פרשת שלח לך תשסו גיליון מס' 18
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים : PARASHATHAMIKDASH@GMAIL.COM
כלב בן יפונה : המורד בעל רוח אחרת
חטא המרגלים מוסבר בהרבה אופנים, אני בחרתי פירוש מפורסם, שהובא בזוהר,ועונה על שאלת אחריות העם בחטא, שראשי בני ישראל עברו.
המרגלים, נבחרו כי היו ראשי העם וצדיקים גמורים, הם הוציאו דיבה על ארץ ישראל מתוך דאגה לתפקידם.
הם הבינו שלאחר כניסה לארץ ישראל, הם לא ימשיכו את תפקידם כראשי בני ישראל, כי מנהיגותם מתאימה למדבר כאשר הקב"ה בקרב עם ישראל ,ומתגלה בצורה על טבעית ותפקידם להכין את בני ישראל לקבל את פני המלך.
לעומת זאת, בארץ ישראל, שהוא בית של הקב"ה, הוא מתגלה בדרך שונה, דרך הנהגה טבעית, לכן המנהיגים יצטרכו להתחלף, במנהיגים שהם שרים העומדים בביתו של המלך.
כך "הבית גנזי" על הפרשה מפרש את דברי הזוהר.
פרשת המרגלים, מהווה מאבק הישרדות, של מנהיגים גלותיים, לקראת סיום תפקידם ההיסטורי,המנסים בכל מחיר לדאוג לאינטרסים האישיים שלהם, על חשבון טובת עם ישראל.
לצערנו מהלך זה, חזר הרבה פעמים בהיסטוריה שלנו: שאול ודוד, פיצול המלכות בין יהודה וישראל, עליית בודדים מבבל בתקופת עזרא, ויחס שומרי המצוות לישוב ארץ ישראל בתחילת הציונות.
מה לגבי היום, האם המנהיגים שלנו מוכנים לקבל את פני המשיח ולהיות מונהגים על ידו ?
האם הם מוכנים לקבל את סמכות הסנהדרין ולאבד מכוחם בתוך הקהילה שהם בנו לעצמם ?
האם הם רוצים לחדש את עבודת הקורבנות, ולשים במרכז החיים היהודיים את הקשר עם הקב"ה ?
בארץ ישראל, מעבר להנהגה הרוחנית, דרושים אנשי מעשה: חקלאים, חיילים, סוחרים, פועלים כדי לבסס את הממלכה ולבנות כלכלה לרווחת התושבים.
יוצא מכך, שהמנהיגות הרוחנית מאבדת מכוחה לטובת הממלכה.
היום החלוקה היא קיצונית ביותר, מצד אחד השלטון נמצא בידי ציבור רחוק ממצוות, ומצד שני ,המנהיגות הרוחנית חלוקה בהרבה קהילות, סגורות ומסוגרות (חסידויות, ישיבות, ישובים, בד"צים, חרד"לים וכו').
כאשר המשותף בין כולם הוא, ריחוק והתעלמות מהר הבית, והמקדש.
תפיסה גלותית זאת, תואמת את חטא המרגלים, שהעדיפו לשמר את הקהילה שלהם, במסגרת השבטים, מאשר להיכנס לארץ ישראל ולאחד את העם, במקום של קבע, כדי לבנות בית לה' .
משל, לאדם המקבל מתנה מחברו, כאשר המתנה ארוזה בעטיפה יפה. מקבל המתנה באופן מפתיע,שומר את העטיפה וזורק את המתנה. איך נותן המתנה צריך להתייחס למצב הזה?
העטיפה היא ארץ ישראל, והמתנה היא מקום המקדש.
אי אפשר ליישב את הארץ ולא לנסות לבנות את בית המקדש. המתנה שקיבלנו מהקב"ה בתשכ"ז, נזרקה לפח, כאשר הערבים שולטים בפועל, על הר הבית.
זו הסיבה שיום חטא המרגלים, ט' באב, הוא יום עצוב לעם ישראל, ודווקא ביום זה נחרבו שני בתי המקדש. מה מקשר את חטא המרגלים וחורבן בית המקדש הראשון והשני ?
ביום, שעם ישראל סירב להיכנס: לביתו של הקב"ה, הרי הוא ארץ ישראל, וללב ביתו, זהו בית המקדש;
יום זה מיועד לגירוש יהודים מארצם וחורבן בתי המקדש: "מידה כנגד מידה".
בכל זאת ישנה נקודת אור אחת, בפרשת המרגלים, כאשר כלב בן יפונה עומד לבד מול המרגלים וכל העם כולו, ובהמשך יהושע מצטרף אליו.
כלב בן יפונה, נקרא בשם "מרד" בדברי הימים א' (י"ד ,יח'), והגמרא מפרשת, שנקרא בשם "מרד" כי מרד בעצת המרגלים (סנהדרין יט:). הוא התחתן עם בתיה, בת פרעה, לאחר שגם היא מרדה בעבודה זרה של אביה והתגיירה, לכן נקראת בדברי הימים "יהודיה" (מגילה י"ג ע"א).
זה מקור השם "יהודי", אדם שמורד בעבודה זרה של הגויים. לכן היהודים תמיד מעורבים במהפכות המתרחשות בעולם, זה הטבע שלנו. יוצא מכאן שתואר של "מורד", הוא תואר של כבוד, כל עוד זה מכוון לשם שמים, כמובן.
כלב לא נזקק לברכתו של משה רבנו, כמו יהושע, כדי לא להשתתף בחטא המרגלים.
התורה אומרת שלכלב "היתה רוח אחרת עמו" ( במדבר י"ד, כה') .
זו אותה רוח שה' העיר את אנשי בבל, כדי לעודד אותם, לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית שני.
"וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹקים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:" עזרא פרק א ,ה
פסוק זה נפלא, ומוכיח לנו שדרושה סייעתא דשמיא, כדי לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית ה', כאשר שני הדברים חייבים להתקיים בו זמנית, "לעלות לבנות את בית ה' ".
כלב בן יפונה, לבד מול כל העם, מלא ברוח ה', לא מהסס לרגע למרוד נגד המרגלים ,עד כדי סכנת חייו.
הלוואי לנו, שנלמד מכלב בן יפונה, ולא נסכים לכל החלטה של רוב מושחת ומרושע, ונשאב כוחות מהתורה הקדושה, כדי להתגבר על כל המכשולים שבדרך לגאולה השלמה, ובניין בית המקדש השלישי בידי אדם, בב"א.
אני מצרף קטע נפלא מהמהר"ל, בפירושו על פרקי אבות, המקשר את קניין ארץ ישראל וישובה, לבניית בית המקדש וקניין הר הבית. (דרך חיים, פרק ה משנה י)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה