פרשת שבוע: פרשת וארא מי החליט לצאת ממצרים?

פרשת וארא תשע"ו

גיליון מס' 251 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                  

מי החליט לצאת ממצרים?

מדוע משה רבנו ביקש חופשה של שלושה ימים?

האם בני ישראל באמת בחרו לצאת ממצרים?

פרשת וארא מסמלת את התגברות תהליך גאולת מצרים, כאשר המכות מתחילות ובני ישראל נחים מהשעבוד הפיזי.

הקב"ה שולח את משה רבנו לפרעה עם שליחות אחת שחוזרת על עצמה מספר פעמים.

כמו שכתוב: שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי  (שמות ד,כג)  או שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי (שמות ז,טז).

למעשה הקב"ה פונה בצורה שונה לפרעה מאשר לבני ישראל. לבני ישראל הוא מבטיח להם שיוציא אותם משעבוד מצרים ויביא אותם לארץ ישראל. לעומת זאת הוא מבקש מפרעה לשלוח את העם כדי להקריב קרבנות במשך שלושה ימים במדבר.

למה המסר הכפול הזה? זה מעלה שאלות נוספות.

למה לבקש לצאת דרך שלושת ימים דווקא ולא שבוע או חודש? למה לא לגלות את הכוונה האמיתית של היציאה למדבר שהיא סיום השעבוד?

משה רבנו ופרעה משתמשים בביטויים שונים כדי לתאר את היציאה למדבר להקרבת קרבנות.

במפגש הראשון משה רבנו משתמש בלשון של חג. כמו שכתוב:  שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר (שמות ה,ב).

בהמשך הוא משתמש בלשון זבח.

כמו שכתוב: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ה,ג).

דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹקינוּ (שמות ח,כג).

אחרי מכת ארבה התורה משתמשת בלשון של עבודת ה'. כמו שכתוב:  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  (שמות י,ג).

פרעה אף הוא משתמש בהתחלה בלשון של זבח ולקראת היציאה בלשון של עבודת ה'.

כמו שכתוב: לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹקיכֶם (שמות י,ח).  

לעומת זאת כל פעם שהקב"ה מתגלה למשה רבנו הוא משתמש באותו הביטוי: שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי.

נראה לומר שבמפגשים הראשונים עם פרעה משה רבנו אינו מדבר על עבודה כי זה עלול להבהיל את בני ישראל השקועים בשעבוד מצרים ובעבודת פרך. משה רבנו מדבר על  חג וזבח כדי למשוך אותם לעבודת הקרבנות בצורה נעימה.

הקב"ה מדבר בעיקר בלשון של וְיַעַבְדֵנִי כאשר משה רבנו ופרעה משתמשים בלשון של זבחים.

בתחילת פרשת בא משה רבנו משנה את לשון בקשתו מ-זבח ל-עבודת ה'. מאותו רגע גם פרעה משתמש בלשון זהה למשה רבנו.

נראה לומר ששינוי הלשון בא לרמוז לנו שפרעה הבין שבני ישראל אינם יוצאים למספר ימים, זובחים כמה קרבנות וחוזרים לעבודת פרך.

אלא הם מבקשים להשתחרר משעבוד מצרים כדי להיות חופשיים ולעבוד את ה'.

לכן הקב"ה מדבר אל משה רבנו בלשון אחת: שַׁלַּח אֶת-עמי וְיַעַבְדֵנִי . כי התכלית של יציאת מצרים היא לעבוד את ה' בהקרבת קרבנות בירושלים.

מכאן ניתן להבין שבקשת משה רבנו לצאת למשך שלושה ימים אינה מטעה או שקרית. פרעה הבין זאת היטב כאשר הוא משנה את צורת הדיבור שלו מהמכה השמינית ואילך.

נראה לומר שהקב"ה רצה שבני ישראל יצאו מגלות מצרים על דעת עצמם ומתוך בחירה. לא בעקבות גירוש פרעה או בקשת משה רבנו להשתחרר מהשעבוד.

הקב"ה ציפה שאחרי שלושה ימים של חג אזי בני ישראל לא ירצו לחזור למצרים ומרצונם החופשי יעלו לארץ ישראל ויבנו את בית המקדש.

למעשה כך היה עם בנין בית ראשון ובית שני, כאשר העם או המלך יזמו את תחילת העבודות. הקב"ה לא חייב את ישראל לבנות את המקדש.

גם בימינו, הקב"ה לא חייב אותנו לעלות לארץ ישראל אלא הכל התחיל מתוך רצון עם ישראל. כך יהיה בע"ה עם בית שלישי הוא לא ירד מעצמו מהשמים עלינו להביא אותו וכך נביא את הגאולה השלימה בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה