הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, דצמבר 12, 2019

פרשת השבוע- פרשת תולדות: סוד הבארות של האבות

פרשת הבארות תש"פ
גיליון מס 365  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 סוד הבארות של האבות

בספר בראשית נושא הבאר מוזכר מספרים פעמים. התורה מביאה בהרחבה סיפור משונה בנושא חפירת 3 הבארות של אברהם אבינו.
בפרק כ"ו, התורה מתארת מאבק בין יצחק אבינו והרועים שלו מול הפלישתים.
נעלה מספר שאלות לגבי פשט הפסוקים. מדוע התורה מאריכה בחפירות הבארות על יד יצחק אבינו?
למה הפרשה מתחילה בלשון יחיד, ממשיכה בלשון רבים עבור שתי הבארות הראשונות ומסיימת בשלון יחיד עם הבאר השלישית?
נביא כאן את הפסוקים:  יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, ......  יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.......  כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.  כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; (בראשית כו,יח-כב).
הבארות מוזכרות בתורה פעמים רבות, מה המשמעות של הבאר?
ראשית ננסה להבין את המהות של יצחק אבינו ביחס לאביו-אברהם אבינו, ואחר כך נראה איך זה קשור לבארות.
יצחק אבינו מייצג את מידת הדין והגבורה. לעומת זאת אברהם אבינו מייצג את מידת החסד.
קשה להבין, איך מידת החסד-אברהם אבינו הולידה את מידת הגבורה-יצחק אבינו?
הרב חיים כהן זצ"ל בספרו טללי חיים מפרש, שמידת החסד היא נתינה אינסופית שקשה להכיל אותה וליהנות ממנה ללא הכנה מתאימה.
כדי ליהנות משפע גדול, יש צורך בצמצום והעמדת גבולות. ה"חלבן" מביא דוגמא של ילד השייך למשפחה עשירה מאוד, שלא יתרשם וישמח לקבל מתנות יקרות במיוחד.
לעומת זאת, ילד ממשפחה ענייה, יתרגש וישמח ממתנה קטנה כמו בגד חדש או אפילו חטיף.
מכאן, ניתן להבין איך מידת הגבורה של יצחק אבינו עוזרת לקבל וליהנות ממידת החסד של אברהם אבינו. 
כמו שכתוב: "והיינו, שבלי כוח הצמצום והגבול, אי אפשר להשפיע כלל וכלל, שכן אין המקבלים יכולים לעמוד ברוב טובה וברכה. ונמצא שיציאת מידת הגבורה מתוך החסד היא פעולה שכולה חסד ואהבה." (טללי חיים, תולדות דף שנח).
לאחר שהבנו את האופי של יצחק אבינו, נביא את דברי הרמב"ן על התורה המגלה לנו מדוע התורה האריכה בספור הבארות שאינו מחמיא כל כך ליצחק אבינו.
זהו פירוש מפורסם, כאשר כל אחת מהבארות רומזת לבית מקדש. שמות הבארות רומזים לסיבת החורבן של 2 בתי המקדש הראשוניים. כאשר הבאר השלישית מסמנת את בית המקדש השלישי שלא יחרב. (ראה רמב"ן על התורה, בראשית כו,כ).
השאלה שנשאלת היא, מדוע הרמב"ן משווה את הבאר לבית המקדש?
הבאר מסמלת את הצמצום, העוזרת לקבל את השפע הנמצא במאגרי מים התת קרקעיים, האין סופיים. התפקיד של יצחק אבינו, הוא להוציא החוצה את השפע הגנוז במקומות של מטה כדי להכין אותנו לקבל את השפע שבא מלמעלה.
נראה לומר, שהבארות שחפר יצחק נמשלות לבתי המקדש בגלל תפקיד הצמצום של בית המקדש ועבודת הקרבנות, כדי שנוכל לקבל את אור השכינה העלול לסנוור אותנו.
בית המקדש העשוי מאבנים, זהב, כסף וחומרים יקרים נוספים מאפשר לנו לקלוט את אור ה' ולהתחבר אליו.

יום ראשון, נובמבר 19, 2017

פרשת שבוע: פרשת תולדות: הרוחניות מתחילה מהגשמיות

פרשת תולדות תשע"ח
גיליון מס 320 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                       

הרוחניות מתחילה מהגשמיות

 בפרשת תולדות יצחק אבינו מתגלה לעולם לאחר שאברהם אבינו סיים את דרכו.
יצחק אבינו מתיחס לעשו באופן מיוחד, וזה מעלה שאלות רבות. קשה להבין את פשט הפסוקים על נתינת הברכות ליעקב ועשו.
קשה עוד יותר להבין את עלילת הסיפור של התחזות יעקב אבינו וגניבת הברכות.
מדוע רבקה אמנו הכריחה את יעקב לקחת את ברכת עשו?
מה המהות של כל ברכה וברכה ומה ההבדל ביניהן?
ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מאמרי חז"ל ופירוש ה"שפת אמת" על התורה.
הברכות שיצחק אבינו התכוון לתת לעשו קשורות לעולם הגשמי. יצחק אבינו רצה שהשפע הגשמי יבוא לעולם דרך עשו והשפע הרוחני דרך יעקב אבינו.
רבקה אמנו לא הסכימה לגישה של בעלה, לכן היא הכריחה את יעקב אבינו לקחת גם את השפע הגשמי.
יעקב אבינו לקח מעשו את ברכת העולם הזה כדי שהשפע החומרי יעבור דרך ישראל.
כאשר בית המקדש היה קיים, כל השפע היה מתפשט לעולם מהר הבית. כמו שכתוב בתלמוד: "רשב''ג אומר העיד ר' יהושע מיום שחרב בהימ''ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות ר' שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן" (מסכת סוטה מח, ע/א).
זה לא בית המקדש לבדו בעצם קיומו שמביא שפע לעולם אלא עבודת הקרבנות. קרבנות הציבור משפיעים לטובה על הטבע ועל כל גידולי הארץ.
כמו שכתוב בתלמוד: "תניא א''ר יהודה משום ר''ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב''ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב''ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (ראש השנה טז ע/א).
ראינו איך עבודת הקרבנות בבית המקדש הביאה פרנסה ושפע לעולם כולו. ה"שפת אמת" מחדש דבר נפלא בנושא השפע הגשמי. הוא מבחין בין הגישה של עשו לבין זאת של יעקב אבינו.
עשו מחפש את התענוגים של העולם הזה הנלווים לברכת השפע. לעומת זאת יעקב אבינו רוצה להדבק בשורש של השפע שבא מהחסד והטוב האין סופי של הקב"ה.
לכן לפי פשט הפסוקים הברכות של יעקב אבינו ועשו נראות זהות. אבל כאשר מתעמקים מדובר בשתי גישות מנוגדות.

יום שבת, נובמבר 14, 2015

פרשת השבוע: פרשת תולדות: איך לקבל את החסד?

פרשת תולדות תשע"ו
גיליון מס' 243 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח


איך לקבל את החסד?

מדוע יצחק אבינו שונה כל כך מאברהם אבינו?
במה הדין נחוץ לקבלת השפע והחסד?

פרשת תולדות מתארת את המעבר מתקופת אברהם אבינו לזו של יצחק אבינו. המבנה של פסוק הראשון של הפרשה אינו ברור ומעלה מספר שאלות.
כמו שכתוב:  וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. (בראשית כה,יט).
הפסוק היה צריך להביא את שמות הילדים של יצחק אבינו: יעקב ועשו. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  יעקב ועשו. בנוסף לכך, למה התורה חוזרת פעמיים על אותו הדבר. אם יצחק הוא הבן של אברהם אז אינו דין שאברהם הוא אבא של יצחק!
נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה כדי להעמיק את השאלה.
אברהם אבינו מסמל את החסד ואת הנתינה לכל העולם. כמו שכתוב: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם. (מיכה ז,כ).
לעומת זאת יצחק הוא בחינת הגבורה והדין. כמו שכתוב: לוּלֵי אֱלֹקי אָבִי אֱלֹקי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; (בראשית לא,מב).
השאלה היא: איך יתכן שהחסד של אברהם הוליד את הגבורה והדין של יצחק? הרי אלה שתי מידות מנוגדות!
ה"חלבן" מפרש שמידת הגבורה עוזרת למידת החסד להשפיע על האדם. יותר מכך, ללא מידת הגבורה החסד יכול להזיק במקום להטיב.
הגבורה גורמת לצמצום ומשפיעה בצורה חיובית על מקבל החסד. כאשר אדם מקבל חסד ללא גבול הוא עלול להתקלקל ולאבד את תחושת ההנאה שנובעת מהחסד.
למשל, ילד מפונק של משפחה עשירה שרגיל לקבל את כל בקשותיו. עם הזמן הוא כבר לא יעריך את המתנות שהוא מקבל. הוא התרגל לקבל חסד גדול מהוריו לכן הוא יצטרך דברים גדולים ומשמעותיים יותר כדי להתרגש. זאת טבע האדם!

יום שבת, נובמבר 15, 2014

?מה תכלית אומות העולם


פרשת תולדת תשס”ח גיליון מס' 90
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?מה תכלית אומות העולם?האם עשו טפל ליצחק אבינו או שמא הוא העיקר
?למה יצחק אבינו ביקש לברך את עשו לפני יעקב אבינו

בתחילת הפרשה, אנחנו עדים ללידת יעקב אבינו ועשו. שני האחים התאומים התנהגו בצורה שונה זה מזה, מתקופת ההיריון. כשהם גדלו והפכו לנערים הניגוד התבטא בצורה חריפה יותר, כמו שכתוב: "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים" (בראשית כה,כז).
יעקב אבינו ישב ולמד תורה באוהלם של שם ועבר, ועשו רדף אחרי ההנאות של עולם הזה.
יעקב אבינו מכין את עצמו לקראת העולם הבא ומצד שני עשו עסוק בתאוות הרבות הקיימות בעולם הזה.
לפני מותו, יצחק אבינו ביקש לברך את עשו לפני יעקב. האם יצחק אבינו לא ידע את מעשיו הרעים של עשו הרשע?
יצחק אבינו ביקש במעשה זה להעביר מסר כפול, הן לבני עשו- כנגד אדום והן לבני יעקב- עם ישראל.
בעל ה"שם משמואל" מיישב את הקושי הזה בצורה נפלאה. הקב"ה ברא את העולם בסימן הקוטביות, כאשר לכל דבר שהוא עיקר יש כנגדו דבר טפל. למשל עולם הזה טפל לעולם הבא, כי הוא מכין לקראת עולם הבא, כמו שכתוב במסכת אבות: "רבי יעקוב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני העולם הבא " (אבות ד,כא). כאשר העולם הזה נעשה טפל לעולם הבא, אז הוא מתעלה ונעשה שלם.
כך עולם הזה יכול להתקדש כי הוא משיג את תכליתו. בעקבות זה עולם הזה יכול להשיג את השלמות ואת האור הנובע מעולם הבא. עיקרון זה נכון לדברים נוספים כמו ימי השבוע ביחס לשבת. ימי השבוע מתקדשים כאשר הם מהווים הכנה ליום השבת.
ה"שם משמואל" עושה אנלוגיה דומה לגבי יעקב אבינו ועשו אחיו.
עשו נברא כטפל ליעקב אבינו, ורק בעזרת יעקב הוא יכול להשיג את השלמות שלו.
יצחק אבינו התכוון לברך את עשו כדי להעביר אליו קצת קדושה, ובזכות זה הוא יבין איך להשיג את השלמות ולעשות את עצמו טפל ליעקב. גסות הרוח של עשו שיבשה את התכנית של יצחק אבינו.
על פניו זה נראה דבר פשוט, הקושי הוא בעובדה שעשו אינו יכול לבטל את עצמו כלפי יעקב אבינו. עשו טוען בדיוק את ההפך, ואומר שהוא העיקר ובשבילו נברא העולם, ויעקב אבינו צריך להשתעבד לו.
הטענה הזאת רווחת גם היום כאשר הנוצרים והמוסלמים מצהירים שהם העיקר וממלאים את תפקידו של עם ישראל בעולם.
לעתיד לבוא האמת תצא לאור, ושעבוד עם ישראל לאומות העולם ייפסק, והם יבינו את תכליתם וישיגו את השלמות בחיבור לקדושת עם ישראל.
זהו חזון אחרית הימים כאשר הגויים יתמלאו בדעת ה' ויתחברו לעם ישראל כדי לינוק מקדושתו, ואז ישיגו את תכלית בריאתם.
לצערנו אנחנו עדיין רחוקים מחזון זה, כאשר בוועידת אנאפוליס, אומות העולם מנסות לקחת מאיתנו את הר הבית וירושלים.
זה בניגוד גמור לכוונת יצחק אבינו במעמד מסירת הברכות לעשו ויעקב אבינו. בני עשו צריכים להיות טפלים לעם ישראל ולעודד אותנו לבנות את בית המקדש השלישי.
עלינו להתאחד ולזקוף את קומתנו מול הגויים. לא מתוך גאווה או גסות רוח ח"ו, אלא מתוך הכרה שהקב"ה ברא אותנו כדי לקדש את שם שמים בעולם.
שבוע שעבר קרה דבר חמור בפקיעין, בלב הגליל כאשר פורעים שרפו בתים של יהודים ללא מורא ופחד.
לינק למצגת של הפוגרום
http://otzma1.com/joomla/images/stories/pkiinpogrom2007.ppt
הממסד הישראלי התאמץ כדי להשתיק את העניין מתוך פחד וחוסר בטחון בה'. אל לנו להתרפס מול בני עשו, עלינו להרים את ראשנו ולהצהיר על בניין בית המקדש וחידוש המלכות בישראל בב"א.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל



יום ראשון, נובמבר 02, 2014

פרשת שבוע: תולדות יעקב ייסד את הבית השלישי


פרשת תולדות תשס”ז גיליון 41
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
להדפסה לחץ כאן
יעקב ייסד את הבית השלישילמה בית המקדש נקרא על שם יעקב ? האם יש קשר בין האוהל של שרה ובין התיאור "יושב אוהלים" לגבי יעקב?
יעקב אבינו מתואר בתחילת הפרשה כ-"איש תם יושב אוהלים". ננסה להבין את משמעות התואר "תם" ולהעמיק במשמעות הישיבה באוהלים, ובאלו אהלים מדובר?
האם התורה התכוונה לדמות את יעקב אבינו -לילד התם המובא בהגדה של פסח או לתאר אותו כאדם מושלם ?
התרגום אונקלוס מתרגם את המילה "תם" ב"שלים"-פירוש המילה: שלם. רש"י מוסיף ואומר שה"תם" בניגוד לרמאי- המאפיין את עשו, אומר בפה את מה שבליבו, בלי לשקר. "כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם:" (רש"י כה,כז).
זו מידת האמת המאפיינת את יעקב אבינו כמו שכתוב " תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַברהם" (מיכה ז,כ).
נראה לומר שניתן לקשר את דברי רש"י לפסולים הקיימים בעבודת הקורבנות שבבית המקדש.
קורבנות מסוימים יכולים להיפסל במידה והכהן או בעל הקורבן חשבו מחשבה פסולה, למשל בעל הקורבן התכוון לאכול את קורבנו לאחר הזמן הקבוע לו בתורה.
מכאן אנחנו למדים את חשיבות המחשבה שצריכה להיות תואמת למעשה האדם. זו מידת האמת המאפיינת את יעקב אבינו, ומראה על תמימות ושלימות גם יחד.יעקב נקרא בתואר נוסף: "יושב אוהלים", גם כאן יש רמז לבית המקדש.
בעל הטורים מביא שתי גימטרייאות:
הראשונה: ת"ם – שווה 440 –כנגד 440 שנה שהשכינה שכנה במשכן במקום ארעי, מכניסת בני ישראל לארץ עד בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך.
השנייה: "יושב אוהלים" שווה 410- כנגד 410 שנים של שכינה בבית המקדש הראשון.
בעל הטורים אומר בצורה מפורשת שיעקב יושב באוהלים כדי להכין אותנו לקראת התקופה, שבה השכינה תשרה במקדש. בבית המקדש השני השכינה לא שרתה והרבה כלים היו חסרים.
רבנו בחיי מפרש את השימוש בלשון רבים בפסוק- "יושב אוהלים", כי יעקב ישב באוהל של מעלה ובאוהל של מטה. (ר' בחיי כה,כז).למעשה יעקב מחבר בין העולם העליון שבשמים לבין עולם התחתון שעל הארץ.
זהו בדיוק תפקידו של בית המקדש המהווה מקום מפגש עם השכינה ושער לשמים. כמו שכתוב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמים" (בראשית כח,יז).
בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. לאחר שראינו שאוהל יעקב רומז לשכינה שבבית המקדש, נראה לומר שזה האוהל של שרה ולאחר מכן של רבקה שבה שכנה השכינה.
ראינו בפרשת חיי שרה (עיין מאמר) שהאוהל של שרה אמנו שימשה לגילוי השכינה בעולם והניסים שהיו בהם- הנר שדלק משבוע לשבוע, הענן שמעל האוהל והברכה שבעיסה- מזכירים את עבודת בית המקדש.
הנר שדלק כנגד נר התמיד, העיסה כנגד לחם הפנים והענן כנגד השכינה ששכנה מעל קודש הקודשים.יצחק התחתן עם רבקה כי ראה שהניסים חזרו לאוהל של אימו.
יעקב אבינו ממשיך את דרכם של שרה ורבקה, לכן "יושב אוהלים" כתוב בלשון רבים; כנגד אוהל של שרה ואוהל של רבקה. בית המקדש נקרא על שם יעקב כי הוא היחיד שקרא להר המוריה- בית, כאשר אברהם קרא לו- הר, ויצחק- שדה.
"מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (פסחים פח ע/א) לראשונה יעקב הפך את הר המוריה לבית לה' ומקום שכינה בעולם.
יעקב גילה כיסופים לבית המקדש יותר משאר האבות. הוא כל כך שאף להתקרב להקב"ה, שהוא קנה מעשו את הבכורה.
רש"י מפרש שיעקב קנה את הבכורה כדי לזכות בעבודת הקורבנות השייכות לבכורות. אנחנו נקראים עם ישראל על שם יעקב אבינו, משום שהוא השרה את השכינה בעולם בזמן המשכן ובית המקדש הראשון.
בית המקדש השלישי המסמל את השלמות כנגד יעקב אבינו "איש תם"-שלם.
אם אנחנו באמת רוצים לזכות בבית המקדש השלישי עלינו ללמוד מיעקב אבינו, ולעשות ממקום המקדש את הבית שלנו ולעלות להר הבית בטהרה על מנת לראות את השכינה.

יום שבת, נובמבר 01, 2014

פרשת שבוע: תולדות יעקב מקבל את ברכת המקדש


פרשת תולדות תשס"ט גיליון מס' 140
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

יעקב מקבל את ברכת המקדשהאם יעקב אבינו קיבל את הברכה הראויה לו?
מה מסתתר בתוך הברכה הראשונה של יעקב אבינו?

פרשת תולדות מתאפיינת במסירת ברכת אברהם ליעקב אבינו. החינוך של יצחק אבינו נתן את פרותיו, עבור יעקב אבינו. לכן הוא ראוי לקבל את הברכה המיוחדת של עם ישראל.
ננסה להבין מה מסתתר מאחורי המילים של הברכה הראשונה מיצחק אבינו אל יעקב אבינו.
למעשה ברכת יצחק אבינו מורכבת בעיקר מרמזים המזכירים את בית המקדש.
לפני מסירת הברכה, יצחק אבינו מנשק את יעקב אבינו, מריח את בגדיו ומגלה שריחו דומה לזה של שדה.
וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' (בראשית כז,כז).
לכאורה מדובר בפרטים מיותרים.
בספר בראשית אנחנו נפגשים עם הביטוי "ריח", כאשר נח הקריב קרבנות להקב"ה לאחר המבול. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח,כא). בתורה כולה, עניין הריח, מתייחס בעיקר לריח הקרבנות, הגורמים לנחת להקב"ה.
רבי יונתן בן עוזיאל, משווה את הריח של בגדי יעקב אבינו לריח הקטורת שעתידים בני ישראל להקריב בבית המקדש.
על פי דברי חז"ל,המילה "שדה" רומזת לבית המקדש.
כך מובא בתלמוד: " ...ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה ..." (פסחים פח ע/א)
יצחק אבינו כינה את הר הבית בשם "שדה", כאשר הוא התפלל תפילת מנחה, וכך התקין אותה לדורות.
הפסוק הראשון של הברכה עצמה, אף הוא רומז למהות בית המקדש ועבודת הקרבנות. תכלית בית המקדש היא לחבר את השמים ואת הארץ, כדי להשכין את השכינה בעולם.
לכן יצחק אבינו פותח את ברכתו בחיבור בין הטל היורד מן השמים לבין השפעתו על גידולי הארץ, כמו שכתוב: וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹקים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. (בראשית כז,כח).
הקב"ה מוריד את הטל-השכינה על הארץ, ובתמורה אנחנו מקריבים קרבנות מגידולי הארץ המובחרים-דגן ותירוש. דגן בא כנגד המנחות והלחמים שהיו מורכבים מחיטה או משאר מיני דגן. התירוש מזכיר את ניסוכי היין שהיו מנסכים על המזבח ובמקומות שונים בבית המקדש.
המקור של כל הברכות עבור עם ישראל, נובע ממקום אחד בלבד: בית המקדש.
בית המקדש מקשר אותנו לה' בצורה ייחודית, השמורה לעם ישראל בלבד.
כך מובא במדרש רבה: "מטל השמים זה ציון שנאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון- ומשמני הארץ אלו הקרבנות- דגן אלו הביכורים- תירוש אלו הנסכים " (בראשית רבה סו,ג).
הפסוק האחרון של הברכה עוסק בכניעת אומות העולם לישראל ובכללם, בני ישמעאל ועשו.
יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ. (בראשית כז,כט).
נראה לומר, שסמיכות הפסוקים בעניין כניעת הגויים וברכת הארץ, באה להדגיש את העובדה שעם ישראל משתחרר משעבוד אומות העולם, כאשר הוא מקריב קרבנות בבית המקדש.
המסר ברור מאוד על פי סדר הפסוקים. ראשית, עלינו להקדיש את פרות האדמה ולהקריב אותם בבית המקדש; וזה יביא לסוף הגלות והשעבוד לאומות העולם.
הברכות שיצחק אבינו בירך את יעקב אבינו, קיימות לדורי דורות עד עצם היום הזה.
הטבע של עם ישראל הוא להתחבר לה' דרך הבאת קרבנות בבית המקדש.
עצם עבודת בית המקדש, משפיעה על הגויים ומבטל את השעבוד והגלות.לצערנו,היום קורה בדיוק ההיפך. מדינת ישראל מפחדת מהמוסלמים ומהנוצרים, לכן היא לא מאשרת לעם ישראל לבנות מזבח ולחדש את עבודת המקדש.
ברוך השם, יש התעוררות בענייני המקדש ועלייה להר הבית. יותר יהודים מתגעגעים למקדש, ורוצים להרגיש את השכינה המיוחדת השורה בהר הבית.
בלתי אפשרי לתאר במילים את ההרגשה שעוטפת אותנו, כאשר אנחנו נמצאים על הר הבית.אני מזמין את כל אחד מכם באופן אישי, להתלוות אלי ולעלות להר ה', למקומות המותרם.
כך נוכל לגבור על הקללה ולבטלה, כאשר המוסלמים שולטים על הר הבית.
כתוצאה מזה, ברכת יצחק אבינו תתקיים ונתנקם בגויים על כל מה שהם עשו לעם ישראל בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל ושמואל יוסף בירמבאום

sharethis