גיליון מס 391 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
איך נגלה את דעת ה' בעולם?
יציאת מצרים מסמלת את הלידה של
עם ישראל, כעם ולא כיחידי סגולה.
יציאת מצרים היא חלק מרכזי
בחיים של כל אחד מאתנו. בחלק גדול מהתפילות מזכירים את יצאית מצרים. ישנן מצוות
רבות, שאנחנו מקיימים: 'זכר ליציאת מצרים'.
ננסה להבין בעזרת מאמר של
ה"חלבן"- הרב חיים כהן זצ"ל את הניגודיות הקיימת בין טומאת מצרים
ובין קדושת עם ישראל.
עם ישראל נולד במצרים, במקום
הכי חשוך ומטונף בעולם.
פרעה מתעלם לגמרי מעצם קיומו
של הקב"ה. כתוצאה מזה, לפי ההיגיון שלו, הוא אינו יכול לשמוע את דבריו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה
מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא
יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. (שמות ה,ב).
הקב"ה אומר למשה רבנו, כי
מטרת יציאת מצרים היא: לדעת את ה'. זאת משימה לא
פשוטה, כאשר ידיעת ה' אמורה לעבור מדור לדור.
כמו שכתוב: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר
הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'
(שמות
י,ב).
הרשעות של פרעה, עברה את כל
הגבולות. הוא מנסה להשוות את עצמו לבורא העולם, כאשר הוא טען שהוא ברא בעצמו את
היאור.
כמו שכתוב: דַּבֵּר
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ_נָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם
הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי
וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. (יחזקיאל כט,ג).
מצרים מהווים הקליפה והטומאה
הכי גדולה שהייתה אי פעם בעולם. הם סרבו להאמין שהקב"ה
קיים וניסו לבטל את נוכחותו בעולם הזה.
כדי להבין את המהות של טומאת
מצרים, עלינו להבין על פי פנימיות התורה את תהליך בריאת העולם.
בריאת העולם הייתה אפשרית, רק
דרך צמצום של אור ה'.
כדי לברוא את העולם הקב"ה
נאלץ להסתיר את אורו כדי לא לסנוור ולסכן את העולם הגשמי.
העולם שלנו אינו יכול להתקיים
עם גילוי מלא של הקב"ה.
ההסתר הוא חלק הכרחי לקיום הבחירה
חופשית של האדם. מי יכול לבחור בחטא כאשר הקב"ה גלוי לעיני כל?
תכלית העולם, היא לגלות את אור
ה' מתוך רצון, לא מתוך הכרח.
כך הקב"ה יכול לזכות את
הצדיקים המגלים את אורו בעולם.
בימים הראשונים של הבריאה,
החטא דרדר את העולם מטה, מטה: חטא אדם הראשון, קין והבל, דור המבול, דור הפלגה,
כישופי מצרים וכוחות הטומאה.
לעומת זאת אבותינו הקדושים,
פעלו כדי להגביר את הרוחניות ולגלות את השכינה לעולם.
המצרים הביאו את העולם לשיא
הטומאה. הם היו מומחים בכישופים, המדחיקים את השכינה מן העולם.
תפקיד הצדיק הוא להגביר את
נוכחות ה' בעולם, לעומת זאת, הרשע מנציח את הסתר השכינה.
כמו שכתוב: "עלינו
לדעת, ההבדל העמוק בין צדיק לרשע הוא שהצדיק יודע שהקב"ה הסתיר עצמו כדי
לזכות אותנו בעולם. לעומתו, הרשע מנסה להנציח היעלמות של הקב"ה."
(טללי חיים, שמות, דף קו).
יש מדרש מפורסם הממחיש את
הנקודה הזאת.
