הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אוקטובר 03, 2025

יום כיפור: איך לנסוע מעל הזמן?

יום כיפור  תשפ"ו     
                
גיליון מס' 415  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנסוע מעל הזמן?

רגע השיא של יום כיפור, הוא כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים.
הכהן הגדול מתכונן לרגע זה במשך שבעה ימים, כאשר הוא פורש מהעולם וממשפחתו.
התורה מצווה אותנו בצורה פרטנית מתי ואיך נכנסים לקודש הקודשים.
כאשר היא פותחת באזהרה, לא להיכנס בכל זמן אלא ביום ספציפי: ביום כיפור.
כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ויקרא טז,א).
מדוע הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים פעם אחת בשנה בלבד? 
למה הוא אינו נכנס בתאריכים נוספים, במשך השנה?
למה דווקא בתאריך י' בתשרי?
בע"ה נענה לשאלות האלה בצורה מעמיקה בעזרת בעל ה'בית גנזי', ה'חלבן', בעל ה'שפת אמת', פרשנים ומקורות חז"ל.
נביא דברי הקדמה, על עצם הכניסה לקודש הקדשים. מאיזה כוח אנחנו מסוגלים להיכנס לקודש הקודשים, שהינו מקום מעל הטבע שאינו שייך לעולם שלנו.
התשובה נמצאת בסדר הפסוקים של פרשת עבודת יום כיפור בספר ויקרא.
הפרשה מתחילה עם אזכור מות שני בני אהרון-נדב ואביהוא, לפני ה'.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻֽתוּ׃ (ויקרא טז,א).
ה'חלבן'- הרב חיים כהן זצ"ל, מחדש לנו דבר נפלא. 
ללא ההקרבה של נדב ואביהוא, לא היינו יכולים להיכנס לקודש הקודשים ולהישאר בחיים.
בזכות המסירות נפש שלהם, ומתוך רצון של השכנת השכינה בעם ישראל, אנחנו מסוגלים להכיל את אור העצום הנובע מקודש הקודשים.
שני בני אהרון, הכינו לנו את הדרך להשכנת השכינה, גם בתוך גוף גשמי.
כמו שכתוב: "דווקא בזכות נדב ואביהוא, נחקקה ונתייסדה בישראל ההארה העליונה שזכו אליה אחר כך ביום הכיפורים......עצם הכניסה אל הקודש פנימה, ואורו של יום הכיפורים, בא מכוח מסירות הנפש של נדב ואביהוא שביקשו שישכון כבוד בתוך מחנה ישראל, ובלהט הקודש עלו השמיימה והכשירו את ישראל להשתייך בכל מהותם אל הקדושה העליונה." (טללי חיים, אחרי מות דף תלט). 
לאחר שהם הקריבו את עצמם בקודש הקודשים, נוצרה אפשרות של חיבור בין השכינה ובין האדם, בעל גוף גשמי.
כתוצאה, משריפת נדב ואביהוא, הקב"ה מסר לנו את המצוות והקרבנות שצריך לעשות, לפני הכניסה לקודש הקדשים. 
בסיום תהליך ההכנה, הגוף מזדכך ויוכל לקלוט את עוצמת האור השופע מקודש הקודשים.
 
כשבני ישראל היו במדבר, אהרון הכהן יכול היה להיכנס בכל זמן, בתנאי שיקיים את כל המצוות והקרבנות המקדימות את כניסתו לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במדרש רבה: " אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, לֹא עֵת לְשָׁעָה, וְלֹא עֵת לְיוֹם, וְלֹא עֵת לְשָׁנָה, וְלֹא עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְעוֹלָם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס יִכָּנֵס, רַק שֶׁיִּכָּנֵס בַּסֵּדֶר הַזֶּה." 
(מדרש רבה אחרי מות פרשה כא).

יום שבת, פברואר 17, 2024

פרשת השבוע: פרשת תצוה- תרומה למשכן מאחדת את העם

פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד   
                    
גיליון מס 140  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 תרומה למשכן מאחדת את העם

אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב). 
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל. 
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.

