פרשת תזריע-מצורע תשסו גיליון מס' 11
מאת שמואל בן חמו
מאת שמואל בן חמו
טומאת הלידה: איך להתכונן למפגש עם השכינה
בתחילת פרשת תזריע, נאמרים פרטי דיני טומאת לידה ,ולאחר מכן אזהרה לאישה היולדת לא לגעת בקודש ולא לבוא למקדש.
למה ה' מזהיר את האישה היולדת לא לבוא למקדש, הרי ברור שאדם טמא לא יכנס למקדש!
ולמה דווקא בטומאת לידה, ולא בטומאות אחרות, הודגשו איסור אכילת קודשים וכניסה למקדש ?
השפת אמת, משווה את לידת האדם לנס נגלה, הרי הקב"ה היה יכול לעשות את הולדת האדם על פי הטבע.
ה' רצה להתגלות אלינו כדי שנרצה להתחבר בשורשו העליון, שלמעלה מן הטבע. (פרשת תזריע שנת תרל"ב)
אדם הצופה בלידת תינוק, מתעלה רוחנית וכתוצאה מזה ,רוצה בכל דרך להודות לה', ולהמשיך את גילוי הנפלאות של הלידה.
המקום הטבעי כדי להתקרב לה' ולהידבק בו, הוא מקום המקדש: הר הבית.
לכן התורה מזהירה דווקא, את האימא, באופן מיוחד לא לבוא למקדש ולא לאכול קודשים, כי היא העדה הקרובה ביותר לנס לידת האדם ,שהתחיל מטיפה סרוחה.
סיבה נוספת ,לאזהרת היולדת, בזמן טומאתה, מקורה במצוות מורא המקדש.
אסור להיכנס למקדש מתוך התלהבות רגעית או התעלות רוחנית, אלא מתוך יראה וכובד ראש ולאחר הכנות מדוקדקות.
זה אולי מהות החטא של נדב ואביהו ,בני אהרון, אחרי שראו "אש היורדת על המזבח וכבוד ה'" (ויקרא ט' כג-כד), הם השתוקקו לשכינה, והרגישו חובה להקריב אש זרה כדי לדבוק בה'.לכן בתחילת פרשת אחרי מות התורה מזהירה את אהרון: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" (ויקרא ט"ז ב'), כדי שלא יעשה את אותה טעות של נדב ואביהו ,וימות ח"ו.ובפסוקים הבאים, ה' מפרט למשה, שורה של תנאים שעל הכהן הגדול למלא לקראת כניסה לקודש הקודשים ביום כיפור, לאחר הכנות מרובות. " בזאת יבא אהרון אל הקודש..." פסוק ג'.
גם מצוות עלייה לרגל למקום המקדש, דורשת הכנה: זמן הנסיעה לירושלים שיכול להימשך שבועיים, טהרת הגוף, קניית הקורבנות, סידור האכסניה ועוד.יש עניין לפי הרמב"ם להגיע ברגל ממש עד הר הבית, כי החיגר פטור מלהראות בעזרה ,עקב הקושי שלו ללכת. (הרמב"ם הלכות חגיגה פרק ב' הל' א )
היום כל מי שעולה להר הבית בטהרה מכין את עצמו, בטבילה במקווה, בנעילת נעלי בד, בנסיעה עד הכניסה להר הבית, ואחר כך משטרת ישראל הוסיפה לנו עוד מחסום, העוזר לנו להתכונן למפגש עם השכינה.
המשטרה ,נגד רצונה בוודאי תורמת לחיזוק מורא המקדש, כאשר היא מגבילה אותנו לעלות בשעות מוגדרות ,ולא נוחות לרוב עם ישראל, וגם משפילה אותנו בבדיקות ארוכות ומיותרות.( 7:30 עד 11:00 בבוקר ו13:30 עד 14:30 בקיץ) .
הגענו למצב אבסורדי,כי בוודאי זה המקום היחיד בעולם, שערבי לא חשוד ולא עובר בדיקה ביטחונית כאשר היהודי הוא כן חשוד !
אוצרות שמתגלות לאחר הרס בתי גוש קטיף
יש טומאה נוספת , בפרשת מצורע, שגם היא קשה להבנה : טומאת בתי ארץ ישראל על ידי נגעים.
"כי תבואו אל ארץ כנען....ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם" (ויקרא י"ד לד')
רש"י מסביר לנו, שה' התכוון לטובה, כדי שנהרוס את קירות בתי האמוריים , שהפכו לבתינו לאחר הכיבוש, ונגלה את מטמוניהם.
היום לאחר שהרסנו במו ידינו מאות בתים בגוש קטיף והשומרון,אלו אוצרות, הקב"ה רצה שנגלה?
האם ה' רוצה לדחוף אותנו לקחת את השלטון והאחריות על עם ישראל ?
האם המטמון הוא ,בניית אלטרנטיבה למדינת ישראל הנשלטת על ידי שונאי תורת ה'?
או אולי גילוי אומץ הלב וכושר המנהיגות של הנוער הנפלא שלנו ?
האבן עזרא מפרש אחרת את הפסוק: בזכות בית המקדש הנמצא בירושלים והשכינה שבתוכו , ארץ ישראל קיבלה מעלה מיוחדת של קדושה, לכן הבתים נטמאות בנגעים.
כי איפה שהקדושה נמצאת, הטומאה מתחזקת ומתגלה.
למרות קדושתם היתרה, בתי ירושלים לא מקבלים נגעים, כי העיר לא נחלקה לשבטים, כמו שהגמרא מדייקת מהפסוק, "בתי אחוזתכם",רק בתים שנחלקו לשבטים נטמאות. (בבא קמא פב:)
למה עיר הקודש מוגנת מפני נגעים ,למרות שהיא גדולה יותר בקדושתה ?
ירושלים שייכת להקב"ה ,לא לשבטי ישראל לכן לא נחלקה; אבל כל אחד,לאחר הכנה מתאימה יכול לזכות בה פיזית ורוחנית.
מי שיוסיף לקדושת העיר, וידרוש את ציון, ישמור על ביתו שמחוץ לירושלים.
ולהיפך, מי שלא ישים את ירושלים והר הבית, בראש מעייניו ,יתקשה לשמור על שלמות ביתו.
לכן בתים שמחוץ לירושלים, נפגעים מצרעת וכדי לטהרם נדרשת הריסתם.
הלל הזקן היה אומר בזמן שימחת בית השואבה:"אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך ,אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך,שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" (סוכה נג ע"א)
מה יותר נכון מאמירה הזאת ?
אם נעלה להר הבית לבקר את השכינה, ה' יבא לבתינו ויגן עלינו מפני אויבינו מבפנים ומבחוץ, ואם לא ח"ו ,אז ה' לא יבקר בבתינו והם לא יעמדו לאורך זמן.
בתחילת פרשת תזריע, נאמרים פרטי דיני טומאת לידה ,ולאחר מכן אזהרה לאישה היולדת לא לגעת בקודש ולא לבוא למקדש.
למה ה' מזהיר את האישה היולדת לא לבוא למקדש, הרי ברור שאדם טמא לא יכנס למקדש!
ולמה דווקא בטומאת לידה, ולא בטומאות אחרות, הודגשו איסור אכילת קודשים וכניסה למקדש ?
השפת אמת, משווה את לידת האדם לנס נגלה, הרי הקב"ה היה יכול לעשות את הולדת האדם על פי הטבע.
ה' רצה להתגלות אלינו כדי שנרצה להתחבר בשורשו העליון, שלמעלה מן הטבע. (פרשת תזריע שנת תרל"ב)
אדם הצופה בלידת תינוק, מתעלה רוחנית וכתוצאה מזה ,רוצה בכל דרך להודות לה', ולהמשיך את גילוי הנפלאות של הלידה.
המקום הטבעי כדי להתקרב לה' ולהידבק בו, הוא מקום המקדש: הר הבית.
לכן התורה מזהירה דווקא, את האימא, באופן מיוחד לא לבוא למקדש ולא לאכול קודשים, כי היא העדה הקרובה ביותר לנס לידת האדם ,שהתחיל מטיפה סרוחה.
סיבה נוספת ,לאזהרת היולדת, בזמן טומאתה, מקורה במצוות מורא המקדש.
אסור להיכנס למקדש מתוך התלהבות רגעית או התעלות רוחנית, אלא מתוך יראה וכובד ראש ולאחר הכנות מדוקדקות.
זה אולי מהות החטא של נדב ואביהו ,בני אהרון, אחרי שראו "אש היורדת על המזבח וכבוד ה'" (ויקרא ט' כג-כד), הם השתוקקו לשכינה, והרגישו חובה להקריב אש זרה כדי לדבוק בה'.לכן בתחילת פרשת אחרי מות התורה מזהירה את אהרון: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" (ויקרא ט"ז ב'), כדי שלא יעשה את אותה טעות של נדב ואביהו ,וימות ח"ו.ובפסוקים הבאים, ה' מפרט למשה, שורה של תנאים שעל הכהן הגדול למלא לקראת כניסה לקודש הקודשים ביום כיפור, לאחר הכנות מרובות. " בזאת יבא אהרון אל הקודש..." פסוק ג'.
גם מצוות עלייה לרגל למקום המקדש, דורשת הכנה: זמן הנסיעה לירושלים שיכול להימשך שבועיים, טהרת הגוף, קניית הקורבנות, סידור האכסניה ועוד.יש עניין לפי הרמב"ם להגיע ברגל ממש עד הר הבית, כי החיגר פטור מלהראות בעזרה ,עקב הקושי שלו ללכת. (הרמב"ם הלכות חגיגה פרק ב' הל' א )
היום כל מי שעולה להר הבית בטהרה מכין את עצמו, בטבילה במקווה, בנעילת נעלי בד, בנסיעה עד הכניסה להר הבית, ואחר כך משטרת ישראל הוסיפה לנו עוד מחסום, העוזר לנו להתכונן למפגש עם השכינה.
המשטרה ,נגד רצונה בוודאי תורמת לחיזוק מורא המקדש, כאשר היא מגבילה אותנו לעלות בשעות מוגדרות ,ולא נוחות לרוב עם ישראל, וגם משפילה אותנו בבדיקות ארוכות ומיותרות.( 7:30 עד 11:00 בבוקר ו13:30 עד 14:30 בקיץ) .
הגענו למצב אבסורדי,כי בוודאי זה המקום היחיד בעולם, שערבי לא חשוד ולא עובר בדיקה ביטחונית כאשר היהודי הוא כן חשוד !
אוצרות שמתגלות לאחר הרס בתי גוש קטיף
יש טומאה נוספת , בפרשת מצורע, שגם היא קשה להבנה : טומאת בתי ארץ ישראל על ידי נגעים.
"כי תבואו אל ארץ כנען....ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם" (ויקרא י"ד לד')
רש"י מסביר לנו, שה' התכוון לטובה, כדי שנהרוס את קירות בתי האמוריים , שהפכו לבתינו לאחר הכיבוש, ונגלה את מטמוניהם.
היום לאחר שהרסנו במו ידינו מאות בתים בגוש קטיף והשומרון,אלו אוצרות, הקב"ה רצה שנגלה?
האם ה' רוצה לדחוף אותנו לקחת את השלטון והאחריות על עם ישראל ?
האם המטמון הוא ,בניית אלטרנטיבה למדינת ישראל הנשלטת על ידי שונאי תורת ה'?
או אולי גילוי אומץ הלב וכושר המנהיגות של הנוער הנפלא שלנו ?
האבן עזרא מפרש אחרת את הפסוק: בזכות בית המקדש הנמצא בירושלים והשכינה שבתוכו , ארץ ישראל קיבלה מעלה מיוחדת של קדושה, לכן הבתים נטמאות בנגעים.
כי איפה שהקדושה נמצאת, הטומאה מתחזקת ומתגלה.
למרות קדושתם היתרה, בתי ירושלים לא מקבלים נגעים, כי העיר לא נחלקה לשבטים, כמו שהגמרא מדייקת מהפסוק, "בתי אחוזתכם",רק בתים שנחלקו לשבטים נטמאות. (בבא קמא פב:)
למה עיר הקודש מוגנת מפני נגעים ,למרות שהיא גדולה יותר בקדושתה ?
ירושלים שייכת להקב"ה ,לא לשבטי ישראל לכן לא נחלקה; אבל כל אחד,לאחר הכנה מתאימה יכול לזכות בה פיזית ורוחנית.
מי שיוסיף לקדושת העיר, וידרוש את ציון, ישמור על ביתו שמחוץ לירושלים.
ולהיפך, מי שלא ישים את ירושלים והר הבית, בראש מעייניו ,יתקשה לשמור על שלמות ביתו.
לכן בתים שמחוץ לירושלים, נפגעים מצרעת וכדי לטהרם נדרשת הריסתם.
הלל הזקן היה אומר בזמן שימחת בית השואבה:"אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך ,אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך,שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" (סוכה נג ע"א)
מה יותר נכון מאמירה הזאת ?
אם נעלה להר הבית לבקר את השכינה, ה' יבא לבתינו ויגן עלינו מפני אויבינו מבפנים ומבחוץ, ואם לא ח"ו ,אז ה' לא יבקר בבתינו והם לא יעמדו לאורך זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה