פרשת נח תש"ע גיליון מס' 182
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
תיבת נח היא מעין מקדש
ענין בנית תיבת נח, מעורר שאלות רבות:
מדוע הקב"ה הציל את נח ובעלי החיים בעזרת תיבה עשויה מעץ, ולא בדרך נס?
למה הקב"ה נותן מידות מדויקות לגבי גודל התיבה?
מה המשמעות של השימוש בפועל "עשה" כשש פעמים בתחילת הפרשה (פרק ו')?
איך יתכן שכל בעלי החיים נכנסו בתיבה באורך 150 מטר ורוחב של 25 מטר, על שלוש קומות?
למה הקב"ה משתמש בלשון ציווי, כדי להורות לנח לצאת מהתיבה לאחר הסגר של שנה?
נראה לומר שכל השאלות יכולות להתיישב בדרך אחת.
ננסה להוכיח את דברינו מתוך הפסוקים של הפרשה ודברי חז"ל.
התיבה אינה מן הטבע
רבנו בחיי בפירושו על התורה מתייחס למימדים של התיבה. הוא טוען שעל פי הטבע, אפילו חמישים תיבות לא היו יכולות להכיל את כל המינים שהיו שם. אלא הוא אומר, שהתיבה לא הייתה מוגבלת בכלל, גודלה היה אין-סופי.
בדרך נס כל החיות מצאו את מקומם ללא צפיפות.
"אבל היה הענין נס גדול בלי ספק, ומחזיק מעט את המרובה" (רבנו בחיי בראשית ו,טו).
זה מזכיר לנו את הניסים שהתרחשו בבית המקדש, בענין ארון הברית וחצרות המקדש.
בדרך נס, העולים לרגל בבית המקדש עמדו צפופים, אבל בזמן ההשתחוויות, היה מספיק מקום לכולם.
כמו שכתוב במסכת אבות: " עשרה ניסים נעשו בבית המקדש.... עומדים צפופים ומשתחווים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים." (מסכת אבות ה,ד).
ארון הברית אינו תפס מקום פיזי, בקדש הקדשים ועמד דרך נס. כמו שמובא במסכת מגילה: " וא"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה תניא נמי הכי ארון שעשה משה...........בנס היה עומד" (מגילה י/ב).
למעשה הנס שקרה בתיבה, קרה אף הוא בבית המקדש.
עשיית התיבה כנגד עשיית המשכן
בפסוקים העוסקים בבנין התיבה, ניתן לספור את הפועל "עשה", מופיע שש פעמים. (ראה פסוקים י"ד עד כ"ב).
גם עבור בנין המשכן וכליו, התורה השתמשה בפועל "עשה", מספר רב של פעמים.
כמו שכתוב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).
הקב"ה מצווה אותנו לבנות בפועל את המשכן, כאשר הדגש הוא על הפועל "עשה". (ראה מאמר על פרשת תרומה תשס"ח גיליון 103 ).
יש חשיבות מיוחדת עבור הקב"ה, כאשר האדם עושה מעשה ומשתדל בכל כוחותיו למלא את רצון הבורא. הקב"ה מעריך את השתדלות האדם ואז משלים את מעשיו דרך נס.
כך רבנו בחיי מסביר את הצורך בבנית תיבה דרך הטבע, למרות שכולם נכנסו אליה בדרך נס.
"דרך התורה לצוות על האדם שיעשה כל יכלתו בדרך הטבע ומה שיחסר הטבע בהן ישלים הנס" (רבנו בחיי בראשית ו,טו).
בדומה לבנית המשכן, הקב"ה דורש מנח לבנות תיבה במידות מדויקות.
לאחר שלוש מאות שנה של מלאכת הבניה, נח מסיים את התיבה. כך התורה מתארת את סיום המלאכה:
בדרך פלא, נראה לומר שיש הגבלה בין בנית התיבה ובנית המשכן.
כאשר משה רבנו מסיים את כל עבודות המשכן, התורה כותבת: וַיַּעַשׂ, מֹשֶׁה: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֹתוֹ--כֵּן עָשָׂה. (שמות מ,טז).
יש סימטריה מלאה בין שני הפסוקים, חוץ מהשם נח המתחלף במשה רבנו ושם הקב"ה המשתנה מאלוקים לה'.
זה אינו דבר מקרי, לכן ניתן להשוות את בניית התיבה המצילה את האנושות לבניית המקדש, המחזיק את שלום העולם ומגן עליו.
התיבה מהווה מעין בית המקדש
אם נתבונן במילה "תיבה", ניתן להרכיב את המילה: בית ה'. ת י ב ה = בית ה'
חשוב לציין שבתורה המילה "תיבה" כתובה ללא האות יוד, אבל בדברי חז"ל ובעברית היא כתובה עם ה-יוד באמצע.
השם נח מזכיר את המילה: מנוחה. חז"ל מיחסים למילה "מנוחה" את משכן שילה, שהיה זמני עד בנין מקדש קבוע, בירושלים.
"מנא ה"מ דת"ר (דברים יב,ט) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל
נראה לומר, שתיבת נח היתה ניסיון ראשוני של בנין מקום של השכנת השכינה בעולם.
לאור הדברים האלה, קל להבין למה נח לא רצה לצאת מן התיבה, והעדיף להישאר בחיק השכינה.
לכן הקב"ה מצווה אותו לצאת, כנגד רצונו. כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר אֱלֹקים, אֶל-נֹחַ לֵאמֹר. : צֵא, מִן-הַתֵּבָה--אַתָּה, וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ (בראשית ח,טו-טז). ( ראה מאמר על אדם הראשון שלא רצה להיכנס לגן עדן, גיליון 135 http://otzma1.blogspot.com/2008/10/blog-post_27.html
התיבה היא ארון הברית
בעל הבית יעקב על התורה, מביא את דברי הזוהר הקדוש, המשווים את תיבת נח לארון הברית. בנוסף לכך, התיבה מתוארת כדוגמא בעולם הזה למה שיש למעלה, בשמים. (בית יעקב פרשת נח אות כו דף 70).
"מאןי תיבה. דא ארון הברית. ונח ותיבה לתתא הכי הוו כדוגמא דלעילא " (זוהר פרשת נח דף נט ע/ב).
(תרגום חופשי לעברית: מה התיבה? זה ארון הברית. ונח והתיבה הם למטה כדוגמא שלמעלה. )
כידוע, בית המקדש הבנוי למטה, הינו כנגד בית המקדש של מעלה.
"ר' נתן אומר חביב הוא מעשה הארון כבה"כ של מעלה שנאמר (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש וגו' שמקדש של מעלה מכוון כנגד בה"מ של מטה והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה שנאמר (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון" (מדרש תנחומא ויקהל פרק ז).
התיבה הגינה על נח ועל כל העולם לפרק זמן קצוב.
לסיכום, אנחנו רואים רמזים ברורים בין תיבת נח ובין בית המקדש.
הקשר הנפלא בין התיבה והמקדש, בא ליישב את השאלות שהעלינו בתחילת המאמר.
למעשה, התיבה הצילה את העולם וכך תפקיד בית המקדש להציל את העולם ולשמור על שלומו.
הדבר הראשון שנח עשה ביציאתו מן התיבה היה לבנות מזבח ולהקריב קרבנות לה' בהר הבית. כמו שכתוב:
. (בראשית ח,כ).
למרות הקרבה לשכינה בתוך התיבה-הנמשל לארון הברית, עדיין יש מקום לבנות מזבח בהר הבית ולהקריב בו קרבנות.
נראה לומר, שהמסר המרכזי שמסתתר בפרשת נח, בא להזכיר לנו שבית המקדש מציל את העולם בדומה לתיבת נח.
בית המקדש מגן על העולם הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני.
כל מי שחפץ בשלום העולם, בכל ליבו, צריך להשתדל ולעשות למען בנין בית המקדש השלישי.
אין. פרשת נח מוכיחה זאת בצורה ברורה שאין לשמוע ל"מתנגדי המקדש והגאולה", הטוענים שבנין בית המקדש יסכן את שלום העולם.
ההיפך הוא הנכון. בע"ה הקב"ה ייתן לנו כוחות לעמוד נגד כל הלחצים, מצד אחינו ומצד אומות העולם, ונבנה ללא מורא את בית ה' בב"א.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה