פרשת שבוע: פרשת וישלח - יעקב אבינו: מחבר העולמות

פרשת ויצא תשע"ו

גיליון מס' 244 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

                 

יעקב אבינו: מחבר העולמות

בפרשת ויצא, יעקב אבינו הולך לכיוון חרן ויוצא מארץ ישראל. הקב"ה סיבב את הכל כדי שיעקב אבינו יעלה להר המוריה וישכב שם.

רש"י מפרש שכאשר איש צדיק עוזב מקום מסויים, חסרונו מורגש ומשאיר רושם. כמו שכתוב: "...אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה..." (רש"י, בראשית כח,י).

מדוע התורה אינה משתמשת באותה לשון- ויצא יעקב מבאר שבע הרומזת לחיסרון של הצדיק עם אברהם אבינו או יצחק אבינו?

מדוע הקב"ה אילץ את יעקב אבינו לבא להר המוריה וללון שם?

מה הרמזים המסתתרים בפעולות הרבות שיעקב אבינו עושה בהר הבית?

ננסה ליישב את השאלות האלה באותה הדרך.

נקדים ונזכיר את דברי התלמוד, הקורא לבית המקדש על שם יעקב אבינו. כמו שכתוב: " ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" ( פסחים פח, ע/א).

יוצא מכאן שיעקב אבינו הרגיש קרבה מיוחדת למקום המקדש ולבית המקדש עצמו.

נראה לומר שהוא המשיך את מסורת האמהות- שרה ורבקה שהקימו מעין משכן באוהלם. הניסים שהתרחשו באוהל שרה אמנו מזכירים את המשכן: ברכה בעיסה כנגד לחם הפנים, הענן כנגד השכינה שמעל המשכן והנרות כנגד מנורת הזהב. (ראה בהרחבה מאמר של תשס"ז על פרשת חיי שרה).

יעקב אבינו מתואר כ-איש תם יושב אוהלים. (בראשית כה,כז). הכוונה שהוא יושב באוהל של מטה וגם באוהל של מעלה.  

רבנו בחיי מפרש את השימוש בלשון רבים בפסוק- "יושב אוהלים", כי הוא יושב באוהל של מעלה ובאוהל של מטה. כמו שכתוב: "ועל דרך הקבלה ישב אהלים אהל של מעלה ואהל של מטה, שכבר ידעת שצורתו של יעקב חקוקה בכיסא בכבוד.." (בראשית ר' בחיי כה,כז).

נראה לומר שהוא היה חי בקדושה ובטהרה כה גבוהה שהוא הפך את ביתו לבית מקדש ממש. מהותו של יעקב אבינו מתאפיינת בחיבור בין השמים ובין הארץ. וזאת בדיוק התכונה של בית המקדש והר הבית המהווים בית ה' ומקום של שכינה בעולם הזה.

עכשיו ניתן להבין מדוע יעקב אבינו היה צריך לבא להר המוריה ולישון שם. הרי זה לא מכובד לישון במקום של שכינה!

יעקב אבינו כינה את הר המוריה  בית ה'. כאשר יש קרבה בין אנשים אז ישנים אצלם. נראה לומר שכך היה עם יעקב אבינו כביכול.

פרשת שבוע- פרשת ויצא יעקב אבינו: מחבר העולמות

פרשת ויצא תשע"ו

גיליון מס' 244 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                      

יעקב אבינו: מחבר העולמות

בפרשת ויצא, יעקב אבינו הולך לכיוון חרן ויוצא מארץ ישראל. הקב"ה סיבב את הכל כדי שיעקב אבינו יעלה להר המוריה וישכב שם.

רש"י מפרש שכאשר איש צדיק עוזב מקום מסויים, חסרונו מורגש ומשאיר רושם. כמו שכתוב: "...אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה..." (רש"י, בראשית כח,י).

מדוע התורה אינה משתמשת באותה לשון- ויצא יעקב מבאר שבע הרומזת לחיסרון של הצדיק עם אברהם אבינו או יצחק אבינו?

מדוע הקב"ה אילץ את יעקב אבינו לבא להר המוריה וללון שם?

מה הרמזים המסתתרים בפעולות הרבות שיעקב אבינו עושה בהר הבית?

ננסה ליישב את השאלות האלה באותה הדרך.

נקדים ונזכיר את דברי התלמוד, הקורא לבית המקדש על שם יעקב אבינו. כמו שכתוב: " ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" ( פסחים פח, ע/א).

יוצא מכאן שיעקב אבינו הרגיש קרבה מיוחדת למקום המקדש ולבית המקדש עצמו.

נראה לומר שהוא המשיך את מסורת האמהות- שרה ורבקה שהקימו מעין משכן באוהלם. הניסים שהתרחשו באוהל שרה אמנו מזכירים את המשכן: ברכה בעיסה כנגד לחם הפנים, הענן כנגד השכינה שמעל המשכן והנרות כנגד מנורת הזהב. (ראה בהרחבה מאמר של תשס"ז על פרשת חיי שרה).

יעקב אבינו מתואר כ-איש תם יושב אוהלים. (בראשית כה,כז). הכוונה שהוא יושב באוהל של מטה וגם באוהל של מעלה.  

פרשת השבוע: פרשת תולדות: איך לקבל את החסד?

פרשת תולדות תשע"ו

גיליון מס' 243 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לקבל את החסד?

מדוע יצחק אבינו שונה כל כך מאברהם אבינו?

במה הדין נחוץ לקבלת השפע והחסד?

פרשת תולדות מתארת את המעבר מתקופת אברהם אבינו לזו של יצחק אבינו. המבנה של פסוק הראשון של הפרשה אינו ברור ומעלה מספר שאלות.

כמו שכתוב:  וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. (בראשית כה,יט).

הפסוק היה צריך להביא את שמות הילדים של יצחק אבינו: יעקב ועשו. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  יעקב ועשו. בנוסף לכך, למה התורה חוזרת פעמיים על אותו הדבר. אם יצחק הוא הבן של אברהם אז אינו דין שאברהם הוא אבא של יצחק!

נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה כדי להעמיק את השאלה.

אברהם אבינו מסמל את החסד ואת הנתינה לכל העולם. כמו שכתוב: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם. (מיכה ז,כ).

לעומת זאת יצחק הוא בחינת הגבורה והדין. כמו שכתוב: לוּלֵי אֱלֹקי אָבִי אֱלֹקי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; (בראשית לא,מב).

השאלה היא: איך יתכן שהחסד של אברהם הוליד את הגבורה והדין של יצחק? הרי אלה שתי מידות מנוגדות!

ה"חלבן" מפרש שמידת הגבורה עוזרת למידת החסד להשפיע על האדם. יותר מכך, ללא מידת הגבורה החסד יכול להזיק במקום להטיב.

הגבורה גורמת לצמצום ומשפיעה בצורה חיובית על מקבל החסד. כאשר אדם מקבל חסד ללא גבול הוא עלול להתקלקל ולאבד את תחושת ההנאה שנובעת מהחסד.

למשל, ילד מפונק של משפחה עשירה שרגיל לקבל את כל בקשותיו. עם הזמן הוא כבר לא יעריך את המתנות שהוא מקבל. הוא התרגל לקבל חסד גדול מהוריו לכן הוא יצטרך דברים גדולים ומשמעותיים יותר כדי להתרגש. זאת טבע האדם!

פרשת שבוע: פרשת לך לך למה “הר הבית עכשיו”?

פרשת לך לך תשע"ו

גיליון מס' 241  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

למה “הר הבית עכשיו”?

מה תכליתה של מצוות יישוב הארץ?

מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו לפיתרון בעיותינו?

פרשת לך לך מגלה לעולם את אברהם אבינו, העברי הראשון. ללא הקדמות או תארים כמו לנח, התורה מביאה את המעשים של אברהם אבינו.

מתוך הפשט של הפסוקים הראשונים ננסה ללמוד את המסר העיקרי המופיע בתחילת הפרשה.

שלוש בחינות מופיעות בסדר הבא: ארץ ישראל, עם ישראל ועבודת הקרבנות.

ראשית הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ללכת לארץ כנען כמו שכתוב: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ  (בראשית יב,א).

בהמשך הקב"ה מבטיח לו שיצא ממנו עם גדול:  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, (בראשית יב,ב).

ובפסוק הבא אברהם אבינו מתברך חמש פעמים ויהפוך  למקור של ברכה עבורו ועבור כל האנושות כמו שכתוב:  וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  : וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ב-ג).

כמו שהבאנו בפרשיות הקודמות המקור של כל השפע והברכה בא לידי ביטוי בעבודת המקדש ובברכת הכהנים בעזרה.

כמה פסוקים לאחר מכן אברהם אבינו מבצע בפועל את רצון ה'.

ראשית הוא עולה לארץ כנען עם משפחתו וכל רכושו: וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן (בראשית יב,ה).

לאחר שהוא הגיע לארץ הקב"ה מברך אותו בזרע גדול ומבטיח לו את ארץ ישראל, כמו שכתוב:  וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת (בראשית יב,ז).

לאחר התגלות ה' אליו, אברהם אבינו בונה מזבח כדי להודות לה' וגם לחתום את הבטחת נתינת הארץ לצאצאיו. כמו שכתוב: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָי (בראשית יב,ז).

נראה לומר שפעולות בנית המזבח והקרבת קרבנות באות לממש את הבטחת הארץ לעם ישראל. זה המסר שאברהם אבינו מעביר לנו בתחילת דרכו.