פרשת קדושים תשע"ו
גיליון מס' 266 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
הזיווג: מקור של קדושה או של טומאה?
בפרשיות אחרי מות, קדושים ואמור התורה עוסקת בהרחבה בנושא גילוי עריות
וקדושת הכוהנים.
ננסה להבין מדוע התורה בחרה בספר ויקרא העוסק בקרבנות כדי לפרט את כל
ההלכות בנושא עריות ואיסורי נשואין של הכוהנים.
בתחילת פרשת קדושים רש"י מתייחס לשאלה הזאת כאשר הוא מביא את
דברי התלמוד הירושלמי. כאשר אדם מתרחק מהעריות הוא מביא קדושה לעצמו ולעולם.
כמו שכתוב: " , אמר רבי יודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות
לפרשת קדושים, ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש..." (תלמוד
ירושלמי יבמות יב ע/א פרק ב הלכה ד ורש"י ויקרא יט,ב).
מדוע התרחקות מעריות גורמת לקדושה?
כהקדמה לתשובה, ננסה להבין את המשמעות של קודש קודשים.
המקום הקדוש ביותר בעולם הינו קודש הקודשים בתוך היכל בית המקדש.
בתוכו נמצא ארון הברית עם שני הכרובים.
בספר מלכים ב' מסופר על האירוע הטראגי של ניסיון השמדת זרע דוד המלך
על ידי עתליה הרשעה. בנס הצליחו להציל ילד אחד, יואש כאשר הסתירו אותו בעלייה של
קודש הקודשים בבית המקדש.
כמו שכתוב: וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת-הַמֶּלֶךְ-יוֹרָם אֲחוֹת
אֲחַזְיָהוּ אֶת-יוֹאָשׁ בֶּן-אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ
בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הממותתים (הַמּוּמָתִים)--אֹתוֹ וְאֶת-מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר
הַמִּטּוֹת; וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, וְלֹא הוּמָת: וַיְהִי
אִתָּהּ בֵּית ה', מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים (מלכים ב', יא, ב-ג).
רש"י מפרש את המילים "חדר המיטות": "בעליית בית
קדשי הקדשים, כמה שהוא אומר (לקמן פסוק ג), ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו':"
(רש"י שם).
קודש הקודשים נמשל לחדר המיטות כנגד הזיווג של ישראל עם הקב"ה
כביכול.
בית המקדש מבטא את הקשר האינטימי הקיים בין הקב"ה ובין ישראל. הקשר
המיוחד הזה מתואר בשיר השירים כחיבור של בני זוג ממש.
שיר השירים הוא שיר אהבה בין בני זוג. רבי עקיבא מכנה את מגילת שיר
השירים כ-קודש קודשים.
כמו שכתוב: "..אמר רבי עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר
השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים
לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים..." (מסכת ידים ג,ה או ו).
ראינו שני דברים הקרויים "קודש קדשים" עם קשר ברור לזיווג
של איש ואישה. קודש הקודשים מתואר כ-"חדר המיטות" ושיר השירים מכונה
"קודש קדשים".
שיא הקדושה מתבטא במקדש בקודש הקודשים.
לומדים מכאן שאותו מעשה של חיבור בין איש ובין אישה יכול להיות שיא
הקדושה או ההיפך מכך ח"ו.
לומדים מכל עבודות המקדש את אותו רעיון. ממבט חיצוני עבודת הקרבנות
נראות כמו עבודה זרה או פולחן אלילי
פרימיטיבי.
אבל בפועל עבודת הקרבנות
משפיעה על דברים מעל השכל האנושי בשמים ובארץ.
נראה לומר שזה אותו הדבר לגבי העריות. מעשה הזיווג שנראה בהמי מסוגל להביא קדושה בתוך
המשפחה ובעולם כולו. לעומת זאת, כאשר מטרה החיבור אינה קיום העולם ונוגדת את דיני
התורה זה מביא טומאה לעולם.
לכן מי שפורש מעריות ומקיים את מצוות פרו ורבו כהלכתה נקרא קדוש. חומש
ויקרא הינו המקום הטבעי עבור כל דבר של קדושה והתקרבות להקב"ה.
