הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, מאי 17, 2007

הר הבית הוא לב עם ישראל


פרשת במדבר תשס”ז גיליון מס' 65
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הר הבית הוא לב עם ישראל

האם אדם יכול לחיות חיים נורמאליים בלי לב?
למה הר הבית חיוני לעם ישראל?

פרשת במדבר פותחת בספירת בני ישראל ולאחר מכן מפרטת את סדר החנייה במדבר. התורה מתארת לנו סדר מופתי כאשר לכל שבט היה מקום ספציפי ודגל משלו. כמו שכתוב "איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (במדבר ב,ב).
זאת הפעם הראשונה בתולדות האנושות שדגל משמש כסמל לאומי. חז"ל אומרים שהמלאכים הניפו אלפי דגלים במעמד הר סיני.
"כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שם ב) הביאני אל בית היין זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין" (מדרש רבה ב,ג).
בני ישראל חשקו לדגלים של מלאכי השרת כי הם רצו להידמות אליהם. רבנו בחיי מצטט את המדרש רבה על שיר השירים שמשווה את הדגלים לשכינה.
הקב"ה שמח מאוד מתשוקת בני ישראל לעבר השכינה, ונתן להם ארבעה דגלים ושתים עשרה מפות.
לכל שבט היתה מפה צבועה לפי צבעי השבט, כנגד צבע של אבני החושן.
"באותות סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה כל שבט ושבט נשיא שלו צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו"(מדרש רבה ב,ז).
למעשה החושן שהיה מונח על החזה של הכהן גדול, מאחד את עם ישראל. הכהן גדול מייצג אותנו מול הקב"ה. לכן אבני החושן מונחות על האפוד בצמוד ללבו של הכהן.
המדרש מפרש את הקשר שבין הצבע ובין מאפייני השבט. לדוגמא, הצבע של ראובן היה אדום כנגד צבע הדודאים. הצבע של מפת יהודה היה כעין השמים, והיה מצויר בה אריה (עיין מדרש רבה ב,ז).
הדגלים וסדר מחנה ישראל מחברים את בני ישראל לשכינה; כאשר אותו הסדר ואותם הצבעים נמצאים על בגדי כהן הגדול.
נראה לומר שהטבע של עם ישראל יוצא לפועל כאשר אורח החיים שלו מתנהל סביב השכינה, השורה בבית המקדש.
כלומר שכל מעשינו מכוונים להקב"ה ולביתו בהר הבית.
המלבי"ם מפרש את הפסוק המתאר את המבנה הפיזי של מחנה בני ישראל, בעזרת משל. " יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו" (במדבר ב,ב). האוהל מועד נמשל ללב האדם, כאשר בני ישראל חנו סביבו; והשבטים נמשלים לגוף ששואב את כוחותיו מהלב. גוף האדם אינו יכול להתקיים בלי לב.
לכן, כל יהודי המתנתק מהר הבית- לב האומה, ואינו מתגעגע במעשיו למקום המקדש, הולך נגד טבעו ומנסה לחיות ללא לב ח"ו.
בימים אלה חגגנו ארבעים שנה לשחרור הר הבית וירושלים, ויותר מתמיד אנו מרגישים את החסר, שבלב האומה.
עלינו לקבל חיות מלב עם ישראל: הר הבית.
מצווה לעלות להר הבית בטהרה למקומות המותרים. ב"ה השבוע, קבוצה גדולה של רבנים עלתה להר הבית וגרמה לרעש תקשורתי גדול. שמעתי מפי אחד הרבנים טענה חזקה במיוחד נגד "איסור העלייה", כביכול.
לפני יותר ממאה שנה, בראשית תנועת הציונות הרבנים אסרו לעלות לארץ ישראל. ותראו מה קורה היום בארץ ישראל? מי צדק?
גם היום הרבנים מתנגדים לעלייה להר הבית, מי יזכור את דבריהם לאחר שנבנה את בית המקדש השלישי בב"א!
לצערנו אנחנו עדים למציאות משונה, כאשר עם ישראל צריך לעורר את מנהיגיו. בני ישראל במדבר, חשקו לשכינה וחנו מסביב למשכן. גם אנחנו צריכים לדרוש את השכינה ואת ציון, כדי להוכיח להקב"ה שאנחנו מוכנים ומזומנים לבנות את בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


מקורות-
http://mekorot.blogspot.com/2007/05/blog-post_4206.html

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי לציון שלושים יום לפטירתה:
פתחון בת סעדה ז"ל

אין תגובות:

sharethis