חג התורה המאירה את העולם בתוכן רוחני חיובי.
החירות, היא דבר פרטי ואישי בלבד. אנחנו שואפים להיות עבדי ה' ולא לחיות עבור עצמנו בלבד, אלא לעשות טוב לעולם.
כמו שכתוב: " זוהי המשמעות הנפלאה של ספירת העומר, שמיד ביציאה לחירות אנו מתחילים לספור אל מתן תורה, כמי שבא ואומר- אין לי רצון בחירות מצד עצמה, אינני חי בשביל עצמי בלבד. אני רוצה להיות עבד לה' יתברך בלבד! " ( טללי חיים, פסח דף רסב).
אין משמעות להיות עם חופשי ללא תורה, לכן מיד אחרי החירות משעבוד מצרים מתחילים לספור את הימים עד קבלת התורה.
מכאן, ניתן ליישב את השאלות שהעלנו למעלה. 
פסח-חג החירות אינו מספיק לבדו כדי לתת תוכן רוחני לעם ישראל, לכן עלינו לשאוף לחג השבועות-מתן תורה לקבלת חירות מלאה ברוחניות מתוך שעבוד להקב"ה.
ראוי לציין שבתקופת העומר, זכינו בשני חגים חדשים: חג העצמאות ויום ירושלים.
נראה לומר, שפסח מקביל לחג העצמאות ועדיין ממתינים לחג השבועות המגביל ליום בנין המקדש, מחיית עמלק ומינוי מלך ירא שמים. 
לאחר מלחמת ששת הימים הייתה לנו הזדמנות, בזמן כיבוש ירושלים, חברון, שכם והר הבית, ולא ניצלנו אותה.
ידוע העיקרון, שבמקום שיש קושי בחיים שלנו, זהו סימן שבנקודת הקושי הזאת עלינו לעשות מאמצים מיוחדים, כי זהו ניסיון שיש להתגבר עליו כדי לגדול לאחר מכן.

יום ראשון, אפריל 17, 2022

חג פסח: מוכנים לגאולה?

פסח תשפ"ב
גיליון מס 382  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מוכנים לגאולה?

ליל הראשון של פסח הינו, יום מיוחד. הוא מכונה בתורה: ליל שימורים, כמו שכתוב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות יב,מב).
פעמיים המילה 'שמורים' מופיעה בפסוק, וכל פעם עם תיאור אחר. פעם ראשונה כתוב שהוא שמור לה', ופעם השנייה הוא שמור לבני ישראל.
מה משמעות, שני סוגי השמירות האלה?
התלמוד בבלי, מתייחס לשאלה הזאת ואומר שה-ט"ו בניסן שמור מימי בריאת העולם כזמן של גאולה לעם ישראל.
כמו שכתוב: "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית." (ראש השנה דף יא ע/ב).
למעשה, ליל פסח מכיל בתוכו, סגולה מיוחדת הבאה לקדם את הגאולה בעם ישראל.
זה התממש פעם ראשונה, ביציאת מצרים כאשר נגאלנו מהשעבוד הקשה. אנחנו מצפים ומתפללים שזה יקרה שוב בקרוב.
בעל ה'שפת אמת', מדייק מלשון רבים של המילה 'שימורים', הרומז לגאולה נוספת לזו של יציאת מצרים, שתתרחש בעתיד.
עלינו להתכונן לקראת ליל הגאולה המיועד. גודל הגאולה היא בהתאם לגודל הציפייה.
העיקרון הזה נכון בהרבה דברים בחיי היום יום שלנו. כמה שנתכונן ונצפה לדברים גדולים, זה גורם לדברים הגדולים להתממש.
כמו שכתוב: "וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שימורים." (שפת אמת פסח, שנת תרנ"א ד"ה ליל שמורים).
לכן, עלינו לצפות ולרצות את הגאולה השלמה, ולא להסתפק ב'אתחלתא דגאולה'.
עלינו לרצות שלטון איתן המאחד את עם ישראל בארצו, בראשות מלך ירא שמים, עם בית מקדש בנוי בירושלים וחידוש עבודת הקרבנות.
כך אומות העולם יראו את התגלות השכינה בהר הבית ויקבלו את מרות הקב"ה.
מה מיוחד בליל פסח המסוגל לגאולה? איך להשתמש בכוחות של ליל השימורים, כדי לזרז את הגאולה?
הרמח"ל ובעל ה'בית גנזי' מתייחסים לשאלות האלה.
ה'בית גנזי' כותב שבליל הסדר, הקב"ה טמן כוח מיוחד המסוגל לצאת מהגלות ולהיגאל. הכוח הזה, משפיע במשך כל השנה.
כמה שנתכונן לקראת ליל פסח, נוכל לקבל את ההארה וכוחות של גאולה המתגלים בלילה הזה. (ראה בית גנזי ויקרא א, פסח סעיף סז).
זאת המשמעות של המילה 'שמורים', כאשר עלינו לשמור את הכוחות האלה שניתנים לנו בליל הסדר עבור השנה הקרובה.
נביא את הדברים הנפלאים של הרמח"ל מתוך 'מאמר החכמה'.
בלילה הזה, יש כוחות שמתחדשים מימי הבריאה. כאשר זמן הגאולה מגיע, כוחות הגאולה יוצאים מכוח אל הפועל, כמו שקרה ביציאת מצרים.

יום שישי, פברואר 18, 2022

פרשת כי-תשא, פרשת השבוע: האם החטא הביא את המשכן?

פרשת כי תשא תשפ"ב

גיליון מס 381  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם החטא הביא את המשכן?

 פרשיות בנין המשכן מופיעות בסמיכות למתן תורה.
יש קשר הדוק בין קיום התורה לבין בנין בית לה'.
המדרש רבה מביא משל נפלא השופך אור חדש על מהות המשכן ובית המקדש.
משל למלך המחתן את בתו ומתקשה להיפרד ממנה. המלך מבין שאין לו אפשרות להתנגד לעזיבת בתו, כי זה דרך הארץ.
הוא מבקש שבכל מקום שיגורו, שיהיה שמור חדר קטן עבורו כדי שיישאר קרוב לבתו.
הנמשל הוא ברור, הקב"ה נתן את התורה לבני ישראל. הוא אינו יכול להיפרד ממנה וגם אינו יכול להרחיק אותה מעם ישראל.
לכן, הקב"ה ביקש מאתנו לבנות לו בית, בכל מקום שנהיה, כמו שכתוב: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. (שמות כה,ח).
(ראה מדרש רבה, תרומה פרשה לב, סעיף ג).
נראה לומר, שהמדרש מגלה לנו סוד גדול: אין תורה ללא בית מקדש.
זאת עסקת חבילה, שאי אפשר להפריד ביניהם.
קיום התורה והמצוות הכתובות בה מחייב בנין בית לה'.
היום, התורה שלנו חסרה ואינה שלמה. לאחר אלפיים שנות גלות, הגיע הזמן לקיים את התנאי שהקב"ה עשה אתנו בזמן מתן תורה, ולבנות לו בית בירושלים, בהר הבית.
גדולי פרשני התורה, רש"י והרמב"ן חולקים על עיתוי הציווי לבנין המשכן.
האם הציווי היה לפני חטא העגל או אחריו?
המשמעות היא קריטית, כי אם הציווי היה אחרי חטא העגל, זאת אומרת שהמשכן בא לכפר על חטא ולא היה מתוכנן לכתחילה.
לעומת זאת, אם הציווי קדם את חטא העגל, המשמעות  היא שבנין המשכן בא מרצון ה' ולא ככפרה על חטא כלשהו.
ה'שם משמואל' מקשר את דעת רש"י למדרש תנחומא ודעת הרמב"ן לזוהר הקדוש.
" אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה – מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קֹדֶם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה" (רש"י, שמות לא,יח).
(ראה מדרש תנחומא תרומה סימן ח).
ודעת הרמב"ן: "על דרך הישר: משה נצטוה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל, וכשנתרצה לו הקב"ה והבטיחו שישרה שכינתו בתוכם ידע מעצמו שמצות המשכן במקומה עומדת וצוה לישראל עליה..."( רמב"ן ויקרא ח',ב').
אסמכתא מהזוהר הקדוש: " לבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ." (זהר ויקהל דף קצה ע/א).
למעשה, ה'שם משמואל' מיישב את המחלוקת בצורה נפלאה.
נביא דברי הקדמה כדי להבין את מהות בנין המשכן והשתלשלות האירועים.
כאשר משה ציווה את בני ישראל לתרום לבנין המשכן, הייתה התלהבות עצומה, ותוך יומיים התרומות היו מספיקות.

יום ראשון, אוקטובר 31, 2021

פרשת שבוע: פרשת חיי שרה - יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה תשפ"ב
גיליון מס 380  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יורדים ומתקרבים בחיפזון לגאולה

פרשת חיי שרה מציינת את המעבר מהנהגת אברהם אבינו לבנו, יצחק אבינו.
לאחר פטירת שרה אמנו, אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו, לחפש כלה ליצחק אבינו. זאת איננה משימה פשוטה, לכן אליעזר מתפלל ומבקש סייעתא דשמיא.
אליעזר מיד נענה מאת ה', והוא פוגש את רבקה אמנו.
התורה מתארת את המפגש מתוך ביטויים של זריזות ולחץ של זמן, 8 פעמים. הפועל 'רץ' מופיע 4 פעמים והפועל 'מהר' מופיע 3 פעמים.
כמו שכתוב: בראשית כד, פסוקים יז עד נו:
יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ   יח וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ
כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר,    כח וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ
כט וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה  מו וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ   נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי
מדוע הכפילויות האלה? מה המסר שהתורה רוצה להעביר לנו?
למה אברהם אבינו חיכה לפטירת שרה אמנו כדי לחפש זיווג ליצחק בנו?
כדי להשיב לשאלות האלה נביא דברים מתוך המאמרים של ה'חלבן' על הפרשה וגם ה'בית גנזי' על פרשת לך-לך.
ראשית יש להבין את השתלשלות האירועים לפי הסדר שלהם. בסוף פרשת וירא, התורה מציינת את לידת רבקה אמנו.
בהמשך, שרה אמנו נפטרת מהעולם ולאחר מכן אליעזר נשלח לחפש זיווג ליצחק אבינו.
המדרש רבה מתייחס לסדר האירועים. העולם תלוי בצדיקים המחזיקים את העולם. לאחר שצדיק אחד נפטר מהעולם הזה, יש לדאוג לתחליף אותו ללא שיהוי, כדי למנוע משברים. כך הקב"ה מנהל את העולם ודואג לקיומו בזכות הצדיקים המשמשים לכלי להשכנת השכינה והגברת הרוחניות בעולם.
כמו שכתוב: " וזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ קהלת א, ה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְּשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ, יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבֵּנוּ....... עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה הִזְרִיחַ שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, בַּתְּחִלָּה בראשית כב, כ:הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא בָּנִים, וְאַחַר כָּךְ וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה." (מדרש רבה, בראשית נח,ב).
למעשה לכל דור יש מה לתקן. הצדיקים מנהיגים את הדור כדי להשיג את תכלית הבריאה.
כתוצאה מזה, העולם מתקדם ומזדכך יותר ויותר, עד הגאולה השלמה.
נחזור למשמעות של החיפזון של אליעזר ורבקה אמנו.
אליעזר טרם סיים להתפלל להקב"ה להצלחת שליחותו, והוא כבר נענה ומופיעה לפניו רבקה אמנו.
כמו שכתוב: וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה (בראשית כד,טו).
נראה לומר שאליעזר הבין את הרמז שהקב"ה נתן לו, כאשר אין לבזבז זמן מיותר כדי למצוא כלה ראויה ליצחק אבינו, ממשיך דרכן של אדונו, אברהם אבינו.
רבקה אמנו, פעלה בדיוק כמו אליעזר ואף היא הבינה שהעולם בסכנה.
לעומת זאת, אנחנו רואים שלבן הארמי עשה הכל כדי לעכב את אליעזר ולהכשיל את שליחותו מטעמי רשעות המאפיינת אותו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ (בראשית כד,נה).
נראה לומר, שהזריזות והחיפזון ממשיכים להופיע בצורה נסתרת במפגש הראשון בין יצחק אבינו ובין רבקה אמנו.
פסוק אחד בלבד, מפריד בין המפגש הראשון עם יצחק, ובין כניסת רבקה אמנו לאוהל של שרה אמנו. אין מקום לדברי ברכה או היכרות הדדית בין בני הזוג.

יום שבת, אוקטובר 09, 2021

פרשת שבוע, פרשת נח: איך לגרום נחת לבורא עולם?

פרשת נח תשפ"ב
גיליון מס 378  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 איך לגרום נחת לבורא עולם?

פרשת נח עוסקת במבול ובחורבן הבריאה. אנחנו נעמוד על מה שקרה לאחר יציאת נח מהתיבה, והעולם שהתחיל מחדש.
הדבר הראשון שנח עושה מייד לאחר יציאתו מהתיבה הוא, לבנות מזבח ולהקריב קרבנות עולה.
כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.....  כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח, פסוקים י"ח ו כ').
העולות שהקריב נח גרמו למהפך של ממש בעולם. כתוצאה מזה, הקב"ה כרת ברית עם האדם שלא יחריב את העולם שוב.
 כמו שכתוב: והֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. (בראשית ט,יא).
בנוסף לכך, הקב"ה מתיר לאדם לאכול את בעלי החיים שהיו אסורות לפני כן.
כמו שכתוב: כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה  (בראשית ט,ג).
קשה להבין את הקשר בין הדברים.
מה מיוחד בקרבן של נח שגרם להקב"ה נחת רוח מיוחדת, של ריח ניחוח?
במה הקרבנות של נח שונים מאלה שהקריבו אדם הראשון ובניו, שהובילו לכריתת ברית עם ה'?
מה הקשר בין הקרבן של נח לבין היתר אכילת בשר?
בע"ה נענה לשאלות האלה על בסיס מאמר של הרב משה לוריא זצ"ל, בספרו "בית גנזי" על פרשת נח.
כאשר הקב"ה ביקש מנח להכניס לתיבה 7 זוגות של בהמות טהורות, הוא הבין שהקב"ה מצפה ממנו להקריב אותם מאוחר יותר. (ראה רש"י בראשית ז,ב).
הדור של נוח האמין שהקב"ה ברא את העולם אבל חשבו שלאחר הבריאה, העולם מתנהל מעצמו על פי המזלות והכוכבים.
נח לא היה שותף לאמונות של בני דורו.
כאשר נח הקריב את הקרבנות, הוא החזיר את העולם לשורשו והצהיר בזאת שהעולם שייך להקב"ה, גם לאחר בריאתו.
זהו דבר מהפכני ששינה את כל סדרי העולם.
נח הכיר בתכלית הבריאה: להעלות את החומר לשורשו ולהכיר במנהיגותו של הקב"ה על עולמו.
כמו שכתוב: " ובזה שהקב"ה אמר לנח לכתחילה להכניס שבעה כדי להקריב, גילה בזה רצונו בבריאה ונתגלה על ידי הקרבנות שעיקר העבודה היא מה שאדם מכיר כי העולם כולו של הקב"ה ובזה שהוא מקריב קרבן הוא מחזיר הכל לשרשו ולמקומו הראשון." (בית גנזי, נח דף ריט).
ניתן להבחין בשינוי הזה, בזמן המרד של דור הפלגה. כאשר הם רצו להילחם בהקב"ה כביכול, כי הם קיבלו את העובדה שבורא עולם מנהל את העולם גם לאחר בריאתו.
עכשיו נענה לשאלות שלנו.

יום שבת, ספטמבר 11, 2021

ראש השנה תשפב: מתגעגעים לחצוצרות

ראש השנה תשפ"ב

גיליון מס 377  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מתגעגעים לחצוצרות

אחד הסימנים המובהקים של השנה החדשה הינו, מצוות תקיעת שופר.

במסכת ראש השנה כתוב, שהיו תוקעים בשופר אחד ושתי חצוצרות בצדדים.

כמו שכתוב: "שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:" (מסכת ראש השנה פרק ג' משנה ג').

למעשה היו תוקעים בחצוצרות, בבית המקדש בלבד ולא בשאר המקומות.

כמו שכתוב: " לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח וּבְהַר הַבַּיִת בִּלְבַד אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי קְרָאָה דִּכְתִיב בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳ הוּא דְּבָעֵינַן חֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר אֲבָל בְּעָלְמָא לָא:" (ראש השנה דף כז/א).

מדוע תוקעים בחצוצרות יחד עם השופר? מה תפקידן הייחודי של החצוצרות?

מדוע אין אנחנו תוקעים בחצוצרות מחוץ לבית המקדש?

ננסה ליישב את השאלות האלה מתוך פירושים של ה'שם משמואל' על ראש השנה.

השופר והחצוצרות מסמלים דברים מנוגדים. השופר מסמל את מידת היראה וההכנעה, כאשר בוכים לפני ה'.

החצוצרות מסמלות את מידת העליונות, סמל השלטון וגבהות הלב. תוקעים בחצוצרות לפני היציאה למלחמה, כדי לגבור על האויבים ולרומם את רוח החיילים.

איך שני ההפכים האלה, מתקיימים יחד בזמן קיום מצוות תקיעת שופר?

בית המקדש הינו המקום של ההפכים, בעולם הזה. הר הבית הינו מקום מיוחד שבו מתגלה השכינה בעוצמה הגבוהה ביותר.

לכן אפשר שיתקיימו בו זמנית, מידת ההכנעה (שופר) יחד עם מידת גבהות הלב (חצוצרות).

כמו שכתוב: "... וע"כ במצות שופר שבמקדש שתי חצוצרות מן הצדדין, והכל הוא מטעם שבמקדש הוא נעלה מכל הפכים ובכח האדם שמה להיות שתי המדות היינו הכנעה והגבהת לבו בדרכי ה' שתיהם אצלו יחד,..." (שם משמואל, ראש השנה שנת תרע"ב, דף טז).

נראה להוסיף, שבית המקדש בנוי מחומרים גשמיים כמו זהב, כסף, נחושת ואבנים. יחד עם זה, זהו מקום של השראת שכינה בעל רמת רוחניות הגבוהה בעולם.

נמשיך עם כיוון נוסף של תכונות השופר והחצוצרות.

השופר העשוי מקרן של איל מסמל את עולם בעלי החיים. התכלית של תקיעת שופר, היא להשכין את השכינה בעולם הזה.

בזמן תקיעת שופר, אנחנו רוצים להכניע את החלק הבהמי שבתוכנו כדי להשרות עליו קדושה.


לעומת זאת, החצוצרות העשויות מכסף מסמלות את עולם הדומם. בית המקדש העשוי מאבנים וכסף וזהב, מסמל את עולם הדומם.

יום שבת, אוגוסט 21, 2021

פרשת השבוע -פרשת כי תצא: מה הנשק הסודי של ישראל?

פרשת כי תצא תשפ"א 
גיליון מס 376  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה הנשק הסודי של ישראל?

אנחנו נמצאים בפרשיות העוסקות בכיבוש הארץ ודיני מלחמה. לפני היציאה למלחמה, הכהן משוח מלחמה מחזק את העם בדברי עידוד ואמונה.
כמו שכתוב: ב וְהָיָה, כְּקָרָבְכֶם אֶל-הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, וְדִבֶּר אֶל-הָעָם.  ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם; אַל-יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּחְפְּזוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ—מִפְּנֵיהֶם  (דברים כ, ב-ג).
רש"י מביא את דברי התלמוד כדי לפרש את המילים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. הוא מדגיש את חשיבות אמירת קריאת שמע מידי יום המצילה את עם ישראל מאויביו.
כמו שכתוב: "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:" (רש"י דברים כ,ג).
מה הסוד הטמון באמירת קריאת שמע?
מה הקשר בין מצוות קריאת שמע ובין הניצחון במלחמה?
נביא את דברי ה'שם משמואל' המאיר אור חדש על מהות מצוות קריאת שמע.
נתחיל בדברי הקדמה על מהות האדם.
גוף האדם דומה לבריאה, כאשר יש בו דברים עליונים ודברים גשמיים.
השכל הנמצא בראש האדם הינו דבר גבוה ודומה לשכל האלוקי. הוא גם משכן הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל.
כמו שכתוב בספר איוב: וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹק מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים (איוב, לא,ב).
לעומת זאת, ללב יש תפקיד שונה, כאשר הוא המקור של תאוות האדם ורצונותיו.
המוח בא כנגד הדברים העליונים והלב כנגד העולם הגשמי.
הלב והשכל משפיעים על המעשים של האדם.
הם יכולים להשפיע לכיוון חיובי או שלילי.
המצב האידאלי הוא, שהשכל פועל על פי רצון ה' ומכוון את הלב לפעול על פיו.

יום שישי, מאי 14, 2021

פרשת במדבר יום ירושלים מה מעכב את הגאולה?

פרשיות בהר בחוקותי- יום ירושלים תשפ"א 

גיליון מס 375  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה מעכב את הגאולה?

פרשת בהר עוסקת בשמיטת הארץ. מצוות השמיטה מעידה על הקדושה המיוחדת של ארץ ישראל מול שאר הארצות. זה דומה למצוות שמירת השבת, המיוחדת לעם ישראל. 
כאשר גוי שומר שבת הוא מתחייב במיתה. כמו שכתוב בתלמוד: " ואר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו  (בראשית ח,כב) ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן". (סנהדרין דף נח ע/ב).
מאיפה נובעת קדושת הארץ? הרי הקב"ה ברא את כל העולם!
האם הגאולה השלמה מתעכבת בגלל יחס לא נכון לארץ ישראל ולירושלים?
בע"ה נענה לשאלות המהותיות האלה על בסיס מאמר של הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו: מעיני הישועה.
יש הבדל מהותי בין ארץ ישראל ובין חו"ל. 
זה הבדל מהותי שלא מאפשר השוואה בין הארצות, כי מדובר במציאות שונה. אי אפשר להשוות תפוח ושעון כי אלה דברים שונים במהותם, אותו הדבר עבור ארץ ישראל מול שאר הארצות.
מקור קדושת הארץ נובע מהר הבית, מקום המקדש. קדושת הר הבית הינה קדושה בעצם, הנמצאת בתוך מהותו כאשר קדושתו איננה תלויה בדבר או במעשה של אדם.
כמו שכתוב: "וכמו שהמקום אשר בחר ה', מקום המקדש, מעלתו מצד עצמו כן כל ארץ ישראל היא בקדושת קדש הקדשים, המקום אשר היה בהעלם ולא יכלו לעבוד עליו עבודה זרה." (מעיני הישועה, שערי ארץ ישראל, פרק לב דף רצ).
למעשה, קדושת הארץ נובעת מקדושת קודש הקדשים. מקום המקדש היה מוסתר עד ימי דוד המלך, כדי שהגויים לא יחללו אותו על ידי עבודה זרה.
יש הוכחה נוספת המעידה שהר הבית הינו תמצית של כל הארץ. 

sharethis