יום שבת, נובמבר 24, 2018

פרשת וישלח: פרשת שבוע לחפש את השכינה בכל מקום


פרשת וישלח  תשע"ט
גיליון מס 347  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לחפש את השכינה בכל מקום 

בפרשת וישלח, יעקב אבינו מגיע שוב למקום וקורא אותו בשם: בית-קל.
למעשה, שלוש פעמים כתוב בתורה שיעקב אבינו קרא למקום אחד בית-קל.
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-קל (בראשית כח,יט).
וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-קל:  (בראשית לה,ז).
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹקים--בֵּית-קל (בראשית לה,טו).
האם יש הבדל בין 3 המקומות?
האם מדובר באותו המקום הגיאוגרפי?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על פרשת וישלח.
ראשית נביא כמה דברי הקדמה על מהות הקדושה וגילוי השכינה בעולם.
כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא הכיל את שכינתו בכל מקום ומקום. 
כמו שכתוב בספר ישעיה: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. (ישעיה ו,ג).
הקב"ה נמצא בכל מקום אבל לא בצורה שווה. זאת אומרת שיש מקומות בעולם עם שכינה גלויה ואחרים עם שכינה מוסתרת.
עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם לרצון הבורא.
לדוגמא, כאשר הקב"ה נתן לנו את התורה על הר סיני הוא התגלה לזמן מוגבל והיה אסור להתקרב אליו מפאת קדושת המקום.
לאחר הסתלקות השכינה, הר סיני חזר לקדמותו והשכינה שוב נעדרה ממנו.
כך היה גם עם המשכן במדבר או בארץ ישראל כאשר הוא לא הותיר אחריו קדושה מיוחדת לאחר הסתלקותו.  
לעומת זאת, יש מקום אחד יחיד ומיוחד ששם השכינה אינה זזה ממקומה לעולם והיא גלויה לכולם. זהו מקום המקדש בהר המוריה, בירושלים.
בהר הבית השכינה קיימת ללא מסווה עם אותו אור האין סוף שהיה מלפני הבריאה.
כמו שכתוב: " בסיני לא היה הגילוי מצד המקום שהורד ממנו הכסוי אלא שנתחדש שם השראת השכינה ואור אין סוף ולכן כשנעלם גילוי זה חזר המקום לקדמותו אבל מקדש הוא מקום שמראשית האצילות הוקבע מקום זה שאין בו העלם וכסוי ולכן זה נשאר לעולם." (בית גנזי על התורה, וישלח דף תתקנג).
ניתן למצוא אצל אבותינו הקדושים את שני הסוגים של גילוי שכינה.
פעם הקב"ה מתגלה לאבות בלשון "וירא ה' ויאמר" ופעם אחרת ללא הכנה מוקדמת ובלשון "ויאמר ה' " בלבד.
מה ההבדל בין שני סוגי הלשונות בהתקשרות בין הקב"ה ובין האבות?

יום ראשון, אוקטובר 08, 2017

חג סוכות: חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות תשעח
גיליון מס 317 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות משופע במצוות וקרבנות. הסוכה מכונה בזוהר הקדוש: צלא דמהימנותא (צל האמונה).
זאת אומרת שהשכינה נמצאת בסוכות של עם ישראל.
מדוע השכינה מתגלה דרך הסוכה?
במה זה מתבטא? האם יש קשר בין ארץ ישראל ובית המקדש ובין הסוכה?
ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת פירוש ה"שפת אמת" על סוכות.
הקדושה שייכת לעם ישראל בלבד.  לכן כדי שהיא תתגלה, עם ישראל צריך להיבדל מהגויים ומהשפעתם.
כל המצוות של חג סוכות באות להבדיל אותנו מאומות העולם.
ראשית ננסה להתעמק במושג של הבדלה בין שני דברים ונקשר אותם למצוות החג.
יש מספר דרכים הגורמים להיבדלות.
1-הקמת מחיצה פיזית, גבול או מכשול מפריד בין אנשים או עמים.
דפנות הסוכה מהוות מחיצה בין יושבי הסוכה ובין העולם החיצוני.
הסוכה מבדילה אותנו מאומות העולם כדי שהשכינה תתגלה בתוכה.
נראה לומר, שמסיבה זאת דרושות 3 דפנות כדי לייצר חלל סגור ונפרד מהסביבה.
באופן דומה, בית המקדש מבדיל בין ישראל ובין הגויים כאשר הגויים אינם מורשים להיכנס לעזרה מעבר לחיל כמו שכתוב: "הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה הטאת." (מסכת כלים פרק א משנה ח).
2-התנהגות שונה ויוצאת מן הכלל מבדילה בין אנשים. כאשר אנחנו אוגדים ארבעת המינים ומנענעין אותם לפי סדר מסוים ומסובבים איתם את המזבח זהו דבר משונה

יום שישי, נובמבר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וירא - האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

 האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

 בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו. המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת, אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה, מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה. לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'  אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!  וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?

יום שלישי, אוקטובר 25, 2016

חג סוכות: הסוכה היא פתח לעולם הבא

סוכות תשע"ז
גיליון מס' 280 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הסוכה היא פתח לעולם הבא

 אנחנו חוגגים את חג הסוכות לאחר יום כיפור. ביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים ולאחר מכן שמחים שמחה גדולה בחג הסוכות.
בעל ה"שפת אמת" לומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה. (ראה שפת אמת לסוכות שנת תר"מ).
כמו שכתוב בתלמוד: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .... העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר." (מסכת ברכות דף ה ע/א).
נראה לומר, שלאחר שביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול (ראה מאמר על יום כיפור תשע"ז), האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.
בית המקדש ועבודת הקרבנות אינם התכלית אלא אמצעי להתחבר עם העולמות העליונים של שכינה ולדבוק בהקב"ה.
הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לרגעים ספורים בלבד. לעומת זאת אנחנו שוהים בסוכה כל היום וכל הלילה במשך 7 ימים. אנחנו מצווים לאכול בתוכה, לישון בה, ללמוד בה וכך לקיים את מצוות ישיבת בסוכה.
זאת אולי הפעם היחידה שאנחנו מקיימים מצווה מתוך שינה לא מעשה כלשהו.
הסוכה נותנת לנו טעימה מעולם הבא.
הסוכה נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", זאת אומרת שעלינו להאמין שהיא כלי לקבלת השכינה. מצוות סוכה היא מיוחדת לעם ישראל כמו שבית המקדש מיוחד לישראל. כדי לקבל את השכינה עלינו להיות נבדלים מאומות העולם.
"לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות על ידי הסוכה כמו שהיה בארץ ישראל ובמקדש. ואז השם יתברך פורס סוכת שלומו עלינו." (שפת אמת לסוכות שנת תרמ"ח ד"ה חביבה).
נראה לומר שתפקיד הדפנות של הסוכה הוא להבדיל אותנו מן הגויים, והסכך בא לחבר אותנו עם הקב"ה והשכינה.
ניתן לראות את זה עם ההלכות העיקריות של המשנה הראשונה של מסכת סוכה. חכמים פוסלים סוכה כאשר אור השמש מרובה על הצל של הסכך.
אור השמש רומז לאור השכינה לכן  חייב להיות רוב של צל כדי לא להסתנוור מפני עוצמת השכינה הפורצת דרך הסכך. הסכך מגין על יושבי הסוכה ומשמש כמו הקטורת בכניסה לקודש הקדשים ומייצר ענן או מסך כדי לצמצם את עוצמת השכינה.
נראה להוסיף שאין בונים סוכה נמוכה מעשרה טפחים כדי לנתק את הסוכה מהאדמה והעולם החומרי, מצד שני אין לבנות סוכה גבוהה מידי מעל עשרים אמה ולהתקרב לשמים יתר על המידה.

יום ראשון, מרץ 08, 2015

אין שכינה ללא מעשה



פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס"ט גיליון מס' 155
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אין שכינה ללא מעשה
למה אנחנו צריכים לבנות בית להקב"ה?
במה עבודת הקרבנות שונה מעבודת אלילים?


פרשיות ויקהל פקודי חותמות את ספר שמות. פרשיות אלה חוזרות על כל פרטי בנית כלי המשכן, הכנת בגדי הכהונה והרכבת המשכן עצמו.
התורה חוזרת מספר פעמים על אותם נושאים, כדי להעביר מסר לדורות. הקב"ה מזהיר אותנו שלא נטעה ונעבוד אותו עם כוונות לא רצויות. להבדיל אלפי הבדלות, עבודת הקרבנות דומה מבחינה חיצונית לעבודת אלילים. מי שמתבונן מבחוץ, יכול לחשוב בטעות שאנחנו מקיימים טקס של עבודה זרה, ח"ו.
המקום הכי קדוש וסמוי מעיני האדם, הינו קדש הקדשים. בראש ארון הברית, הכרובים ניצבים ומשמשים כלי לקבלת השכינה. שתי דמויות של ילדים העומדים אחד מול השני, נמצאים בקדש הקדשים.
משה רבנו מסר לנו בפרטי פרטים את סדר בנית המשכן וכליו. הפרטים רבים ומורכבים, לכן אנשים מיוחדים בלבד, מסוגלים לבנות את המשכן כהלכה, כמו שכתוב:
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. (שמות לו,ב).
אנשים חכמי לב, ובנוסף בעלי כישורים טכניים אל-אנושיים, יכולים לבנות בית להקב"ה.
בנוסף לכך, לאחר חטא העגל, משה רבנו שבר את לוחות הברית כדי להבהיר לבני ישראל שאין שום קדושה עצמית לכלי המקדש. הקדושה נובעת מזה, שהקב"ה שוכן בתוכם.
לוחות הברית שנכתבו ביד ה', בכבודו ובעצמו, אינם כוללים בתוכם שום קדושה כאשר עם ישראל חוטא, ועובד פסל העשוי מזהב.
כך ה"משך חכמה" על התורה מיישב את השאלה: למה משה רבנו שבר את הלוחות?
"...ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה ענינים קדושים בעצמם, חלילה ה' יתברך שורה בתוך בניו........
כאשר שבר את הלוחות ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה." (משך חכמה על התורה שמות לב,יט).
ה"משך חכמה" מוכיח את דבריו מתוך חילול בית המקדש השני על ידי טיטוס הרשע ימ"ש. הוא נכנס לקדש הקדשים עם פרוצה ועשה מעשה תועבה. למרבה הפלא טיטוס לא מת בעת כניסתו לקדש הקדשים. השכינה הסתלקה לפני מעשה ההתגרות של טיטוס הרשע, כלפי הקב"ה.
"... זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה.." (גיטין נו ע/ב).
כדי שהשכינה תשכון בבית המקדש, דרוש תנאי נוסף. כמובן שהתנאי הזה מתווסף לרצון ה' לשכון במעשה ידי האדם.
נחזור קצת אחורה בזמן, ונתמקד במעמד הר סיני וקבלת התורה. חז"ל שואלים, למה קדושת הר סיני לא נשמרה גם לאחר מסירת התורה לישראל?
ישנן הלכות רבות בעניין קדושת בית כנסת לאחר שנהפך לחורבה. למשל, אין הופכים אותו למקום בזוי כמו בית מלאכה לעיבוד עורות.
התשובה היא, שהשכינה הסתלקה באופן מוחלט, לאחר קבלת התורה על ידי ישראל.
אם כך, למה קדושת הר הבית ומקום המקדש נשמרה לאחר חורבנו?
ה"משך חכמה" משווה את קדושת המקדש לטומאת העבודה זרה. אם חלקת אדמה נאסרת בעקבות מעשה עבודה זרה אז גם להיפך בעניין קדושת המקדש; ובזכות אותו מעשה, הקדושה תישאר לעולם.
אם אדם חפר מערות או בורות על שטח אדמה, כפולחן של עבודת אלילים; אז אותה חלקת אדמה נאסרת מדין עבודה זרה. מכאן, אנחנו למדים שמעשה האדם יכול לפסול קרקע. כמו שכתוב בתלמוד בבלי:
"כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה ( מסכת עבודה זרה נד ע/ב).
מעשה העבודה זרה האוסר את חלקת האדמה, מביא לכך שמעשה בנית בית המקדש מקדיש את הר הבית לנצח נצחים.(ראה משך חכמה על פרשת יתרו ד"ה "במשוך היובל").
זהו התנאי הנוסף הדרוש להשכנת השכינה במקדש: בנין המקדש וכליו על ידי האדם. השכינה שורה במשכן ובכליו, לאחר שהאדם בנה אותם.
השילוב של מעשה האדם והשכנת השכינה מצד הקב"ה, גורמים לשכינה להישאר לנצח.
לכן קדושת הר הבית לא הסתלקה מעולם. כדי להחזיר את השכינה למקומה עלינו לעשות מעשה ולהתחיל בבניית בית המקדש השלישי.
בפרשת ויקהל ופקודי, יש דגש מיוחד על עשיית האדם, כאשר הפועל "עשה" מופיע עשרות פעמים.
מעשה האדם מזמין את השכינה. בע"ה, נבין את דברי ה"משך חכמה" ונהפוך אותם לדבר מעשי באופן מיידי. כך השכינה תחזור לשכון בהר הבית, בבית המקדש השלישי בב"א.

יום שלישי, יולי 24, 2012

פרשת שבוע: דברים - תשעה באב למה לבכות, אם אפשר לבנות

פרשת דברים- תשעה באב תשס"ט גיליון מס' 172
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
למה לבכות, אם אפשר לבנות
האם תשעה באב הוא יום זיכרון או יום של תקווה ותיקון?
מדוע הגויים מונעים מאיתנו ליישב את הארץ וירושלים?
לקראת תשעה באב, עם ישראל זוכר ומתמלא געגועים לבית המקדש.
למה אנחנו מתגעגעים, בדיוק? הרי החברה המודרנית שבעה, ומלאה בכל טוב.
למרות תחושת האושר ושביעות הרצון, קיים צימאון גדול לדברים רוחניים. החברה הקרויה מודרנית, רחוקה שנות אור, מכל דבר רוחני.
בית המקדש ממלא תפקיד מרכזי, כדי לספק את הצרכים הרוחניים של העולם. הוא מסוגל לחולל שינויים מהותיים, בחיי היום יום שלנו.
בית המקדש, הינו מקום מפגש בין האדם ובין הבורא. הקב"ה ביקש מבני ישראל לבנות לו בית, מיד לאחר יציאת מצרים.
כמו שכתוב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה,ח).
הקב"ה לא חיכה לכיבוש ארץ ישראל וירושלים, כדי לצוות אותנו לבנות את המשכן.
לאחר שעם ישראל בנה את המשכן, מציאות העולם השתנתה.

כך מובא במדרש רבה על מגילת איכה: " זבדי בן לוי פתח (תהלים ס"ח) אלהים מושיב יחידים ביתה אתה מוצא עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היו יושבין בפני עצמן והשכינה בפני עצמה וכיון שנגאלו נעשו כולן הומוניא אחת וכיון שגלו חזרה שכינה בפני עצמה וישראל בפני עצמן הה"ד אך סוררים שכנו צחיחה איכה ישבה בדד." (איכה רבה פתיחתא אות כט).

יום שישי, אפריל 03, 2009

מי רוצה לשמוע את קול השכינה?


פרשת ויקרא תשס"ט גיליון מס' 156
נכתב בתשס"ו ועודכן בתשס"ט
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מי רוצה לשמוע את קול השכינה?
איזה קול יוצאת מהר הבית?
למה ספר העוסק בקרבנות קיבל את השם: ויקרא?


ספר ויקרא בא אחרי ספר שמות המתאר את שעבוד מצרים, הגאולה ובניית המשכן.
הרמב"ן מפרש שספר ויקרא מורה לנו איך לשמור את השכינה בתוכנו ולא להרחיק אותה.
"צוהו בקרבנות ובשמירת המשכן שיהיו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלוק השכינה .." (רמב"ן ויקרא א,א).
בנוסף לדיני הקרבנות, ספר ויקרא מכיל מצוות שלכאורה אינם קשורות לנושא המרכזי של החומש: גילוי עריות, טומאת זב וצרעת, הלכות כשרות ודיני שנת השמיטה.
הפרקים הראשונים מלמדים אותנו את כל סוגי הקרבנות ודיני הקרבתם.
הקרבנות מאפשרים לנו להתקרב להקב"ה, ולכפר על עוונותינו כדי לשמר את גילויי השכינה שבמשכן.
לעומת זאת, חטאים כמו גילוי עריות או מאכלים אסורים, מרחיקים את השכינה.
הקרבנות פועלים בצורה חיובית כדי לקרב את השכינה. לעומת זאת, המצוות שבספר ויקרא שומרות על קדושת האדם. אם ח"ו נכשלים בקיום מצוות אלה, זה מרחיק את הקדושה ומאריך את גלות השכינה.
ה"אבן עזרא" על התורה מפרש למה הפרשה מתחילה דווקא בקרבן עולה.
בקרבן עולת התמיד טמון סוד המחזיק את השכינה בבית המקדש.
" וטעם להזכיר הקרבנות קודם המצוות כי השכינה תשוב אל מקומה אם לא ישמרו תורת העולה וכן היה..." (אבן עזרא ויקרא א,א).
היסטוריה של עם ישראל הוכיחה שהפסקת הקרבת קרבן התמיד סימלה את החורבן והסתלקות השכינה.
מצד שני, חידוש קרבן התמיד בתקופת החשמונאים, סימל את החזרת השכינה בקרב עם ישראל.
הסוד של קרבן התמיד ניתן למימוש גם בימינו.
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד" (ויקרא א,א).
קול יוצא מקודש הקדשים, מבין הכרובים וקורא למשה רבנו. משה רבנו הינו היחיד שזוכה לשמוע אותו.
הקול שקרא למשה רבנו מאוהל מועד, לא פסק עד עצם היום הזה.
מי שזוכה לעלות להר הבית בטהרה לאחר הכנות רוחניות מתאימות, יכול לשמוע את קול השכינה. הקול קורא לנו לחדש את עבודת הקרבנות ובייחוד את קרבן התמיד.
אולי אין אנחנו שומעים את הקול דרך אוזנינו, אבל הנשמה שלנו בוודאי שומעת את קולות הבכי של השכינה.
חומש "ויקרא" נקרא על שם הקול הזה, הקורא לכל יהודי להתעורר ולחדש את עבודת קרבן התמיד.
זה אולי מסביר למה מדינת ישראל כל כך מקשה על היהודים לעלות להר הבית ולהתפלל.
השלטון מפחד שיותר ויותר יהודים ישמעו את הקול הזה, וירצו לקיים את מצוות קרבן התמיד.
לכן משטרת ישראל, סגרה את הר הבית מפני יהודים, ביום שני האחרון, דווקא בשבת פרשת ויקרא. המשטרה חששה שהערבים יגיעו בהמוניהם, כדי להגן על הר הבית.
ומה הייתה תגובתנו? דממה...
היינו צריכים להעלות רבבות יהודים להר הבית, נגד רבבות מוסלמים, ולהראות להקב"ה את המסירות נפש שלנו למען בית ה'.
איזה חילול ה' שהיהודים אינם מוכנים להתגייס למבצע "פנים אל פנים" עם השכינה, הם מעדיפים להתגייס לטובת ליברמן או נתניהו.
אני כולי תפילה, שהיהודים יתעוררו ויתחילו לדאוג לבית ה', לפני ביתם הפרטי.

כך נוכל להציל את ארץ ישראל מכל אויבינו ,ולשמור על שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל
וגם לעילוי נשמת של מלכה בת הרב שמואל ורייזה

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV


בשורה משמחת לקוראים היקרים.
בשעה טובה יצאה לאור חוברת מהודרת על חומש ויקרא וחג פסח.
החוברת כוללת שלוש שנים של מאמרים על פרשת השבוע ובית המקדש.
כל מי שיכול לעזור בהפצתה מוזמן לפנות אלי.

יום שישי, נובמבר 14, 2008

חברון ובית המקדש


פרשת וירא תשס"ט גיליון מס' 138
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

חברון ובית המקדש
למה אברהם אבינו יושב בפתח האהל?
למה ממשלות ישראל מנסות לפנות את יהודי חברון ומתנכלת בהם?

בתחילת פרשת וירא, לראשונה הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו, לאחר ברית המילה. לפי דברי חז"ל, גילוי זה של השכינה שונה מהגילויים שקדמו לברית מילה.
וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום (בראשית יח,א).
מדוע התורה מציינת לאחר גילוי השכינה, שהוא יושב בפתח האהל?
כנראה שיש קשר בין שני הדברים.
בעל ה"בית גנזי" על התורה מפרש את הענין. הקב"ה מתגלה לישראל בשני אופנים. (וירא דפים שסא-ג)
הראשון, בבית המקדש ובעיקר בזמן עלייה לרגל.
השני, ה' מתארח בביתם של צדיקי יסוד עולם.
כאשר הקב"ה מתגלה בבית המקדש לעיני כל, לא כל ישראל ראוי לגילוי השכינה. לכן מביאים קרבן כדי לצמצם כביכול, את עוצמת האור ולא להסתנוור ממנה.
זהו ענין קרבן עולת הראייה, שמביאים בבית המקדש בשלושת הרגלים. מצוות עלייה להר הבית במשך הרגלים, מלווה במצוות קרבן ראייה, כמו שכתוב: (טו) ולא-יראו פני, ריקם.... (יז) שלש פעמים, בשנה--יראה, כל-זכורך, אל-פני, האדן ה'. (שמות כג,טו-יז).
לצדיקים הגדולים, יש מפגש נוסף עם הקב"ה.
השכינה באה לביתם כדי לבקר אותם. במקרה זה, גילוי השכינה שונה מזה של בית המקדש. השכינה מתגלה לצדיק בהתאם לדרגתו, ללא צמצום. זה בוודאי נכון, לגבי אבותינו הקדושים: אברהם יצחק ויעקב.
לכן באותו הפסוק המתאר על גילוי השכינה, מצוין את מקום המפגש: פתח האהל.
המילה "אהל", מזכירה את האהל מועד שהיה במשכן. האהל מועד הינו המקום הכי קדוש במשכן.
למעשה, האהל של אברהם, מהווה מעין בית המקדש.
נראה לומר שיש הבדל בין שרה אמנו לבין יעקב אבינו. התורה מציינת שאברהם אבינו יושב בפתח האהל, ושרה אמנו נמצאת בתוך האהל, כמו שכתוב: ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל (בראשית יח,ט).
לפי דברי חז"ל, שרה אמנו הייתה גדולה יותר בנביאות, מאברהם אבינו.
כאשר אברהם אבינו ושרה אמנו התווכחו בנושא של עתיד ישמעאל, הקב"ה מכריע לטובת שרה אמנו ואומר לאברהם: שמע בקולה (בראשית כא,יב). רש"י מפרש על
הפסוק: " בקול רוח הקודש שבה,למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות".
נראה להוסיף, שבשינוי שמותיהם של שרי-לשרה ואברם- לאברהם, רמוזה הגדולה של שרה.
הגימטרייא של שרי יורדת ב-5 (פחות י=10 יעוד ה=5 ), כאשר הגימטרייא של אברם עולה ב-5 (נוספה אות ה'=5).
השכינה השורה בבית הצדיקים אינה פוסקת אפילו לאחר מותם. מכאן החשיבות של פקודת קברי צדיקים, להעלאת תפילותינו לשמים.
במערת המכפלה שבחברון, יש קדושה מיוחדת כי אבותינו נמצאים שם, כולם במקום אחד.
רבנו בחיי כותב, "קרית ארבע היא חברון היא נקראת חברון על שם שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלקים עם ארבע מחנות שכינה..." (רבנו בחיי בראשית כג,ב)
לכן תושבי חברון כל כך קשורים לאדמת ארץ ישראל. הם זוכים לחיות בסמיכות לשכינה של מערת המכפלה.
זה אולי מסביר למה מדינת ישראל מתנכלת בתושבי חברון. (ראה הריסת ביתם של משפחת פדרמן ונסיון של פינוי "בית השלום" שנרכש כחוק בימים אלה).
ממשלת ישראל אינה מעוניינת בכל דבר הקשור בשכינה.
לכן, צה"ל הפקיר את שכם וקבר יוסף. מדינת ישראל ממשיכה לאיים בפינוי כל אזור גב ההר (שכם). ברגע אחרון, קבר רחל אמנו ניצל, על פי הסיפור המפורסם של פורוש, בזמן אסון אוסלו.
השיא של בריחה מהשכינה, מתקיים בעיר העתיקה ובהר הבית. כאשר בני ישמעאל מנהלים את הר הבית ואין אפשרות "חוקית" לישראל להתפלל בהר הבית.
בע"ה השכינה תסנוור את כל מתנגדיה ונוכל להשליט ממשל יהודי אמיתי, ברוח של שרה אמנו שבקשה לגרש את ישמעאל למדבר, ללא אוכל ושתייה
.
מלכות בית דוד תתחדש ונוכל לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

אתר חדש עם סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

sharethis