הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות חרבות ברזל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרבות ברזל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, ספטמבר 20, 2024

פרשת השבוע: פרשת שופטים- שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

פרשת שופטים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה    
               
גיליון מס 540  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  
 

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

בספר דברים מופיעים שתי הפרשיות העיקריות של קריאת שמע.
'שמע ישראל' ו-'ואהבת' בדברים פרק ו, פסוק ד והלאה.
פרשת 'והיה אם שמוע' נמצאת בחומש דברים פרק יא פסוק יג והלאה.
הפרשה הראשונה מסמלת את קבלת עול מלכות שמים והפרשה השנייה את קבלת עול המצוות.
כמו שכתוב במסכת ברכות: " אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. " (ברכות פרק ב, משנה ב).
בפרשת שופטים, לפני היציאה למלחמה, התורה מזכירה שוב את פרשת 'שמע ישראל'.
כמו שכתוב: וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹֽיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּֽירְאוּ וְאַֽל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּֽעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶֽם: (דברים כ,ג).
מדובר בדברי חיזוק ועידוד מפיו של כהן משוח מלחמה, לפני יציאה למלחמה.
רש"י מביא את דברי התלמוד בבלי במסכת סוטה, שאומר שבזכות אמירת קריאת שמע של שחרית וערבית, עם ישראל מנצח את אויביו.
כמו שכתוב: " וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מַאי שְׁנָא ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲפִילּוּ לֹא קִיַּימְתֶּם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — אִי אַתֶּם נִמְסָרִין בְּיָדָם." (מסכת סוטה, דף מב ע/א).
מדוע דווקא מצוות קריאת שמע הכוללת קבלת עול מלכות שמים ועול המצוות, מצילה את עם ישראל מאויביה?
מה מייחד את מצוות קריאת שמע ביחס לשאר המצוות?
אנחנו נביא מספר תשובות, מתוך הפירוש 'שם משמואל' על פרשת שופטים.
הראשון מציין את כוח ההתחדשות הטמון בקריאת שמע.
 אנחנו מצווים לומר פעמיים ביום, יום יום את אותו הטקסט, ללא הפסקה.
גם אם אנחנו לא תמיד רואים את השפעת קבלת עול מלכות שמים על חיינו, אנחנו ממשיכים לומר: שמע ישראל.
כוח ההתמדה הזה של עם ישראל, והאמונה בבורא עולם מאפשר לו לצפות לשינויים גדולים.
כאשר, כל יום הינו דבר חדש, ללא קשר למה שהיה לפני כן. זה כוח של עם ישראל שמתחיל מחדש בכל יום.
לעומת זאת, הגויים אינם מרגישם כך. הם רואים את עצמם כמושלמים, עשויים, ללא צורך בתיקון כלשהו.
לכן תכונת ההתחדשות התמידית, מיוחדת לעם ישראל לבדו.
 
כמו שכתוב: "...הענין דקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים ואף שהאדם רואה שכמה פעמים קבל עליו עומ"ש ולא נעשה מזה כלום, אעפי"כ לא יושפל בעיני עצמו, רק להתחזק ולהתחיל מחדש, וזהו כחם של ישראל להתחיל מחדש, וזה אינו בעובדי כוכבים כי הם שלמים בעצמם, ועשו מלשון עשו ונגמר מה שאין כן יעקב מלשון עקב שקטן בעיני עצמו ומתחיל מחדש.." (שם משמואל שנת תר"ע דף קיג).
ישראל נמצא מעל המזלות, לכן הכל ניתן לשינוי, בניגוד לגויים.
לעם ישראל יש כוח השפעה רב, למטה וגם למעלה.  מצוות קריאת שמע מוכיחה שעם ישראל מתחדש בכל יום.
נראה לפרש, כאשר הגויים הצליחו לנצח את עם ישראל בזמן מסוים, הכל עלול להתהפך בזמן אחר.

יום שבת, דצמבר 02, 2023

פרשת שבוע: פרשת וישלח - אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד 
                      
גיליון מס 399  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח עוסקת במפגש בין שני אחים, יעקב אבינו ועשו הרשע.
למעשה המפגש הזה מבליט את ההבדל התהומי הקיים בין עשו ובין יעקב אבינו. כאשר כל אחד מייצג עם אחר, יעקב אבינו את ישראל ועשו את אדום ועמלק.
הרב יעקב משה חרל"פ בספרו על פורים, מפרש את המפגש הזה בצורה נפלאה.
אם נתבונן בשיחה שניהלו, יעקב אבינו עם עשו, נבחין בהבדלים המהותיים של שני העמים.
עשו הרשע פותח ואומר: "יש לי רב", ויעקב אבינו עונה לו: "יש לי כל".
כמו שכתוב: ט וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ.... יא קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹקים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ (בראשית לג, ט ו יא).
מה ההבדל בין הביטוי 'רב' ל-'כל'?
הרב חרל"פ מסביר לנו שתכלית הגאולה היא לשאוף למידת השלימות. למעשה, השלימות היא 'הכל'.
הגאולה השלימה, צריכה להיות בכל תחומי החיים ובכל דבר, הן בתחום הרוחני, הן תחום הגשמי.
כל עוד יש אחיזה של הרע בעולם, אפילו בדבר מועט או מקום של העדר שמחה ודיכאון, לא נשיג את השלימות.
עמלק הטיל ארס במדרגה של שמחה כוללת והשלימות. זה קרה ביציאת מצרים, כאשר כל העם היה מאוחד בלב אחד לקראת קבלת התורה, אז הגיע עמלק וקלקל את השמחה.
לכן כאשר עם ישראל מתקרב למדרגה של 'כל', עמלק מופיע כדי להזיק ולהפריע.
כמו שכתוב: "...שבכל זמן שהולכת הדכאות ומתרחבים החיים, ישראל בסכנה עצומה שנמשכים אחרי ההבל והחיים התועים, וכל זה מגירי דעמלק ימ"ש הם.
....לכן באה פרשת זכור לחנכנו בחיים מלאים עוז וגבורה לעבוד את ה' מכל כל, ובכל זה לא יתערב שטן בתוכם..." (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים מאמר כז, דף צט).
נראה להוסיף מקור מתוך התלמוד בבלי, שאומר ששלושת האבות זכו לטעם של עולם הבא, בעולם הזה.
כאשר התלמוד מביא את המילה 'כל' המופיעה אצל שלושת האבות, כדי לרמוז לעולם הבא. 
כמו שכתוב:" תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בַּכֹּל״. יִצְחָק – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִכֹּל״. יַעֲקֹב – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כֹּל״. (בבא בתרא טז ע/ב ו יז ע/א).
עכשיו נחזור לשיחה של יעקב אבינו עם עשו הרשע.
עשו אינו שואף להגיע למדרגה של 'כל', בניגוד ליעקב אבינו. עשו מסתפק ב'רב', בדבר חלקי שאינו שלם.
לעומת זאת, יעקב אבינו מכוון לשלימות ול-'כל'.
פרשת עמלק באה להזכיר לנו את השאיפה לחיים מלאים בעוז וגבורה ועבודת ה', ללא שום כתם או שארית של טומאה כמו עמלק.
נראה לומר, שעמלק מסתפק בניצחון חלקי על ישראל, כמו הטבח של שבת שמחת תורה תשפ"ד.
ישראל אינו יכול להסתפק בהשמדה חלקית של עמלק, כמו ששאול המלך עשה ונענש על כך.
עם ישראל צריך לשאוף למדרגה של האבות, של השלימות, בכל, מכל, כל.

לכן החמאס-העמלקים, מנסים בכל כוחם לעצור את הלחימה, לא על מנת להציל את עצמם אלא כדי למנוע מישראל להגיע לשלמות ול'כל'.
כל הסימנים האלה, מעידים על כך שאנחנו קרובים מאוד לגאולה השלמה.
זה תלוי בהתנהגות שלנו, האם נשאף להשלים את המשימה ולהגיע למדרגת 'כל' או שנסתפק במדרגת 'רב', כמו עשו הרשע, חס ושלום.
הרב חרל"פ מוסיף ומסביר לנו את שורש של שנאת ישראל מצד אומות העולם בכלל, ועמלק בפרט. (ראה מאמר כו)

sharethis