הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, אוגוסט 25, 2019

פרשת השבוע : פרשת ואתחנן: מה עושים בארץ ישראל?


תפילת משה רבנו תשע"ט
גיליון מס 359  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מה עושים בארץ ישראל?

פרשת ואתחנן מתחילה עם תפילת משה רבנו שמתחנן לפני ה' שיבטל את הגזרה וייתן לו להיכנס לארץ ישראל.
חז"ל מביאים מספר הסברים מדוע משה רבנו רצה כל כך להיכנס לארץ.
נראה לומר, שיש שאלה נוספת שניתן לשאול: מדוע התורה מגלה לעיני כל את התפילה הפרטית של משה רבנו?
בנוסף לכך, למה לבייש את גדול הנביאים ולפרסם שתפילתו לא התקבלה?
מה ניתן ללמוד מהתפילה של משה רבנו שהתחנן להיכנס לארץ?
מתוך התשובות השונות של חז"ל ננסה להבין את המסרים שהתורה רוצה להעביר לנו עד עצם היום הזה.
התשובה הראשונה מובאת במסכת סוטה, כאשר משה רבנו ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ.
כמו שכתוב: "דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא ברץ ישראל אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב''ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר {ישעיה נג-יב} לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה" (מסכת סוטה דף יד ע/א).
נראה לומר, שמשה רבנו התכוון להיות חקלאי ולעבוד את האדמה כדי להפריש תרומות ומעשרות, לקיים את השמיטה, להשאיר את הפאה, עורלה ועוד...
משה רבנו מגלה לנו שקיום המצוות התלויות בארץ ויישובה הן חלק בלתי נפרד מהתורה ומתרי"ג המצוות. 
בנוסף לכך משה רבנו גם התכונן לעלות לרגל לבית המקדש בזמן הרגלים (ראה ספר מגלה עמוקות אופן נט). ניתן להבין את זה מתוך הפסוק עצמו כאשר הוא רוצה לראות את הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה - הר הבית.
התשובה השנייה, מדוע משה רבנו רצה להיכנס לארץ היא כדי להמשיך במשימתו. לאחר שהוא בנה את המשכן הוא ביקש מהקב"ה לבנות את בית המקדש בירושלים.
כמו שכתוב בפסוק: אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן (דברים ג,כה).
המילה "לבנון" רומזת על בית המקדש, כמו שמובא בתלמוד: "אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב {מלכים א י-יז/כא} בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב" (מסכת יומא דף לט ע/ב).
(ראה אור החיים על התורה, דברים ג, כה "אעברה נא ואראה").
נראה להוסיף סיבה שלישית,  עבור הכניסה לארץ ישראל. מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ ישראל, משה רבנו הנהיג את ישראל דרך ניסים וקשר שוטף עם הקב"ה. בכל יום אכלו מן מהשמים, הבגדים לא התבלו, הקב"ה נלחם במצרים בקריעת ים סוף וכל שאלה או בעיה נפתרה בעזרת נס או התגלות אלוקית.
ברגע הכניסה לארץ ואילך, המנהיגות תשתנה לחלוטין. הכל יעבור בדרך הטבע עם התערבות סמויה של ה'. בני ישראל יצטרכו להילחם עם נשק, הם יאלצו לעבוד את האדמה כדי לאכול, הם יבנו יישובים וערים כדי לגור בהם ויבנו כלכלה ככל העמים מבוססת על התורה כמובן.

הם יצטרכו לבנות את בית המקדש מעצמם, ללא ציווי ולוח זמנים כמו עם המשכן במדבר. זאת מנהיגות שונה ומאתגרת יותר עבור משה רבנו שרצה להמשיך במשימתו.
משה רבנו ביקש להמשיך את תפקידו כדי להשלים את המשימה של גאולת עם ישראל. בשלב הראשון להוציא אותו מהשעבוד, לתת לו את התורה ולבסוף לכבוש את הארץ ולבנות את בית המקדש.
מתוך השלוש תשובות האלה ניתן להבין מדוע התורה כתבה את תפילת משה רבנו, למרות שהיא לא נענתה בחיוב.
משה רבנו רצה למסור לעם ישראל הנכנס לארץ מהו היחס הנכון כלפי ארץ ישראל ואיך להתנהג בה.
משה רבנו רצה מספר דברים: קיום מצוות התלויות בארץ, תפילה בהר הבית ובנין המקדש, מנהיגות בדרך הטבע, השלמת המשימה והשגת התכלית של עם ישראל בארצו עם מקדש בנוי.
משה רבנו ביקש לראות את ירושלים ובית המקדש, הוא רצה לבנות בית של קבע להקב"ה ולהקריב קרבנות. זאת השאיפה של כל יהודי במשך כל הדורות, לראות את ירושלים ולהתפלל בהר הבית.
עכשיו שזכינו משנת תשכ"ז לראות את ירושלים מיושבת במאות אלפי יהודים, עלינו להמשיך ולפעול כדי שבית ה' יהיה בנוי בהר הבית.
זאת הצוואה של משה רבנו: קיום מצוות התלויות בארץ (המהווים יותר משלישי המצוות), בנין המקדש ועבודת הקרבנות והנהגה בדרך הטבע ללא ניסים גלויים.
לכן, מי שמצפה שבית המקדש ירד בנוי מהשמים ללא התערבות עם ישראל אינו דבר ריאלי ומתנגש עם מהות הנהגת עם ישראל בארצו.
ניתן לומר שבארץ ישראל יש דגש מיוחד על מצוות הקשורות לאדמת הקודש וגם קירבה לרוחניות המתגלה בבית המקדש בהר הבית.
בע"ה נבין את צוואת משה רבנו שהעביר לנו את המסרים החשובים האלה ונזכה ליישם אותם בירושלים בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה


אין תגובות:

sharethis