הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום רביעי, ספטמבר 23, 2015

יום כיפור: האם האכילה חשובה מהתענית?

יום כיפור תשע"ו
גיליון מס' 236 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
האם האכילה חשובה מהתענית?

למה יש מצווה לאכול ביום התשיעי ?
למה הכהן הגדול נכנס בקודש הקדשים?

יום כיפור הינו יום שכולו מקדש. סדר העבודה של כהן הגדול מהווה האירוע המרכזי של יום כיפור.
השיא מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לאחר שבעה ימים של הכנות מדוקדקות.
ביום כיפור אנחנו חייבים להימנע מחמישה דברים: מלאכה, אכילה ושתייה, נעילת הסנדל, סיכה ורחיצה ותשמיש המיטה. (ראה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תריא).
כתוצאה מזה אנחנו דומים למלאכים שאינם אוכלים או נהנים מתענוגות עולם הזה.
בניגוד לאיסורים של יום כיפור עצמו בתשיעי לחודש יש מצווה לאכול, כמו שכתוב בתלמוד: " לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:" (יומא פא ע/ב).
רש"י מפרש שיום התשיעי הינו הכנה ליום העשירי.
 "והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות".(רש"י שם).
למה מתכוון רש"י כאשר הוא אומר שהאכילה מכינה את האדם לקראת יום כיפור? איך דבר חומרי יכול לעזור ליום שכולו רוחני?
ניעזר בפירוש החלבן בספרו "טללי חיים" כדי לענות לשאלות האלה.
מהתלמוד יוצא שיש חשיבות רבה לאכילה של יום התשיעי. למעשה שני הימים משלימים אחד את השני.
ניתן לדמות את היום התשיעי לגוף האדם ואת יום העשירי לנשמה. כאשר הקב"ה ברא את האדם הוא הכניס את הנשמה לתוך הגוף. זאת מהות האדם ותכלית הבריאה לחבר בצורה מוצלחת את החומר עם הרוח.
תכלית העולם היא להפוך את החומר לדבר גבוה וקדוש.
ביום כיפור אנחנו מפרידים בין שתי הבחינות של האדם. יום התשיעי מוקדש לגוף ולאחר מכן יום כיפור מוקדש לנשמה.
זה עדיין לא המציאות המושלמת של חיבור ממש בין שתי הבחינות המנוגדות.
בחג הסוכות אנחנו מצליחים לחבר ביום אחד את העיניין הרוחני והגשמי. כך מובא בחלבן: " והנה רצון ה' יתברך הוא דווקא בחיבור גוף ונשמה, ולא במחייה של הגוף. וכדי להורותנו שאין זו תכלית מעלתה נצטווינו לאכול בתשיעי, להראות שיש ענין גבוה באכילה, ולא רק בתענית, וכך התשיעי והעשירי משלימים לפרצוף אחד ממש" (טללי חיים, תשרי דף שעב-ג).

יום שלישי, ספטמבר 22, 2015

חידוש על ראש השנה: ראש השנה: החג המוסתר

ראש השנה  תשע"ו
גיליון מס' 235 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
 ראש השנה: החג המוסתר

למה יש מצוות מעשיות מועטות ואין מצוות עלייה לרגל ?
למה החג חל בראש חודש ללא תאריך משלו?
למה עושים סימנים בליל ראש השנה ולא תפילות מפורשות ?
למה הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר דווקא ולא מצווה אחרת?

ננסה ליישב את כל השאלות בבת אחת, בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על התורה משנת עטרת דפים ס-סא.
הסימנים שאנחנו נוהגים לאכול בערב ראש השנה באים להתקין גזרות טובות עבורנו.הסימנים מגלים לנו יסוד חשוב איך הקב"ה מנהיג את העולם. כאשר עושים מעשה או סימנים בעולם הזה בסופו של דבר הם מתקיימים בשמים. לכן עושים סימנים בערב ראש השנה כדי להזמין גזרות טובות לשנה החדשה.
ראוי לציין שעושים סימנים בלבד ולא מבקשים את הדבר בצורה מפורשת.
הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר המסוגל לגבור על כוחות הטומאה, זה סוד ומתנה שה' נתן לנו.
כמו שמובא בזפר הזוהר: " וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא." (זהר חלק ב · קפד א).
יש בכוח קול השופר לשבור את כוחות הטומאה בעולם ולהגיע ישירות להקב"ה.
כוחות הטומאה יכולים לשלוט רק בדבר שהוא גלוי. למשל מקום מוסתר כמו בית הסתרים אינו מקבל טומאה. רש"י אומר את זה במפורש בפרשת בחוקותי: " ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג. ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו' " (רש"י ויקרא כו,יז).
אומות העולם והמכשפים שלהם יודעים להשפיע על הירח כדי להזיק לישראל. לכן בקידוש הלבנה אנחנו מתפללים לה' שלא יקבל את הכישופים שלהם. כמו שכתוב בנוסח התפילה: " בָּרוּךְ יוצְרֵךְ בָּרוּךְ עושךְ בָּרוּךְ קונֵךְ בָּרוּךְ בּורְאֵךְ: כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַקְּדִים ירקד ג' פעמים כְּנֶגְדֵּךְ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִגַּע בַּךְ כַּךְ אִם יְרַקְּדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדֵּנוּ לְהַזִּיקֵנוּ, לֹא יוּכְלוּ לִגַע בָּנוּ וְלֹא יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רוֹשֶׁם תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרועֲךָ בִּגְדל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפּל: ".

יום שני, ספטמבר 07, 2015

פרשת שבוע: פרשת כי תבוא סוד הביכורים

פרשת כי תבוא תשע"ה
גיליון מס' 234 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

סוד הביכורים

מדוע מצוות הבאת הביכורים כה חשובה?
האם יש תחליף לביכורים כאשר אין בית מקדש?

בתחילת פרשת כי תבוא הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא מביא דבר נפלא על חשיבות התפילה והביכורים. משה רבנו היה מוטרד מחורבן בית המקדש העתידי והפסקת הקרבת הביכורים. לכן הוא התקין שלוש תפילות ביום כתחליף להקרבת הביכורים. כמו שכתוב: " אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. " (מדרש תנחומא כי תבוא סימן א).
מדוע משה רבנו התייחס דווקא להפסקת הביכורים לאחר החורבן ולא שאר הקרבנות?
למה דווקא התקנת התפילות באה כתחליף לביכורים?
כדי לענות על השאלות האלה ניעזר בספרי ובפירוש המלבי"ם כדי להבין את מהות הביכורים.
מצוות הבאת הביכורים חלה לאחר כיבוש הארץ וניתנה בסמוך לפסוק המתאר את ירושת הארץ ויישובה.
כמו שכתוב:   וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה  (דברים כו,א-ב).
ה"ספרי" מפרש שבזכות קיום מצוות הביכורים אנחנו מצליחים ליישב את הארץ ולשמור עליה.
" והיה כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ......וירשתה וישבתה בה  ,בשכר שתירש, תשב." (ספרי כו,א).
מכאן אנחנו רואים שיש קשר הדוק בין ארץ ישראל ובין מצוות הביכורים. המלבי"ם מוסיף ואומר שהביכורים באים לדחות את הטענות של אומות העולם בנוגע לזכותנו על הארץ. לכן בזמן הבאת הביכורים אנחנו מחוייבים לקרוא פסוקים המזכירים את הבטחת הארץ לאבותינו.
וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.(דברים כו,ג) .
"  לכן בא מצות ביכורים, לפרסם כי הארץ נשבע ה' לאברהם לתת לנו. ובא מצות הקריאה בעת הבאת הביכורים, להסיר טענת האומות שאומרים שלסטים אנחנו." (תורה אור -מלבי"ם דברים כו, ד).
בנוסף לארץ ישראל  מצוות הביכורים מכילה גם בחינה של בנין בית המקדש.
יש מצווה להביא את הביכורים לעזרה ולהניף אותם מול ההיכל. מצווה זאת אינה מתקיימת על ידי שליח אלא על ידי בעל השדה עצמו.
ה"ספרי" לומד מפשט הפסוק, שבזכות הבאת הביכורים לבית המקדש אנחנו זוכים לארץ ישראל ובנין בית המקדש. התכלית של ישיבתנו בארץ ישראל מתקיים כאשר אנחנו בונים את בית המקדש ומביאים את הביכורים.

sharethis