הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בחקותי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בחקותי. הצג את כל הרשומות

יום שני, מאי 21, 2018

חג השבועות: איזה תורה קיבלנו בהר סיני?

שבועות יום ירושלים תשע"ח

גיליון מס 332  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איזה תורה קיבלנו בהר סיני?
אנחנו רגילים לסיים את חומש ויקרא לקראת חג השבועות.
בעל ה"שם משמואל" מסביר את המשמעות העמוקה של סיום מסכת או חומש.
 כאשר אנחנו מסיימים מסכת או חומש מתגלה אור מיוחד מלמעלה בזכות ההישג והשלמת הלימוד.
כמו שכתוב: "כי בגמר שורה האור הבא מלמעלה ועושין לו סעודה שיהיה לו חיזוק להשאר לעולם....על כן מסיימים תורת כהנים כדי שתבוא הטהרה מלמעלה וזה מפתח גדול לשבועות. " (שם שמשמאל בחקותי שנת תרע"ב דף שסב).
אנחנו שמחים ועושים סעודת מצווה כדי לנסות לשמור על האור שהתגלה בזמן הסיום.
באופן דומה, כאשר השלמנו את קריאת חומש ויקרא העוסק בסדר הקרבנות ועבודת בית המקדש אנחנו מקבלים מהקדושה והטהרה כאילו הקרבנו את הקרבנות בפועל. כי הקב"ה נתן לנו אפשרות לקיים מעין עבודת הקרבנות בזכות הלימוד.
כמו שכתוב בתלמוד: " אמר רבי יצחק מאי דכתיב) ויקרא ו, יח(  זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:" (מנחות קי ע/א).
חשוב לקבל את הקדושה הזאת דווקא לקראת חג מתן תורה.
בחג השבועות אנחנו חוגגים את קבלת תורה שבכתב. מהו המעמד של תורה שבעל פה?
האם בני ישראל קיבלו בהר סיני גם את התורה שבעל פה?
נביא את הדברים הנפלאים של ה"בית גנזי" על התורה מפרשת בחקותי.
במסכת שבת כתוב שהקב"ה כפה עלינו לקבל את התורה. כמו שכתוב: " ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (מסכת שבת דף פח ע/א).
כל המפרשים שואלים, הרי בני ישראל כבר אמרו "נעשה ונשמע" אז מדוע הקב"ה הכריח אותם?
המדרש תנחומא מיישב את הקושיא  כאשר הוא מבדיל בין התורה שבכתב שהתקבלה ברצון ובין התורה שבעל פה שהתקבלה דרך כפייה.
תורה שבעל פה דורשת מאמץ רב והקרבה מצד הלומד כדי להבין אותה ולפסוק הלכה על פיה.
כמו שכתוב: "ואמרו חז"ל: לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה למען הדברים האלה, ולא בעבור הדברים האלה, ולא בגלל הדברים, אלא ע"פ הדברים, וזו היא תורה שבעל פה, שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחושך, שנאמר: העם ההולכים בחושך ראו אור גדול  (ישעיה ט), אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והתר, בטמא ובטהור, ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה). ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית, שנאמר: ויתייצבו בתחתית ההר." (מדרש תנחומא, נח סימן ג).
מתי קיבלנו את התורה שבעל פה מרצון וללא כפייה?
לאחר נס פורים בזמן בנין בית המקדש השני.
כמו שכתוב בהמשך הדף במסכת שבת:".... אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט,כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר " (מסכת שבת דף פח ע/א).
יוצא מכאן שבזמן בית ראשון עם ישראל לא קיבל מרצון את התורה שבעל פה ובזמן בית שני עם ישראל קיבל אותה מרצון.
במה זה השפיע על בתי המקדש?

יום שישי, מאי 19, 2017

פרשת השבוע: פרשיות בהר בחקותי: צריכים רק לבקש

פרשיות בהר בחקותי תשע"ז     
גיליון מס' 301 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAILל- parashathamikdash@gmail.com 

צריכים רק לבקש!

פרשת בהר עוסקת בעיקר במצוות התלויות בארץ בנושא קרקעות ושמיטת הארץ. התורה משתמשת בפועל "שבת" שלוש פעמים כדי לציין את שנת השמיטה.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה' (ויקרא כה,ב).
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַה' (ויקרא כה,ד).
האם יש קשר בין שמיטת הארץ ובין השבת?
ה"שם משמואל" מתייחס לשאלה הזאת בפירושו על הפרשה. (ראה שם משמואל, בהר שנת תרע"ד דפים שמז-ח).
נחזור לפרשת בראשית כאשר העולם נברא בשישה ימים. ה"אור החיים" הקדוש מגלה לנו שהקב"ה ברא את העולם לשישה ימים בלבד. כאשר יום השבת נותן חיים וקיום לעוד שישה ימים נוספים. זהו תהליך שחוזר על עצמו כל שישה ימים באופן תמידי. מכאן ניתן ללמוד שמהות השבת היא לתת חיים חדשים לעולם הזה שלא יחרב ח"ו.
כמו שכתוב: "אכן מצינו כי הקדוש ברוך הוא גילה הדבר במה שאמר (שמות כ,י) בעשרת הדברות  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וגו' הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו גם ידוע ליודעי אמת. ונתחכם ה' וברא יום אחד הוא ידוע לה' ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים וכן על זה הדרך וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך ה' להכינו פעם ב' ובאמצעות שבת העולם עומד" (אור החיים בראשית ב,ג).
ה"שם משמואל" מתבסס על דברי אור החיים הקדוש כדי לפרש שארץ ישראל ניתנת לעם ישראל כל שש שנים מחדש כמו השבת.
כל שש שנים הכל מתחדש והקב"ה נותן לנו את הארץ לתקופה חדשה.
כתוצאה מזה הגלות והחורבן באים כנגד השמיטות שישראל לא שמר.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: "בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלין אותן ובאין אחרים ויושבין במקומן שנאמר (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ .......  וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם בשמיטין וביובלות כתיב (ויקרא כו,לד) אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ ואתם בארץ אויביכם וגו' וכתיב (ויקרא כו,לה)  כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת " (שבת לג ע/א).
לכן בית המקדש הראשון נחרב במוצאי שביעת כדי להראות לנו שהקב"ה לא חידש את בעלותנו על הארץ לתקופה נוספת

יום שני, מאי 30, 2016

פרשת: בהר בחוקותי איך לגעת בנצח ?

פרשיות בהר ובחוקותי ויום ירושלים תשע"ו 
גיליון מס' 267 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
                                   

 איך לגעת בנצח ?

בפרשיות בהר ובחוקותי נושא אחד חוזר מספר פעמים בצורות שונות.  
ההבדל של מעשה האדם הזמני לעומת מעשה ה' הנצחי. פרשת בהר עוסקת בענייני בעלות על קרקעות ועבדים. פרשת בחוקותי עוסקת בענייני ברכה וקללה והקדשת חפצים לה'.
המשותף בין הנושאים האלה הוא שכאשר הקב"ה מגלה את רצונו הוא אינו משתנה לעולם. לעומת זאת האדם מושפע משינויים תכופים. אלא המעשים הטובים או הרעים שלו משפיעים על ברכת ה' או להיפיך ח"ו.
הקב"ה נתן את התורה לעם ישראל וגילה איך הוא מנהל את העולם. הכל תלוי באדם ובהתנהגותו כלפי המצוות. אם מקיימים אותן אז הברכה שורה ואם לא אין הברכה יכולה להתקיים.
כאשר אנחנו מקדישים בהמה לה' אין לנו יותר שליטה עליה ואי אפשר לחזור בנו. כי הבהמה נכנסה תחת בעלות וחסות של הקב"ה.
הדברים מבוססים על פירוש ה"בית יעקב" על התורה.
נתמקד עכשיו במהות של השמיטה המבליטה את מוגבלויות האדם בעולם הזה.
מעשה ה' הוא נצחי ואינו תלוי בזמן. כאשר הקב"ה נותן נכסים לאדם זה לזמן מוגבל. כי האדם יכול לשנות את דעתו ולחזור מהחלטתו. לעומת זאת הקב"ה אינו טועה ח"ו ולא משנה את דעתו.
לכן כל 49 שנים, בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעלים המקוריים כדי להזכיר לאדם את מקומו האמיתי.
רק כאשר האדם מבטל את רצונו להקב"ה הוא יכול לגעת בנצח. למשל כאשר הוא מקדיש חפץ או בעל חי לבית המקדש או כאשר הוא מקיים מצווה, מובטח לאדם שיקבל על זה שכר.
כך הקב"ה ברא את העולם ועלינו לעשות את הבחירות הנכונות.

יום שישי, מאי 15, 2015

פרשת שבוע: פרשת בחוקותי: להפסיק את הקללה ולבנות בית לה'


פרשת בחקותי - יום ירושלים תשע"ה
גיליון מס' 219   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                                         
להפסיק את הקללה ולבנות בית לה'
האם יש שפע בארץ?
האם הקב"ה ישכון בבית מקדש שנבנה עכשיו ? 
פרשת בחקותי עוסקת בברכות כאשר עם ישראל מקיים את התורה ובקללות במקרה ההפוך. נתמקד בפסוקים העוסקים בבית המקדש וננסה להבין באיזה מציאות אנחנו נמצאים היום.
ראשית נתמקד בפסוק העוסק בהשכנת השכינה בתוכנו כאשר אנחנו מקיימים את התורה: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם  (ויקרא כו,יא).
רש"י מפרש שהמילה מִשְׁכָּנִי  אינה מתייחסת למשכן אלא לבית המקדש שבירושלים. בעל הטורים מוסיף ואומר שהפסוק הקודם עוסק בברכה בתבואת הארץ, לכן הפסוק שלנו עוסק בבית המקדש. בית המקדש  הינו המקור לשפע כלכלי בארץ ישראל.
" וסמיך ליה ואכלתם ישן, שבזכות בית המקדש בא השובע "   
(בעל הטורים, ויקרא כו,יא). בית המקדש הוא הבית של הקב"ה על כדור הארץ. כאשר בית המקדש בנוי והשכינה שורה בה, זה סימן של ברכה לעם ישראל ולעולם כולו.
כמו שכתוב במדרש תנחומא:  " שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם, שנאמר, וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם (שם שם מו). ואם יעשו רצוני, אין שכינתי זזה מביניהון. למה. אמר רבי אמי, נתאוה הקדוש ברוך הוא, כשם שיש לו דירה למעלה, שיהא לו כך דירה למטה." (מדרש תנחומא בחוקותי סעיף ג).
מכאן רואים שתכלית יציאת מצרים היא בנין בית לה' כדי לקבל את השכינה.
לאחר קיבוץ גלויות, בנין המשכן והמקדש מסמלים את סיום הגלות.
גם היום לאחר שרוב עם ישראל נמצא בארצו והגלות הסתיימה בפועל, תפקידנו לבנות בית להקב"ה. אם נהיה זכאים הקב"ה ישרה את שכינתו בתוכו. איך נדע האם אנחנו זכאים להשראת השכינה?
רק לאחר שנבנה את בית המקדש במסירות נפש ומתוך אחדות נוכל לדעת זאת. מצוות בניית המקדש שקיבלנו לאחר יציאת מצרים - ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם  תקפה גם היום. קיום המצוות אינו תלוי בזמן מסויים או בהסכמת רב זה או אחר. המצוות מוטלות על כל אחד מאיתנו ובכל זמן. מי יעיז להכריז היום שאין אנחנו ראויים להניח תפילין או לשמור שבת? למה יש התנגדות כל כך חריפה לכל דבר הקשור לבית המקדש ולהר הבית?
האם יש יהודי שאינו רוצה להזמין את הקב"ה לדור בביתו, בהר המוריה?
נעיין עכשיו בפסוק השני בפרשה המתאר מציאות של התרחקות מהתורה ח"ו. מה קורה לבית המקדש כאשר עם ישראל אינו מקיים את התורה?
וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם  (ויקרא כו,לא).
לפי סדר הפסוק, בהתחלה הקב"ה מחריב את ערינו ובתינו ולאחר מכן מתעלם מבית המקדש ומעבודת הקרבנות.
רש"י מפרש את המילים וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם  בצורה נפלאה. הוא מתאר מציאות שהר הבית ריק מיהודים ואין מבקרים בבית המקדש.
" הא מה אני מקיים והשימותי את מקדשיכם מן הגדודיות שיירות של ישראל שהיו מתקדשות ונועדות לבא שם..."  (רש"י ויקרא כו,לא ד"ה והשימותי את מקדשיכם).
למעשה, כאשר הקב"ה רוצה להעניש אותנו הוא מונע מישראל לבוא למקום המקדש והופך את הר הבית לשממה.
השאלה המרכזית היא איפה אנחנו עומדים היום במציאות של ברכה או במציאות של קללה ח"ו?
כדי לענות לשאלה הזאת, נעבור על כל הפסוקים הראשונים של הפרשה העוסקים בברכות ונבדוק האם הם מתקיימים בימינו?
ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע
ברוך ה' אין לנו מחסור בגשמים והארץ פורחת מסביבינו. אפילו המדבר פורח!
; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. 
לשמחתנו, יש מעט מאוד יהודים רעבים ללחם במדינת ישראל. הרבה פחות מאשר במדינות המערב; לדוגמא בארה"ב 1 מכל 5 אמריקאים מוגדר עני. תחושת הביטחון האישי גדולה יותר בישראל מאשר בחו"ל.
ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.
כל המזרח התיכון בוער מסביבנו: בסוריה מאות אלפים נהרגים, במצרים אין שקט, בעירק יש כאוס מוחלט, בתימן מתחילים מאבקים, כן ירבו וכן יפרוץ. בישראל שקט יחסי והמחבלים עסוקים אחד עם השני.
ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.   ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב
עד היום ניצחנו בכל המלחמות. אין צורך במאמץ גדול כדי לשמוע סיפורי ניסים מפי כל חייל שהשתתף במלחמת יום כיפור, ששת הימים ועוד.... תשאלו את השכן או את הדוד והוא יספר לכם את מה שהוא ראה. אנחנו ערב יום ירושלים, אין זמן יותר טוב מזה כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עשה לנו. (ראה רש"י ד"ה:לפניכם לחרב-" (ת"כ) איש בחרב רעהו ".)
י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. 
רש"י מפרש שהפסוק מתכוון לשפע כלכלי כאשר אין מקום להכניס את התבואה החדשה במחסנים. אנחנו חיים בחברה של שפע, כאשר בתינו מלאים מכל טוב ומשתמשים במכשירים עם טכנולוגיות מתקדמות וצורכים את המותגים הכי יוקרתיים.
 יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם.  
לאחר שהקב"ה בירך אותנו בכל הברכות שראינו לעיל, תורנו להכיר לו תודה ולבנות לו בית כדי שישכון בתוכינו. כאשר הקב"ה מבטיח לנו שהוא ישכון בתוכו.
נראה לומר, שאם הפסוקים הראשונים העוסקים בברכות מתקיימים, למה שהפסוק העוסק בבניית בית המקדש לא יתקיים?
תמיד יש אנשים שליליים שאינם רואים את הטוב וטוענים שהברכות אינן מקיימות בשלמותם. אבל יש לראות את התמונה הכוללת והמגמה החיובית של 100 שנים האחרונות.
מכ"ח אייר התשכ"ז הר הבית בידינו. בלב כל יהודי יש התרגשות גדולה כאשר שומעים את מוטה גור ז"ל צועק בקשר: " הר הבית בידינו!".
זה באמת בידיים שלנו, להפסיק את הקללה ולהפוך את  מקום המקדש ממקום שמם ומלא בשועלים צעקנים למקום של תפילה וביטחון בה'.
מצער מאוד שהמוני בית ישראל אינם עולים להר הבית. דרך הרגליים נשנה את עמדת הממשלה ואת יחס המשטרה לעולים להר הבית.
כמה שיותר יהודים יעלו להר הבית, כך כוחות הקדושה יתגברו על כוחות הטומאה. כל עוד ניתן שליטה כלשהי לגויים בהר הבית, כוחות הטומאה ישארו שם.
כמו שכותב אור החיים הקדוש: " ..כי הקליפה תקרא שממון וכבר הודיעו המקובלים כי שם הרגיעה שידה ורגל ס"ם דורכת על בית ה'...." (אור החיים ויקרא כו,לב).
עלינו להרחיק מהר הבית את הוואקף ולמנוע כניסה של גויים למקום המקדש. יחד עם זאת, יש להכין את לבבות ישראל לחידוש עבודת הקרבנות ובניין בית המקדש השלישי על ידי בני אדם כמו שכתוב וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם;  ואין לחשוש שמא הקב"ה לא ישכון בבית המקדש שנבנה לו כמו שכתוב בהמשך הפסוק וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם


הגיליון מוקדש לרפואתה השלמה של משה בן איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה

יום רביעי, מאי 06, 2015

פרשת שבוע: פרשת בחקותי - האור של ל"ג בעומר יביא את הגאולה


פרשת בחקותי תשס”ח גיליון מס' 115
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
האור של ל"ג בעומר יביא את הגאולה
למה עם ישראל כל כך שמח ביום ל"ג בעומר?
מדוע השליש האחרון של ימי הספירה מנתק את עם ישראל מהרע?
מל"ג בעומר אנחנו נכנסים בשלישי האחרון של ימי הספירה. על פי חז"ל כל דבר שהוא שלישי מראה על ניתוק מהעניינים שקדמו לו.
כך ראינו כאשר יעקב אבינו ברח מלבן במשך שלושה ימים, כדי להתנתק מההשפעה השלילית שלו . ביום השלישי לבן רדף אחרי יעקב כמו שכתוב: ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב: (בראשית לא,כב).
משה רבנו ביקש מפרעה לזבוח לה' למשך שלושה ימים. כמו שכתוב: דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלקינו כאשר יאמר אלינו: (שמות ח,כג).
כי לאחר שלושה ימים עם ישראל ישתחרר מהשעבוד למצרים ויוכל להיות עם חופשי בדרך לארצו.
אותו הדבר קרה עם פרעה, כאשר עם ישראל יצא ממצרים. לאחר שלושה ימים נודע לו על הבריחה ואז המצריים רדפו אחרי בני ישראל.
בעל ה"שם משמואל" מפרש את הקשר שבין ל"ג בעומר ובין הבריחה של יעקב מבית לבן והיציאה ממצרים בחיפזון.
תקופת העומר מחברת בין הבריחה ממצרים ומהרע שהיא מייצגת, ובין החיבור לקדושה בקבלת התורה, בהר סיני. בחג מתן תורה החל בחודש השלישי ולאחר שלושה ימי הכנה, אנחנו מתנתקים לגמרי מהשפעת מצרים.
כדי להשתחרר מהשפעת הגויים, עם ישראל צריך לפני כן לברוח מהרע.
ל"ג בעומר הינו תחילת השליש האחרון של ימי הספירה.

sharethis