כמו שכתוב: " כיון שחטא
אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון. חטא קין נסתלקה לרקיע השני. דור אנוש לשלישי. דור המבול לרביעי. דור הפלגה, לחמישי. סדומיים, לשישי. ומצרים בימי אברהם לשביעי. וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן:אברהם, יצחק, ויעקב, לוי, קהת, עמרם, משה. עמד אברהם והורידה לשישי. עמד יצחק והורידה מן השישי לחמישי. עמד יעקב והורידה מן החמישי לרביעי. עמד לוי והורידה מן הרביעי לשלישי. עמד קהת והורידה מן השלישי לשני. עמד עמרם והורידה מן השני לראשון. עמד משה והורידה מלמעלה למטה." (מדרש רבה בראשית יט, ז).
לומדים מהמדרש, שהחטא מרחיק את
השכינה והצדיקים פועלים להקרבת השכינה והפצתה.
עם ישראל ירד למצרים כדי
להתרומם מעלה ולהכריז לעולם שיש בורא לעולם, והוא נמצא בכל מקום.
נראה לומר, שהקב"ה רצה
להבטיח שהשכינה תישאר למטה, גם אחרי הנהגת
משה רבנו.
הקב"ה נתן לעם ישראל מתנה
נפלאה כדי להגביר את השכינה בעולם: מצווה בניין המשכן ועבודת הקרבנות.
המשכן והמקדש מהווים מקום ייחודי
להשראת השכינה בעולם, בצורה גלויה.
נראה לומר, שהמשכן בא לתקן
כביכול את תהליך הצמצום בזמן בריאת העולם.
יש מדרש נפלא הרומז לרעיון
הזה, ומקשר את ימי בריאת העולם לכלי המשכן ועבודת הקרבנות.
כמו שכתוב: " אָמַר
רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אַסִּי, לָמָּה הוּא אוֹמֵר, ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן
בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ (תהלים כו, ח), בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁקוּל
כְּנֶגֶד בְּרִיאַת עוֹלָם. כֵּיצַד, בָּרִאשׁוֹן כְּתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא
אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּכְתִיב: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה
(תהלים קד, ב). וּבַמִּשְׁכָּן מַה כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים (שמות כו,
ז). בַּשֵּׁנִי, יִהְי רָקִיעַ, וְאוֹמֵר בָּהֶן הַבְדָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי
מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת
לָכֶם (שמות כו, לג). בַּשְּׁלִישִׁי כְּתִיב מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקָּווּ
הַמַּיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ
נְחֹשֶׁת וְגוֹ' וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם (שמות ל, יח). בָּרְבִיעִי בָּרָא
מְאוֹרוֹת, דִּכְתִיב: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וּבַמִּשְׁכָּן
כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב (שמות כה, לא). בַּחֲמִישִׁי בָּרָא עוֹפוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף.
וּבַמִּשְׁכָּן, כְּנֶגְדָּן לַעֲשׂוֹת קָּרְבָּנוֹת, כְּבָשִׂים וְעוֹפוֹת.
וּבַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׁי כְנָפַיִם לְמַעְלָה (שמות לה, כ).
בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם
בְּצַלְמוֹ (בראשית א, כז), בִּכְבוֹד יוֹצְרוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב אָדָם,
שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנִּמְשַׁח לַעֲבֹד וּלְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה'.
בַּשְּׁבִיעִי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.
וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב:
וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֱלקִים
וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב:
וַיְכַל אֱלֹקִים. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת (במדבר ז,
א). בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב: וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב:
וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ (במדבר ז, א)." (תנחומא פקודי לח סימן ב).
מתוך מדרש תנחומא, רואים
שהשראת השכינה במשכן או בבית המקדש, היא כנגד בריאת העולם. המשכן הוא מעין תיקון
של בריאת העולם, כאשר הקב"ה מתגלה לעולם בצורה ברורה ללא הסתר פנים, בניגוד
לימי הבריאה, שהוא הסתיר את אורו.
נראה להוסיף, שתפקיד בית המקדש
בא לפתור את כל הספקות והשאלות על עצם קיום הקב"ה, ותפקידו בניהול היום-יומי
של העולם.
הניסים הרבים שהתגלו בכל רגע מוכיחים
לעיני כל העולם את גדולתו, ובחירת עם ישראל כנציגו בעולם הזה.
כמו שכתוב במסכת אבות: "עֲשָׂרָה
נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה
מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא
נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה,
וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר
וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים
רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר
אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:"
(אבות,ה,ה).
המהר"ל מפרש את המשנה
בצורה נפלאה, כאשר הוא אומר שהמציאות של נסים גלויים בבית המקדש היא הכרחית: כי,
הר הבית הוא מקום נבדל מכל מקום אחר בעולם, בגלל התגלות אור ה'.
המהר"ל ממשיך ואומר, שבית
המקדש מחזיק את העולם ובזכותו הוא מתקיים.
כמו שכתוב:" יש לך
לדעת, כי אי אפשר שלא יהיה עשרה נסים במקדש, כי מאחר שהמקדש הוא קדוש, ושמו
יתברך במקדש. אם לא נעשו בו הנסים, אם כן היה שוה בית המקדש לשאר מקומות, ודבר
זה אי אפשר שיהיה בית המקדש שוה לשאר מקומות, שהרי לכך נקרא 'מקדש', שהוא קדוש
ונבדל מן הטבע. ..... ויותר מזה, כי בית המקדש שהוא עיקר מציאות העולם, והוא
נקרא 'אור העולם', כמו שאמרו ז"ל בפרק קמא דבבא בתרא (ד.) הוא כבה אורו
של עולם, ילך ויעסוק באורו של עולם. וכבר התבאר כי האור הוא המציאות, והוא הפך
ההפסד. ולכך כל הנסים שנעשו בבית המקדש הם ההרחקה מן ההפסד,..." (המהר"ל,
דרך חיים, אבות ה,ה).
דברי המהר"ל מאירים לנו
באור חדש את התגלות ה' בעולם, כאשר בית המקדש מהווה את שיא ההתגלות.
למעשה, מטרת יציאת מצרים הינה
בנין בית המקדש להשראת השכינה, כמו שכתוב בפסוק: וְיָדְעוּ
כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם
אֲנִי ה' אֱלֹקיהֶם. (שמות כט,מו).
המדרש תנחומא אומר את הדברים
בצורה מפורשת, כמו שכתוב: "אמר רבי יהושע בן לוי: תנאים
עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהן במצרים, שאינו מוציאן אלא על מנת שיעשו
משכן ומשרה שכינתו עליהם, כמה שכתוב: וידעו כי אני ה' אלקיהם אשר הוצאתי אותם
מארץ מצרים לשכני בתוכם (שמות כט מו). וכיון שהוקם המשכן, ירדה שכינה ושרתה ביניהם" (מדרש תנחומא נשוא סימן כב).
אם מתבוננים בשלבי גאולת מצרים,
ניתן לראות דמיון רב עם התקופה שלנו.
כך השתלשלות האירועים בגלות
מצרים: יציאת מהשעבוד והגלות המרה, קבלת התורה, כניסה לארץ ישראל, כיבוש הארץ,
מינוי מלך, מחיית עמלק ובנין בית המקדש.
גם אנחנו עוברים את אותם
האירועים. אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים ממש.
נותר לנו לכבוש את הארץ
בשלמותה, למחות את העמלקים החיים בארצנו
ומתאבדים עלינו ולבנות את בית המקדש השלישי.
האם עם ישראל מוכן להתגלות אור
ה' בעולם?
האם יש להמתין או לפעול עכשיו?
האם דעת ה' נמצאת בכל לבבות עם
ישראל?
האם ניתן לערב רב להאט,
בכוחותיו האחרונים את התקדמות הגאולה?
אין לי תשובות לשאלות הרות
גורל האלה, אבל יש לי אמונה שכל יהודי הוא בית מלא באור ה'.
כאשר אנחנו מאוחדים בארץ
ישראל, אף אחד יכול לעצור אותנו.
בע"ה, כולנו יחד, בלב אחד
נבנה את בית המקדש השלישי ונזכה לגילוי אור ה' בעולם בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם
השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה