פרשת שבוע: פרשת נשא המקדש נמצא בתוכנו

פרשת נשא תשע"ח

גיליון מס 333  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                          

המקדש נמצא בתוכנו

בפרשת נשא מובא הדין של שילוח טמאים ממחנה ישראל במדבר. התורה מגדירה שלוש מחנות שונים: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל.

כנגד 3 מחנות קיימים שלושה סוגי טומאה: צרעת, זיבה וטומאת מת.

כמו שכתוב: ב  צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ.  ג מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם; וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ב-ג).

רש"י מפרט את המיקום הפיזי של כל מחנה. מחנה שכינה הוא מקום המשכן עצמו, מחנה לוויה הוא השטח מסביב למשכן ומחנה ישראל הוא המחנה של כל השבטים.

כמו שכתוב: "שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן תוך הקלעים היא מחנה שכינה חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפ' במדבר סיני היא מחנה לויה ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל (פסחים סז) הצרוע נשתלח חוץ לכולן הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים.  וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים " (רש"י, במדבר ה,ב).

התלמוד בבלי לומד מתוך הפסוקים של הפרשה את הדין של כל סוגי הטומאה.

ננסה להבין לעומק את משמעות המחנות וסוגי הטומאה.

מדוע טומאת צרעת היא הגרועה מכולם והאדם נשלח מכל המחנות?

במה טומאת מת פחות חמורה מטומאת זב ומצורע?

נביא את דברי ה"שם משמואל" המיישב בצורה נפלאה את השאלות האלה מתוך תיקוני הזוהר.

ראשית, הוא כותב שגם בתוך האדם יש 3 מחנות כנגד 3 מחנות ישראל: הכבד, הלב והמוח.

הכבד הוא כנגד מחנה ישראל בהתאם לתפקוד הפיזיולוגי שלו.

פרשת שבוע: פרשת ראה- הקרבנות שווים לצדקה

פרשת ראה תשע"ז     

גיליון מס 312 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                         

הקרבנות שווים לצדקה

 נושא נתינת הצדקה מופיע בהרחבה בפרשת ראה.

ננסה לגלות קשר בין מצוות צדקה ועבודת הקרבנות בירושלים.

ראשית נביא את דברי רבנו בחיי על מצוות צדקה. הקב"ה מצווה אותנו לעזור לעני ולספק את מחסורו, כמו שכתוב:  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ  (דברים טו,י).

נביא את דברי הספרי המפרש את כפילות הלשון של הפסוק: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ.  כאשר אדם נותן צדקה לעני הקב"ה יגדיל את ההכנסות של הנותן כדי שיוכל לתת שוב צדקה, אפילו מאה פעמים לאותו האדם.

הנתינה גוררת את הנתינה וברכת השפע מאת ה'.

יוצא מכאן שהשפע והברכה חלים על כל מי שנותן צדקה.

הצדקה מביאה צדק בעולם, כך שהעושר מתחלק בין כולם והעולם מתקיים.

יש מימד נוסף למצוות צדקה כאשר עיקר קיומה הינו בארץ ישראל. לכן שלוש פעמים המילה "ארץ" מופיעה בתוך חמישת הפסוקים העוסקים במצוות צדקה.

כמו שכתוב: ז כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, ......  יא כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ. (דברים טו, פסוקים ז-יא).

רבנו בחיי מפרש שמצוות צדקה מתקיימת בשלימותה בארץ ישראל, למעשה כמו כל שאר המצוות.

הצדקה מביאה צדק ושפע לעולם.

ישעיהו הנביא מכנה את ירושלים: עיר הצדק.

כמו שכתוב: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיהו א,כו). 

כאשר בית המקדש בנוי על מקומו הוא מביא שפע גדול לישראל ולאומות העולם.

כמו שמובא בתלמוד בבלי: "ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב" .  (בבא בתרא כה ע/ב).

יש מדרש רבה מפורסם הרומז לקשר בין הקרבנות ובין הצדקה.

המדרש לומד מישעיה שקרבנות התמיד מביאים צדק וכפרה מיידית לכל תושבי ירושלים.

