הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, ינואר 24, 2016

פרשת שבוע: פרשת בשלח המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח תשע"ו
גיליון מס' 252 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

המסירות נפש משנה את המציאות

פרשת בשלח מסמלת את סיום השעבוד בצורה מוחלטת. כאשר בני ישראל מגלים את אומץ ליבם במעמד קריעת ים סוף.
כאשר צבא המצרי טובע בים ולא יוכל לאיים על ישראל בעתיד.
קשה להבין למה הקב"ה הכניס את ישראל בסכנת השמדה ח"ו. כאשר מצד אחד הים חוסם אותם ומצד השני המצרים רודפים אחריהם. בזמן השעבוד בני ישראל סבלו קשה אבל חייהם לא היתה בסכנה!
בעל ה"בית גנזי" על התורה עונה לשאלה הזאת מתוך דברי האר"י ז"ל. (ראה בית גנזי, פרשת בשלח דפים תנב-תנד).
כדי לייצר מציאות חדשה עם אור חדש יש לסלק ולבטל כליל את המציאות הקודמת על כל מרכיביה.
ניתן לקחת את הדוגמא של הגרעין כדי להמחיש זאת.
כאשר מכניסים גרעין של פרי באדמה הוא מתרקב.  לאחר תהליך הריקבון הוא יוכל להתפתח ולהצמיח אילן חדש. כאשר בשלב הריקבון הגרעין שמר על תמצית של חיים שיעזור לו להיוולד מחדש. כך הקב"ה ברא את העולם.
ה"בית גנזי" מוסיף ואומר: ככל שהאור החדש שעומד להתקבל גדול יותר, כך העדר והחיסרון גדלים בהתאמה.
" ולכן כדי שיוכל לבוא אור חדש של גדלות שנייה בהכרח שיסתלק לגמרי האור שהיה קודם ולא ישאר ממנו כלום ואז נעשה בחינה מיוחדת אחרת." (בית גנזי, בשלח דף תנג).
עכשיו נוכל להבין את המשמעות של סכנת החיים שעמדה מעל ראשם של בני ישראל בים סוף. כדי להשיג מדרגה גבוהה יותר של קדושה הם היו צריכים לבטל את עצמם בצורה מוחלטת עד כדי סכנת מוות ח"ו.
המסירות נפש של בני ישראל עזרה להם להתנתק מהטומאה של מצרים ולזכות באור חדש מפי הקב"ה.
בני ישראל זכו לראות את השכינה ולהצביע עליה, כמו שכתוב: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו,ב).
רש"י מפרש שהם ראו את השכינה בצורה בהירה כמו הנביאים הגדולים.
"בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים "  (רש"י שמות טו,ב).
מתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת ללא מוצא, בני ישראל הראו את גדולתם ומסרו את נפשם. הם נכנסו לים עד שלא יכלו לנשום.
התלמוד בבלי משווה את הקושי של קריעת ים סוף לפרנסת האדם ולמציאת זיווג. (פסחים קיח ע/א   ו-סנהדרין כב ע/א).
הקושי נמצא בעובדה שהאדם צריך לבטל את עצמו לקראת החתונה ולהתחיל חיים חדשים עם בן זוגו.
גם בנושא הפרנסה האדם צריך להתנתק מהתלות בהורים דרך קשיים זמניים ולאחר מכן הוא יוכל לייצר מקורות חדשים של פרנסה.
נראה לומר שהזיווג רומז לבית המקדש שהוא מקום החיבור בין ישראל ובין הקב"ה. הפרנסה והשפע באים לעולם ממקום המקדש ומתפשטים בכל מקום.

יום שני, ינואר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וארא מי החליט לצאת ממצרים?

פרשת וארא תשע"ו
גיליון מס' 251 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

מי החליט לצאת ממצרים?
מדוע משה רבנו ביקש חופשה של שלושה ימים?
האם בני ישראל באמת בחרו לצאת ממצרים?

פרשת וארא מסמלת את התגברות תהליך גאולת מצרים, כאשר המכות מתחילות ובני ישראל נחים מהשעבוד הפיזי.
הקב"ה שולח את משה רבנו לפרעה עם שליחות אחת שחוזרת על עצמה מספר פעמים.
כמו שכתוב: שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי  (שמות ד,כג)  או שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי (שמות ז,טז).
למעשה הקב"ה פונה בצורה שונה לפרעה מאשר לבני ישראל. לבני ישראל הוא מבטיח להם שיוציא אותם משעבוד מצרים ויביא אותם לארץ ישראל. לעומת זאת הוא מבקש מפרעה לשלוח את העם כדי להקריב קרבנות במשך שלושה ימים במדבר.
למה המסר הכפול הזה? זה מעלה שאלות נוספות.
למה לבקש לצאת דרך שלושת ימים דווקא ולא שבוע או חודש? למה לא לגלות את הכוונה האמיתית של היציאה למדבר שהיא סיום השעבוד?
משה רבנו ופרעה משתמשים בביטויים שונים כדי לתאר את היציאה למדבר להקרבת קרבנות.
במפגש הראשון משה רבנו משתמש בלשון של חג. כמו שכתוב:  שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר (שמות ה,ב).
בהמשך הוא משתמש בלשון זבח.
כמו שכתוב: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ה,ג).
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ח,כג).
אחרי מכת ארבה התורה משתמשת בלשון של עבודת ה'. כמו שכתוב:  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  (שמות י,ג).
פרעה אף הוא משתמש בהתחלה בלשון של זבח ולקראת היציאה בלשון של עבודת ה'.
כמו שכתוב: לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם (שמות י,ח).  
לעומת זאת כל פעם שהקב"ה מתגלה למשה רבנו הוא משתמש באותו הביטוי: שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי.
נראה לומר שבמפגשים הראשונים עם פרעה משה רבנו אינו מדבר על עבודה כי זה עלול להבהיל את בני ישראל השקועים בשעבוד מצרים ובעבודת פרך. משה רבנו מדבר על  חג וזבח כדי למשוך אותם לעבודת הקרבנות בצורה נעימה.
הקב"ה מדבר בעיקר בלשון של וְיַעַבְדֵנִי כאשר משה רבנו ופרעה משתמשים בלשון של זבחים.
בתחילת פרשת בא משה רבנו משנה את לשון בקשתו מ-זבח ל-עבודת ה'. מאותו רגע גם פרעה משתמש בלשון זהה למשה רבנו.
נראה לומר ששינוי הלשון בא לרמוז לנו שפרעה הבין שבני ישראל אינם יוצאים למספר ימים, זובחים כמה קרבנות וחוזרים לעבודת פרך.

יום שישי, ינואר 08, 2016

חתן עולה להר הבית ביום החתונה


החתן מיכאל עדה עולה להר הבית ביום החתונה שלו עם חברים ובהדרכת שמואל בן חמו
למה מקום בית המקדש נקרא הר הבית?
מדוע קודש הקדשים נקרא חדר המיטות?





sharethis