פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ

גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.

הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?

משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.

קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.

כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).

בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?

מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.

המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.

תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.

כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).

מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!

מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.

לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.

איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

יום העצמאות - במקום אחד ובלב אחד

יום העצמאות  תשע"ז     

גיליון מס' 299 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com

                                                        

במקום אחד ובלב אחד

הקמת מדינת ישראל מאחדת את עם ישראל מבחינות שונות: גיאגרפית, פיזית, פוליטית וכלכלית.

התעוררת הרגש הלאומי והאחדות

יום העצמאות הוציא מתרדמת הגלות את הזהות הלאומית של עם ישראל.

היהדות הינה הדת היחידה המכילה מימד גיאוגרפי. המציאות הטבעית של עם ישראל מתקיימת כאשר הוא שוכן בארץ ישראל כעם עצמאי.

המרכזיות של ארץ ישראל ביהדות מדגישה את חשיבות האחדות של עם ישראל. כאשר העם מאוחד במקום אחד, שם שמים מתקדש בעולם.

האחדות של עם ישראל מגיעה לשיאה עם בנין המשכן ובית המקדש.

המקדש גורם לאחדות

בנין המשכן במדבר פעל לאחדות העם בדיוק כמו ארץ ישראל. לאחר חטא מכירת יוסף שהביא את גלות מצרים וחטא העגל יש לאחד את בני ישראל מחדש.

בזמן חנוכת המשכן הכהנים ובני ישראל הקריבו קרבנות מיוחדים: עגל כדי לכפר על חטא העגל ושעיר עזים כדי לכפר על מכירת יוסף.

כמו שכתוב:  ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי ה'.  ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' (ויקרא ט,ב-ד).

אחי יוסף שחטו שעיר עזים ושפכו את דמו על כתונת הפסים של יוסף כדי להטעות את יעקב אבינו, כמו שכתוב: וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם (בראשית לז,לא).

מכירת יוסף גרמה לפירוד גדול בעם ישראל המחייב תיקון. עבודה זרה אף היא פוגעת באחדות העם כאשר כל אחד מכוון את תפילותיו לישות אחרת ולא ל-אל אחד.

המשכן והקרבנות באים לתקן את הפירוד ולגרום להתאחדות העם מחדש.

האחדות שומרת על ישראל

ה"שם משמואל" בפרשת שמיני מסביר איך החטא גורם לפירוד בעם ישראל והאחדות שומרת עליו מכל המזיקים.

כאשר בני ישראל מאוחדים אין מקום לכוחות החיצוניים להיכנס בתוכם כי הם דבוקים אחד לשני. אפשר לדמיין מעגל של אנשים צמודים אחד לשני. אם מישהו מבחוץ ינסה להיכנס למעגל הוא לא יצליח בגלל הצפיפות. אם תהיה פריצה אז הוא יוכל לחדור פנימה. כך פועלים כוחות החיצוניים כדי להזיק לישראל. אם יש להם פתח הכי קטן הם מתפרצים בתוכו ויכולים ח"ו לפגוע בישראל. האחדות מגינה על עם ישראל מפני כוחות הטומאה.

כמו שכתוב: "ויש לומר דהנה מחמת חטא אדם הראשון נתערב טוב ורע וניתנה שליטה לכחות חיצונים שבכל מעשה ויבוא גם השטן בתוכם, והעצה לזה היא התאחדות ישראל, כי כשישראל מתאחדים זה בזה הם כמחיצה של בני אדם שאינם מניחים לזר להיכנס לבין השורות, ואך כאשר יש פירוד ביניהם נכנסין דרך הביקוע." (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דפים קעז-ח).

כאשר בני ישראל מאוחדים במקום אחד ובלב אחד אף אחד יכול לפגוע בהם. לכן הקב"ה ציווה לבנות את המשכן במדבר כדי לאחד את כולם באוהל אחד ובלב אחד של עבודת הקרבנות.

כמו שכתוב: "כשישראל מתאספין ומתאחדין אז הקב"ה נקרא מלך ישראל, ואז האוהל מועד הוא היכל מלך". (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דף קעח).

עכשיו ניתן להבין את חשיבות העלייה לרגל של כל העם לירושלים הממחיש את כוח האחדות בלב אחד ובמקום אחד.

הפירוד מקור לכל הצרות

פרשת שבוע: פרשת חיי שרה סוד אוהל האבות

פרשת חיי שרה תשע"ז

גיליון מס' 285 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

סוד אוהל האבות

אברהם אבינו מצא בת זוג לבנו, יצחק אבינו. יצחק אבינו אינו מסתפק בייחוס המשפחתי של רבקה אמנו אלא מעמיד אותה במבחן.

האם הנסים שהיו באוהל של שרה אמנו ימשיכו להתקיים?

המאמר מבוסס על דברי ה"שם משמואל" על פרשת חיי שרה משנת תרע"א. נראה לומר לפי פשט הפסוק שיצחק אבינו התחתן עם רבקה והתנחם מאובדן אמו לאחר שהיא נכנסה לאוהל אמו. כמו שכתוב: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ. (בראשית כד,סז).

רש"י מביא את המדרש רבה האומר ששלושה נסים התקיימו באופן תמידי באוהל של שרה אמנו. הראשון: ענן שכן מעל האוהל, השני: ברכה היתה בעיסה והשלישי נר היה דלוק מערב שבת לערב שבת.

כמו שכתוב: " ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה, פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה, חזר אותו ענן. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה. וכל ימים שהיתה שרה קיימת, היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה. כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר. " (מדרש רבה בראשית ס,טז).

בהקדמתו לספר שמות הרמב"ן מציין שאוהלי האבות היו מקום של שכינה בדיוק כמו המשכן.

כמו שכתוב: "..... וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד." (רמב"ן הקדמה לספר שמות).

שלושת הנסים שהיו באוהל שרה מזכירים את אותם הנסים שהיו במשכן ובבית המקדש. הנר המערבי של מנורת הזהב לא כבה לעולם. כאשר הכהן היה בא להדליק את המנורה הוא היה לוקח מהאור של הנר המערבי כדי להדליק את שאר הנרות. (ראה תלמוד בבלי מנחות פו ע/א).

היתה ברכה מיוחדת בלחם הפנים כאשר הוא היה נשאר חם במשך שבעה ימים. כמו שכתוב בספר שמואל א' כאשר הכהנים הביאו לדוד המלך לאכול מלחם הפנים: וַיִּתֶּן-לוֹ הַכֹּהֵן, קֹדֶשׁ:  כִּי לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה', לָשׂוּם לֶחֶם חֹם, בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ (שמואל א כא,ז).

הנס של הענן מהווה סימן חיצוני מובהק, גלוי לכולם שהקב"ה שוכן בתוך עם ישראל, כמו שכתוב בזמן חנוכת המשכן: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ,לד).

ה"שם משמואל" מסביר את המשמעות הפנימית של הנסים. הנר שלא כבה משבת לשבת מסמל את התגברות האור בכל שבוע. כאשר ימות החול לא קלקלו את רמת האור והקדושה שהושגה בבמהלך השבת. למעשה האור היה מתגבר ועולה בהתמדה משבוע לשבוע בניגוד לחוקי הטבע.

הברכה בעיסה מראה את אותו הדבר כאשר הלחם של שרה אמנו לא היה מתקלקל ושומר על טריותו.

הברכה מביאה את השפע. השפע שבא מהקב"ה אינו מוגבל והולך ומתפשט לכל עבר, בניגוד לחוקי הטבע שהם מוגבלים ואינם הולכים ומתגברים. למשל, אוכל אינו נשמר לאורך זמן, הוא מתקלקל ומתישן. כוחות הפועלות בעולם אינם הולכים ומתעצמים אלא הולכים ודועכים. גלי הקול מתפשטים עד מרחק מסויים ועוצרים.

"שמאחר שנשתלחה בו ברכה, הרי היתה החיות שבו שופעת עליו תמיד, ואינו כמו דבר טבעי שכמו שנשפעת בו חיות מתחילה כך היא לעולם." (שם משמואל, בראשתית שנת תרע"א דף רי).

נראה להוסיף שהשכינה השורה בעם ישראל מכניסה בכל אחד מאיתנו מימד נוסף הנובע מהשפע: כוח השינוי וההנעה להתפשטות השכינה בעולם.

זה אולי מסביר את כוח היצרתיות והחדשנות המאפיין את עם ישראל.

לעומת זאת אומות העולם שייכות לעולם הטבע הכפוף לחוקים שאינם משתנים. לכן הגויים שולטים יותר על עולם הטבע שהוא סטטי.

בע"ה נחזור להקים את אוהל שרה אמנו בהר הבית וכך הקב"ה יגלה את שכינתו לעיני כל בבית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

פרשת השבוע-פרשת פקודי -המקדש מביא התחדשות לעולם

פרשת פקודי תשע"ו

גיליון מס' 259 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המקדש מביא התחדשות לעולם

בסוף ספר שמות מגיעים לסיום בניית המשכן. התורה מתארת איך בני ישראל שמחו ומתוך התלהבות גדולה תרמו לעשיית המשכן.

בני ישראל הזדרזו לתרום זהב, כסף, בדים וכל מה שנדרש. לאחר יומיים משה רבנו מצווה אותם להפסיק להביא דברים נוספים למשכן. כמו שכתוב:

וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר, אִישׁ וְאִשָּׁה אַל-יַעֲשׂוּ-עוֹד מְלָאכָה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ; וַיִּכָּלֵא הָעָם, מֵהָבִיא וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר (שמות לו,ו-ז)

השמחה והכיסופים של עם ישראל לקראת בנין בית להקב"ה הינו מראה מרנין.

השמחה הזאת הפכה לעצב כאשר בסיום עשיית המשכן השכינה לא שרתה ואף אחד לא הצליח להעמיד את המשכן. אפילו בצלאל ואהליאב לא ידעו איך להעמיד את המשכן במקומו. (ראה מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

הקב"ה שמר את הכבוד של הקמת המשכן למשה רבנו. כאשר כל עם ישראל התעסק בעבודות המשכן בראשות בצלאל ואהליאב, משה רבנו עמד בצד ללא תפקיד מוגדר. כמנהיג אמיתי של ישראל הוא הצטער מאוד על כך.

כתוצאה מזה הקב"ה דאג שאף אחד מלבד משה רבנו יוכל להקים את המשכן.

כמו שמובא במדרש: " והיה משה מיצר על דבר זה, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו, בשבילך, כדי שידעו כל ישראל, שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם, ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך שנאמר: ויקם משה את המשכן." (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

משה רבנו הוא המודל לחיקוי עבור מנהיגי ישראל לדורותיהם. לכן הוא מצטער שלא היה שותף מרכזי במלאכת המשכן.

לעומת זאת התורה מגנה את התנהגות הנשיאים שהתעצלו ולא השתתפו בהתחלת בנין המשכן אלא בסופו. התורה רואה בחומרה רבה את התנהגותם לכן היא פגעה באיות שמם והורידה את האות "י".

כמו שכתוב: "אמר הקדוש ברוך הוא: בני שטרחו ונזדרזו במשכן, יכתב שבחן במשכן, בתורה. לפיכך כתיב:והַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם. והנשיאים שנתעצלו, חסר אות אחת משמותם. שכן כתיב: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ--אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם (שמות לה,כז), חסר יו"ד אחת". (מדרש תנחומא פקודי סימן יא).

מכאן אנחנו רואים שתי התנהגויות שונות כלפי בנין בית ה'. אחת של הנשיאים שלא היו הראשונים להוביל את בנין המשכן והם נענשו על כך.

השנייה של משה רבנו שהצטער מעומק ליבו שלא היה שותף באופן מעשי בבנין המשכן. הקב"ה נתן לו פרס על כך בהקמת המשכן.

נראה לומר שהתהליך של בנין המשכן הוא האידאלי ורומז לתהליך עתידי לקראת בנין בית המקדש השלישי.

פרשת שבוע: פרשת תרומה החומר שנהפך לרוח

פרשת תרומה תשע"ו

גיליון מס' 255 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                      

החומר שנהפך לרוח

אנחנו נכנסים לרצף של פרשיות העוסקות  בבנין המשכן. המשכן מבטא את הקשר המיוחד בין הקב"ה ובין ישראל כאשר הוא גר כביכול בתוכנו. מה שבולט בפסוקים הראשונים של פרשת תרומה הוא בקשת התרומה מכל עם ישראל. התורה מתארת בפרטי פרטים את רשימת החומרים שיש להביא למלאכת הבנין. כמו שכתוב: וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת...... (שמות כט,ג-ז).

בסה"כ 15 חומרי גלם שונים נדרשו לבנין המשכן. האם לא היה מקום לדבר על מטרת המשכן או על השכינה שיוצאת ממנו לפני פירוט החומרים?

התורה דווקא פתחה ברשימת חומרי גלם לפני התכלית: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כח,ח).

המאמר מבוסס על הספר "טללי חיים" על פרשת תרומה של ה"חלבן".

הרב חיים כהן "החלבן" מפרש שתהליך בנית המשכן שונה בתכלית ממתן תורה. התורה הינה רוחנית בלבד ללא חומר. זאת הסיבה שנסים רבים התרחשו במעמד הר סיני דרך קולות, ברקים ואור גדול שבני ישראל לא יכלו לעמוד בפנהים. בני ישראל התכוננו שלושה ימים כדי להשיג את המדרגה הרוחנית הראויה לקבלת התורה.

לעומת זאת, בנין בית המקדש או המשכן הינו דבר חומרי השייך לעולם הזה. הקב"ה משרה את השכינה שנמצאת למעלה בבנין חומרי הנמצא למטה.

" התורה היא אור רוחני  כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו,כג) ואילו בית המקדש וכל כליו – עשויים מחומרים מהעולם הזה ממש. זוהי קדושה עליונה שבעליונות שאחוזה בחומר ממשי.... " (טללי חיים, שמות דף רמה).

קבלת התורה מקדימה את בנין המקדש כי התורה הינה השורש של המקדש. לאחר התעלות רוחנית וקבלת התורה ניתן לבנות את בית המקדש שהוא כולו חומר.

נראה לומר שמי שאינו התמלא ברוחניות אינו רואה בבית המקדש ועבודת הקרבונות את הקדושה שבו. הוא אינו נחשף אלא לצד החומרי של עבודות המקדש הדומות ממבט חיצוני לעבודת אלילים ח"ו.

מתוך המילה "תרומה" ניתן למצוא את המילה "מתורה". זה רמז לכך שהמקדש בא מכח התורה בלבד. (ראה טללי חיים, שמות דף רן).

ה"חלבן" מביא פירוש נוסף המראה את ההבדל בין התורה ובין המקדש. הוא משווה את בית המקדש לקרבן שלמים ואת התורה לקרבן עולה. מה שמאפיין את קרבן עולה הוא שהוא כולו נשרף על המזבח ואין לאדם חלק בו.

לעומת זאת קרבן שלמים מתחלק בין המזבח, הכהן וישראל. קרבן שלמים מחבר את השמים ואת הארץ ומביא את השלימות לעולם הזה.

 כמו שכתוב: " התורה כולה היא עצם רוחני עליון ונעלה, והמקדש בנוי כגוף העשוי מחומר, ובתוכו מתגלית נשמה גדולה. התורה-עולה זאת תורת העולה (ויקרא ו,ב) והמקדש- שלמים, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהילים עו,ג), ירושלים מלשון שלמים ושלמות. " (טללי חיים, שמות דף רמז). 

נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

פרשת תזריע-מצורע תשס”ז גיליון מס' 61
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מאמר מוכן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מוקדש לעילוי נשמת סבתי שנפטרה

השבוע: פתחון בת סעדה ז"ל
נס הלידה רומז לישועת עם ישראל

למה היולדת נענשת ונהפכת לטמאה לאחר לידתה ?
מה מקשר את יום העצמאות ומלחמת ששת הימים לטומאת הלידה?

הסיבה לטומאת הלידה שמטמאה את האישה לאחר לידתה מעסיקה הרבה את חז"ל.
בעל "הבית יעקב" מפרש בצורה נפלאה דרך הרמז את עניין טומאת הלידה, בתחילת פרשת תזריע בפרק א'.
ראשית כל דרושה הקדמה קצרה ולאחר מכן נבין את הקשר עם פרשת טומאת הלידה.
בניית המשכן במדבר שינתה את הקשר של עם ישראל עם אור התורה והפך אותו למוחשי יותר. לפני הקמת המשכן בני ישראל השיגו את אור התורה ללא שום מסכים, ישירות מהקב"ה. כל אחד היה באותה מדרגה רוחנית כאשר בני ישראל קיבלו את אור השכינה לא לפי מעשיהם אלא מכוח ה' בלבד.
הקמת המשכן וכליו הכניסו את דברי התורה תחת לבושים חומריים כביכול, ורק דרך המצוות ניתן לגלות את האור המסתתר מתחת לחומר. המצוות המעשיות מאפשרות לנו להוציא לפועל את האור המקורי שהוסתר בחומר לפני הקמת המשכן. תהליך זה של הסתרת אור התורה בלבוש מצוות מעשיות התחיל בבניית המשכן וכליו. נראה לומר שזו הסיבה שמלאכות בניית המשכן, הן אותן הל”ט מלאכות האסורות בשבת.
למעשה, עבודת האדם קובעת את מדרגתו הרוחנית: "לפום צערא אגרא".
כך בענייני טומאה וטהרה, על האדם להיזהר במעשיו כדי להישאר טהור ולא להיטמא ח"ו.
נחזור לעניין טומאת הלידה. ה"בית יעקב" מפרש שאישה היולדת רומזת על גודל הצמצום והגבולות שהמצוות קובעות לנו; ולידת הזכר רומזת לישועה בלי גבול כי הלידה מהווה נס גלוי כאשר מטיפה סרוחה בחשאי, הקב"ה מחזיר לנו נפש משובחת בפרהסיא (עיין מדרש ויקרא רבה יד,ב).
כאשר האדם מודע לגבולות שלו ומכיר בכוח ה' הבלתי מוגבל אז האדם יכול לקבל את חסדי ה' והישועות הגדולות ביותר.
למה האישה נטמאת לאחר לידתה ?
זהו מעין עונש או תזכורת כדי לרמוז לאדם שהוא אינו ראוי לייצר נפש מושלמת מטיפה סרוחה, ללא חסד עליון מצד הקב"ה.
"וכן בכל הישועות שהשי"ת מושיע לנפש ישראל יש בו מתחילה צמצומים כדי שיתחזק כח כליו ואז לא יהיה ההשפעה למעלה מכח האדם כי מצד השי"ת נשפע תמיד השפעתו" (בית יעקב תזריע פרק א').
לפי דברים אלה ניתן לומר שכל הישועות מתחילות ממעשי האדם כאשר הוא מודע למגבלותיו ומתבטל להקב"ה ולאחר מכן הקב"ה מחזק את ידי האדם ומגדיל את מעשיו לאין קץ.
נראה לומר שתהליך דומה התרחש בשעת הכרזת העצמאות מדינת ישראל בשנת תש"ח כאשר האדם פעל בצורה מצומצמת ובשנת תשכ"ז הקב"ה התגלה, ובחסד עליון נתן לנו את נחלת שבט יהודה ובנימין ובעיקר את הר הבית- מקום בית המקדש.
ה"בית יעקב" חותם את דבריו בדברי נבואה: " נבנה מזה שלעתיד אף שיתן השי"ת הישועה והטובה עד בלי די מ"מ לפום צערא אגרא שיקרא על שמם שקנו באגר שלים ע"י תפילתם"
כלומר הגאולה הקרובה תבוא לאחר עמל ועבודה מעשית שלנו ורק לאחר מכן הקב"ה יתגלה ויעשה את מה שלא נוכל לעשות בלעדיו.
לכן עלינו לעשות מעשה ולהתחיל לבנות את בית המקדש השלישי אפילו שזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. כמו שתהליך בריאת התינוק מתחיל מהאדם ומסתיים בצורה ניסית אף תהליך בניית בית המקדש השלישי צריך להתחיל ממעשה ידי האדם ויסתיים במעשי ניסים ונפלאות

בב"א

.מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/04/blog-post.html

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל שנפטרה השבוע.

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

פרשת ויקהל פקודי –החודש -תשס"ו

להתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו
בפרשת ויקהל ,משה רבנו מוסר לבני ישראל את ההוראות שקיבל מהקב"ה לבניית המשכן.
ראשית הוא מבקש תרומות לבניית המשכן, וכל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, שמחים לתרום את רכושם כדי לבנות בית לה'.
הם מהדרים במצוות בניית המשכן עד כדי כך ,שמשה דורש מהם להפסיק את התרומות.
"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה...והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר" (שמות ל"ו פסוקים ה'-ז' )
זו פעם הראשונה ואולי היחידה ,שבני ישראל מאוחדים בקבלת מצווה, ללא התנגדות, ומגלים התלהבות גדולה.בזמן יציאת מצרים ,ארבע חמישיות מהעם לא רצה לצאת ונהרגו במכת חושך.
במעמד הר סיני, אומנם היינו כאיש אחד וכלב אחד, אבל הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית, על מנת שנסכים לקבל את התורה.ובנוסף חטא העגל הרס את השמחה.
לקראת כניסה לארץ ישראל, המרגלים הצליחו לשכנע את העם לא להיכנס לארץ ישראל, והמיתו אסון לדור המדבר ולדורות הבאים אחריהם,עד עצם היום הזה.
בוודאי אופי קבלה ראשונה של המצווה ,משפיע על שמירתה למשך הדורות.
היום רוב היהודים נמצאים בחוץ לארץ;
היום רוב הישראלים אינם שומרים על כל חוקי התורה.
היום רוב הדתיים לא שואפים לקיים את תרי"ג המצוות ( מצוות הקשורות לבית הבחירה )זה עוול נוראי, שמצווה כל כך חביבה על עם ישראל לדורותיו, איבדה את חביבותה היום.
בימי שלמה המלך,החשמונאים, ועזרא הסופר, כל העם הזדרז לקיים את מצוות בנין בית המקדש, ללא דיחוי.הם לא חיפשו תירוצים או הערימו קשיים דמיוניים, אפילו העיזו לחנוך את בית המקדש בטומאה ,בימי חנוכה!!
ספר החינוך מביא בסוף מצווה צ"ה: מצוות בנין בית המקדש ,קיימת בזמן שרוב ישראל על אדמתן, ומוטלת על הציבור ולא על יחידים.( כמו היום)
דרך אגב ,אפשר לציין את הקשר ההדוק בין ישוב הארץ ובניית בית לה', כאשר אחד תלוי בשני.
אותם יחידי סגולה הכואבים, באמת את חורבן הבית ,ובוכים את מסירת הר הבית לאויבינו,תפקידם לעורר את העם ולגרום לו לדרוש את המקדש ולרצות לבנותו ללא דיחוי.
כמו בזמן בניית המשכן, שותפות כל חלקי העם הכרחית; החרדיים, החילונים,השמאלנים,הציונים ..כווולם !
השותפות יכולה להסתכם בתרומה ונדבה כמו שאנחנו רואים בפרשתנו, כולם היו מאוחדים במשימה הלאומית של בניין המשכן.
האחדות הנפלאה צריכה להתחדש היום, כדי לבנות את בית המקדש השלישי.
האחדות המיוחלת מתגלה בבניין ארון הברית.
כל כלי המקדש נכתבו בלשון יחיד ,חוץ מארון הברית ,בלשון רבים, "ועשו ארון".
רבנו בחיי מביא את המדרש רבה:" א"ל הקב"ה יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.
ומפרש "והעסק הזה הוא שיתנדבו כולן" (שמות פרק כ"ה פסוק י).
יוצא מכאן חידוש נפלא, שעצם הנדבה של כל העם בבניית הארון, המכיל את לוחות הברית, מזכה אותו במצוות לימוד תורה, אפילו שחלקו לא למד כלל.הקב"ה דרש שכל אחד ואחד מישראל יהיה שותף בבניית ארון הברית כדי לתת להם שכר על מצוות לימוד תורה.
היום,עלינו לחדש ולהחזיר את ההתלהבות של בני ישראל שתרמו לבניית המשכן,ולאחד את כל היהודים באשר הם, למשימה הלאומית של בניין בית לה'.
כי אם לה' אין בית , לאף אחד מאיתנו זכאי לבית של קבע בארץ ישראל.חלק הבינו את זה לפני שנים,אני הבנתי את זה לקראת הגירוש הנורא מגוש קטיף.
רק כך נוכל לעצור את הגירושים הבאים.
חובה לכל רב ולכל מורה, ללמוד וללמד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם ,ללמוד בעיון את ספרו של הרב צבי קלישר, האבא הרוחני של הציונות הדתית, "דרישת ציון" .
הרבה שכחו או לא מציינים, שלפי הרב קלישר זצ"ל, מטרה העיקרית של מצוות ישוב הארץ , היא לחדש את עבודת הקורבנות בהר הבית.ניתן היום, לארגן קרן או מגבית לבניית בית המקדש, כאשר כל יהודי ישתתף בו ,מרצונו החופשי לפי נדיבות ליבו.
לאורך כל ההיסטוריה ,עצמאות העם היהודי בארצו, התבטאה תמיד בבניין בית המקדש ועבודת הקורבנות.
מי אנחנו ,כדי להפסיק את המסורת הנפלאה הזאת ??

שמואל בן חמו

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה

פרשיות ויקהל-פקודי החודש תשס”ז גיליון מס' 57
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר

איך להתכונן לכבוד חודש הגאולה ?
מה ראו חז"ל לקבוע קריאת ארבע פרשיות לפני חודש ניסן?
האם ניתן לבנות את בית המקדש השלישי ללא שותפות של כל עם ישראל?
בפרשיות ויקהל ופקודי משה רבנו מוסר לבני ישראל את כל מה שהוא קיבל מפי הקב"ה בהר סיני. ראוי לציין שמשה רבנו מוסר שתי מצוות בלבד: הראשונה- בניית המשכן וכליו והשנייה- שמירת השבת. נראה לומר שמצוות אלה מפאת חשיבותן, מייצגות את כל התורה.
למה משה רבנו אוסף את כל בני ישראל בשעת מסירת מצווה של בניית המשכן?
" וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (שמות לה,א)
רש"י מפרש שהעם התאסף למחרת יום כיפור, בסמוך לירידת משה רבנו מהר סיני. בעל ה"כלי יקר" מפרש דרך הרמז את חשיבות עניין ההקהל. למחרת יום כיפור עם ישראל מאוחד מעצם קדושת היום לכן חשוב לשמר את האחדות הזאת לקראת בניית המשכן. האחדות והשלום בתוך העם, הכרחיים להשכנת השכינה במשכן. חטא העגל גרם לפירוד בעם ישראל, לכן משה רבנו מקהיל אותם לקראת בניית המשכן, כדי לחדש את האחדות שהייתה לפני החטא.
בני ישראל התאחדו לקראת בניית המשכן ובנוסף לכך תרמו ביד רחבה ובשמחה גדולה. הם התלהבו כל כך, עד שמשה רבנו ציווה אותם להפסיק להביא נדבות (שמות לו, ו).
בעל ה"שפת אמת" כתב שההתלהבות והשמחה של בני ישראל בזמן בניית המשכן, השאירו רושם לדורות.
רש"י מפרש דבר דומה כאשר הוא מקשר בין עשיית המשכן לבין בניית בתי המקדש העתידיים.
" כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " (שמות כה,ט).
רש"י מדייק מהמילים וְכֵן תַּעֲשׂוּ- לדורות הבאים שיבנו את בית המקדש וכליו ללא כל שינוי.

השמחה שבני ישראל גילו בבניית המשכן תמשיך להשפיע בתקופת דוד המלך, עזרא ובית המקדש השלישי בב"א. השפת אמת אומר שבגאולה העתידה דרושה תשוקה חזקה למקדש ונדבות מתוך שמחה.
"וכמו כן יש לקוות להשם יתברך בגאולה העתידה כשיהיה תשוקה בלבות בני ישראל אליו יתברך בנדבת הלב בשמחה וזה שכתוב וכן תעשו לדורות" (שפת אמת תרומה שנת תרמ"א).
כדי להתכונן כראוי לבניית בית המקדש השלישי, אנחנו קוראים ארבע פרשיות לקראת חודש ניסן- חודש הגאולה.
כל פרשה ופרשה מזכירה לנו את ענייני המקדש כדי שנזכור היטב את יעודנו בעולם- כשגרירי הקב"ה על כדור הארץ.
פרשת שקלים- השקלים שנאספו בבית המקדש שימשו לקניית קרבנות ציבור. השותפות של כל ישראל בקרבנות ציבור מדגישה את עניין האחדות המזמינה את השכינה. אחת השאלות בקשר לחידוש עבודת הקרבנות עכשיו, היא הנכונות של כל ישראל לתרום בלב שלם את מחצית השקל.
מחיית עמלק- היא אחת המשימות המוטלת על מלך המשיח. מדובר במלחמה מיוחדת במינה כאשר אנחנו נלחמים נגד אויבי הקב"ה המונעים את השכנת השכינה בעם ישראל. נראה לומר שהקב"ה עוזר לנו לנצח את האויבים שמסביב לנו, על פי לשון הפסוק "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדֹוָד אֱלֹקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב ..". לעומת זאת נגד עמלק הקב"ה לא עוזר לנו, אלא תפקידנו להשמיד אותם ללא התערבותו, כמו שכתוב בהמשך הפסוק בלשון יחיד: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (שמות כה,יט).
פרשת פרה- באה לטהר אותנו כדי שנוכל לחדש את עבודת הקרבנות למהדרין- בטהרה, ולא בטומאה- הדחויה בציבור.
פרשת החודש- זאת המצווה הראשונה שקיבלנו כעם כדי שנשלוט על הזמן ונקדש אותו. הסנהדרין מוסמכת לקדש את החודש על פי הראייה, כך שבקריאת פרשת החודש אנחנו מתגעגעים לכינון הסנהדרין הגדולה שבלשכת הגזית.
ארבעת הפרשיות שאנו קוראים מידי שנה לפני חודש ניסן באות לעורר אותנו כדי להכניס אותנו לאווירה של גאולה. פרשיות אלה נבחרו כי הן קוראות לעם ישראל לעשות מעשים- למשל לתרום לבניית המקדש ולהשמיד את עמלק, ולא רק דברים שבלב.
בע"ה נשתדל להחזיר עטרה ליושנה ונגלה התלהבות ושמחה למען בניית בית המקדש השלישי, בדומה לבני ישראל

בשעת בניית המשכן.

מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/03/blog-post_15.html

חדש- סרט וידאו על המאמר http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

מאמר של שנה שעברהלהתאחד בבניין בית לה', כדי לשמור על הבית שלנו

חדש- סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

פרשת תרומה -למה לבנות מקדש באמצע המדבר

פרשת תרומה תשס"ז

מאת שמואל בן חמו

למה מיד לאחר יציאת מצרים (י"א תשרי), הקב"ה מבקש מבני ישראל לבנות מקדש

הרי הם נמצאים במדבר זה לא הזמן והמקום הכי מתאים למשימה כל כך קדושה!
יותר מכך! הרי הם "רואים" את הקב"ה בכל רגע, הוא מוריד להם את המן מידי יום, משקה אותם בעזרת 12 בארות מים, משגיח עליהם עם ענני הכבוד ועוד ניסים רבים.
אור החיים מביא בפרק ה' פסוק ח' : "ועשו לי מקדש היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכנסיתן לארץ....אפילו בגלויות" בהמשך אור החיים מביא את הרמב"ם מהלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א' :" מצות עשה לעשות בית לה' דכתיב ועשו לי מקדש".
לומדים מכאן שמצווה וחובה לעם ישראל לבנות בית לה', בכל מצב ובכל זמן.
בני ישראל רק יצאו מ 210 שנות עבדות וראו את קריעת ים סוף ,ובכל זאת נדרשים לבנות את המשכן ללא דיחוי.
אפילו אם המשכן הוא בית זמני לה', בסביבה לא ידידותית כמו המדבר לא מומלץ ליישם פרויקט מסוג זה: חובה לבנות בית לה'.
אור החיים מדגיש "אפילו בגלויות" ז"א עם ישראל צריך להתמיד ולהשתדל , לבנות את בית המקדש וללא דיחוי, גם כשהמצב המדיני או הפוליטי לא מאפשר זאת למראית עין.
זה המסר לדורות שמשה רבנו מלמד את עם ישראל.
ברוך ה' בתקופת פורים ,מרדכי היהודי הבין את המסר

, ובזכות לימוד הלכות קמיצה דחה את הגזרה הנוראה של המן הרשע ( עיין מגילה ט"ז ע"א).ושלוש שנים לאחר נס פורים, זכו לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית שני.
גם בתקופת החשמונאים, מטרת המרד הייתה לחדש את עבודת המקדש בטהרה, לכן אנחנו חוגגים ניסים אלו לדורות (אפילו לאחר ביאת המשיח), המגלים רצון עז, לבנות את בית המקדש.
מ-1967 הר הבית בידינו; אין לנו שום תירוץ מתקבל על הדעת ,המצדיק את עיכוב בניית בית המקדש.
לכן מתאריך זה עם ישראל לא מנצח במלחמות ונמצא במבוי סתום מכל הבחינות.
רק יישום הפסוק "ובנו לי מקדש ושכנתי בתוכם" יציל אותנו.
מה אפשר לעשות היום ?
היום ניתן לעשות מעשה ולעלות להר הבית כדי לפקוד את מקום המקדש ולזעוק את זעקתנו למקדש דלעילא מהמקדש דלתתא.
בזכות זה, ה' יעיר את ליבם של שאר אחינו,ונזכה לגאולה שלמה ובניית בית המקדש השלישי.

העשייה קודמת לשכינה

פרשת תרומה תשס”ח גיליון מס' 103
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העשייה קודמת לשכינה
?למה בני ישראל בנו את המשכן לפני כניסתם לארץ
?האם ניתן ללמוד מהמשכן על בנין בית המקדש השלישי
אנחנו מתחילים בקריאת הפרשיות העוסקות במשכן וכליו. פרשת תרומה פותחת בקריאה לעם ישראל לתרום לבניית המשכן. " דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו" (שמות כה,ב).
התורה מדגישה את חשיבות עניין השותפות,כאשר כל אחד מישראל יהיה שותף בבניית המשכן, ללא יוצא מהכלל.
נראה לומר שזה השלב הראשון לפני בניית בית לה'.
השלב השני של בניית המשכן מופיע בפסוק המפורסם:" ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).
הקב"ה מצווה אותנו לבנות בפועל את המשכן, כאשר הדגש הוא על הפועל "עשה".
העשייה מקדימה את השכנת השכינה, כך נראה לפרש על פי פשט הפסוק.
הביצוע של עשיית המשכן לא חל על כל אחד מישראל, בניגוד לחובת תרומה לבנייה עצמה.
יחידי סגולה כמו משה רבנו, בצלאל ,אהליאב ואנשים נוספים בעלי חכמה מיוחדת הקרויים "חכמי לב". כמו שכתוב: " ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו … " (שמות לו,ב).
בוני המשכן מכונים "חכמי לב"- עקב הדרישות המיוחדות לביצוע המלאכות השונות. דרוש תנאי נוסף למילוי התפקיד החשוב של הבנייה והוא שהאדם ירצה מעומק ליבו לעשות את מלאכת המשכן, כמו שכתוב בהמשך הפסוק: "..כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה".
מי שמגלה רצון עז לבנות את המשכן, אזי הקב"ה יכול לבחור בו ולהאיר את ליבו עם חכמת ה'.
על פי הדברים שראינו עד כה, נראה לומר שיש היום שלוש קבוצות של יהודים.
הראשונה הנמצאת במדבר ללא משכן וללא ארץ ישראל- כנגד עם ישראל השוהה במדבר סמוך ליציאת מצרים.
קבוצה שנייה המוכנה להשתתף ולתרום לבניית בית המקדש, בלי לעשות מעשה- כנגד מצוות לקיחת תרומה למשכן.
הקבוצה השלישית כוללת את אלה הכמהים לבנות את בית המקדש בצורה מעשית- כנגד "חכמי לב" החפצים לעשות את מלאכת המשכן.
כל אחד יעשה חשבון נפש לעצמו, ויגלה לאיזה קבוצה הוא משתייך. לענ"ד הקבוצה השלישית עדיפה, כי המעשה מעל הכול. בידי כל אחד מאתנו להשתייך לקבוצת התורמים למען בניית המקדש ולתרום למכון המקדש העוסק עשרים שנה במלאכת הקודש, של בניית כלים ובגדים כשרים לעבודת המקדש.
בימים אלה, מכון המקדש בונה, בצפון הארץ במפעל ייחודי, כיור שישמש לרחיצת הכוהנים.
הקב"ה מחבב מאוד את מלאכת המשכן, עד כדי כך שהוא הקדים את זמן בניית המשכן לפני הכניסה לארץ ישראל.כך מובא במסכת כתובות: "מעיקרא כתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו ולבסוף כתיב (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם " (כתובות סב/ב).
ראה רש"י: " מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש: ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:  " 
הקב"ה תכנן לבנות את בית המקדש לאחר הכניסה לארץ ישראל. התכנית שונתה כי הקב"ה לא יכל להתאפק, כביכול כדי להשרות את השכינה על ישראל. הקב"ה לא רצה לחכות ארבעים שנה, עד הכניסה לארץ ישראל. (עיין פירוש תורה תמימה על פסוק ח פרק כה).
ברורה לכולם, החשיבות של בניית המשכן ועשיית הכלים. המדרש מדגיש שהעשייה חייבת להקדים את השכנת השכינה. זאת אומרת שהעשייה של האדם היא תנאי הכרחי להשכנת השכינה בעולם הזה, בבית המקדש. כמו שכתוב: " תניא ר' טרפון אומר, גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה את שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר – ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם- " (אבות דרבי נתן פרק י"א).
הפועל "עשה" חוזר אין ספור פעמים, בנוגע לבנייה של כל כלי המקדש, לסוגיהם: ועשו ארון עצי שטים, ועשית בדי עצי שטים, ועשית כפרת זהב, ועשית שנים כרבים זהב וכו'
יוצא אפוא שהקב"ה אוהב את העשייה של ישראל למען בניית בית המקדש. למה הקב"ה ימנע מאתנו את בניית בית המקדש השלישי וירצה להוריד אותו מוכן ומשוכלל מן השמים?אם הוא חשק כל כך במעשים של ישראל בתקופת המדבר והקדים את בניית המשכן, אז למה שהחשק הזה יעלם בתקופת ימות המשיח?
כפי שאומר הרב ישראל אריאל שליט"א, כל מי שעוסק בענייני המקדש ועולה להר הבית, עושה זאת מתוך שליחות עבור כלל ישראל, ומייצג את כל העם.אנחנו נכנסים עכשיו בתקופה שבה עניין המקדש בראש סדר היום. בראש חודש אדר מכריזים על השקלים. בחודש אדר מחסלים את עמלק. חודש ניסן הנו חודש הגאולה כאשר בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן לה': קרבן פסח.
בע"ה, נזכה לתרום את מחצית השקל לבדק הבית לבניית בית המקדש השלישי ונקריב בפסח זה את קרבן פסח כהלכתו.


סרט וידאו על המאמר שצולם בהר הבית בראש חודש אדר א' תשס"ח

Click To Play

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל