הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, ינואר 01, 2009

חוזרים לעזה!


פרשת ויגש תשס"ט גיליון מס' 145
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

חוזרים לעזה!
האם יהודה התנהג כראוי, כאשר הוא מתווכח עם יוסף?
איך עלינו להילחם בעזה לפי הדרך של יהודה?

פרשת ויגש מציגה התנגשות חזיתית בין שני גדולי עולם: יוסף ויהודה. התורה אינה מתארת עובדות היסטוריות ללא מטרה חינוכית כלשהי, לטובת דורות הבאים.
יוסף מסמל את משיח בן יוסף, המקדים את בואו של משיח בן דוד. יהודה הינו כנגד משיח בן דוד.
המדרש תנחומא מתאר את מאבק האיתנים, כדבר המנוגד לדרך הטבע. יוסף מתואר כמו שור נוגח, ויהודה כמו אריה. במקומות רבים בתורה, הסמל של יוסף הוא השור. לעומת זה, הסמל של יהודה הוא האריה. בעולם החיות, השור מפחד מהאריה ואינו מתגרה בו. בפרשה שלנו, יוסף -השור, מתנגח עם יהודה -האריה.
" בשעה שהיו יהודה ויוסף מתוכחין זה עם זה אמרו מלאכי השרת זה לזה בואו נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחין זה עם זה בנוהג שבעולם שור מתירא מפני ארי ועכשיו שור וארי מתנגחין ועומדין והקנאה ביניהן עד שבא משיח..." (מדרש תנחומא ויגש פרק ד).
לפי המדרש, המאבק נמשך עד בואו של המשיח. לאחר ביאת המשיח, השלום שורה בניהם.
" המים יהודה ויוסף זה ארי וזה שור אתמול מתנגחין זה עם זה ועכשיו הוא משלחו אצלו שנאמר ואת יהודה שלח לפניו הוי עושה שלום במרומיו:" (מדרש תנחומא ויגש פרק ו).
הזכרנו במאמרים קודמים שמשיח בן יוסף מייצג את הגאולה בדרך הטבע, ובפרט את התנועה הציונית שנעלמה. (
ראה "מיהו משיח בן יוסף?")
נראה לומר שמשיח בן דוד רומז לגאולה שאינה פועלת על פי דרך הטבע, אלא מתגלה מתוך אמונה בה'.
אדם "נורמלי" אינו יכול לשמור על שפיותו במדינת ישראל, לאור קצב המטורף של אירועים פוליטיים, ביטחוניים או כלכליים.
יש מאבק מתמיד בין הציונות המודרנית לבין הציונות השואבת את כוחה מן התורה.
המאבק הזה התעצם בשנים האחרונות. הציונים המודרניים מנסים לפעול על פי ההיגיון האנושי המוגבל. לעומת זאת הציונות האימונית פועלת על פי התורה בלבד, ללא פחד ומתוך אמונה צרופה בהקב"ה.
לכן אנחנו מגיעים למבוי סתום בכל הנושאים הלאומיים של עם ישראל.
אלה מנסים להגיע להסכם שלום עם הערבים ולמסור חלקי מולדת, ואלה מקימים עוד יישוב בארץ ישראל.
אלה נלחמים כדי לשפר את המצב הכלכלי שלהם, ואלה נלחמים כדי לכבוש את ארץ ישראל על פי גבולות המצוינות בתורה.
אלה מוכנים למסור את הר הבית וירושלים לאויבי ישראל, ואלה רוצים לבנות את בית המקדש השלישי ללא התחשבות בגויים.
על פי המדרש, זהו תהליך בלתי נמנע שיסתיים עם הגעת המשיח בב"א.
אינני יכול להתאפק ולא לקשר את המאבק של יוסף ויהודה למלחמה המתנהלת כעת בעזה.
הגישה של יוסף, היא פרגמאטית ומבוססת על ההיגיון. בא ניתן להם מכה קשה! נפיל את השלטון הנוכחי וכך נוכל להשיג ה"סכם שלום" עם אויבים המוכרים לנו.
הגישה של יהודה טוענת שיש כאן הזדמנות לגאול חלק של ארץ ישראל. בא נפגיז אותם עד שיברחו למצרים ולירדן וכך נקים מחדש את גוש קטיף ונחזור ליישב את העיר עזה.
כמובן שהגישה של יהודה אינה נתפסת כמציאותית, ומה יגיד העולם?
מצד שני הגישה של יוסף לא תביא תוצאות חיוביות ותעלה לעם ישראל הרבה דם ח"ו.
יהודה נלחם נגד המשנה למלך מצרים. הוא היה מוכן להקריב את עצמו כדי להציל את בנימין. ראוי לציין שבית המקדש נמצא ברובו בנחלה של שבט בנימין וקצת בחלק של שבט יהודה.
ללא ספק ה"מנהיגים" הישראלים של היום היו מייעצים ליהודה לוותר ולקבל את הדין שנגזר על בנימין.
עלינו לפעול נגד החמאס בדרך של יהודה. אם נפעל אחרת, נסכן את חיילינו לחינם, ונמשיך לספוג התקפות על תושבי ישראל.
בע"ה יקום מנהיג אמיתי לעם ישראל, וינהיג אותו בדרך של יהודה, ללא התחשבות בגויים מתוך אמונה ובטחון בה'.
כך נסיים את התקופה של משיח בן יוסף ונצעד בראש מורם לעבר ימי משיח בן דוד.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל
סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

אין תגובות:

sharethis