פרשת השבוע: ויקהל- פקודי התרומה מביאה ברכה

פרשת ויקהל-פקודי החודש תשע"ז     

גיליון מס' 297 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

התרומה מביאה ברכה

בפרשיות ויקהל פקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את סדר בנין המשכן וכליו. באופן מפתיע, משה רבנו מקדים את מצוות השבת למצוות בנין המשכן.

כמו שכתוב:  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה'; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת (שמות לה,ב).

מדוע משה רבנו מקדים את מצוות השבת למשכן? האם מותר לבנות את בית המקדש בשבת? מה ההבדל בין עבודת הקרבנות שדוחה את השבת ובין בנין המקדש?

רש"י עונה לשאלה הזאת ומפרש שהשבת חשובה יותר מבנין המשכן. כתוצאה מזה אסור לחלל את השבת כדי לבנות את המשכן.

כמו שכתוב: "הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת:" (רש"י שמות לה,ב).

השבת היא מעין בית מקדש

ננסה להבין את עומק הקשר בין השבת ובין בית המקדש מתוך דברי השפת אמת. (שפת אמת, ויקהל שנת תרמ"ט דף קד).

כאשר שומרים את השבת אנחנו מתחברים אל הקב"ה ואל השכינה שמתגלה בבית המקדש. בית המקדש הינו מקום של ברכה, שפע ופיריון כאשר בתקופת שלמה המלך ענבי זהב היו צומחים בכניסה להיכל.

בתקופת הגלות עם ישראל מנותק ממקור החיים שלו, מארץ ישראל ומבית המקדש. הנביא ישעיה משווה את ישראל לסריסים. כמו שכתוב: כִּי-כֹה אָמַר ה', לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ, בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי; וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי.(ישעיה נו,ד). 

למרות שבזמן הגלות אנחנו רחוקים מהשכינה, יש אור בקצה המנהרה. בזכות השבת ניתן להתחבר לשכינה ולבית המקדש כמו שכתוב בהמשך דברי הנביא:  וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת:  (ישיעיה נו,ה).

ראינו איך דרך שמירת השבת ניתן להתחבר ולגעת בשורש של בית המקדש והשכינה.

השבת והמקדש

למה השבת נותנת לנו טעימה ממהות בית המקדש?

פרשת השבוע-פרשת פקודי -המקדש מביא התחדשות לעולם

פרשת פקודי תשע"ו

גיליון מס' 259 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המקדש מביא התחדשות לעולם

בסוף ספר שמות מגיעים לסיום בניית המשכן. התורה מתארת איך בני ישראל שמחו ומתוך התלהבות גדולה תרמו לעשיית המשכן.

בני ישראל הזדרזו לתרום זהב, כסף, בדים וכל מה שנדרש. לאחר יומיים משה רבנו מצווה אותם להפסיק להביא דברים נוספים למשכן. כמו שכתוב:

וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר, אִישׁ וְאִשָּׁה אַל-יַעֲשׂוּ-עוֹד מְלָאכָה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ; וַיִּכָּלֵא הָעָם, מֵהָבִיא וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר (שמות לו,ו-ז)

השמחה והכיסופים של עם ישראל לקראת בנין בית להקב"ה הינו מראה מרנין.

השמחה הזאת הפכה לעצב כאשר בסיום עשיית המשכן השכינה לא שרתה ואף אחד לא הצליח להעמיד את המשכן. אפילו בצלאל ואהליאב לא ידעו איך להעמיד את המשכן במקומו. (ראה מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

הקב"ה שמר את הכבוד של הקמת המשכן למשה רבנו. כאשר כל עם ישראל התעסק בעבודות המשכן בראשות בצלאל ואהליאב, משה רבנו עמד בצד ללא תפקיד מוגדר. כמנהיג אמיתי של ישראל הוא הצטער מאוד על כך.

כתוצאה מזה הקב"ה דאג שאף אחד מלבד משה רבנו יוכל להקים את המשכן.

כמו שמובא במדרש: " והיה משה מיצר על דבר זה, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו, בשבילך, כדי שידעו כל ישראל, שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם, ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך שנאמר: ויקם משה את המשכן." (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

משה רבנו הוא המודל לחיקוי עבור מנהיגי ישראל לדורותיהם. לכן הוא מצטער שלא היה שותף מרכזי במלאכת המשכן.

לעומת זאת התורה מגנה את התנהגות הנשיאים שהתעצלו ולא השתתפו בהתחלת בנין המשכן אלא בסופו. התורה רואה בחומרה רבה את התנהגותם לכן היא פגעה באיות שמם והורידה את האות "י".

כמו שכתוב: "אמר הקדוש ברוך הוא: בני שטרחו ונזדרזו במשכן, יכתב שבחן במשכן, בתורה. לפיכך כתיב:והַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם. והנשיאים שנתעצלו, חסר אות אחת משמותם. שכן כתיב: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ--אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם (שמות לה,כז), חסר יו"ד אחת". (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

מכאן אנחנו רואים שתי התנהגויות שונות כלפי בנין בית ה'. אחת של הנשיאים שלא היו הראשונים להוביל את בנין המשכן והם נענשו על כך.

השנייה של משה רבנו שהצטער מעומק ליבו שלא היה שותף באופן מעשי בבנין המשכן. הקב"ה נתן לו פרס על כך בהקמת המשכן.

נראה לומר שהתהליך של בנין המשכן הוא האידאלי ורומז לתהליך עתידי לקראת בנין בית המקדש השלישי.

אין שכינה ללא מעשה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס"ט גיליון מס' 155
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אין שכינה ללא מעשה
למה אנחנו צריכים לבנות בית להקב"ה?
במה עבודת הקרבנות שונה מעבודת אלילים?

פרשיות ויקהל פקודי חותמות את ספר שמות. פרשיות אלה חוזרות על כל פרטי בנית כלי המשכן, הכנת בגדי הכהונה והרכבת המשכן עצמו.
התורה חוזרת מספר פעמים על אותם נושאים, כדי להעביר מסר לדורות. הקב"ה מזהיר אותנו שלא נטעה ונעבוד אותו עם כוונות לא רצויות. להבדיל אלפי הבדלות, עבודת הקרבנות דומה מבחינה חיצונית לעבודת אלילים. מי שמתבונן מבחוץ, יכול לחשוב בטעות שאנחנו מקיימים טקס של עבודה זרה, ח"ו.
המקום הכי קדוש וסמוי מעיני האדם, הינו קדש הקדשים. בראש ארון הברית, הכרובים ניצבים ומשמשים כלי לקבלת השכינה. שתי דמויות של ילדים העומדים אחד מול השני, נמצאים בקדש הקדשים.
משה רבנו מסר לנו בפרטי פרטים את סדר בנית המשכן וכליו. הפרטים רבים ומורכבים, לכן אנשים מיוחדים בלבד, מסוגלים לבנות את המשכן כהלכה, כמו שכתוב:
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. (שמות לו,ב).
אנשים חכמי לב, ובנוסף בעלי כישורים טכניים אל-אנושיים, יכולים לבנות בית להקב"ה.
בנוסף לכך, לאחר חטא העגל, משה רבנו שבר את לוחות הברית כדי להבהיר לבני ישראל שאין שום קדושה עצמית לכלי המקדש. הקדושה נובעת מזה, שהקב"ה שוכן בתוכם.
לוחות הברית שנכתבו ביד ה', בכבודו ובעצמו, אינם כוללים בתוכם שום קדושה כאשר עם ישראל חוטא, ועובד פסל העשוי מזהב.
כך ה"משך חכמה" על התורה מיישב את השאלה: למה משה רבנו שבר את הלוחות?
"...ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה ענינים קדושים בעצמם, חלילה ה' יתברך שורה בתוך בניו........
כאשר שבר את הלוחות ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה." (משך חכמה על התורה שמות לב,יט).
ה"משך חכמה" מוכיח את דבריו מתוך חילול בית המקדש השני על ידי טיטוס הרשע ימ"ש. הוא נכנס לקדש הקדשים עם פרוצה ועשה מעשה תועבה. למרבה הפלא טיטוס לא מת בעת כניסתו לקדש הקדשים. השכינה הסתלקה לפני מעשה ההתגרות של טיטוס הרשע, כלפי הקב"ה.
"... זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה.." (גיטין נו ע/ב).
כדי שהשכינה תשכון בבית המקדש, דרוש תנאי נוסף. כמובן שהתנאי הזה מתווסף לרצון ה' לשכון במעשה ידי האדם.
נחזור קצת אחורה בזמן, ונתמקד במעמד הר סיני וקבלת התורה. חז"ל שואלים, למה קדושת הר סיני לא נשמרה גם לאחר מסירת התורה לישראל?
ישנן הלכות רבות בעניין קדושת בית כנסת לאחר שנהפך לחורבה. למשל, אין הופכים אותו למקום בזוי כמו בית מלאכה לעיבוד עורות.
התשובה היא, שהשכינה הסתלקה באופן מוחלט, לאחר קבלת התורה על ידי ישראל.
אם כך, למה קדושת הר הבית ומקום המקדש נשמרה לאחר חורבנו?
ה"משך חכמה" משווה את קדושת המקדש לטומאת העבודה זרה. אם חלקת אדמה נאסרת בעקבות מעשה עבודה זרה אז גם להיפך בעניין קדושת המקדש; ובזכות אותו מעשה, הקדושה תישאר לעולם.
אם אדם חפר מערות או בורות על שטח אדמה, כפולחן של עבודת אלילים; אז אותה חלקת אדמה נאסרת מדין עבודה זרה. מכאן, אנחנו למדים שמעשה האדם יכול לפסול קרקע. כמו שכתוב בתלמוד בבלי:
"כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה ( מסכת עבודה זרה נד ע/ב).
מעשה העבודה זרה האוסר את חלקת האדמה, מביא לכך שמעשה בנית בית המקדש מקדיש את הר הבית לנצח נצחים.(ראה משך חכמה על פרשת יתרו ד"ה "במשוך היובל").
זהו התנאי הנוסף הדרוש להשכנת השכינה במקדש: בנין המקדש וכליו על ידי האדם. השכינה שורה במשכן ובכליו, לאחר שהאדם בנה אותם.
השילוב של מעשה האדם והשכנת השכינה מצד הקב"ה, גורמים לשכינה להישאר לנצח.
לכן קדושת הר הבית לא הסתלקה מעולם. כדי להחזיר את השכינה למקומה עלינו לעשות מעשה ולהתחיל בבניית בית המקדש השלישי.
בפרשת ויקהל ופקודי, יש דגש מיוחד על עשיית האדם, כאשר הפועל "עשה" מופיע עשרות פעמים.
מעשה האדם מזמין את השכינה. בע"ה, נבין את דברי ה"משך חכמה" ונהפוך אותם לדבר מעשי באופן מיידי. כך השכינה תחזור לשכון בהר הבית, בבית המקדש השלישי בב"א.

פרשת שבוע : פרשת פקודי שקלים למה לעצור את ההתלהבות

פרשת פקודי שקלים תשע"א גיליון מס' 210

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר 

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

למה לעצור את ההתלהבות?

מדוע הקב"ה עצר את ההתלהבות של ישראל כאשר הפסיק את קבלת התרומות לבנית המשכן?

למה התורה מתארת בפרטי פרטים את מידות המשכן וכליו?

בספר שמות ישנם ארבע פרשיות העוסקות בבנין המשכן. התורה חוזרת מספר פעמים על אותם הדברים, כך שקשה לחדש ולפרש את כל פסוק ופסוק. אפילו רש"י, הפרשן הגדול של התורה מותיר פסוקים רבים ללא פירוש.

למעשה, הפסוקים המתארים את בנין המשכן מפרטים בפרטי פרטים את מידות המשכן והחומרים הדרושים, צורת הכלים ועשיית בגדי הכהונה.
אין מקום לכל סוג של שינוי בפעולות הקשורות לבנית המשכן.

יש כאן איחוד כוחות ייחודי בין האדם ובין הקב"ה. הצעד הראשון נעשה על ידי האדם: הוא מצווה לתרום כספים וחומרים לבנית המשכן וגם לבצע את עבודות הבניה עצמה.

כאשר הקב"ה מגדיר בצורה פרטנית את תכנית הבניה ובאיזה חומרים על האדם להשתמש. האדם צריך למלא את רצון ה' בכל דבר ועניין. כל שינוי במידה, במשקל, בצבע או אפילו במחשבה פוסל את מלאכת עשיית המשכן.

בנית המשכן באה להורות לנו איך האדם צריך לבטל את רצונו באופן מוחלט כלפי רצון ה'. לאחר התבטלות האדם, השכינה יכולה לשכון במעשה ידיו החומריים.

מכאן אנחנו למדים שבמצוות בנית המקדש, מעשה האדם הוא העיקר בתנאי שהוא מקיים את רצון ה' בכל פרט ופרט.

בעל ה"שפת אמת" מוסיף על מה שנאמר מתוך הפסוק: וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר. (שמות לו,ז).

מרוב התלהבות, בני ישראל תרמו יותר מדי חומרים לבנין המשכן. כתוצאה מזה משה רבנו מבקש מכולם להפסיק את זרם התרומות.

תהליך דומה התרחש בזמן בריאת העולם, כאשר על פי התלמוד, השמים והארץ התפשטו ללא הפסקה עד שהקב"ה אמר להם: די! בגלל זה אחד השמות של הקב"ה הינו: ש"ד"י.

כמו שכתוב: "ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית לה) אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולם די " (חגיגה יב ע/א)

בעל ה"שפת אמת" משווה את הפסקת איסוף התרומות למשכן, לעצירת התפשטות השמים והארץ בזמן בריאת העולם.

בשני המקרים, הקב"ה עצר את ההתפשטות של כוחות הטבע או את רצון עם ישראל לתרום למשכן.

בעקבות העצירה הזאת, הקב"ה בא ללמד אותנו יסוד חשוב. אין האדם יכול להשלים לבדו את רצון הבורא. כדי שהמעשים שלו יתקיימו לאורך זמן, עליו לציית לציווי של הקב"ה.

כאשר הקב"ה עוצר את התלהבות בני ישראל באיסוף התרומות או מרסן את כוחות הטבע, הוא מאפשר את השלמת (מלשון שלמות) מעשה האדם לקראת השכנת השכינה במשכן או קיום הבריאה.

" ושוב שצריך האדם בכל מעשה לידע כי אין בכחו באמת להשלים רצון הבורא כראוי. ועל ידי ההכנעה בסוף המעשה לבקש עזר מהקב"ה ע ידי זה נשלם המעשה ונעשה דבר של קיימא" (שפת אמת פרשת ויקהל שנת תרל"ז דף 222).

אנחנו מוצאים עיקרון דומה בענין מחצית השקל, כאשר התורה מונעת מהעשיר לתרום יותר מהאחרים. לעומת זאת, העני חייב להתאמץ ולתרום כמו כולם. כמו שכתוב: הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות ל,טו).

עלינו לנהוג בימים אלה לפי העקרונות שלמדנו מדברי ה"שפת אמת".

חובתנו לעשות ולתרום למען בנין בית המקדש השלישי עד שהקב"ה יגיד לנו די.וכך הוא ישלים את המעשים שלנו בהשכנת השכינה בבית המקדש.

ההתנהגות של "שב ואל תעשה" בנושא בית המקדש מנוגדת למה שעשו אבותינו במדבר. עלינו לגלות התלהבות והכרת הטוב כלפי הקב"ה, מאחר שהוא זיכה אותנו בכיבוש ארץ ישראל ונתן לנו ריבונות מלאה על ירושלים.

נראה לומר שיש רמז נוסף המעיד על חשיבות מעשה האדם למען בנין בית המקדש השלישי.

בתחילת פרשת ויקהל, התורה מזהירה אותנו מפני קדושת השבת שאינה נידחת מול מלאכת עשיית המשכן.

נראה לומר, שעלינו לפעול במרץ למען חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש בכל יום ויום, וביום השבת להפסיק את העשייה.

לדאבוננו, יש אנשים ש"מחמירים" ואינם עושים דבר למען בית המקדש הן בשבת, הן בשאר ימי השבוע.

בע"ה נלמד מאבותינו שעמלו ועשו מעל ומעבר למען עשיית המשכן וכליו. לאחר מכן, הקב"ה התערב ועצר את איסוף התרומות, כדי לקיים את מעשיהם.

עלינו לזכור שהכול התחיל מהתלהבות עצומה שגילו בני ישראל לקראת בנית בית לה'.

גם אנחנו נשתדל לחדש את ההתלהבות הזאת ולשתף את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל במשימה הלאומית של בנין בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה אפרים בן גיטל

נושאים:

 1- בניית המשכן ובית המקדש

2- ביטול רצון האדם כלפי ה' מאפשר את השכנת השכינה במעשיו

3- שיתוף כל ישראל לבנין המקדש מתוך התלהבות

תגים: תרומות למשכן, מחצית השקל, בנין בית המקדש, בריאת העולם, רצון האדם, התבטלות האדם, מידות המשכן, מידות בית המקדש

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

פרשת ויקהל פקודי –החודש -תשס"ו

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו
בפרשת ויקהל ,משה רבנו מוסר לבני ישראל את ההוראות שקיבל מהקב"ה לבניית המשכן.
ראשית הוא מבקש תרומות לבניית המשכן, וכל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, שמחים לתרום את רכושם כדי לבנות בית לה'.
הם מהדרים במצוות בניית המשכן עד כדי כך ,שמשה דורש מהם להפסיק את התרומות.
"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה...והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר" (שמות ל"ו פסוקים ה'-ז' )
זו פעם הראשונה ואולי היחידה ,שבני ישראל מאוחדים בקבלת מצווה, ללא התנגדות, ומגלים התלהבות גדולה.בזמן יציאת מצרים ,ארבע חמישיות מהעם לא רצה לצאת ונהרגו במכת חושך.
במעמד הר סיני, אומנם היינו כאיש אחד וכלב אחד, אבל הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, על מנת שנסכים לקבל את התורה.ובנוסף חטא העגל הרס את השמחה.
לקראת כניסה לארץ ישראל, המרגלים הצליחו לשכנע את העם לא להיכנס לארץ ישראל, והמיתו אסון לדור המדבר ולדורות הבאים אחריהם,עד עצם היום הזה.
בוודאי אופי קבלה ראשונה של המצווה ,משפיע על שמירתה למשך הדורות.
היום רוב היהודים נמצאים בחוץ לארץ;
היום רוב הישראלים אינם שומרים על כל חוקי התורה.
היום רוב הדתיים לא שואפים לקיים את תרי"ג המצוות ( מצוות הקשורות לבית הבחירה )זה עוול נוראי, שמצווה כל כך חביבה על עם ישראל לדורותיו, איבדה את חביבותה היום.
בימי שלמה המלך,החשמונאים, ועזרא הסופר, כל העם הזדרז לקיים את מצוות בנין בית המקדש, ללא דיחוי.הם לא חיפשו תירוצים או הערימו קשיים דמיוניים, אפילו העיזו לחנוך את בית המקדש בטומאה ,בימי חנוכה!!
ספר החינוך מביא בסוף מצווה צ"ה: מצוות בנין בית המקדש ,קיימת בזמן שרוב ישראל על אדמתן, ומוטלת על הציבור ולא על יחידים.( כמו היום)
דרך אגב ,אפשר לציין את הקשר ההדוק בין ישוב הארץ ובניית בית לה', כאשר אחד תלוי בשני.
אותם יחידי סגולה הכואבים, באמת את חורבן הבית ,ובוכים את מסירת הר הבית לאויבינו,תפקידם לעורר את העם ולגרום לו לדרוש את המקדש ולרצות לבנותו ללא דיחוי.
כמו בזמן בניית המשכן, שותפות כל חלקי העם הכרחית; החרדיים, החילונים,השמאלנים,הציונים ..כווולם !
השותפות יכולה להסתכם בתרומה ונדבה כמו שאנחנו רואים בפרשתנו, כולם היו מאוחדים במשימה הלאומית של בניין המשכן.
האחדות הנפלאה צריכה להתחדש היום, כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
האחדות המיוחלת מתגלה בבניין ארון הברית.
כל כלי המקדש נכתבו בלשון יחיד ,חוץ מארון הברית ,בלשון רבים, "ועשו ארון".
רבנו בחיי מביא את המדרש רבה:" א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.
ומפרש "והעסק הזה הוא שיתנדבו כולן" (שמות פרק כ"ה פסוק י).
יוצא מכאן חידוש נפלא, שעצם הנדבה של כל העם בבניית הארון, המכיל את לוחות הברית, מזכה אותו במצוות לימוד תורה, אפילו שחלקו לא למד כלל.הקב"ה דרש שכל אחד ואחד מישראל יהיה שותף בבניית ארון הברית כדי לתת להם שכר על מצוות לימוד תורה.
היום,עלינו לחדש ולהחזיר את ההתלהבות של בני ישראל שתרמו לבניית המשכן,ולאחד את כל היהודים באשר הם, למשימה הלאומית של בניין בית לה'.
כי אם לה' אין בית , לאף אחד מאיתנו זכאי לבית של קבע בארץ ישראל.חלק הבינו את זה לפני שנים,אני הבנתי את זה לקראת הגירוש הנורא מגוש קטיף.
רק כך נוכל לעצור את הגירושים הבאים.
חובה לכל רב ולכל מורה, ללמוד וללמד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם ,ללמוד בעיון את ספרו של הרב צבי קלישר, האבא הרוחני של הציונות הדתית, "דרישת ציון" .
הרבה שכחו או לא מציינים, שלפי הרב קלישר זצ"ל, מטרה העיקרית של מצוות ישוב הארץ , היא לחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית.ניתן היום, לארגן קרן או מגבית לבניית בית המקדש, כאשר כל יהודי ישתתף בו ,מרצונו החופשי לפי נדיבות ליבו.
לאורך כל ההיסטוריה ,עצמאות העם היהודי בארצו, התבטאה תמיד בבניין בית המקדש ועבודת הקורבנות.
מי אנחנו ,כדי להפסיק את המסורת הנפלאה הזאת ??

שמואל בן חמו

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס”ז גיליון מס' 57
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה ?
מה ראו חז"ל לקבוע קריאת ארבע פרשיות לפני חודש ניסן?
האם ניתן לבנות את בית המקדש השלישי ללא שותפות של כל עם ישראל?
בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את כל מה שהוא קיבל מפי הקב"ה בהר סיני. ראוי לציין שמשה רבנו מוסר שתי מצוות בלבד: הראשונה- בניית המשכן וכליו והשנייה- שמירת השבת. נראה לומר שמצוות אלה מפאת חשיבותן, מייצגות את כל התורה.
למה משה רבנו אוסף את כל בני ישראל בשעת מסירת מצווה של בניית המשכן?
" וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (שמות לה,א)
רש"י מפרש שהעם התאסף למחרת יום כיפור, בסמוך לירידת משה רבנו מהר סיני. בעל ה"כלי יקר" מפרש דרך הרמז את חשיבות עניין ההקהל. למחרת יום כיפור עם ישראל מאוחד מעצם קדושת היום לכן חשוב לשמר את האחדות הזאת לקראת בניית המשכן. האחדות והשלום בתוך העם, הכרחיים להשכנת השכינה במשכן. חטא העגל גרם לפירוד בעם ישראל, לכן משה רבנו מקהיל אותם לקראת בניית המשכן, כדי לחדש את האחדות שהייתה לפני החטא.
בני ישראל התאחדו לקראת בניית המשכן ובנוסף לכך תרמו ביד רחבה ובשמחה גדולה. הם התלהבו כל כך, עד שמשה רבנו ציווה אותם להפסיק להביא נדבות (שמות לו, ו).
בעל ה"שפת אמת" כתב שההתלהבות והשמחה של בני ישראל בזמן בניית המשכן, השאירו רושם לדורות.
רש"י מפרש דבר דומה כאשר הוא מקשר בין עשיית המשכן לבין בניית בתי המקדש העתידיים.
" כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " (שמות כה,ט).
רש"י מדייק מהמילים וְכֵן תַּעֲשׂוּ- לדורות הבאים שיבנו את בית המקדש וכליו ללא כל שינוי.

השמחה שבני ישראל גילו בבניית המשכן תמשיך להשפיע בתקופת דוד המלך, עזרא ובית המקדש השלישי בב"א. השפת אמת אומר שבגאולה העתידה דרושה תשוקה חזקה למקדש ונדבות מתוך שמחה.
"וכמו כן יש לקוות להשם יתברך בגאולה העתידה כשיהיה תשוקה בלבות בני ישראל אליו יתברך בנדבת הלב בשמחה וזה שכתוב וכן תעשו לדורות" (שפת אמת תרומה שנת תרמ"א).
כדי להתכונן כראוי לבניית בית המקדש השלישי, אנחנו קוראים ארבע פרשיות לקראת חודש ניסן- חודש הגאולה.
כל פרשה ופרשה מזכירה לנו את ענייני המקדש כדי שנזכור היטב את יעודנו בעולם- כשגרירי הקב"ה על כדור הארץ.
פרשת שקלים- השקלים שנאספו בבית המקדש שימשו לקניית קרבנות ציבור. השותפות של כל ישראל בקרבנות ציבור מדגישה את עניין האחדות המזמינה את השכינה. אחת השאלות בקשר לחידוש עבודת הקרבנות עכשיו, היא הנכונות של כל ישראל לתרום בלב שלם את מחצית השקל.
מחיית עמלק- היא אחת המשימות המוטלת על מלך המשיח. מדובר במלחמה מיוחדת במינה כאשר אנחנו נלחמים נגד אויבי הקב"ה המונעים את השכנת השכינה בעם ישראל. נראה לומר שהקב"ה עוזר לנו לנצח את האויבים שמסביב לנו, על פי לשון הפסוק "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדֹוָד אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב ..". לעומת זאת נגד עמלק הקב"ה לא עוזר לנו, אלא תפקידנו להשמיד אותם ללא התערבותו, כמו שכתוב בהמשך הפסוק בלשון יחיד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (שמות כה,יט).
פרשת פרה- באה לטהר אותנו כדי שנוכל לחדש את עבודת הקרבנות למהדרין- בטהרה, ולא בטומאה- הדחויה בציבור.
פרשת החודש- זאת המצווה הראשונה שקיבלנו כעם כדי שנשלוט על הזמן ונקדש אותו. הסנהדרין מוסמכת לקדש את החודש על פי הראייה, כך שבקריאת פרשת החודש אנחנו מתגעגעים לכינון הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.
ארבעת הפרשיות שאנו קוראים מידי שנה לפני חודש ניסן באות לעורר אותנו כדי להכניס אותנו לאווירה של גאולה. פרשיות אלה נבחרו כי הן קוראות לעם ישראל לעשות מעשים- למשל לתרום לבניית המקדש ולהשמיד את עמלק, ולא רק דברים שבלב.
בע"ה נשתדל להחזיר עטרה ליושנה ונגלה התלהבות ושמחה למען בניית בית המקדש השלישי, בדומה לבני ישראל

בשעת בניית המשכן.

מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/03/blog-post_15.html

חדש- סרט וידאו על המאמר http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

מאמר של שנה שעברהלהתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98