פרשיות בהר ובחוקותי ויום ירושלים תשע"ו
גיליון מס' 267 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
איך לגעת בנצח ?
בפרשיות בהר ובחוקותי נושא אחד חוזר מספר פעמים בצורות
שונות.
ההבדל של מעשה האדם הזמני לעומת מעשה ה' הנצחי. פרשת
בהר עוסקת בענייני בעלות על קרקעות ועבדים. פרשת בחוקותי עוסקת בענייני ברכה וקללה
והקדשת חפצים לה'.
המשותף בין הנושאים האלה הוא שכאשר הקב"ה מגלה
את רצונו הוא אינו משתנה לעולם. לעומת זאת האדם מושפע משינויים תכופים. אלא המעשים
הטובים או הרעים שלו משפיעים על ברכת ה' או להיפיך ח"ו.
הקב"ה נתן את התורה לעם ישראל וגילה איך הוא
מנהל את העולם. הכל תלוי באדם ובהתנהגותו כלפי המצוות. אם מקיימים אותן אז הברכה
שורה ואם לא אין הברכה יכולה להתקיים.
כאשר אנחנו מקדישים בהמה לה' אין לנו יותר שליטה עליה
ואי אפשר לחזור בנו. כי הבהמה נכנסה תחת בעלות וחסות של הקב"ה.
הדברים מבוססים על פירוש ה"בית יעקב" על
התורה.
נתמקד עכשיו במהות של השמיטה המבליטה את מוגבלויות
האדם בעולם הזה.
מעשה ה' הוא נצחי ואינו תלוי בזמן. כאשר הקב"ה
נותן נכסים לאדם זה לזמן מוגבל. כי האדם יכול לשנות את דעתו ולחזור מהחלטתו. לעומת
זאת הקב"ה אינו טועה ח"ו ולא משנה את דעתו.
לכן כל 49 שנים, בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעלים
המקוריים כדי להזכיר לאדם את מקומו האמיתי.
רק כאשר האדם מבטל את רצונו להקב"ה הוא יכול
לגעת בנצח. למשל כאשר הוא מקדיש חפץ או בעל חי לבית המקדש או כאשר הוא מקיים מצווה,
מובטח לאדם שיקבל על זה שכר.
כך הקב"ה ברא את העולם ועלינו לעשות את הבחירות
הנכונות.
כמו שכתוב: " כי נתינת ה' יתברך אינו על ידי
הכרח רק מרצונו הטוב ומי יכול לבטל רצונו כי לא אדם הוא להנחם (שמואל א' טו,כט)
שרק מפעולות אדם הוא חוזר שמראה שהכל מאתו יתברך שאין שום קנין חוץ ממנו אבל
ממה שנתן מרצונו מזה אינו חוזר ואינו מתנחם.." (בית יעקב פרשת בהר דף קמב).
איפה רואים שהקב"ה אינו משנה את דעתו לנצח?
בבחירת זרע דוד המלך למלכות או בהשכנת השכינה בהר
הבית.
כתוצאה מזה פסק הרמב"ם שקדושת הר הבית אינה בטלה
לעולם.
"לפיכך מקריבין הקרבנות כולן, אף על פי שאין שם
בית בנוי; ואוכלין קודשי קודשים בכל העזרה, אף על פי שהיא חרבה ואינה מוקפת
במחיצה; ואוכלין קודשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים, אף על פי שאין שם חומה:
שקדושה הראשונה קידשה לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא."(הרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו, הלכה
יד).
אפילו לאחר חורבן בית המקדש וללא עבודת הקרבנות מקום
המקדש שומר על קדושתו.
לפי דברי ה"בית יעקב" אפשר להבין מדוע הר
הבית נשאר קדוש גם בימינו. לכן אין מקום לתת לגויים להסתובב בחופשיות במקום המקדש
ובוודאי לא לטעון על בעלות כלשהי.
הרמב"ם ממשיך ומסביר מדוע ארץ ישראל לא שמרה על
קדושתה בעניני השמיטה והיובלות.
כמו שכתוב: "ולמה אני אומר במקדש וירושלים,
שקדושה ראשונה קידשתן לעתיד לבוא, ובקדושת שאר ארץ ישראל לעניין שביעית ומעשרות
וכיוצא בהן, לא קידשה לעתיד לבוא: לפי שקדושת המקדש וירושלים--מפני
השכינה, ושכינה אינה בטילה. והרי הוא אומר והשימותי את מקדשיכם (ויקרא כו,לא) ; ואמרו חכמים, אף על פי ששוממין, בקדושתן הן עומדים." (הרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו, הלכה טו).
הקב"ה החליט להשכין את שכינתו על הר הבית ורצונו
אינו מוגבל בזמן, הוא קיים לנצח. לכן אין לאדם או לממשלת ישראל זכות לעשות פשרות
או ויתורים כלשהם על מקום המקדש.
כאשר הגויים רואים שעם ישראל אינו מקיים את רצון ה'
אז הם מרשים לעצמם לערער על בעלותנו על ארץ ישראל, על בחירת ישראל כעם ה' ועוד....
אם אנחנו חפצים בשלום אמיתי בארץ ובעולם הפיתרון נמצא
בהר הבית. עלינו לקיים את רצון ה' בתמימות וללא שיקולים זרים ולחדש את עבודת
הקרבנות לאלתר בב"א.
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה
ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה