גיליון מס' 422 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
הקדושה נקנית בכסף
עיקר חג השבועות הינו קבלת התורה. בני ישראל קיבלו את התורה במדבר, במקום
שומם.
המדרש רבה, מפרש שהתורה מונחת בפני כל אחד הרוצה ללמוד אותה, חינם וללא
תשלום.
כמו שכתוב: "וַיְדַבֵּר ה'
אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי (במדבר א, א), לָמָּה בְּמִדְבַּר סִינַי, מִכָּאן שָׁנוּ
חֲכָמִים בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנָה הַתּוֹרָה, בָּאֵשׁ, וּבַמַּיִם, וּבַמִּדְבָּר.
בָּאֵשׁ מִנַּיִן (שמות יט, יח): וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ וגו'. וּבַמַּיִם מִנַּיִן,
שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, ד): גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. וּבַמִּדְבָּר
מִנַּיִן וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, וְלָמָּה נִתְּנָה בִּשְׁלשָׁה
דְבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מָה אֵלּוּ חִנָּם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם כָּךְ דִּבְרֵי
תוֹרָה חִנָּם הֵם..." (במדבר רבה,ד,ז).
לעומת זאת, קיום המצוות דורש הוצאה כספית ולפעמים סכומים מכובדים.
הזוהר הקדוש מבדיל בין קיום המצוות ובין לימוד התורה.
לימוד התורה הינו דבר רוחני וללא נגיעה לעולם החומרי. לעומת זאת, המצוות
הינן מעשיות ומקיימים אותן בעזרת דברים חומריים בלבד.
לכן, כוחות הטומאה מסוגלים לשלוט ביתר קלות על המצוות מאשר על התורה עצמה.
(ראה זוהר הקדוש ב
דף קכח ע/א).
מדוע קיום המצוות דורש תשלום מצד האדם?
למה התורה נגישה לכל אחד בחינם?
אלה שאלות הדורשות לימוד מעמיק, בע"ה נביא תשובות על פי מאמר מהרב
חיים כהן זצ"ל, מתוך ספרו: 'טללי חיים' על שבועות.
העולם שלנו דרוש תיקון, כתוצאה מהפגם של חטא אדם הראשון.
החטא גרם לכוחות הטומאה להתפשט בעולם החומר, אבל הם לא הגיעו לעולמות העליונים.
עם ישראל הינו מקור הקדושה בעולם, לאחר שהקב"ה העלה אותו ובחר בו.
הטומאה-הקליפה, שואבת את החיות שלו מתוך הקדושה.
ארץ ישראל הינה תמצית של קדושה מכל הארצות וספוגה בשכינה.
אבותינו הקדושים, השתדלו בכל מעשיהם להנחיל לנו את הארץ, כדי לבטל את הקליפה
של הכנענים.
כמו שכתוב: "והנה בחטאו של אדם הראשון נפגמה ארץ ישראל ונהיתה ארץ
כנען, שעברה לרשות הקליפה חלילה והיא אפפה עליה כמו ערלה. ואנו רואים שכל השתדלותם
של האבות היה בירושת הארץ, .....ולכן הקליפות נאבקות עליה מאוד מאוד, כי ניזונות ממש
ממנה, ומקבלות חיות מאחיזתם בארץ ישראל, ולכן נאבקות מאוד שיהיה להם אחיזה בארץ ישראל,
ובייחוד בירושלים עיר הקודש, שמתאמצות מאוד מאוד לאחוז בירושלים כדי לינק ממנה את חיותם
ובכל הקליפות יוכלו להישאר בעולם." ('החלבן' טללי חיים, שבועות, דף קמ).
הקליפה רוצה אחיזה בארץ ישראל וירושלים, זה נותן לה חיים וקיום. לכן הערבים
שנמצאים בארץ ישראל עושים הכל כדי לאחוז בארץ ונעזרים על ידי עולם המערבי, הנוצרי.
הקליפה פועלת בצורה הזאת מתוך כוח הישרדות, בלי להתחשב כלל בפגיעה בעם
ישראל בארצו ובשכינה בעולם.
מכאן, ניתן להבין, מדוע האירנים נלחמים ושונאים את עם ישראל ומדינת ישראל?
הקליפה שנמצאת בתוכם, מנחה אותם להחליש את נוכחות הקדושה בעולם, דרך פגיעה
בישראל ח"ו.
