פרשת נשא- חג שבועות תשס”ח גיליון מס' 117
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעשה קטן מביא לקרבה גדולה
למה מצוות חג השבועות הינה תנופת שני לחמים בבית המקדש?
למה הקב"ה אוהב את מעשה האדם כדי להתקרב אליו?
המצווה העיקרית בחג השבועות הינה קרבן שני הלחם. קרבן זה עשוי משני לחמים שנעשו מחיטה שגדל בארץ ישראל. כמו שכתוב: " מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה: בִּכּוּרִים, לַה' " (ויקרא כג,יז).
בעל "השפת אמת" מפרש את עניין שני הלחם בצורה נפלאה. אנחנו מקריבים לה' שני לחמים, אחד שבא מן הארץ והשני שבא מן השמים.
לחם אחד נוצר כתוצאת מעבודת האדם. כאשר האדם זורע, קוצר, טוחן וכו' , ולבסוף אופה את הלחם. לחם כזה שייך לאדם.
לחם שני שבא מהשמים הוא כנגד המן, שאכלו בני ישראל במדבר במהלך ארבעים שנות הנדודים.
בחג השבועות אנחנו מחברים את הלחם מהשמים עם הלחם שנוצר על ידי האדם.
לפי חז"ל מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן שירד מהשמים. לחם העשוי מחיטה שגדל בארץ ישראל נמצא במדרגה יותר גבוהה מלחם מהשמים. הרי ארץ ישראל שייכת להקב"ה לכן כל מה שצומח עליה שייך אף הוא להקב"ה.
כמו שכתוב בסוף חומש ויקרא: "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי" (ויקרא כה,כג-ד).
בחג השבועות אנחנו זוכים לחבר את שני הלחמים ביחד. כך אנחנו מקדשים את מעשה ידי אדם לדרגה של מעשה ידי ה', כביכול.
