הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, אוקטובר 13, 2025

חג סוכות: אנחנו עם נבדל!



חג סוכות  תשפ"ו   
גיליון מס' 416  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו עם נבדל!

לחג סוכות יש מצוות רבות. החג מתאפיין ברגש השמחה ובבידול מהגויים.
בע"ה נתמקד בשתי הבחינות של החג, ונתחיל עם השמחה.
ה'שם שמואל' כתב שיש קשר הדוק בין הכפרה של יום כיפור ובין השמחה של חג סוכות.
לאחר שהקב"ה מכפר על עוונותינו, רגש השמחה מתעורר ושולט בנו. זה מתבטא בסמיכות חג הסוכות ליום כיפור.
ביום כיפור אנחנו מתמקדים ברע ובחטאים, במטרה לבטל אותם ושלא יישאר שום רושם.
לעומת זאת, בחג סוכות, לאחר שאנחנו כבר נקיים מכל פסולת, לכן אנחנו יכולים להתחבר לשכינה ולהיכנס לסוכה- צלא דמהימנותא (צל האמונה).
בעל ה'שם משמואל' משווה את הסמיכות של יום כיפור לחג סוכות, לסמיכות של מחית עמלק לבנין בית המקדש.
לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מחית עמלק- המסמל את שיא הרוע והטומאה, הקדימה את בנין המשכן ובית המקדש.
כך היה במדבר לאחר יציאת מצרים. יהושע החליש את עמלק ומיד לאחר מכן בני ישראל בנו את המשכן.
לפני בית ראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק. כך היה לפני בנית בית שני, כאשר מרדכי ואסתר השמידו את המן העמלקי וכל תומכיו.
כך יהיה בע"ה בקרוב מאוד, לפני בנין בית שלישי.
כמו שכתוב: "וזהו הענין של סוכות אחר יום הכיפורים. כמו שמצינו קודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחית עמלק, כי קודם הקמת המשכן היתה מלחמת עמלק ברפידים, וקודם בית ראשון בימי שאול ודוד, וקודם בית שני בימי מרדכי ואסתר, וקודם הבנין השלישי במהר בימינו תהיה המלחמה בעמלק על ידי משיח בן יוסף כדאיתא במדרשים, כן נמי סוכות הוא דוגמת בית המקדש..." (שם משמואל, יום הכיפורים שנת תרע"ח, דך קכב).
קשה לא להתרגש לאור דברים האלה, כאשר אנחנו בעיצומו של מלחמה נגד העמלקים מחמאס, מחיזבולה, מפת"ח, מאירן ועוד.....
הגאולה קרובה מאוד ובנין בית המקדש השלישי קרוב מתמיד.
בעל ה'שפת אמת' ממשיך וכתב, שהקב"ה ציווה לנו לבנות את המשכן, כעדות למחילה על חטא העגל.
באופן דומה, הסוכה היא עדות על מחיקת העוונות שלנו, לאחר יום כיפור.
הסוכה מהווה מקום להשכנת השכינה ושם ה' נקרא עליה. (ראה שפת אמת, סוכות שנת תרס"ד דף 201).
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כׇּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, מָה חַג לַה׳ — אַף סוּכָּה לַה׳." (מסכת סוכה דף ט ע/א).
נראה להוסיף, ששלמה המלך חנך את בית ראשון בחג סוכות. זה ממחיש עוד יותר את הקשר בין הסוכה ובין בית המקדש.

כמו שכתוב בספר מלכים: אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃  וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כׇּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃   (מלכים א' פרק ח, פסוקים א-ב).

עכשיו נעבור לבחינה של היבדלות מאומות העולם.
כל דבר שנבדל הוא מקום ראוי לקבלת קדושה והשראת השכינה.  ארץ ישראל נבדלת משאר הארצות, הר הבית בירושלים מובדל משאר המקומות ובית המקדש עצמו מובדל מכל העולם. 
לכן כל המקומות האלה מכילים קדושה מיוחדת.
אותו עיקרון, מתקיים לעם ישראל, כאשר הוא נבדל מהגויים, השכינה יכולה לשרות עליו.
לכן הקב"ה ביקש מאברהם אבינו לצאת מארץ מולדתו לארץ כנען, כדי להתרחק מהגויים, ולאחר מכן הוא יהפוך למקור של ברכה לזרעו ולכל העולם. 

 
כמו שכתוב: א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (בראשית, פרק יב, פסוקים א-ג).
השלב הראשון הוא להתרחק מהגויים והטומאה, השלב השני הוא קבלת השכינה וברכת ה' והשלב האחרון הוא השפעה על העולם כולו לצמצום הגשמיות.
זה בדיוק מה שקורה בסוכות עם מצוות סוכה וארבעת המינים.
כאשר אנחנו נכנסים לסוכה- יוצאים מדירת קבע לדירת ארעי, אנחנו מבדילים את עצמנו מהגויים, נכנסים תחת כנפי השכינה בתוך הסוכה ומקבלים את הקדושה.
גם הלולב מסמל את השוני של עם ישראל כאשר התלמוד משווה את מצוות נטילת לולב לבנין מזבח והקרבת קרבנות, כמו שכתוב: " אמר רבי אבהו מאי קראה שנאמר (תהלים קיח, כז: אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח א"ר אבהו אמר ר"א כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר ( המשך מעמוד ב) אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח " (מסכת סוכה דף מה ע/א ותחילת ע/ב).

עכשיו אנחנו מבינים יותר טוב את הקשר ההדוק הקיים בין חג הסוכות ובין בית המקדש. 
בעל ה'שפת אמת' מדגיש שהסוכה מקבלת הארה מבית המקדש.
הסוכה מסוגלת לאחד את כל עם ישראל במקום אחד, כמו עלייה לרגל בירושלים.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: "וחכמים אומרים אע"פ שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו דכתיב (ויקרא כג) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (מסכת סוכה דף כז ע/ב).
כמו שכתוב: "סוכות זמן שמחתינו. דכתוב שמחתי באומרים כו' בית ה' נלך. וסוכה הארה מבית המקדש. וגם היא בית ה' שחל שם שמים על הסוכה. ..... איתא בירושלמי דחגיגה עיר שכל ישראל נעשין כאיש אחד בתוכה. וגם הסוכה מאסף כל בני ישראל כעין ירושלים. כמו שכתוב כל האזרח כו' ישבו ראוין כל ישראל לישב בסוכה אחת:" (שפת אמת סוכות, שנת תר"ס דף 189).

היום, ערב שמחת תורה תשפ"ו, שוחררו 20 חטופים חיים משבי החמאס ימ"ש. ביום כזה, עם ישראל מאוחד בצורה נפלאה.
עם כל הכאב והביזיון שנמשך שנתיים, יש שמחה של הצלת נפשות וקידוש ה' גדול מול כל העולם.
הגויים רואים עד כמה נשמה אחת של יהודי, היא חשובה ומיוחדת. אין עם המסוגל לוויתורים כה גדולים, למען הצלת מספר יהודים!

זכינו במצוות מיוחדות במשך חג סוכות הממחישות את ההיבדלות מול הגויים. 
אבל אל נשכח את התכלית: ליהנות מהשכינה בבית ה'. 
ברוך ה', יום יום החדשות מזכירות לנו עד כמה אנחנו נבדלים מהגויים. חלק גדול מהחלטות האו"ם מופנות נגד ישראל וכן הפצת החדשות.
זאת ברכה שאין כמותה, כדי להזכיר לנו מה הייעוד של עם ישראל בעולם ולא להיטמע בקרב אומות העולם.
בע"ה נמשיך ליישב את הארץ בכל חלקיה, לטהר אותה מהעמלקים הנמצאים בארצנו הקדושה וכך נתקרב לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה, ומרסל מזל טוב בת איבון פתחון ולע"נ אליהו בן גולדה שנפטר כ"ה אייר תשפ"ה ולע"נ אבי מורי יוסף בן שבה שהשבוע חלה אזכרתו, נפטר ב-ה' תשרי.

אין תגובות:

sharethis