פרשת השבוע: פרשת כי תבוא הביכורים הם הפיתרון

   

פרשת כי תבוא תשע"ו

גיליון מס' 277 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

     

 הביכורים הם הפיתרון!

פרשת כי תבוא מפרטת את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא נותן חשיבות מיוחדת לקרבן הביכורים. המדרש אומר שמשה רבנו התקין את שלוש התפילות במקום הביכורים כאשר לא נוכל להביאם בזמן חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: " ומה תלמוד לומר: נשתחוה נכרעה נברכה?  אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהילים קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א').

מה מייחד את קרבן הביכורים ביחס לשאר הקרבנות או למצוות אחרות?

ננסה להבין את המאפיינים המיוחדים של הביכורים לפי הלכות הנוגעות להבאתם למקדש ובהמשך נביא את דברים העמוקים של ה"שם משמואל".

במהלך השנה אנחנו מחוייבים במספר קרבנות  יחיד: קרבן פסח, עולת ראייה ושלמי חגיגה בשלוש רגלים ומנחת הביכורים .

יש כמובן קרבנות נוספים, אבל קרבנות חטאת או עולה אינם קרבים בכל שנה אלא לפי המצב האישי של כל אדם ואדם. האם האישה ילדה, האם האדם נהיה מצורע, האם הוא עשה נדר ועוד...

לקרבן הביכורים יש מאפיינים מיוחדים שאינם נמצאים בקרבנות האחרים.

זהו קרבן שבא מתוצרת חקלאית שהמקריב עמל וטרח בעצמו לאורך כל השנה.

את מנחת הביכורים מביאים מתוך שבעת המינים שגדלו בשדה של בעל הקרבן. לעומת זאת, קרבן פסח או עולת ראייה ניתן לקנות בשווקי ירושלים.

הקשר עם הביכורים מתחיל מספר חודשים לפני הנפתו בעזרה. מתחילת יצירת הפרי בעל השדה מסמן את הפירות הראשונים לכבוד הקרבן העתידי.

כמו שכתוב: "כיצד מפרישין את הביכורים:  יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר; וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים. " (מסכת ביכורים פרק ג משנה א).

בנוסף לכך, הביכורים נחשבים כקרבן מנחה ולא עולה או שלמים.  

המצווה של הבאת הביכורית ותנופתם בעזרת כוהנים מוטלת על בעל השדה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח. כמו שפסק הרמב"ם בהלכות ביכורים פרק ב הלכה כא: "המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח".

כדי לקיים את המצווה במלואה עם קריאת הפרשיות, בעל הקרבן צריך להביא את הסל על כתפו בחצר בית המקדש.

המשנה אומרת שאפילו אדם חשוב כמו אגריפס המלך צריך להרים את הסל בעצמו.

כמו שכתוב: "החליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין להר הבית.  הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה." (ביכורים פרק ג, משנה ד).

פרשת שבוע: פרשת כי תצא - מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא תשע"ו

גיליון מס' 276 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא כוללת מצוות רבות בתחומים מגוונים. לפי ספר החינוך  יש בה עשרים ושבע מצוות עשה וארבעים ושבע מצוות לא תעשה.

הפרשה מסתיימת בשלוש מצוות העוסקות בעמלק.

האם קיים קשר בין מגוון המצוות ובין מחיית עמלק?

נעיין במדרש תנחומא כדי לנסות לענות לשאלה הזאת.

המדרש מסביר את האימרה המפורסמת: עשו נופל בידי בניה של רחל אמנו.

המדרש מתמקד ביוסף הצדיק ומביא פסוקים המשווים בין התכונות של עשו הרשע לבין אלה של יוסף הצדיק. נראה לומר שניתן להחליף בדברי המדרש את עשו בנכדו עמלק.

המדרש מעלה בצורה ברורה את הרשעות והשחיתות של עשו/עמלק מול הנקיות והקדושה של יוסף הצדיק.

המדרש מתאר את השפעת החינוך על האדם, זכות הבכורה, עזרה הדדית והתנהגות חברתית תקינה, אמונה בה', גילוי עריות ושפיכות דמים ולבסוף כיבוד הורים.

כמו שכתוב: "רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן אומר, מסורת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל..... זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם, וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם. [זה קבל בכורה ממעשיו הטובים, וזה אבד בכורתו ממעשיו הרעים. זה כלכל את אחיו, וזה בקש להרוג את אחיו. זה גדר עצמו מן הערוה ומשפיכות דמים, וזה טנף עצמו בערוה ובשפיכות דמים. זה הודה בתחיית המתים, שנאמר, ואלהים פקוד יפקוד אתכם (בראש' נכד). וזה כפר בתחית המתים, שנאמר, הנה אנכי הולך למות (שם כה לב). זה נתן נפשו על כבוד אמו, שנאמר, ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו (שם לג ז). וזה בקש להרוג את אמו, שנאמר, ושחת רחמיו (עמוס א יא). לכך יפול זה ביד זה." (מדרש תנחומא כי תצא סימן י).

כל הנקודות האלה מופיעות בין המצוות הרבות של הפרשה: בן סורר ומורה שאינו שומע בקול הוריו, בן בכור של אישה שנואה, מצוות השבת אבידה, איסור הלוואה בריבית, נישואין בכתובה בלבד, איסור בעילה ללא קדושין ואיסור הלנה של גופת המת שנתלה.

נראה לומר שהמצוות המוזכרות לפני מצוות מחית עמלק מבליטות את ההבדל התהומי הקיים בין ישראל ובין עמלק.

הרשעות של עמלק מתגלה במקום נוסף: בבית המקדש. המדרש תנחומא מביא את דעת רבנן מתוך מספר דעות על מה יש לזכור את עמלק?

"...ורבנן אמרי, יזכר להם מה שעשו בבית המקדש, שהוא נתון בחיקו של עולם, דכתיב, ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות (יחקיאל מג יד). בא שמואל הנביא ופרע להם, שנאמר, וישסף שמואל את אגג (שמואל א טו לג)." (מדרש תנחומא כי תצא סימן ט).

המדרש אינו מובן: באיזה מעשה פגע עמלק בבית המקדש?

הבבלים והרומאים החריבו את בית המקדש הראשון והשני. הפלישתים חטפו את ארון הברית.

פרשת שבוע: שופטים - איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים תשע"ו

גיליון מס' 275 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.

בתוך עם ישראל קיימות ארבע בחינות של הנהגה וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.

מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.

ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.

המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.

הסנהדרין מכוונת את חיי עם ישראל על פי התורה באה כנגד הרוח.

הכהנים האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.

ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.

עכשיו נתמקד בכהונה. ראשית ננסה להבין את מהות הנשמה הנמצאת בתוך האדם.

בניגוד לנפש ולרוח  שנבראו על ידי הקב"ה, הנשמה הינה חלק אלוקי ממש. הנשמה באה מהקב"ה ושייכת לעולמות העליונים.

ה"חלבן" מתבסס על דברי הרמח"ל מתוך הספר "מסילת ישרים" כדי לפרש את ההבדל בין השכל והרצון. השכל הינו הופעת הרוח והרצון הוא התגלות הנשמה.

נביא דוגמא של אדם הלומד תורה כדי להמחיש את הדברים. לכאורה אין דבר גדול מזה! 

בפועל ניתן לחלק לשתיים את השפעת הלימוד על האדם. ניתן ללמוד תורה ברמה השכלית בלבד, לחדש פילפולים יפים או ליישב סתירות. זהו גילוי של הרוח בתוך השכל.

קיימת מדרגה גבוהה יותר של לימוד תורה שהיא  לימוד לשמה. לימוד לשמה בא מתוך הרצון הפנימי של האדם. זהו גילוי הנשמה בתוך שכל האדם.

" וסוד העניין הוא שהרצון הוא התנוצצות מאור הנשמה, ואילו השכל הוא הופעת הרוח......ונמצא שעיקר התקדשות האדם בתורה תלוי דווקא בהתגלות הנשמה ברוח, והיינו סוד הופעת הרצון בשכל, שיהיה הלימוד לשמה ובטהרה, ולא רק בחריפות שכל בלי טהרת הרצון." (טללי חיים, דבר דף תסט).

לאחר הקדמה זאת ניתן להבין את התפקיד של המקדש והכהנים המהווים את הנשמה של עם ישראל.

הכהנים חיים מנותקים מעולם החומרי ומחוברים באופן תמידי לשכינה.

לכן הם לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. כמו שכתוב: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן.:  וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו:  ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ. (דברים יח,א-ב).

 

פרשת שבוע: פרשת ראה- להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה תשע"ו

גיליון מס' 274 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                      

להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה עוסקת בברכות וקללות לקראת כניסת בני ישראל לארץ. משה רבנו מזהיר את ישראל שעליהם לשמור חוקי התורה כדי לזכות בארץ ישראל. אם יקיימו את החוקים ואת המשפטים השייכם לארץ אז הם יהיו מסוגלים לרשת אותה וליישב אותה.

כמו שכתוב: כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם  (דברים יא, לא-לב).

הפסוק מציין שיש מצוות מיוחדות, שיפורטו בהמשך הפרשה שניתן לקיים אותן רק בארץ ישראל. כך מפרש ה"אור החיים" הקדוש את הפסוק: " פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו.......אלה החוקים וגו' פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות:" (אור החיים, דברים יא,לב).

האם מדובר בשמירה על מצוות מסויימות או על כל התורה כולה?

נראה לומר שיש שתי מצוות מרכזיות המשפיעות על כיבוש הארץ ויישובה. מצוות אלה מופיעות בפסוקים הסמוכים לפרשת הברכות וקללות.

התורה משתמשת פעמיים באותן מילים - הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת -כדי להבהיר מה הן המצוות המרכזיות המהוות תנאי הכרחי לכיבוש הארץ.

יב,א אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  יב,ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  .........  יב,ד לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹקיכֶם.  יב,ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  יב,ו וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם.(דברים יב, פסוקים א-ו).  

כדי לשמור על הארץ יש מתכון פשוט: למחוק כל זכר של עבודה זרה ולהקים מזבח ובית מקדש בירושלים.

ה"ספורנו" כתב את הדברים בצורה מפורשת: " ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל עבודת גלולים ושלא תעשו כמותם לאל יתברך להקריב לפניו בכל מקום ושיהיה לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:" (ספורנו דברים יב,א). 

ארץ ישראל איננה כשאר הארצות, הקב"ה משגיח עליה באופן תמידי. כמו שכתוב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה (דברים יא,יב).