כדי להמחיש את הרעיון הזה, ה'חלבן' מביא מדרש תנחומא על פסוק מתהילים ומפרש
אותו בצורה נפלאה.
כמו שכתוב: " הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בְּטַ֣ח בַּ֭ה' וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב
שְׁכׇן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃ (תהילים לז,ג) , אֱמוּנָה, שִׁכֵּן הַשְּׁכִינָה
בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה שֶׁל אֶרֶץ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נוֹטֵעַ" (מדרש תנחומא ראה יא).
המדרש מביא שני פירושים שונים על הפסוק. הראשון מדבר על האמונה בהקב"ה
הגורמת להשראת השכינה בארץ ישראל.
הפירוש השני מתייחס ליישוב הארץ. המדרש נותן לנו עצה: אם תרצה לעשות טוב
בעולם, בנה בתים ועבד את האדמה.
ה'חלבן' מאחד את שני הפירושים ליחידה אחת.
כאשר שני הפירושים מגלים לנו איך להשכין את השכינה בארץ?
הראשון, על ידי חיזוק האמונה והתורה והשני, על ידי בנית שכונות וגאולת
בתים בארץ ישראל.
למעשה, יישוב ארץ ישראל על ידי חקלאות או בנית שכונות וערים, מגדילים את
השכינה ומגרשים את הטומאה.
ה'חלבן' ממשיך ומפרש איך מתבצע תהליך השראת השכינה יחד עם הרחקת הקליפה.
הוא מביא מספר פירושים, נתמקד בשניים מהם.
לפני שנפרט את הפירושים, נבין מאיפה המקור של השראת השכינה דרך הוצאה כספית.
האבות הראו לנו את הדרך. אברהם אבינו רכש בכסף מלא את מערת המכפלה מידיים
של עפרון, כדי לקבור את שרה אמנו.
הוא סירב לקבל בחינם את חלקת האדמה ושילם מחיר מופקע, 400 שקל עובר לסוחר.
(ראה פירוש רש"י שמפרש שמדובר במטבעות יקרות במיוחד, בראשית כג,טז).
גם יעקב אבינו רכש קרקעות בשכם. דוד המלך אף הוא, סירב לקבל בחינם את הר
הבית מארנה היבוסי ושילם 50 שקל, כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אֲרַ֗וְנָה
לֹ֚א כִּֽי־קָנ֨וֹ אֶקְנֶ֤ה מֵאֽוֹתְךָ֙ בִּמְחִ֔יר וְלֹ֧א אַעֲלֶ֛ה לַה' אֱלֹקי עֹל֣וֹת
חִנָּ֑ם וַיִּ֨קֶן דָּוִ֤ד אֶת־הַגֹּ֙רֶן֙ וְאֶת־הַבָּקָ֔ר בְּכֶ֖סֶף שְׁקָלִ֥ים חֲמִשִּֽׁים׃
(שמואל ב כד כד).
דוד המלך, אמר במפורש מדוע הוא רצה לשלם מחיר מלא על מקום המקדש.
כי, לא יעלה על הדעת להביא קורבנות לה', ללא מאמץ כספי מצד עם ישראל.
יש דוגמאות נוספות, אבל נסתפק בזה.
עכשיו נביא שני הפירושים מה-'חלבן'.
פירוש הראשון, מתייחס לביטול הקליפה שנמצאת בכל דבר חומרי. הוא משתמש בדימוי
של פדיון מעשר שני.
מותר לחלל את הקדושה של פירות מעשר שני למטבע של כסף כדי להקל על הבאת
הפירות לירושלים. הפירות נהפכו לחולין ומותר לאכול אותם בכל מקום ללא הגבלות.
כשמגיעים לירושלים, קונים עם הכסף שקיבל את קדושת הפירות, מזון בירושלים
ואוכלים אותו כהלכה, בין חומות ירושלים.
כאשר אנחנו משלמים לקיום מצווה, אנחנו מוציאים את הקליפה מהחומר של המצווה,
כמו פדיון מעשר שני וחילול על מטבע. כאשר, הקליפה נדבקת בכסף ומשאירה את חפץ קיום המצווה
זך ונקי מכל טומאה.
כמו שכתוב: "והנה זאת הסיבה שצריך לקנות ולשלם מחיר על המצוות. והיינו
שצריך להוציא מרשות הקליפה ולא להשאיר לה שום אחיזה בחומר של המצוות, לא באתרוג ולא
בעור של הבהמה שממנה עשו את התפילין." (טללי חיים שבועות דף קלז).
הפירוש השני בא מזווית שונה, כאשר הפעם הכסף החומרי מוסיף ומגדיל את הקדושה.
המטבעות העשויות מכסף, זהב או נחושת מסמלות את החלק הדומם של הבריאה, החלק
הכי נמוך.
כאשר משתמשים במטבעות לצורך מצווה, הן מקבלות קצת מקדושת המצווה. זה גורם
לתוספת אור וקדושה בזמן קיום המצווה, עם ניצוצות של קדושה מהדומם-הכסף.
אלה דברים עמוקים מאוד, השופכים אור חדש על הבנת תהליך קיום המצוות בעזרת
מעשה חומרי והשקעה כספית.
מכאן, אנחנו מבינים איך פעלו אבותינו הקדושים, כאשר הם קנו בכסף מלא, חלקים
מארץ ישראל.
יש מדרש נפלא שאומר, שהזהב נברא למטרה אחת בלבד: לבניין בית המקדש.
כמו שכתוב: "אמר ריש לקיש:
לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא? בשביל בית המקדש, שנאמר וּֽזְﬞהַ֛ב הָאָ֥רֶץ
הַהִ֖וא ט֑וֹב (בראשית ב,יב), היך מה דאת אמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון."
(בראשית רבה טז,ב).
עכשיו אנחנו מסוגלים להבין, למה משתמשים בכל כך הרבה חומרים גשמיים לבניין
בית ה'. ההוצאה כספית מוסיפה קדושה בעולם.
הזוהר הקדוש על פרשת תרומה מגלה לנו את המשמעות של התרומות למשכן של הזהב,
הכסף, הנחושת וכל החומרים היקרים.
מי שרוצה לקיים מצווה ולהתקרב להקב"ה, צריך להראות את השתדלותו על
ידי מאמצים.
המאמצים צריכים לבוא דרך הוצאה כספית.
לכן בזמן עלייה לרגל, אנחנו מצווים לעלות בידיים מלאות ולהביא עולת ראייה.
כמו שכתוב בתרגום מאתר תורת אמת: "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּרֹאשׁ
וְאָמַר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ
אֶת תְּרוּמָתִי. וְיִקְחוּ לִי, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְוָה וּלְהִשְׁתַּדֵּל
בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל בּוֹ בְּרֵיקָנוּת וּבְחִנָּם,
אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹחוֹ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ
דָבָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, יָאֶה לָאָדָם לָשֵׂאת אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה
יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג
הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י
ה' רֵיקָֽם׃ יז אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ
כְּבִרְכַּ֛ת ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ (דברים טז , פסוקים טז-יז).
....... אֲבָל
הִשְׁתַּדְּלוּת בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמַעֲשֶׂה, אָסוּר לָקַחַת
אוֹתָהּ לְחִנָּם וּבְרֵיקָנוּת, כִּי אֵינֶנּוּ זוֹכֶה כָּךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה כְּלָל
לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא רַק בְּשָׂכָר שָׁלֵם." (זוהר ב
דף קכח ע/א).
נראה לומר לפי הזוהר הקדוש, תרומה דף קכז, שהקב"ה התחבר לעם ישראל
באופן בלעדי, דרך בנית המשכן והמקדש. בזכות התרומה הכספית שאנחנו מרימים עבור בנין
בית ה', אנחנו מתחברים אליו ונדבקים אחד בשני. גם כאן אנחנו רואים את כוח הכסף בקיום
המצוות והתקרבות להקב"ה.
המתנה הכספית עוזרת להתחבר עם הקב"ה והשכינה.
לסיכום נראה לומר, שיוצא מכאן,
שאין מצוות מעשיות לחג שבועות כי הזכייה בתורה היא ללא תשלום.
בחג שבועות הדגש הוא על קבלת התורה בכללותה ולא על המצוות שנקנות בכסף.
לכן, כדי להדגיש את הבחינה שהתורה זמינה ונגישה לכולם, אין מצוות מעשיות.
בע"ה אני מתפלל שכל השפע הגשמי הקים בימינו, ישמש לקיום תרי"ג
המצוות ובעיקר לבניין בית המקדש השלישי בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה,
ומרסל מזל טוב בת איבון פתחון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה