הביכורים הם הפיתרון!
פרשת כי תבוא מפרטת את מצוות הבאת
הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא נותן חשיבות מיוחדת לקרבן הביכורים. המדרש אומר
שמשה רבנו התקין את שלוש התפילות במקום הביכורים כאשר לא נוכל להביאם בזמן חורבן
בית המקדש.
כמו שכתוב: " ומה תלמוד לומר: נשתחוה
נכרעה נברכה? אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין
ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב
תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי
קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהילים קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א').
מה מייחד את קרבן הביכורים ביחס לשאר הקרבנות
או למצוות אחרות?
ננסה להבין את המאפיינים המיוחדים של הביכורים לפי
הלכות הנוגעות להבאתם למקדש ובהמשך נביא את דברים העמוקים של ה"שם
משמואל".
במהלך השנה אנחנו מחוייבים במספר קרבנות יחיד: קרבן פסח, עולת ראייה ושלמי חגיגה בשלוש
רגלים ומנחת הביכורים .
יש כמובן קרבנות נוספים, אבל קרבנות חטאת או
עולה אינם קרבים בכל שנה אלא לפי המצב האישי של כל אדם ואדם. האם האישה ילדה, האם
האדם נהיה מצורע, האם הוא עשה נדר ועוד...
לקרבן הביכורים יש מאפיינים מיוחדים שאינם
נמצאים בקרבנות האחרים.
זהו קרבן שבא מתוצרת חקלאית שהמקריב עמל וטרח
בעצמו לאורך כל השנה.
את מנחת הביכורים מביאים מתוך שבעת המינים
שגדלו בשדה של בעל הקרבן. לעומת זאת, קרבן פסח או עולת ראייה ניתן לקנות בשווקי ירושלים.
הקשר עם הביכורים מתחיל מספר חודשים לפני הנפתו
בעזרה. מתחילת יצירת הפרי בעל השדה מסמן את הפירות הראשונים לכבוד הקרבן העתידי.
כמו שכתוב: "כיצד מפרישין את הביכורים:
יורד אדם לתוך שדהו,
ורואה תאנה שביכרה,
אשכול שביכר,
רימון שביכר;
וקושרן בגמי ואומר,
הרי אלו ביכורים. " (מסכת ביכורים פרק ג משנה א).
בנוסף לכך, הביכורים נחשבים כקרבן מנחה ולא
עולה או שלמים.
המצווה של הבאת הביכורית ותנופתם בעזרת כוהנים
מוטלת על בעל השדה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח. כמו שפסק הרמב"ם בהלכות
ביכורים פרק ב הלכה כא: "המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם
ביד שליח".
כדי לקיים את המצווה במלואה עם קריאת הפרשיות,
בעל הקרבן צריך להביא את הסל על כתפו בחצר בית המקדש.
המשנה אומרת שאפילו אדם חשוב כמו אגריפס המלך
צריך להרים את הסל בעצמו.
כמו שכתוב: "החליל מכה לפניהם,
עד שהן מגיעין להר הבית.
הגיעו להר הבית,
אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס,
עד שהוא מגיע לעזרה." (ביכורים פרק ג, משנה ד).