פרשת שבוע: פרשת בלק- איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק  תשפ"ה               

גיליון מס' 413  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

  

איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק עוסקת בנושאים אקטואליים ביותר. מעבר לשם המלחמה נגד איראן "עם כלביא", המופיע בפרשה שלנו.

הפרשה עוסקת בעיקר בנבואות על אחרית הימים וימות המשיח.

אפשר ללמוד מפרשת בלק איך לנהוג בימינו ממש נגד אויבינו, הן בשיטת הלחימה והן במהות המאבק.

ראשית נשאל מספר שאלות, ונביא את דברי חז"ל כהרגלנו, כדי ליישב ולחבר את הכל לימינו.

 

שאלה ראשונה: ממה פחד מואב ביחס לבני ישראל, כאשר הקב"ה ציווה אותם לא להילחם במואב ולא לכבוש את ארצם, כי הם קרובי משפחה של ישראל. הם הצאצאים של לוט, אחיין של אברהם אבינו.

כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ (דברים ב,ט).

 

שאלה שנייה: מדוע עלינו לחשוש מקללת בלעם, שיקלל!

איזה נזק, הפה של רשע מרושע זה, יכול לגרום לעם ישראל, עם ה'?

 

ראשית, נביא את דברי ה'חלבן'-רבי חיים כהן ז"ל המסביר את מהות המאבק בין מואב ובין ישראל.

לפני כיבוש הארץ, היו 10 אומות בכל הארץ. כאשר, הקב"ה ציווה אותנו לכבוש ולאבד רק 7 מהם.

כמו שכתוב במעמד ברית בין הבתרים: יט אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ כ וְאֶת־הַֽחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָֽרְפָאִֽים׃ כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי (בראשית טו, פסוקים יט-כא).

רש"י מפרש ששלוש האומות הנותרות ייכבשו לעתיד לבוא.

כמו שכתוב: " י׳ אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא ז׳, והשלושה, אדום ומואב ועמון, הם קיני קניזי קדמוני, ועתידין להיות ירושה לעתיד, שנאמר: אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד)". (רש"י, בראשית טו,יט).

7 העמים מתנגדים לעם ישראל מתוך פחד שיאבדו את ארצם ואת מולדתם.

המאבק מולם הינו על הקרקע הקדושה של ארץ ישראל, זהו מאבק טריטוריאלי.

לעומת זאת, נגד 3 העמים- אדום, מואב ועמון, מדובר במלחמה מסוג אחר.

זאת מלחמה רוחנית על עצם קיום עם ישראל, המייצג את הקב"ה בעולם הזה.

שלושת העמים האלה, אינם סובלים את נוכחות הקדושה בעולם הזה. הם מעדיפים לחיות בטומאה, בלי צדק ובלי קשר או חיבור עם בורא עולם.

במאבק הגשמי, משה רבנו האיר לנו את הדרך עם ניצחון על סיחון ועוג, שתי המעצמות של אותה תקופה.

יהושע המשיך את דרכו של משה רבנו וכבש את הארץ.

 

במישור הזה, כבר ניצחנו.

נותרו לכיבוש לעתיד לבוא, את הארצות של מואב, עמון ואדום-עמלק.

כמו שכתוב: "אנו רואים גיוס למאבק רוחני עמוק נגד ישראל. וכל הבאים הם אומות עולם שאין להן ריב עם ישראל על שטח אדמה. את שבעת העממין שהם המאוימים הישירים מעם ישראל איננו רואים כאן, אלא את האומות שאינן צריכות להגן על אדמתן. דווקא הן באות להילחם כאן בישראל.....ישראל בא לבשר לעולם כולו בשורה של צדק ויושר, של תיקון עולם במלכות שד-י. מול קריאה גדולה זו קמים מתנגדים, רשעי אומות העולם אשר חפצים להשאיר את העולם בטומאתו וזוהמתו, בלי צדק, בלי משפט ובלי דבקות אלוקית. " טללי חיים, בלק, דפים של-שלא).

ה'חלבן' ממשיך ומשווה את ישמעאל ועשו ל-10 העמים.

המלחמה בישמעאל, נובעת מהשורש של 7 העמים, הטוענים על מאבק גשמי, על שטח ארץ ישראל.

המלחמה בעשו, מתקיימת, במישור הרוחני נגד ישראל וערכי התורה. המלחמה מתרחשת תחת מסווה של צדק מדומה ומוסר מזויף, שמקורו בנצרות.

הניצחון נגד ישמעאל הוא פשוט, כאשר שרה אמנו הראתה לנו את הדרך לניצחון: גירוש של הישמעאלים מארץ ישראל, ללא שום זכות או אחיזה בארץ הקדושה.

כמו שכתוב:  וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק (בראשית כא, י).

עכשיו, אנחנו מבינים יותר, מדוע בלק מנסה להילחם בישראל.

נמשיך להתעמק ונביא את דברי המהר"ל, המפרש את המשמעות של ניצחון רוחני, מתוך הפסוק: הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ (במדבר כג, כד).

עם ישראל הינו עם ה', לכן כל מעשיו בעלי תוקף רוחני גדול מאוד.

קל וחומר, כאשר עם ישראל מקיים מצווה אלוקית, שהמעשה גדול עוד יותר. המהר"ל לומד את העיקרון הזה מתוך המדרש רבה המפרש את המשמעות של הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא .... עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף.

למעשה, יש לנו את הפתרון, כדי לנצח את אויבינו הנלחמים בנו, במישור הרוחני.

עלינו לעשות מעשים אלוקיים, הגורמים להחלשת כוחות הטומאה בעולם. כתוצאה מזה, אנחנו מתגברים על אויבינו המנסים להשמיד אותנו, והחליש את הקדושה שאנחנו מפיצים בעולם הזה.

כמו שכתוב: "...ולפיכך מה שישראל עושים מצות אלקית דבר זה נחשב שהם הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א, ומה שהוא גובר על הדברים הרוחנים, הוא הקרא עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף..." (מהר"ל, נצח ישראל פרק נח, דף ריד).     

נראה לומר, שמלחמת איראן שזכינו לנצח בחודש סיון תשפ"ה, מדגים את דברי המהר"ל, בצורה מעשית.

כאשר מדינה שלמה כמו איראן, מכריזה עשרות שנים, שמטרתה היא לברך את ישראל (בלשון נקיה), זה חילול ה' גדול מאוד.

כל יום שהיא קיימת ופועלת נגד עם ישראל, זאת קריאת תיגר נגד הקדושה.

כאשר, מדינת ישראל קוראת למלחמה נגד השטן הזה, 'עם כלביא', אפשר רק לנצח, עם סייעתא דשמיא גדולה מאוד.

כל מי שהיה שותף במלחמת 'עם כלביא', במשך כל השנים, הן בגלוי והן בסתר, הינו בעל זכויות עצומות.

הם זכו במעשיהם, לפגוע בכוחות הטומאה של איראן ולקדש שם שמים מול כל העולם.

ההיסטוריה חוזרת, מלחמת בלק ובלעם, דומה למלחמת איראן של היום.

המדרש רבה, ממשיך ומסביר את התגובה של משה רבנו, לאחר ניצחון הזמני של בלק ובלעם, כתוצאה מחטא בנות מואב, שעלה לעם ישראל ב-24000 הרוגים.

משה רבנו ביקש לנקום במואב באופן מידי, לפני מותו.

כמו שכתוב: " ודם חללים" מתנבא שאין משה מת עד שיתן נקמה בו ובחמשת מלכי מדין שנאמר "לא ישכב עד יאכל טרף" זה בלעם הוי "ודם חללים ישתה" (במדבר לא, ח): "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם" (ו): "וכלי הקדש" זה הציץ שכתוב בו קדש לה' "וחצוצרות התרועה בידו" אמר להם משה לישראל בלעם הרשע עשה להם כשפים ופורח ומפריח לחמשת המלכים הראו לו את הציץ ששמו של הקדוש ברוך הוא גלוף עליו והן נופלין תדע שכן כתיב "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת בלעם בן בעור" (מדרש רבה במדבר פרק כ סעיף כ).

 

נראה להוסיף, שבזכות כלי המשכן, ניצחו במלחמה. כאשר הציץ, ביטל את הכשפים שלהם והחצוצרות גרמו לאחדות עם ישראל.

הדרך לנצח אויב רוחני, הוא בזכות כלי המקדש. כך היה מול בלעם ובלק.

נראה לומר, שגם היום בעזרת הקמת המזבח וחידוש עבודת הקרבנות, נגבור על אויבינו בצורה מוחלטת ומידית.

נתייחס עכשיו, לשאלה השנייה על החשש מפני כוח הדיבור של בלעם.

המהר"ל מסביר את מהות העדות במסגרת בית הדין וההלכה של קרוב פסול לעדות.

אדם קרוב לבעל דין אינו יכול להעיד עבורו, כי הוא חלק ממנו, בעקבות קרבתו.

כאשר אדם מעיד על קרוב משפחה, זה כאילו שהוא מעיד על עצמו. בעל הדין אינו יכול לקבוע מציאות על עצמו, רק אדם חיצוני יכול לתאר מציאות שיכולה להתקבל בפועל.

כדי שעדות תתקבל כדבר אמתי, צריך שהיא תהיה בפועל.

הכוונה, שהעדות צריכה להיות מוכרחת ומחויבת לפי המציאות.

 

 כך היה עם בלעם הרשע. לבלעם הרשע, אין שום חיבור ונגיעה לעם ישראל ולקדושה, הוא ההיפך הגמור.

הוא מסמל את שיא הטומאה בעולם.

לכן, יש לו אפשרות להעיד על עם ישראל ולקבוע מציאות.

כתוצאה מזה, אפשר להבין את החשש של הקב"ה (כביכול) מפני דברי הרשע.

כמו שכתוב: " ובלעם היה בוחן ישראל מצד אמתת צורתן, אשר בו נמצאו ישראל בפעל. ולכן היה מעיד על אמתת ישראל יותר מכל. וזה מפני שלא היה לו קירבה וחבור לישראל, לכך היה בלעם מעיד עליהם מצד אמתת ישראל אשר נמצאו ישראל בפעל. וזהו שגורם שהיה נבואת בלעם על ישראל הכל לטובה, כאשר הפך הקב"ה את הקללה לברכה (דברים כג, ו), שהיה רוצה לקלל אותם, ונהפך לברכה, ברכות שאין כמותם:" (מהר"ל נצח ישראל, פרק נז דף רח).

בלעם בירך את ישראל בצורה מושלמת ואמתית, לכן הברכות תתקיימנה באחרית הימים.

אלה דברים נפלאים ממש.

 

אנחנו זוכים לחיות בדור שחזר מהגלות לארץ ישראל. אנחנו חייבים להבין את מהות המלחמות נגד אויבינו הרבים.

זאת הדרך היחידה כדי להתגבר עליהם ולהשמיד אותם.

במלחמה הרוחנית נגד בלעם ובלק, משה רבנו הראה לנו את הדרך איך לנצח.

הוא השתמש בכלי המשכן: הציץ והחצוצרות.

במלחמה על ארץ ישראל, נגד ישמעאל, יש לגרש את האוייב: וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק (בראשית כא, י).

הכתובת היא על הקיר: יש לקדם את חידוש עבודת המקדש, לכבוש כל ס"מ של ארץ ישראל, ארץ הלבנון, סוריה ועזה כמובן.

אפילו הגויים, כמו הנשיא טראמפ מכוונים אותנו, על מנת לגרש את האויבים החיים בתוכנו או בגבולנו.

בע"ה נלמד ממעשים של משה רבנו, המנהיג של ישראל לדורותיו, איך להתמודד עם אויב הרוצה להשמיד אותנו או לקחת מאתנו חלקי ארץ ישראל.

 

 

 

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה, ומרסל מזל טוב בת איבון פתחון ולע"נ אליהו בן גולדה שנפטר כ"ה אייר תשפ"ה ולע"נ סבי שמואל בן אברהם שנפטר ב י"ד תמוז.