הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, ינואר 14, 2023

פרשת השבוע: פרשת שמות- עם ישראל חי!

פרשת שמות תשפ"ג

גיליון מס 390  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

עם ישראל חי!

ספר שמות מתאר את גלות מצרים שהתחילה בנועם ובאחווה במצרים, והסתיימה בשעבוד ורצח.
בתחילת חומש שמות, משה רבנו מתגלה לעולם משעת לידתו עד המפגש הראשון עם הקב"ה במעמד הסנה הבוער.
משה רבנו מבצע את עבודתו כרועה צאן של יתרו, ופתאום רואה דבר שאינו בדרך הטבע.
הוא מתקרב ללהבות העוטפות את השיח הקטן, ולתדהמתו, השיח לא נשרף ועומד במקומו.
כמו שכתוב:  וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל  (שמות ב,ב).
משה רבנו אינו מבין את המשמעות של הנס הזה. הוא הבין הטיב את המשל והנמשל, שהקב"ה רצה למסור לו.
כאשר, הסנה הוא כנגד עם ישראל והאש הוא כנגד העונש המגיע להם על התנהגותם.
משה רבנו אינו מבין איך בני ישראל זכאים לצאת מהשעבוד ולהתעלות מהשפל של מ"ט שערי טומאה, כמו שכתוב:
 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹקים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם (שמות ג, יא).
כדי להבין את הדברים לעומק, נביא את פירושו של הרב יעקב משה חרל"פ.
עלינו לחזור פרשה אחת אחורה, לפרשת ויחי, כדי להבין את התשובה של הקב"ה למשה רבנו.
כתוב בתלמוד הבבלי, שיעקב אבינו לא מת, למרות כל תהליך החנטה והבאת לקבורה במערכת המכפלה.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בִּכְדִי סְפַדוּ סַפְדָּנַיָּא וַחֲנַטוּ חָנְטַיָּיא וּקְבַרוּ קַבָּרַיָּיא? אֲמַר לֵיהּ: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה׳ וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם״, מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ: מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים — אַף הוּא בַּחַיִּים." (תענית דף ה ע/ב).
יעקב אבינו מסר לבניו ולדורות הבאים אחריהם את סוד קיומו של עם ישראל.
הקב"ה בחר בעם ישראל, ללא קשר לזכויות שלו או לרמה של שמירת המצוות.
זה לא דבר שניתן להבין עם השכל האנושי והמוגבל שלנו, זהו דבר אלוקי!
יעקב אבינו לא מת, כי הוא הטמיע בכל אחד מעם ישראל את מידת הנצח, ללא קשר להתנהגות והזכויות שלו.
אפילו כשהגיעו למ"ט שערי טומאה, אין כליה לישראל ח"ו. כלפי אומות העולם, הקב"ה פועל בצורה שונה, כאשר אם התנהגותם אינה הולמת, הוא מעלים אותם מהעולם.
כך היה במהלך ההיסטוריה של האנושות.
איפה המצריים וחכמת הבניה שלהם? איפה היוונים והשכל המפותח שלהם? איפה הרומאים עם העוצמה והשלטון שלהם?
אפשר להמשיך גם עם מה שקורה בימינו: לאיזה כיוון התרבות המערבית והקפיטליסטית פונה? האם היא מתקרבת לקריסתה?
בתוך השם 'ישראל' ניתן לראות את התכונות האלה של חיי נצח.
יעקב אבינו קיבל את השם 'ישראל' בשני מקומות בתורה.

הראשון מפי המלאך של עשו, כאשר הוא לא הצליח להכריע אותו, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל:  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹקים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. (בראשית לב,כט).
הפסוק השני, הוא שינוי השם מפי הקב"ה בכבדו ובעצמו, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹקִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל. (בראשית לה,י).
הרב חרל"פ מסביר את ההבדל בין שני הפסוקים.
מדובר בשתי מדרגות שונות. המלאך מייצג את אומות העולם הנלחמות נגד עם ישראל, כאשר אין באפשרותם לגבור על ישראל. כי האור של עם ישראל, תמיד יגבור על החושך של אומות העולם.
למעשה, המלאך של עשו מכריז שאין דמיון בין ישראל ובין הגויים.
שינוי השם השני, נובע מהקב"ה בעצמו, כדי להבהיר את המהות של עם ישראל.
עם ישראל אינו צריך באומות העולם כדי להיבדל מהם. עם ישראל קיים בפני עצמו עם כוחות רוחניים ייחודיים, בדיוק כמו הקב"ה שמנהיג את הבריאה לבדו.
כמו שכתוב: "...וזהו בחינת הצלם אלקים המיוחד לישראל, שכמו הוא יתברך שמו, אינו זקוק למישהו זולתו כי אין ישראל זקוקים לזולתם וזהו בחינת השם ישראל שקראו הקב"ה, שמאהבתו שאהב אותו ומשמחה ששמח בו קרא את שמו ישראל וישורון..."(מי מרום שמות, מאמר ג דף ז).
הרב חרל"פ ממשיך בדבריו הנפלאים, ואמר שגם שני המשיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, הם כנגד שתי התכונות של ישראל.
משיח בן יוסף יתגלה מתוך מאבק עם אומות העולם, להקמת שלטון עצמאי בארץ ישראל וחידוש הממד הלאומי של עם ישראל- שנשכח במשך הגלות.
לאחר מכן, כשנגיע למדרגה של ישראל, משיח בן דוד יבשר לגילוי השכינה בעם ישראל ללא קשר לגויים.
נראה לומר, שכך היה עם גלות מצרים. בשלב הראשון יצאנו ממצרים, התאחדנו סביב המשכן ומשה רבנו וכבשנו את הארץ. בשלב שני, מלכות בית דוד התבססה ושלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון.
נראה להוסיף שגם אנחנו זכינו לאתחלתא דגאולה ומשיח בן יוסף, כאשר אנחנו חיים במדינה עצמאית עם צבא וכלכלה יציבה. עכשיו אנחנו מוכנים ומצפים לעליית מדרגה לעבר משיח בן דוד.
עכשיו נחזור למפגש של הקב"ה ומשה רבנו במעמד הסנה שאינו מתכלה.
כאשר משה רבנו מסופק, האם בני ישראל זכאים לגאולה?
הקב"ה עונה לו בצורה ברורה, שלא ניתן להבין עם השכל האנושי את הזכאות של עם ישראל לגאולה, ללא קשר למצבם הרוחני.
זהו דבר שבא ישירות מהקב"ה, ומשה רבנו יהיה רק האמצעי, השליח.
כמו שכתוב: וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ (שמות ג,יב).
המשך הפסוק רומז על העתיד, השלב השני של הגאולה, כאשר בני ישראל יקבלו את התורה בהר סיני ויקריבו בו קרבנות (לשון עבודה הוא כנגד עבודת הקרבנות). כמו שכתוב: ...בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹקים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃ (שמות ג,יב).
ניתן להבין את הפסוק כפשוטו, קבלת התורה בהר סיני, וניתן לראות בו רמזים על הגאולה השלמה עם בנין בית המקדש בהר הבית.
יש מדרשי חז"ל האומרים שהר סיני היה למעשה הר המוריה. כאשר הר המוריה הועבר מירושלים להר סיני.
כמו שכתוב: "...וסיני מהיכן בא, אמר ר' יוסי מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו נאה לבניו לקבל עליו את התורה..." (מדרש תהלים (בובר) מזמור סח).
ראה גם מדרש רבה שאומר שאחד השמות של הר סיני הוא הר מוריה. (ראה במדבר רבה, א,ח).
נראה להוסיף, שהקב"ה נתן למשה רבנו, שיעור היסטוריה על המהות של עם ישראל. הוא אינו כשאר העמים והגאולה חייבת להתרחש, ללא קשר למדרגה הרוחנית של עם ישראל.
לכן, הסנה הנמשל לעם ישראל, בוער בעקבות רמתו הרוחנית אבל הוא אינו מתכלה ונישאר חי, כמו יעקב אבינו שאינו מת.
בכל יהודי כוח החיים של יעקב אבינו טמון בתוכו,  שאינו יכול להתבטל. זאת בחינת 'ישראל'.
נראה להוסיף, שגם כאשר נראה, שאין תקווה ואין התקדמות בגאולה, עדיין קיים פתח לשינוי והתגלות הגאולה השלמה.
אנחנו בעיצומו של התחדשות הזהות הלאומית של עם ישראל, שנשכחה במשך 2000 שנות גלות.
התהליך אינו פשוט ומורכב מעליות וירידות. עלינו לדבוק בהקב"ה ובהבטחותיו.
בית המקדש השלישי, נראה כחלום ודבר שלא ניתן לביצוע, עלינו להשתמש בבחינה של 'יעקב אבינו לא מת' כדי להתגבר על הקשיים ולשאוף לגאולה השלמה ולקבל את משיח בן דוד שחי וקיים בתוכנו בב"א.
 
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת אבי מורי יוסף בן שבה שנפטר בה' בתשרי ולרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון.

אין תגובות:

sharethis