כמו שכתוב: "אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שביום שנאמר: צדק ילין בה (ישעיה א,כא) " (במדבר רבה כח, כא ורש"י בישעיה א,כא).

נראה לומר שהקרבנות הם כמו מעשה צדקה כלפי הקב"ה, מעין הכרת הטוב עבור כל מה שהוא נותן לנו.

כאשר מקריבים קרבנות אנחנו מקיימים את רצון הבורא. כתוצאה מזה הוא מתפרסם בעולם לעיני כולם ומשרה את שכינתו בעולם הזה.

הקרבנות באותה מדרגה של הצדקה. המילה צדקה מרכובת משני חלקים: צדק ה'.

פרשת שבוע: פרשת יתרו - להשתמש במידת העוז!

פרשת יתרו תשע"ז     

גיליון מס' 293 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להשתמש במידת העוז!

בני ישראל יצאו ממצרים, עברו בתוך ים סוף ביבשה ולחמו בעמלק. לאחר הנסים האלה וההתעלות הרוחנית הכל מוכן לקראת קבלת התורה בהר סיני. אבל התורה החליטה אחרת ומביאה את פרשת גיור יתרו ועצתו למשה רבנו.

מדוע פרשת יתרו חוצצת בין מלחמת עמלק ובין מתן תורה? למה פרשה כל כך חשובה נקראת על שמו של גוי?

מדוע משה רבנו מכבד את יתרו בצורה כל כך גדולה ואפילו משתחווה לו?

ננסה לענות לשאלות האלה על בסיס דברי ה"שם משמואל" על פרשת יתרו.

ראשית נביא את אחד הפירושים מתוך המדרש רבה לגבי סיבת הצטרפות יתרו לעם ישראל. יתרו היה רחוק מאוד מהקב"ה ומהאמונה באל אחד. הוא היה מומחה בכל סוגי עבודה זרה. מה גרם לו לשנות את דעתו ואורח חייו?

המדרש כתב שמידת העוז שהתגלתה בקריעת ים סוף גרמה ליתרו להתגייר. כמו שכתוב:

" ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ (שם) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה ..... כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמיה טז) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ:" (מדרש רבה פרשת יתרו כז,ד).

ה"שם משמואל" מפרש את המדרש בצורה נפלאה.

הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהוא חושק דברים שהם בהשגתו. כאשר דבר מסוים רחוק מאיתנו אז לא נוכל להשיג את הדבר הזה. למשל יהודי שנולד בישראל לא יחלום להיות נשיא ארצות הברית כי זה לא בר השגה.

הקב"ה נתן לעם ישראל תכונה מיוחדת שהיא מידת העוז. כמו שכתוב בספר תהלים: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט,יא).

מידת העוז מאפשרת לעשות דברים שנראים בלתי אפשריים.

המידה הזאת מאפשרת ליהודי לעשות גילויים מדעיים, ללכת נגד הזרם עם רעיונות מהפכניים ולשנות סדרי עולם.

יתרו ראה את הפוטנציאל הטמון במידת העוז והשתמש בה לטובתו. כך הוא הצליח להתקרב לעם ישראל ולאמונה בה' למרות שהוא היה שקוע בטומאת העבודה זרה.

פרשת שבוע: פרשת שמות- הנשים מקדמות את הגאולה

פרשת שמות תשע"ז     

גיליון מס' 291 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הנשים מקדמות את הגאולה

ספר שמות מהווה את הדגם של גלויות עם ישראל לאורך כל הדורות. כבר בתחילת השעבוד הקב"ה הכין את התשתית לגאולה.

בתחילת חומש שמות עולות מספר שאלות לגבי גזירות פרעה ותגובות בני ישראל.

מה חשב פרעה כאשר הוא גזר על המיילדות להרוג את הבנים וניסה להפוך אותן לרוצחות ילדים?

מדוע הוא לא שלח בעצמו חיילים שיקיימו את דבריו ללא היסוס?

איך המיילדות העזו לא לקיים את דברי פרעה?

מדוע פרעה לא העניש את המיילדות?

למה הקב"ה נתן פרס למיילדות של בתי כהונה, לויה ומלכות?

גלות מצרים היתה קשה במיוחד כאשר פרעה שעבד את ישראל הן ברמה גופנית והן ברמה נפשית.

נראה לומר שכאשר הוא זימן את המיילדות וציווה להם לרצוח את התינוקות, הוא התכוון לייאש את בני ישראל מהגאולה.

כאשר אדם קרוב פוגע בנו זה הרבה יותר כואב מאשר האוייב שלנו.

לכן פרעה ביקש מהמיילדות לעשות את העבודה המלוכלכת. היה צריך הרבה אומץ מצד המיילדות כדי לא לקיים את דברי פרעה.

למעשה הן הפכו את הקערה על פיה. בזכות התנגדותן לדברי פרעה הם רוממו את רוח בני ישראל והראו להם את הדרך לגאולה.

נראה לומר שהמיילדות התחילו את תהליך הגאולה כאשר הן התנגדו לפרעה ללא פחד ומתוך בטחון בה'.
הן התחילו את המעשה שיעורר את בני ישראל מתרדמת הגלות כדי להחיות מחדש את רצון הגאולה הטמון בתוך כל אחד מישראל.

כמו שכתוב:  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹקים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים  (שמות א,יז).

הן לא עשו כדברי  פרעה וזהו מעשה גבורה שפתח את תהליך הגאולה.

כתוצאה מהתנהגותן העם התעצם מבחינה מוראלית כמו שכתוב: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד  (שמות א,כ).

כאשר הקב"ה ראה את השפעת מעשה הגבורה על העם אז הוא הטיב להן ונתן להן פרס כנגד מעשיהם.
הן התחילו להניע את גלגלי הגאולה מתוך מסירות נפש אזי הן תזכינה בתכלית הגאולה שהיא: עבודת המקדש ומלכות.

פרשת שבוע: פרשת ויגש - איך להפוך חלום למציאות?

פרשת ויגש תשע"ז     

גיליון מס' 289 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             

איך להפוך חלום למציאות? 

מדוע התורה מפרטת כל כך הרבה חלומות בספר בראשית?

למה יוסף התעקש לממש את חלומותיו עד תומם?

בפרשיות האחרונות של ספר בראשית התורה נותנת חשיבות מיוחדת לחלומות. חלומות של אבותינו כמו יעקב אבינו שחלם על הגלויות ובית המקדש  או יוסף הצדיק שחלם על הנהגת בני ישראל. התורה מציגה גם חלומות של גויים כמו שר המשקים, שר האופים ופרעה מלך מצרים. מה משותף לכל החלומות האלה?

משמעות החלומות

מה שמאפיין את החלומות שהובאו בספר בראשית הוא שהם כולם התגשמו והפכו למציאות. הם לא נשארו בדרגה של חזון או דבר שאינו קשור למציאות כמו רוב החלומות.

ננסה להבין את משמעות החלומות ומימושם מתוך מאמר של ה"חלבן" בספרו "טללי חיים".

החלום הינו הצצה לעבר עולמות העליונים. החלום עלול לבשר על תהלכים עתידיים שיתגלו מאוחר יותר בעולם הזה.

השאלה איך אנחנו מתיחסים אליו. אם האדם פותר את החלום בצורה חיובית ודבק בו אז הוא יהפוך למציאות.

פתרון החלום הולך לפי הפירוש שהאדם נותן לו. 

כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " ...דאמר רבי אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מא) ויהי כאשר פתר לנו כן היה " (מסכת ברכות נה ע/ב).

אדם שחולם חלומות גדולים ומאמין בהם אזי הם יהפכו למציאות. לעומת זאת אדם עם חלומות מצומצמים לא יוכל להתעלות וישאר באותה מדרגה הנמוכה.

" בשעה שהאדם מתחבר ברוחו אל חלום טוב, שאיפה פנימית, רוחו אחוזה בה והוא מתמיד לזכרה, הרי שהוא באמת מפתח אותה בפנימיות רוחו, בתוככי חייו, ודבר זה בעצמו גורם לחלום ושאיפה זו להתממש בפועל." (הרב חיים כהן, טללי חיים בראשית דף תרכז).

ציפייה לישועה

כל שנה אנחנו מאחלים לעצמנו: לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לאחר שאבותינו האמינו במימוש החלום של חזרה לירושלים ובנין בית המקדש במשך אלפיים שנות גלות, בסופו של דבר החזון יתממש.

יש לנו אפילו חובה לצפות לגאולה באופן תמידי. אחת השאלות ראשונות שאנחנו נשאלים בעולם האמת היא: האם ציפית לישועה?

כמו שכתוב במסכת ברכות: " אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת .....אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ורביה צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר" (ברכות נה/ב).  

ה"חלבן" מביא את דברי הרב קוק שמסביר איך הציפייה לישועה ברמה הלאומית מקרבת את הגאולה.

כמו שראינו שהדבקות בחלום פרטי גורמת למימושו בפועל כך זה קורה ברמה הלאומית. כאשר עם ישראל מתפלל להתגלות המשיח ולקירוב הגאולה הדברים יוצאים מכוח אל הפועל.

" וכן שם ה' יתברך גם כן בכלל ישראל, שבנפשם שם סגולה אל כל הגדולה שהם מוכנים לה לסוף הימים, וסוך כל הדברים הסגולה מוכרחת לצאת מן הכוח אל הפועל. אבל הזכרתה והייחול אליה מחזקתה, אם כן היא נכונה יותר אל פעולתה על ידי זה. על כן הצפיה לישועה והזכרתה יש לה תועלת גדולה בקירוב הישועה...." (הרב קוק, מדבר שור, דרוש כד).

חלומות יוסף

פרשת שבוע: פרשת וישלח- המצבה היא התכלית

פרשת וישלח תשע"ז     

גיליון מס' 287 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המצבה היא התכלית

יעקב אבינו עבר יסורים רבים לאחר הבריחה מבית לבן. מדרשי חז"ל מיחסים את רצף האירועים הקשים לאי קיום נדר.

לאחר שיצא מחרן, יעקב אבינו נדר נדר בהר המוריה שאם הקב"ה ישמור עליו ויפרנס אותו הוא יחזור למקום ויבנה בית לה' כמו שכתוב: וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵאלֹקים.  כב וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כ-כב).

לאחר שהוא לא קיים את נדרו למרות שהקב"ה נענה לבקשותיו הוא נענש על ידי מפגש קשה עם עשו, מאבק עם המלאך, חטיפת דינה על ידי שכם ומות רחל אמנו.

כמוו שכתוב: " ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך ...... הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר," (מדרש תנחומא וישלח סימן ח).

למרות הצרות, יעקב אבינו לא הבין שהן באו בגלל הנדר. לכן הקב"ה אומר לו בצורה מפורשת ללכת לבית-אל ולבנות שם מזבח, כמו שכתוב:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ  (בראשית לה,א).

הפרשה הזאת מעלה 5 שאלות שבע"ה ננסה ליישב בדרך חדשה.

איך יתכן שאיש צדיק כמו יעקב אבינו יאחר בקיום הנדר שלו ויצטרך לקבל תזכורות כואבות מהקב"ה?

מדוע הוא קיים את נדרו בשני חלקים? ראשית הוא בנה מזבח ומאוחר יותר הקים מצבה?

מהו ההבדל בין בנית מזבח לבין הקמת מצבה?

מדוע פרשת פטירת רחל אמנו סמוכה להקמת המצבה בהר הבית?

למה התורה אינה מתארת את האבלות של יעקב אבינו על אובדן אשתו האוהבה, בדומה לאברהם אבינו שבכה על שרה או יעקב אבינו שהתאבל על יוסף?

ראשית עלינו להבין את מהות נדרו. יעקב אבינו נדר לבנות את בית המקדש ממש, כך יוצא לפי פשט הפסוק: וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כב).

כדי לבנות בית אלוקים יעקב אבינו חשב שיש לחכות את השלמת השבטים. נראה לומר שיעקב אבינו חיכה להשלמת שתים עשרה השבטים כדי לקיים את נדרו.

בנין בית המקדש אינו דבר השייך לפרט אלא לכלל ישראל.

ראוי לציין שהר המוריה נמצא ברובו בנחלה של בנימין, לכן היה מקום לחשוב שמן הראוי לחכות ללידת בנימין בארץ ישראל כדי לבנות את בית ה'.

לאחר שהקב"ה מצווה אותו לקיים את נדרו אין יותר מקום לספקות.

ראוי לציין שהקב"ה מבקש מיעקב אבינו לקיים את נדרו בשני שלבים, ראשית לבנות מזבח ומאוחר יותר להקים מצבה.

כמו שכתוב: ב: קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ......ט: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ.  י: וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.......יד: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; (בראשית לה, ב-יד).

לאחר בנין המזבח הקב"ה מברך את יעקב אבינו ומשנה את שמו לישראל.

פרשת שבוע: פרשת ויצא הבן מתקן את מעשה אמו

פרשת ויצא תשע"ז   

  

גיליון מס' 286 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבן מתקן את מעשה אמו

 יעקב אבינו יוצא לכיוון חרן כדי למצוא את בת זוגתו. בפרשה הקודמת התורה מתארת לנו עד כמה בנות כנען אינן ראויות לעם ישראל.

הן רבקה אמנו, הן יצחק אבינו מתלוננים על נשות עשו ועל התנהגותן הרעה. בין פרשת בריחת יעקב לחרן לבין מפגש עם רחל אמנו נמצאת פרשה של תפילת יעקב בהר המוריה וחלום הסולם.

לכאורה פרשה זאת אינה קשורה לנושא המרכזי שהוא הזיווג של יעקב אבינו עם בנות לבן.

ננסה להבין את הרמזים המסתתרים בפרשיות האלה.

נתחיל עם התגובה של רבקה אמנו כלפי נשות עשו הבאות מבני חת. כמו שכתוב: וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים. (בראשית כז,מו). רבקה מתבטאה בצורה קשה ביותר נגד בנות חת.

נראה לומר שמתוך דברי רבקה אמנו ניתן להבין שהן מסכנות את חיי עם ישראל, כאשר היא אומרת: לָמָּה לִּי, חַיִּים.

ראוי לציין שהמילה " קַצְתִּי " כתובה בספר תורה עם "ק" קטנה. בעל הטורים מפרש שרבקה אמנו ראתה דרך נבואה שבית המקדש יחרב, כאשר האות "ק" רומזת לגובהו של ההיכל שהינו "ק" אמה (בגימטריה ק= 100).

כמו שכתוב: " קו''ף קטנה שראתה שעתיד ליחרב הבית שגבהו ק' אמה וקו''ף של ודרור קן לה גדולה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק' אמה שלא יחרב:" (בעל הטורים כז,מו).

פרשת שבוע: פרשת לך לך לוט: איש צדיק או רשע?

פרשת לך לך תשע"ז

גיליון מס' 283 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לוט: איש צדיק או רשע?

פרשת לך לך מגלה לעולם את גדלותו של אברהם אבינו, שורש עם ישראל. אנחנו רואים במהלך פרשת לך לך    ו-וירא דמות מעניינת ובעייתית: לוט בן אחיו של אברהם אבינו.

בתחילת הפרשה הוא מתלווה לאברהם אבינו כאשר הוא יוצא יחד איתו מחרן וזוכה להיכנס לארץ אבל בהמשך הוא במרכז מספר פרשיות.

לוט רב עם אברהם אבינו על ירושת הארץ כאשר הוא גוזל מאחרים דרך רועי הצאן שלו. כמו שמובא ברש"י: "לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (ב"ר) ". (בראשית רש"י יג,ז).

כתוצאה מזה אברהם אבינו נפרד מלוט.

שוב, לוט מסתבך ונחטף על ידי ארבעת המלכים שניצחו את מלכי סדום ועמורה.

אברהם אבינו בא לעזרתו ובדרך נסית מנצח את ארבעת המלכים ומשחרר את לוט מהשבי.

בפרשת וירא לוט ממשיך להתבלט במפגש עם המלאכים הבאים להחריב את סדום ולאחר מכן הוא מגלה עריות עם שתי בנותיו.

מדוע התורה מביאה את קורותיו של לוט? מה כוונת התורה בכל הפרטים האלה? מצד אחד אברהם אבינו מתרחק מלוט ומצד שני הוא מסכן את נפשו כדי לשחרר אותו?

ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה בספרו טללי חיים.

השם "לוט" בא מלשון קללה בארמית. כמו שכתוב בתרגום אונקלוס על הפסוק:  וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ג).  תרגום: וַאֲבָרֵךְ מְבָרְכָךְ וּמְלָטְטָךְ אֲלוּט וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כֹּל זַרְעֲיָת אַרְעָא׃

כדי להבין את חשיבותו של לוט יש לחפש בצאצאיו.

לוט הוליד את מואב שממנו באה רות המואביה שהולידה את המשיח, דוד המלך. כמו שכתוב: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:  הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם  (בראשית יט,לז).

לוט הינו האור, השורש של המשיח שבא מזרע דוד המלך.

אברהם אבינו ראה ברוח הקודש שלוט מכיל בתוכו את המשיח לכן הוא התלווה אליו ועשה הכל כדי להשגיח עליו.

החיד"א מסכם במשפט אחד את המהות של לוט:

" אפשר לרמוז דלוט לשון קללה....מכל מקום משם יצא דוד המלך עליו השלום ומלך המשיח דהם תיקון  אדם הראשון, וכן לוט בגימטריא אד"ם בסוד אדם דוד משיח." (פירוש החיד"א על תיקוני הזוהר).

אברהם אבינו ניסה לתקן את לוט שהכיל בתוכו את קללת אדם הראשון וזוהמת החטא.

לכן הוא מתלווה אליו מחרן עד הכניסה לארץ, יורד איתו למצרים ומתגורר עם אברהם אבינו. למרות קרבתו לאברהם אבינו, לוט אינו לומד ממעשיו הטובים. הוא גוזל משדות שאינם שלו. אברהם אבינו איש החסד אינו יכול לסבול את הגזל, לכן הוא נפרד ממנו בצורה קשה.

כמו שכתוב: הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה (בראשית יג,ט).

לוט אוהב את רכושו יותר מכל דבר אחר, לכן הוא בוחר לעבור לאזור סדום. סדום הינו מרכז של טומאה ולכלוך בעקבות תנהגות תושביו.

מדוע "אורו של משיח" עובר למקום שפל כמו סדום? מדוע אברהם אבינו נפרד מלוט כאשר הוא "שולח" אותו לסדום שהוא המקום הנמוך בעולם?

פרשת שבוע: פרשת נח - נח מציל את עתיד העולם

פרשת נח תשע"ז

גיליון מס' 282 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

נח מציל את עתיד העולם

פרשת נח מסמלת התחלה חדשה עבור העולם. לאחר שהאנושות לא התנהגה כראוי, הקב"ה הביא את המבול כדי לתקן את העולם.

המים שירדו במשך ארבעים ימים ניקו את הארץ מכל החטאים ומכל הגשמיות שהתגברה על הרוחניות ושלטה בעולם. למים יש כח מיוחד המסוגל לטהר ולזכך דבר טמא. לכן אנחנו טובלים במקווה כדי לטהר את עצמנו או מזים על אדם טמא מת מים חיים מהולים עם אפר פרה אדומה כדי לבטל את טומאתו.

בעל ה"שם משמואל" מעלה שאלה: אם מי המבול באו לזכך את הארץ, איך הקב"ה יטהר את העולם בעתיד אם האדם יחזור ויקלקל אותה במעשיו?

מדוע הקב"ה הבטיח שלא יעשה מבול לעולם? כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. (בראשית ח,כא). 

התשובה נמצאת במעשה של נח כאשר הקריב קרבן לה' מיד לאחר צאתו מן התיבה.

בהתאם לסמיכות הפסוקים הוא לא חיכה לשום סימן מן השמים או ציווי אלוקי, הוא הבין שאם הקב"ה ביקש ממנו לקחת יותר מזוג בהמות טהורות עליו להקריב אותן לה'.  כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.......  כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח,יח-כ). 

בנית המזבח והקרבת הקרבנות גרמו להקב"ה נחת רוח. ה"שם משמואל" מביא את דברי הזוהר הקדוש המסביר מדוע נח נקרא צדיק, בזכות זה שהוא איחד את השמים ואת הארץ. הקרבן של נח פעל לקירוב בין השמים המסמלים את הרוחניות לבין הארץ המסמלת את הגשמיות.

בתוך המילה "קרבן" ניתן למצא את השורש "קירוב". בזכות נח שהגביר את הרוחניות בעולם, הקב"ה הבטיח שלא יחריב שוב את העולם.

כתוצאה מהקרבת הקרבנות, הקב"ה לא יתן לעולם להתקלקל עד כדי כך שלא ניתן יהיה לתקן אותו אלא על ידי מבול.

המדרש רבה מסביר את המשמעות של השם נח.

השם "נח" רומז לכך שהוא גרם נחת רוח להקב"ה בזמן בנית המזבח והקרבת הקרבנות לאחר המבול.

כמו שכתוב: "רבי אליעזר אמר: (נח) לשם קרבנו נקרא, שנאמר וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח) " (מדרש רבה בראשית כה, ב).

אם מסתכלים על מבנה הפסוק, אנחנו מוצאים את התשובה הזאת בצורה ברורה. הפסוק שבו הקב"ה מבטיח שלא יוסיף להחריב את העולם מתחיל בשביעות רצון שלו מפני התנהגות נח כאשר הוא הביא את הקרבנות. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם ... (בראשית ח,כא). 

הקב"ה הריח כביכול את עשן העולות שהוא דבר רוחני, כתוצאה מזה הוא יכול להבטיח שהעולם לא יחרב בעתיד. אם האדם הבין את משמעות הקרבת הקרבנות ומקריב אותם בפועל אז העולם לא יוכל להתקלקל כמו בתקופת דור המבול.

"וזה הפירוש לשם קרבנו נקרא (בראשית רבה כה), דזה נח איש צדיק שאחיד בשמיא וארעא שלא יתקלקלו עד שלא יהיה מרפא חס ושלום." (שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף מב).

ראינו במאמר הקודם על פרשת בראשית (מאמר 281 שנת תשע"ז) את המאבק הקיים בין כוחות הגשמיים כנגד בחינת האשה לבין כוחות הרוחניים כנגד בחינת האיש. איזון העולם ושלמותו מתקיים כאשר האיש והאישה מחוברים, מאוחדים וחיים בשלום בית.

פרשת שבוע: פרשת ראה- להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה תשע"ו

גיליון מס' 274 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                      

להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה עוסקת בברכות וקללות לקראת כניסת בני ישראל לארץ. משה רבנו מזהיר את ישראל שעליהם לשמור חוקי התורה כדי לזכות בארץ ישראל. אם יקיימו את החוקים ואת המשפטים השייכם לארץ אז הם יהיו מסוגלים לרשת אותה וליישב אותה.

כמו שכתוב: כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם  (דברים יא, לא-לב).

הפסוק מציין שיש מצוות מיוחדות, שיפורטו בהמשך הפרשה שניתן לקיים אותן רק בארץ ישראל. כך מפרש ה"אור החיים" הקדוש את הפסוק: " פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו.......אלה החוקים וגו' פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות:" (אור החיים, דברים יא,לב).

האם מדובר בשמירה על מצוות מסויימות או על כל התורה כולה?

נראה לומר שיש שתי מצוות מרכזיות המשפיעות על כיבוש הארץ ויישובה. מצוות אלה מופיעות בפסוקים הסמוכים לפרשת הברכות וקללות.

התורה משתמשת פעמיים באותן מילים - הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת -כדי להבהיר מה הן המצוות המרכזיות המהוות תנאי הכרחי לכיבוש הארץ.

יב,א אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  יב,ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  .........  יב,ד לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹקיכֶם.  יב,ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  יב,ו וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם.(דברים יב, פסוקים א-ו).  

כדי לשמור על הארץ יש מתכון פשוט: למחוק כל זכר של עבודה זרה ולהקים מזבח ובית מקדש בירושלים.

ה"ספורנו" כתב את הדברים בצורה מפורשת: " ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל עבודת גלולים ושלא תעשו כמותם לאל יתברך להקריב לפניו בכל מקום ושיהיה לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:" (ספורנו דברים יב,א). 

ארץ ישראל איננה כשאר הארצות, הקב"ה משגיח עליה באופן תמידי. כמו שכתוב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה (דברים יא,יב).