הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות בגדי הכהונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בגדי הכהונה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, ספטמבר 26, 2023

יום כיפור: להבין את סודות הטבילות והקידושים

יום כיפור תשפ"ד                      
גיליון מס 398  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סודות הטבילות והקידושים

ביום הכיפורים, עיקר עבודת היום מתרכזת בבית המקדש עם עבודת הכהן הגדול.
לאחר שבוע של הכנות, הכהן הגדול נכנס 4 פעמים לקודש הקודשים. 
כולנו מכירים את הקטרת הקטורת בקודש הקודשים, 2 השעירים או פר של כהן הגדול.
יש חלק של עבודת יום הכיפורים, פחות מפורסם: הטבילות והקידושין בזמן החלפת הבגדים.
ביום כיפור, הכהן הגדול מחליף 5 פעמים בגדים, מ 8 בגדי זהב- המיועדים לעבודות הקבועות, ל 4 בגדי לבן- המיועדים לכניסה לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במשנה: "אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ טָהוֹר, עַד שֶׁיִּטְבֹּל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם, וְכֻלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה, חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד:" (מסכת יומא, פרק ג משנה ג).
למעשה סדר החלפת הבגדים מדוקדק ביותר. 
ראשית יש לקדש ידיים ורגליים, להפשיט את בגדי הזהב, לטבול במקווה, ללבוש בגדי לבן, שוב לקדש רגליים וידיים.
כמו שכתוב בהלכות יום הכיפורים במשנה תורה: "...וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת הַיּוֹם כָּל הַוִּדּוּיִּים עִם הַהַגְרָלָה וּזְרִיקַת הַדָּמִים בִּפְנִים וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים..." (רמב"ם הלכות יום הכיפורים, ב,ב).
עצם ריבוי הטבילות וקידוש ידיים ורגליים משונה מאוד ודורש הסבר.
מדוע הכהן טובל 5 פעמים ואינו מסתפק בטבילה אחת, כאשר איסור הרחיצה הוא אחד מ 5 העינויים האסורים? 
מדוע יש צורך בקידוש ידיים ורגליים בנוסף למה שהוא עשה בכניסה לבית המקדש עם הכיור?
מדוע הכהן צריך לקדש רגליים וידיים לפני הפשטת הבגדים?
למה הכהן הגדול נכנס עם בגדי בד ולא עם בגדי צמר?
בע"ה ניישב את השאלות האלה בעזרת הפירוש של הרב חיים כהן זצ"ל ("החלבן") שמתבסס על דברי הזוהר הקדוש.

יום רביעי, פברואר 24, 2016

פרשת השבוע: פרשת תצוה הבגד ששומר על העולם

פרשת תצוה תשע"ו
גיליון מס' 256 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                       

הבגד ששומר על העולם


לאחר בנין המשכן וכליו משה רבנו מצווה את ישראל להכין את בדגי הכהונה. כמו שכתוב: וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ--לְכַהֲנוֹ-לִי.(שמות כח,ג).
רואים מלשון הפסוק שמטרת הבגדים היא לקדש את הכהן הגדול כדי לשרת את הקב"ה. התורה אינה מציינת את השימוש העיקרי של הבגדים שהוא לחמם את הגוף ולשמור עליו. בסוף הפרק התורה חוזרת על אותה נקודה עבור בני אהרון כאשר נוסף החיוב במיתה לכהן שאינו לובש את ארבעת בגדי הלבן. כמו שכתוב: וְהָיוּ עַל-אַהֲרֹן וְעַל-בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל-הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא-יִשְׂאוּ עָוֹן, וָמֵתוּחֻקַּת עוֹלָם לוֹ, וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. (שמות כח,מג).
רבנו בחיי מתאר כדבר ניסי כל נושא בגדי הכהונה. כאשר הכהנים היו משרתים בבית המקדש יחפים בכל ימות השנה. גם בחורף הם לבשו אותה כותונת דקה ולא היו מצטננים וחולים. היה רופא שהיה מטפל בכוהנים ושומר על בריאותם אבל למעשה הקב"ה שמר עליהם מכל פגע ומחלה.
כמו שכתוב: " ופלא גדול היה בכהנים המקריבים קרבנות בכל יום, שלא היה גופם לבוש אלא הכתנת לבדה שהיא חלוק והם סובלים הקר בימות הגשמים ולא היו מתים, ועל כן אמרו רז"ל שמעמידין על הכהני מממונה אחד לבקר אותם ולרפא תחלואיהם, לפי שהין רבם חולים מחלי בני מעים...." (רבנו בחיי, שמות כח,מג).  (ראה גם רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז, הלכה יח).
לבגדי כהונה היה תפקיד נוסף בבית המקדש. על פי המדרש הבגד וכל דבר שבבית המקדש מביא ברכה לעצמו וכל מה שדומה לו בכל העולם. למשל לחם הפנים גורם לברכה בתבואה, הביכורים מזמינים ברכה על פירות הארץ. הדבר נכון לגבי כל עבודה שהיו עושים בבית המקדש במין מסויים היה מביא שפע וברכה באותו המין מחוץ למקדש.
כך היה עם בגדי הכהונה שהשפיעו על החום של שאר הבגדים בעולם כולו. כמו שכתוב: "ראה מה היו הקרבנות בשעה שהיו קרבין, כל מה שהיה מתקרב מן מינו, היה מברך את מינו.......לחם מצות ולחם הפנים שהיו מקריבין, היו מברכין את הלחם. ובכורים שהיו מקריבין, היו מברכין את פירות הארץ....... זרעתם הרבה והבא מעט, משבטל לחם הפנים. אכול ואין לשבעה, משבטל נסוך המים. שתו ואין לשכרה, משבטל נסוך היין. לבוש ואין לחום לו, משבטלו בגדי כהונה." (מדרש תנחומא, תצוה, סימן יג).
עבודת הכהנים ממבט חיצוני נתפסת כדבר גשמי ללא רוחניות ח"ו. אבל כאשר מתעמקים בדברי חז"ל מבינים את העומק הרוחני שנמצא בכל פרט ופרט של עבודות המקדש.

sharethis