הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות מזבח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מזבח. הצג את כל הרשומות

יום שישי, יוני 23, 2023

פרשת השבוע: פרשת חוקת: מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת תשפ"ג     
                  
גיליון מס 395  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת עוסקת בטהרת בני ישראל והתרחקות מהטומאה. נראה בע"ה מדוע עלינו להיות טהורים ולהתרחק מהטומאה.
בעידן המודרני, רדיפה לאחר ריגושים, הנאות מיידיות וחוויות היא נחלת הכלל.
למעשה הטכנולוגיה, היא כלי המנסה להשתלט על האדם. ראיתי בעלון 'מסילות אל הנפש' התבוננות נפלאה של הרב מאיר ויסברגר, סופר ופובליציסט חרידי.
הוא כתב, שאמצעי התקשורת משתכללים ומנסים לשעבד את האדם כמה שיותר.
בהתחלה הייתה עיתונות כתובה ורדיו. העיתונות הכתובה פונה לעין והרדיו לאוזן.
חוש הראייה לבדו, אינו יכול לקחת את כל צומת הלב של האדם. אותו הדבר לגבי השמיעה.
בהמשך המציאו את הטלוויזיה, אז הכל השתנה. הטלוויזיה פונה בו זמנית, לחוש הראייה והשמיעה של האדם.
כתוצאה מזה האדם יכול להשתעבד ולהתמכר בקלות. הוא יכול לשבת שעות על גבי שעות ללא מעשה או מחשבה, מול המסך המהפנט.
מה הוא היה אומר על הטלפונים הניידים שזמינים בכל רגע וגם מפעילים בנוסף לראייה ושמיעה את חוש המישוש!
נראה לומר, אם נתבונן בכלים ובעבודה שהייתה בבית המקדש נראה שהכל מכוון כנגד כל חמישה חושי האדם.
בתוך ההיכל שלפני קודש הקודשים היו מונחים: מנורת הזהב, שולחן הזהב עם לחם הפנים ומזבח הזהב לקטורת.
שבעת הנרות של מנורת הזהב, פועלות על חוש הראייה האדם. בנוסף לכך, קרה נס כאשר 6 הנרות היו פונות לנר המערבי- האמצעי.
לחם הפנים פונה לחוש הטעם, כאשר הכוהנים היו מתחלקים ואוכלים מידי שבת את 12 הלחמים, שפינו משולחן הזהב.
חוש נוסף התממש בהיכל: חוש הריח. כאשר הכוהנים היו מקטירים בבוקר ובצהריים את הקטורת על מזבח הזהב, הנמצא בפתח ההיכל.
אם נתרחק קצת מההיכל, בעזרת הכוהנים, הלווים היו עומדים על הדוכן ושרים ומנגנים בזמן הקרבת קרבנות התמיד ובזמנים נוספים.

יום שישי, יוני 29, 2018

פרשת השבוע: פרשת בלק מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק תשע"ח
גיליון מס 337  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק מציינת את הקנאה החולנית של אומות העולם נגד ישראל. ראש סדר העדיפויות של בלק ובלעם הוא להזיק לישראל.
במקום לדאוג לעם שלהם ולרווחתם הם פועלים בכל כוחותיהם נגד עם ה'.
אחד הדברים הבולטים שהם עושים, הוא בנין 7 מזבחות כדי להקריב עליהם אילם ופרים. 
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.   (במדבר כג,א).  
רש"י מפרש שהמספר 7 אינו מקרי. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב בנו 7 מזבחות כאשר לא כתוב במפורש בתורה האם הם הקריבו עליהם קרבנות. במקום אחד בלבד, במעמד עקידת יצחק בהר המוריה כתוב שאברהם העלה עולה במקום יצחק. 
כמו שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ  (בראשית כב,יג).
בלעם הרשע התכוון לבנות 7 מזבחות כנגד כל מזבחות האבות כדי להראות להקב"ה שהוא שווה יותר מהם.
רש"י לומד את זה מתוך תוספת "ה" הידיעה בפסוק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי. 
כמו שכתוב :" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל " (רש"י, במדבר כג,ד).
מה המשמעות של בנין מזבח?
מדוע האבות לא הקריבו קרבנות על המזבחות שהם בנו?
למה דווקא הקרבת קרבנות על מזבח מכפר על עוונות האדם?
המאמר מבוסס על פירוש "בית גנזי" על התורה. 
כאשר אדם בונה מזבח הוא מתכוון להראות לבורא העולם שהוא מוכן למסור את נפשו למענו. מעשה הבנין עצמו מעיד על הכוונה האמתית של האדם, כאשר הוא עושה מעשה של ממש.
המחשבה או הכוונה אינם מספיקים,, יש לעשות מעשה כמו זה של בנין מזבח. 
כמו שכתוב: "ומה שנעשה במקדש על ידי קרבן, עשו האבות בלי קרבן להורות בכל פעם שהם מוכנים למסור עצמם לה' יתברך." ( בית גנזי, בלק דף תתיט).
בבית המקדש היו שני סוגים של מזבח: מזבח האדמה ומזבח הזהב.
על מזבח האדמה שהיה בעזרת הכהנים, היו מקריבים את הקרבנות וזורקים עליו את הדם.
לעומת זאת, על מזבח הזהב לא היו מקריבים בהמות אלא קטורת הסמים. הקטורת מסמלת דבר רוחני כאשר אין בה ממש חוץ מהריח.

יום שישי, נובמבר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וירא - האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

 האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

 בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו. המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת, אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה, מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה. לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'  אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!  וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?

יום שבת, אוקטובר 29, 2016

פרשת שבוע: פרשת בראשית האשה רומזת למזבח

פרשת בראשית תשע"ז
גיליון מס' 281 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האשה רומזת למזבח

פותחים מחדש את התורה עם פרשת בראשית. התורה מתארת לנו את תהליך בריאת העולם. פרשה זאת מכילה סודות גדולים על העולם הזה ואיך הקב"ה מפעיל אותו. ננסה להתעמק בנושא של יצירת האשה מהצלע של אדם הראשון ובתוצאה של חטא עץ הדעת לפי פירוש רבנו בחיי.
הוא שופך אור חדש על כל הפרשה בדרך השכל. כאשר האדם הוא כנגד השכל והאשה כנגד החומר מצד הדברים המעשיים והבינה.
כאשר התורה אמרה שלא טוב לאדם להישאר ללא בת זוג, היא מתכוונת לשכל שצריך להתלוות לכלי חומרי כדי להוציא לפועל את מחשבותיו. כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ (בראשית ב,יח).
"והאדם הוא רמז לשכל, והשכל לא טוב היותו לבדו, כי הוא צריך לכלי שיראה בו פעולותיו ושיהיה לו עזר בקיום התורה והמצות והכלי הזה הוא החומר...." (רבנו בחיי, בראשית ג, כא).
השכל אינו יודע לתרגם למעשים את המחשבות והרעיונות שלו, הוא נעזר בתכונת הבינה כדי לעשות זאת. מתוך לשון הפסוק העוסק ביצירת האשה ניתן לגלות דברים נפלאים.
וַיִּבֶן ה' אֱלֹקים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָֽאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הֽאָדָֽם׃ (בראשית ב,כב).
התורה משתמשת בפועל "ויבן" ולא במילה "וייצר" או "ויעש". זה רומז למילה "בינה", כאשר זאת מידה טובה המאפיינת את האשה.
כמו שכתוב: "א"ר חסדא מאי טעמה דרבי דכתיב (בראשית ב) ויבן ה' [אלקים] את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש."(מסכת נידה מה ע/ב).
נראה לומר שהתורה היא כולה רוחניות וקשורה לשכל והמצוות הן מצד החומר והמעשים. (ראה מלבים ב,כב)
המהות של התורה לא ניתנת לתרגום למעשים חומריים אלא דרך המצוות.
המצוות מאפשרות לאדם להשיג את העולמות העליונים ולהשפיע עליהם.
נראה להוסיף שהפסוק העוסק בבנין האישה וַיִּבֶן ה' אֱלֹקים אֶֽת־הַצֵּלָע דומה לפסוקים אחרים העוסקים בבנין מזבח או בנית בית המקדש.
נביא מספר דוגמאות כדי להמחיש את הדברים.
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה (בראשית ח,כ). 
וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה', וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' (בראשית יב,ח).
וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-אֵל: (בראשית לה,ז)
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃ (מלכים א', פרק ו, יד).
נראה לומר שתהליך יצירת האישה דומה לבנית מזבח. המצוות הקשורות לבנין המקדש, בגדי הכהונה ועבודת הקרבנות הן מאוד גשמיות ומעשיות.
משתמשים בחומרים יקרי ערך כמו זהב, כסף נחושת, בדים מיוחדים, משתמשים בבהמות ובדם שלהם וכו'...
מבחינה חיצונית כל עבודות המקדש ובנינו לא נראים כמו מעשים בעל מדרגה  רוחנית גבוהה.

יום ראשון, אפריל 17, 2016

פרשת השבוע: פרשת מצורע מהטומאה יוצאת הקדושה

פרשת מצורע תשע"ו
גיליון מס' 264 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 


מהטומאה יוצאת הקדושה


בדיני טומאה וטהרה אנחנו נפגשים בדבר שהוא פלאי: צרעת הבתים. האם יתכן שלדבר העשוי מעצים ואבנים יש חיים משלו? מאיפה נובעת הטומאה או הקדושה של בית?
נראה לומר שלבתים בארץ ישראל בבעלות ישראל יש חיים משלהם. כאשר כל מה שבבעלות ישראל מסוגל לקבל קדושה. הקדושה באה מהיהודי והנשמה שבתוכו. קיום המצוות מוסיף על קדושתו הנמצאת כבר בתוכו. באותה מידה , ישראל יכול גם להזמין את הטומאה אם הוא אינו מקיים את רצון ה'. יוצא מכאן שהבתים אף הם מושפעים מישראל ויכולים לקבלת צרעת.
ראוי לציין שקדושת הבתים מתקיימת רק בארץ ישראל כאשר אין צרעת בתים בחוץ לארץ.
כמו שכתוב: כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד,לד).
על פי דברינו , ניתן להבין מדוע  אין צרעת על בתים של גויים בארץ ישראל.
לגויים אין קדושה לכן אין להם גם טומאה. אלה דברי רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד: "וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל שנאמר (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם" (יבמות דפים:ס ע/ב ו- סא ע/א). 
מרוב קדושתו עם ישראל מסוגל להשרות שכינה בדבר דומם כמו עצים ואבנים.
לכן בית המקדש העשוי מאבנים, כסף, זהב וכו'...מסוגל לקבל את השכינה.
בעל ה"שפת אמת" מגלה לנו איך הצרעת פועלת ומוציאה את הטומאה מחוץ לאדם ומחוץ לביתו.
הצרעת מסמלת את הטומאה שנכנסה לגוף האדם. מפאת קדושתו של היהודי, הטומאה אינה יכולה להישאר לתמיד. לכן היא יוצאת החוצה ומתגלה על העור או על קירות הבית דרך הנגעים. לאחר התהליך של הטהרה והקרבת הקרבנות הטומאה נעלמת לגמרי.
" בגוף נפש איש ישראל לא יוכל הטומאה להתקיים. ולכן נעשה נגע בעור להוציא הטומאה מגוף האדם....כי בעכו"ם מצאה הטומאה מנוח. אבל כשבא לאיש ישראל נעשית נגע ובולעת לחוץ עד הזמן שנתרפאת לגמרי..." (שפת אמת, מצורע שנת תרל"ט ד"ה בפסוק  ונתתי נגע צרעת).

יום שני, פברואר 08, 2016

פרשת שבוע: פרשת משפטים המזבח הוא המפתח לכל התורה

פרשת משפטים תשע"ו
גיליון מס' 254 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                            

המזבח הוא המפתח לכל התורה

לאחר עשרת הדיברות הקב"ה מצווה אותנו מספר מצוות. הראשונה היא לא לעבוד עבודה זרה, השנייה לבנות מזבח אדמה, השלישית למנות דיינים הגונים והרביעית דין עבד עברי.
לאחר הלכות עבד עברי קיבלנו מצוות רבות נוספות המסדירות יחסים תקינים בין אדם לחברו.
ננסה למצוא קשר בין מצוות האלה וגם להבין האם יש חשיבות לסדר הופעתם בתורה: עבודה זרה, מזבח אדמה, דיינים ועבד עברי.
למה הקב"ה ציווה על הקמת מזבח דווקא כמצווה מעשית ראשונה לאחר מעמד הר סיני?
למה המפרשים מציינים שדיני פרשת משפטים ניתנו בהר סיני? ( ראה רש"י שמות כא,א).
מדוע התורה פותחת את סדרת המצוות בדיני עבד עברי העלולים להרתיע את בני ישראל שיצאו זה עתה מעבדות מצרים?
מזבח האדמה הוא בין הכלים הכי פשוטים והכי זולים לבניה. אין בו זהב או כסף ואין להשתמש בכלים מברזל כדי לייצר אותו. למרות הפשטות של חומרי המזבח יש לכבד אותו ואת אבניו ולא להראות לו חלק מערוות הכהנים כאשר הם עולים ויורדים על הכבש.
כמו שכתוב:   ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (שמות כ,כב).
כך רש"י מפרש את הפסוק: "שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך ואע"פ שאינו גלוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד מ"מ הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא ואתה נוהג בהם מנהג בזיון..." (רש"י שמות כ,כב).
לאחר המופע האור קולי של מתן תורה, נס קריעת ים סוף ועשר המכות יש לחזור למציאות ולפשטות.
נראה לומר שמסיבה זאת הקב"ה מסר לנו כמצווה מעשית ראשונה לאחר מתן תורה את בנין מזבח האדמה.
בעל ה"כלי יקר" בפירושו על התורה מפרש שהמשותף בין דינים אלה הוא הענווה והפשטות.
לגבי איסור הנפת ברזל לבנין המזבח הוא מפרש שהחרב מסמל את הגאווה ואין להשתמש בו לבנין המזבח המורה על ענווה ופשטות. ממאפייני המזבח לומדים על תכונות הדרושות  לחברי הסנהדרין. על הדיינים לנהוג בענווה ולהתרחק מרדיפת הכבוד ותאוות הבצע.
"הורה בזה שרצה ה' להראות במזבח זה עניני ענוה והחרב ענינו הגאוה כמו שכתוב: ואשר חרב גאותך (דברים לג,כט)...." (כלי יקר שמות כ,כב).
לפי ה"כלי יקר" סמיכות פרשת המזבח לפרשת הדיינים באה ללמד אותנו את מידת הענווה. הוא מוסיף ומחדש חידוש נפלא שהתורה הקדימה את ציווי בניית המזבח לפני מצוות בנין המשכן כולו כדי ללמד אותנו על חשיבות תכונת הענווה אצל הדיינים.
"מה היה הצורך הגדול לצוות להם על עשיית המזבח....לומר לך שתשים הסנהדרין אצל המזבח כדי שילמדו מן המזבח שכל מה שפוסל במזבח פוסל גם בסנהדרין."  (כלי יקר שמות כא,א).
יוצא מכאן שהקב"ה לא מבקש מעם ישראל דברים גדולים אלא שלא יעבדו אלוהים אחרים, שיבנו מזבח אדמה ויתתנהגו בענווה ובתמימות כמו עבד כלפי רבו.

יום רביעי, פברואר 04, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים הסנהדרין כתחליף לבג"ץ



פרשת משפטים תשס”ז גיליון מס' 53
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

?הסנהדרין כתחליף לבג"ץ
?מהו תפקידו של הסנהדרין, ולמה הוא יושב ליד המזבח
?האם הסנהדרין של היום דומה למה שמתואר בפרשה
פרשת משפטים עוסקת במידות הדרושות לדייני ישראל. רש"י מפרש בתחילת הפרשה את הסמיכות של פרשת הדיינים לפרשת המזבח. הסמיכות באה ללמד אותנו את מיקום ישיבת הסנהדרין בבית המקדש, בלשכת הגזית. בעל "הבית גנזי" מרחיב את השאלה לסמיכות שלוש פרשיות: מתן תורה, אלוהי כסף וזהב והסנהדרין. בסוף פרשת יתרו כתוב " לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכם" (שמות כ,כ), רש"י אומר ש"אלוהי זהב" רומזים לשני הכרובים שהיו על ארון הברית.
המשותף בשלוש הפרשיות הוא, שהן מתארות את המשך ה"מתן תורה" שלאחר מעמד הר סיני.
במדרש רבה מוזכר שהקב"ה דיבר עם משה מבין הכרובים כדי להשלים את מסירת התורה בכל פרטיה.
"מה ת"ל ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו מגיד הכתוב שהיה נכנס משה ועומד באהל וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים לדבר אתו" (במדבר רבה יד,יח).
הסנהדרין היושב בבית המקדש משיב לכל השאלות הקשות על פי ה', כמו שנאמר בספר דברים: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט ..... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹקיךָ בּוֹ" (דברים יז,ח). עצם ישיבתם בסמוך לקודש הקודשים מאפשרת להם לפתור את כל המחלוקות בעזרת השכינה.
הכרובים והסנהדרין- היושב בלשכת הגזית, מהווים מעין "מתן תורה" תמידי, עבור עם ישראל.
המעמד של הדיין כל כך חשוב, שחז"ל עשו אותו שותף להקב"ה במעשה בראשיתה כאשר הוא דן דין אמת.
"כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" (שבת י/א).
קיים קשר הדוק בין מערכת המשפט ובין בית המקדש. אם ח"ו הקשר הזה מנותק, השכינה לא שורה בישראל כמו שמובא במסכת סנהדרין: "וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (סנהדרין ז/א).
עכשיו אנחנו מבינים למה הסנהדרין צריך לשבת בתוך בית המקדש סמוך למזבח ולהיכל. ה"כלי יקר" מביא בהרחבה את דברי חז"ל הלומדים ממאפייני המזבח את התכונות הדרושות לדיין. המזבח עשוי מחומרים פשוטים- אבנים ואדמה, כדי שהדיינים יתנהגו אף הם בשפלות ובענווה. המזבח עשוי מכבש משופע ולא ממדרגות, לכן הדיינים צריכים להיות מתונים בפסקי הדין שלהם ולא לעורר מחלוקות בעם. המזבח מכפר על עוונות של ישראל ,גם חכמי הסנהדרין מכפרים ומגנים על עם ישראל. (מומלץ לראות את ה"כלי יקר" במלאו כלי יקר שמות כא,א).
לאחר תיאור של תכונות חכמי הסנהדרין אינני יכול להתעלם משופטי בג"ץ הרחוקים שנות אור מהגדרת הדיין לפי התורה. מערכת המשפט הישראלית בראשות בג"ץ עושה הכול כדי להרחיק את היהודים מהר הבית. הבג"ץ שייך לקבוצה מצומצמת של אנשים המתנשאים מעל כולם, מנותקים מהעם ומתורת ישראל (ראה דברי אמת מהשופט מישאל חשין לפני שבוע). אי אפשר להיקרא "בית דין גבוה" ולדון דין צדק, כי הצדק לא יוצא מבעלי גאווה אלא מבעלי ענווה.
ברוך ה' יש אור בקצה הגלות, יהודים יקרים ואוהבי ישראל הקימו לפני שנתיים את הסנהדרין וחידשו את הסמיכה בישראל.
חברי הסנהדרין נרדפים על ידי השלטונות ללא הפסקה. רבני הסנהדרין, אינם מקבלים שוחד מהמדינה ואינם בעלי תפקידים ממלכתיים. הם עצמאיים לחלוטין ובלתי תלויים בשלטון.
עלינו לחזק אותם ולהישמע לפסקי ההלכה שהם מפרסמים. בידינו להשפיע על הרבנים הקרובים לנו כדי שיצטרפו אף הם לסנהדרין. אם יהיה לחץ ציבורי על גדולי ישראל, בסופו של דבר הם יצטרפו לסנהדרין ונוכל להקריב השנה בע"ה, את הקורבן פסח.

יום שלישי, פברואר 03, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש

שופטים ושוטרים הגונים מזרזים את בנין המקדש
בעל הטורים על פסוק א' מקשר בין דיין הגון לבין בנין המזבח.
"וסמך דינין לעבודה שהם מג',שהעולם עומד עליהם וסמך אותם למזבח לומר,כל המעמיד דיין הגון כאילו בנה מזבח היפך ממי שמעמיד את שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל המזבח"
לכאורה הבעל הטורים קצת תמוהה, מה הקשר בין דיין הגון והמזבח ?
בימינו קל להבין את משמעות הקשר שבין המקדש ומערכת המשפט.מי מונע מיהודים לעלות להר הבית ולהתפלל?
מי מפקיר את מקום המקדש לאנשי הוואכף?
מי מקשה ומנסה לייאש את היהודים מלבנות בית לה'?
התשובה ברורה: בג"ץ.
כל מי ששותף למנוי דיינים ושופטים לא הגונים, אפילו אם הם דתיים ,לא מספיק שהוא מחריב את בית המקדש ,יותר חמור מזה " כאילו נטע אשרה אצל המזבח".
ראינו מה פסק בג"ץ ,בזמן חורבן גוש קטיף כאשר הורה להרוס את בתי הכנסת.
רש"י רומז לקשר ההדוק שבין המשפט והמקדש,כאשר הוא מסביר את סמיכות הפרשיות.
רש"י על שמות פרק כא פסוק א נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש
מקום הסנהדרין הוא במקדש ולא במקום אחר,כי רק דיינים הגונים מביאים את הגאולה ולהפך מרחיקים ח"ו את הגאולה.
במסכת שבת מוסבר למה צרות באות על ישראל, בגלל שופטים ושוטרים רעים.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלט/א שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל..... ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל
מצד שני כשהשוטרים צדיקים כמו בספר שמות פרק ה (יד) וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
שמוכנים לספוג מכות מהמצרים כדי לא להקשות על בני ישראל,אז הם זוכים להיות חלק מהסנהדרין כמו שמובא ברש"י שם.רש"י על שמות פרק ה פסוק יד

פרשת שבוע: פרשת משפטים-סמיכות פרשת המזבח לדין עבד עברי

שאלת סמיכות פרשת המזבח והדינים של פרשתנו, נשאלת על ידי הרבה פרשנים.
אני שואל על סמיכות מתן תורה, לבניית המזבח ולדין עבד עברי והכול בהקשר של יציאת מצרים.
בפרשיות הראשונות של ספר שמות משה רבנו ביקש מפרעה לשחרר את כל בני ישראל וכל רכושם לשלושה ימים כדי לזבוח לה', לא כדי להשתחרר משעבוד מצרים לגמרי, אלא להביא זבחים וקרבנות להקב"ה.
מספר רב של פסוקים מדגישים את הדרישה מפרעה, לעבוד את ה' במדבר.
(שמות פרק ה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמדבר
שמות פרק ז *שַׁלַּח* אֶת *עַמִּי* וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדבר
שמות פרק ג אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקנונ
ניתן להסיק מזה,שעצמאות עם ישראל וסיום שעבוד מצרים ,מתבטא בהקרבת קרבנות לה'
כדי להתקרב אליו ולהשתעבד לרצונו.
עצם הקרבת הקרבנות על מזבח מסמל את ייחודיות הקשר שבין העם הנבחר לבין הקב"ה.
לכן מיד לאחר מתן תורה, מוזכרים דיני המזבח ,כדי להדגיש את מרכזיותו של עניין הקרבנות בקיום התורה בשלמותה .
לאחר פרשת המזבח באה פרשת עבד העברי, כדי לרמוז לנו, שבמידה ולא נקיים את התורה בשלמותה ולא נקריב קרבנות , אז נהיה עבדים לאומות העולם ח"ו ולא נהיה " עם חופשי בארצנו".
סמל החרות של עם ישראל הוא המזבח ,לכן במהלך ההיסטוריה,תמיד ניסו לפגוע בבית המקדש, כדי להכריע אותנו ולשעבד אותנו לשלטון זר.כדי לקרב את הגאולה ולהשתחרר מ"עול הגויים מעל צווארנו",עלינו לדרוש את בניית המזבח באופן מיידי ולהעיר את ליבם של היהודים המאמינים ,לחשיבות הקורבנות :המפתח היחיד לפתרון כל צרותינו.

יום חמישי, ינואר 29, 2015

פרשת שבוע: פרשת בשלח - מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

פרשת בשלח תשס”ח גיליון מס' 100
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

?מדוע משה רבנו בונה מזבח לאחר הניצחון על עמלק
?מה ניתן ללמוד מהתנהגות משה רבנו לגבי היום

פרשת בשלח מוגדרת כפרשת הגאולות, כאשר גלות מצרים מסתיימת ובני ישראל עושים את דרכם לכוון ארץ ישראל. יחד עם זאת, בפרשת בשלח מופיעים רמזים רבים לגאולה העתידית, שאנו נמצאים בה, בימים אלה.
נתמקד בסוף הפרשה כאשר עמלק תוקף את ישראל ומשה רבנו מציל אותם. לאחר הניצחון על עמלק, משה רבנו לבדו, בונה מזבח לה'.
המלחמה נגד עמלק מתנהלת בצורה משונה, כאשר יהושע נלחם פיזית, נגד עמלק ומשה רבנו עולה לראש הגבעה ביחד עם אהרון וחור.
חז"ל אומרים שכאשר משה רבנו הרים את ידיו אז ישראל גבר על עמלק, וההיפך כאשר הוא הוריד את ידיו. מעמד זה מזכיר את נשיאת כפיים של הכוהנים, המברכים את העם.
הכוהנים מרימים את ידיהם כדי לקבל את השפע האלוקי מן השמים ולהביא אותה על ישראל. (עיין רבנו בחיי יז,יב)

יום שני, ינואר 26, 2015

פרשת שבוע: פרשת בשלח- למה יצאנו ממצרים

פרשת בשלח תשס”ז גיליון מס' 51
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מאמר מוכן להדפסה לחץ כאן
למה יצאנו ממצרים ?
למה משה רבנו התכוון כשביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד?
האם מותר לפעול ולעשות מעשה כדי לקדם את הגאולה?

בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים משעבוד מצרים. לאחר שלושה ימים, פרעה מבין שבני ישראל אינם מתכוונים לחזור למצרים. למה משה רבנו ביקש מפרעה לשלוח את עם ישראל לשלושה ימים בלבד כדי לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות ?
הוא היה צריך לדרוש את שחרורו המלא של העם ללא שום תנאים. פעמים רבות, התורה חוזרת על אותה הבקשה הכול כך קשה להבנה: "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך " (שמות ד,כג)
"ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:" (שמות ה,א). ננסה ליישב את הקושי בשלושה דרכים שונים.
* ראינו בהרחבה בפרשת לך-לך (
עיין גיליון 38 פרשת לך לך), שבניית מזבח והקרבת קורבנות לה' מהווים סימן מובהק של עצמאות עם ישראל. כאשר עם ישראל מאמין בהקב"ה ובהבטחותיו אז הוא מקדש את שם שמים כלפי הגויים. נראה לומר שכך התכוון משה רבנו כאשר הוא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים.
אחרי הקרבת הזבחים לה'- מעין הכרזת עצמאות, הם לא יהיו מסוגלים לחזור למצרים.


יום שלישי, אוקטובר 23, 2012

פרשת שבוע: לך לך -אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח


פרשת לך לך תשס”ז גיליון מס' 38
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס: 02-6246461

אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח
אברהם אבינו בונה שלוש מזבחות בשלושה מקומות שונים. מה המסר המסתתר מאחורי אלון מורה, בין בית אל והעי וחברון ?האם המזבח הוא המפתח לכל צרותינו?
פרשת לך לך מגלה לעולם, את אברהם: האבא של עם ישראל. לאורך הפרשה אברהם בונה שלוש מזבחות במקומות שונים: באלון מורה, בין בית אל ובין העי ובאלוני ממרא שהיא חברון. זה כנראה הפרשה שנבנו הכי הרבה מזבחות על ידי אדם אחד. מה המזבח מסמל ?
האם זהו מסר לאומות העולם, להקב"ה או לבניו ?
האם יש חשיבות בסדר בניית המזבחות ומיקומם הגיאוגרפי?
המדרש רבה אומר שאברהם אבינו בנה שלוש מזבחות כנגד שלושה דברים. (עיין בראשית רבה לט,טז)
הראשון- לבשורת ארץ ישראל כמו שכתוב: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד הַנִּרְאֶה אֵלָיו (בראשית יב,ז).
השני – שלא יפלו בניו בחטא של עכן בתקופת יהושע, כאשר לקח מן החרם של יריחו וגרם לתבוסה הצבא בכיבוש העיר העי כמו שכתוב: וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְדֹוָד (בראשית יב,ח).
השלישי – לקניין הארץ בפועל בהליכה בה, כמו שכתוב: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד (בראשית יג,יז-יח).
עכשיו ננסה להבין את המסר לדורות של כל מזבח ומזבח ובייחוד את חשיבות של מיקומם הגיאוגרפי
.
המזבח הראשון
נבנה באלון מורה, מול הר גריזים והר עיבל- שם בני ישראל קיבלו את התורה מרצונם החופשי ללא כפייה ונשבעו לקיים אותה באמירת "אמן" לאחר כל ברכה או קללה. רבנו בחיי מפרש שאברהם פחד מהכנענים לכן לא בנה מזבח, עד שהקב"ה התגלה אליו באלון מורה, והבטיח לו לרשת את ארץ כנען."ולפי שהיה אברהם מתפחד מהם הרבה בהיותו עובר בארצם, ע"כ לא היה בונה מזבח עד שבא אל מקום שכם ונראה לו ה' ית' ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואז נסתלק פחדו, והוברר לו הענין כי זאת הארץ אשר הבטיחו עליה ובנה מזבח לה' על בשורת הארץ" (ר' בחיי בראשית יב,ו).
לומדים מכאן שמעשה בניית מזבח מוכיח בעלות על הארץ ומשדר לאומות העולם, אמונה איתנה בה' ובהבטחותיו

יום חמישי, אוקטובר 11, 2012

פרשת שבוע: בראשית- מלחמת האחים, למען הר הבית

פרשת בראשית תשס”ז גיליון מס' 36
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
עלון מוכן להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/bereshit5767.pdf
מלחמת האחים, למען הר הבית
פרשת בראשית, היא פרשה קשה להבנה למרות שלכאורה הכל ברור לפי פשט הדברים. בפרשת בראשית מתחיל הקשר בין האדם ולבין הקב"ה דרך הקרבת קורבנות בהר הבית. אדם הראשון הקריב קורבן לאחר בריאתו, וקין והבל הביאו מנחה לה' מפרי עמלם. ננסה להבין את הפסוקים המתארים את לידת בני אדם הראשון והבאת המנחות לה', ולבסוף הריגת הבל על ידי קין. (בראשית ד, פסוקים א-יב)
למה הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין, ולמה שעה לזאת של הבל ?
למה התורה מדגישה את המקצועות של קין והבל ?
על מה קין והבל רבו, הרי כל העולם היה שלהם?
למה התורה לא מסבירה את מקור השם : הבל, בשונה לזה של קין שמוסבר במפורש?
המלבי"ם מפרש בצורה נפלאה את פרשת הקורבנות של קין והבל. בתקופת הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור לה' כדי לשרת אותו, זה היה נכון גם אצל הגויים. גם היום לבכור יש מעמד מיוחד במשפחה, ועל סמך זה הוא יורש פי שניים משאר אחיו בנכסי אביו. הבכורה מקנה קדושה מיוחדת לאדם, לכן הקב"ה בחר מלכתחילה בבכורות כדי לעבוד בבית המקדש, ובגלל חטא העגל הם איבדו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו מובן למה התורה מפרשת את משמעות השם של קין ומתעלמת משמו של הבל. קין הוא העיקר והבל -כשמו כן הוא, טפל לאחיו הבכור. עבודת האדמה הייתה מקצוע מכובד ושמור לבכור, לעומת זאת, רועי הצאן לא היו נחשבים לאנשים חשובים, כמו שמוזכר בשיחה שבין יוסף ובין אחיו, לפני פגישתם עם פרעה:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:" (בראשית מו,לד).
קין הביא מנחה לה' מיוזמתו, מזה אנחנו לומדים שטבע האדם הוא, להכיר תודה לבורא עולם מתוך כניעה ורצון להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.


יום שבת, אוקטובר 22, 2011

פרשת שבוע: נח - אחרי המבול, המזבח

פרשת נח תשס”ז גיליון מס' 37
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
אחרי המבול, המזבח !
נח בונה מזבח ומקריב עולות לה', לאחר יציאתו מהתיבה. איך המזבח מסמל תחילת תקופה חדשה לאנושות, תקופה של התחדשות ואור לעולם

יום ראשון, מאי 31, 2009

למה לא בונים את בית המקדש?


פרשת בהעלותך תשס”ז גיליון מס' 67
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה לא בונים את בית המקדש?

האם יש איסור לבנות את בית המקדש השלישי?
האם המזבח ירד מהשמים ביחד עם בית המקדש, לפי שיטת רש"י?

רש"י מפרש בתחילת הפרשה, למה נסמכה פרשת חנוכת המשכן לפרשת המנורה. שבט לוי לא הביא קרבן לה' ביחד עם כל נשיאי השבטים. אהרן הכהן הצטער על כך, לכן הקב"ה ניחם אותו, כביכול ונתן לאהרון את מצוות הדלקת המנורה. "אמר לו הקב"ה חיי גדולה משלהם שאת מדליק ומטיב את הנרות" (במדבר ח,א רש"י).
מאחר שאנחנו עוסקים בחנוכת המשכן, זה הזמן הנכון לדון בשאלת בניין בית המקדש השלישי; האם הוא יבנה בידי אדם או ירד מהשמים?
קיימות שלוש שיטות שונות. אין בכוונתי למצות את כל השיטות אלא נתאר אותן כדי לעודד את הציבור לעיין במקורות חז"ל הרבים.
רש"י ותוספות טוענים שבית המקדש ירד מוכן ומשוכלל מהשמים. הרמב"ם כתב שבית המקדש יבנה בידי אדם, אבל לא על ידי כל אדם, אלא מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי.
לעומת זאת, בתלמוד ירושלמי נאמר בצורה מפורשת שבית שלישי יבנה בידי אדם.
בית המקדש ירד מן השמים: במסכת סוכה הגמרא עוסקת בהנפת קרבן העומר שבמוצאי חג הפסח. רש"י מתקשה למצוא מקרה המתיישב עם פשט הגמרא. לכן הוא מפרש שבית המקדש ירד מוכן מן השמים: " אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך" ( רש"י מסכת סוכה דף מא/א).
בית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח: הרמב"ם בשני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים כותב כך: "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל" (הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הל' א).
שני הפרקים האחרונים של ה"יד החזקה" אינם פסקי הלכה אלא דברי אגדה על מנת לתת לעם ישראל כוח כדי לשרוד את הגלות הארוכה.
בית המקדש יבנה על ידי עם ישראל : התלמוד ירושלמי עוסק יותר בעניינים לאומיים מאשר התלמוד בבלי. במסכת מגילה מובא, שעם ישראל יתעורר מתרדמת הגלות, יעלה לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש השלישי. "חנינה לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום" (ירושלמי מסכת מגילה דף טו/ב).
יש מקור היסטורי נוסף המובא במדרש רבה, המעיד שבתקופת רבי יהושע בן חנניה, עם ישראל התחיל לבנות את בית המקדש השלישי באישור הגויים. " בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם אזלין אלין כותאי "(מדרש רבה בראשית פרשה סד פסקה י).
רואים מכאן שרבי יהושע בן חנניה, ניסה לבנות את בית המקדש ללא מלך, נביא או משיח.
אתם בוודאי יודעים לאיזה שיטה ליבי נוטה, אבל עלינו לשאול את הרבנים שאלות אמיתיות ולדרוש תשובות כנות. להלן מספר נקודות למחשבה.
לפי שלוש השיטות ניתן לבנות מזבח עכשיו, כי המזבח מוגדר ככלי שרת של בית המקדש ולא שייך לבניין המקדש עצמו. דוד המלך שלא זכה לבנות את בית המקדש, בנה לפני כן את המזבח בהר הבית.
מכאן אנחנו למדים שבניין המקדש והמזבח מהווים שני דברים שונים.
לפי שיטת רש"י אין איסור (ח"ו) לבנות את בית המקדש השלישי בידי אדם, אלא הוא חושב שהמקדש ירד מהשמים בזמן הגאולה העתידית.
היות ויש מצוות עשה לבנות בית לה', למה להימנע מקיים מצוות עשה מהתורה?
נתחיל בבניית בית המקדש השלישי ונראה מי צודק: רש"י, הרמב"ם או התנאים.
עלינו להתחיל בשלב ראשון, לבנות את המזבח ולחדש את עבודת הקרבנות. עתיד הר הבית בידיים שלנו.
אם לא נגלה רצון עז לבנות את בית המקדש, ולא נצא מתרדמת הגלות תהליך הגאולה יואט, ח"ו ונמשיך לסבול הן בדרום והן בצפון.

סרט וידאו על המאמר
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, אפריל 10, 2008

בלעדי- סרט על הכנות מעשיות לקרבן פסח

סרט על הכנות מעשיות לקרבן פסח תשס"ז- בראשות רבני הסנהדרין

יום חמישי, ינואר 24, 2008

יתרו מתקן את החטא



פרשת יתרו תשס”ח גיליון מס' 101
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יתרו מתקן את החטא

?מדוע יתרו מקדים את בני ישראל ומביא קרבן לפני ה', אודות יציאת מצרים
?מה הקשר בין מתן תורה ובין הקרבת קרבנות על המזבח

פרשת יתרו הינה פרשת מרכזית המתארת את קבלת התורה על הר סיני. לפני ואחרי עשר הדיברות, התורה מזכירה את עניין הקרבנות.
בתחילת הפרשה יתרו מקריב עולה וזבחים, כמו שכתוב: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים.." (שמות יח,יב).
ובסוף הפרשה הקב"ה מצווה אותנו לבנות מזבח אדמה, כמו שנאמר: " מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו ..." (שמות כ,כ).
לכאורה אין קשר בין נושאים אלה.
בזמן גאולת מצרים, בני ישראל נהפכו לעם ישראל וקיימו את ברית האבות. הברית עם הקב"ה, על פי הרמב"ם, מתקיימת בשלושה דברים: מילה, טבילה וקרבן. בני ישראל מלו את עצמם במצרים ולפני קבלת התורה בני ישראל טבלו והקריבו עולות וזבחים.
" בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית--במילה, וטבילה, וקרבן. [ב] מילה--הייתה במצריים, כשנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצריים, חוץ משבט לוי; ועל זה נאמר "ובריתך ינצורו" (דברים לג,ט). [ג] וטבילה--הייתה במדבר, קודם מתן תורה: כשנאמר "וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם" (שמות יט,י). וקרבן--כשנאמר "וישלח, את נערי בני ישראל, ויעלו, עולות" (שמות כד,ה), על ידי כל ישראל הקריבום."
( רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,א).
אותו תהליך נדרש מגוי הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה. הגוי צריך למול את עצמו, לטבול במקווה ולהביא קרבן עולה.
לדאבוננו אין לנו בית המקדש בנוי, לכן הגר יחכה לבניין בית המקדש כדי להביא את קרבנו. למעשה יתרו הוא הראשון-לפי סדר הפרשיות, להביא קרבן לה' סמוך ליציאת מצרים.
נראה לומר שיתרו בהקרבת הקרבנות עולה וזבחים, מאיר לנו את הדרך לקראת קבלת התורה בהר סיני.
בעל ה"משך חכמה" בפירושו על התורה, מביא שני הסברים בנוגע לקרבן של יתרו.
ההסבר הראשון אומר שיתרו הביא זבחי תודה להקב"ה, לכן זקני ישראל ואהרון הכהן הצטרפו אליו ואכלו את הלחמים של קרבן תודה, כמו שכתוב: "... וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹקים. " (שמות יח,יב).
יתרו מודה ל-ה' על כל הניסים שהוא עשה במצרים עבור בני ישראל.
חז"ל במסכת סנהדרין מגנים את ישראל שלא הודו לה' עד עכשיו. כאשר בא יתרו ומביא עולות וזבחים, אז הם הצטרפו אליו. (עיין סנהדרין צד/א).
ההסבר השני בא לאשר את תהליך הגיור של יתרו. כאשר ראינו לעיל,בדברי הרמב"ם שהגר צריך להביא קרבן כדי להשלים את הגיור שלו.
נראה לומר שזו הסיבה שהתורה מביאה את ענייני המזבח בסוף פרשת יתרו, ולא ביחד עם שאר כלי המשכן.
הקב"ה השתמש ביתרו כדי לרמוז לעם ישראל על חשיבות הבאת קרבנות, להשלמת הברית עם הקב"ה.
המסר ברור וחד-משמעי. אם אנחנו חפצים לחדש את הברית עם הקב"ה, עלינו לבנות את המזבח ולהקריב קרבנות לה'.
לכן בסוף הפרשה, מוזכר עניין בניית המזבח.
לאחר אלפיים שנות גלות, יש מקום לחדש את הברית עם הקב"ה בעת חזרתנו לארץ ישראל.
בע"ה עם ישראל יתאושש ובמקום לסגת ולהתגונן, הוא יתעורר מתרדמת הגלות.
ביחד נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר





הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל



יום שלישי, ינואר 22, 2008

יתרו מעורר את עם ישראל

פרשת יתרו תשס”ז גיליון מס' 52
מאת שמואל בן חמו
לחץ כאן להדפסה
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

יתרו מעורר את עם ישראל
למה פרשת עשרת הדברות נקראת על שם יתרו- כהן לעבודה זרה לשעבר?
מה עלינו ללמוד מיתרו כדי לזרז את תהליך הגאולה ?

פרשה זו נכללת בין הפרשיות החשובות ביותר בתורה. בנוסף לעשרת הדיברות, מופיעים עניינים חשובים שכדאי ליישם בימינו. לאור מה שאמרנו לעיל מתעוררת השאלה למה פרשה זו נקראת על שם כהן לעבודה זרה, לשעבר? מה יתרו עשה כדי לזכות בכבוד הזה ?
מובא במסכת סנהדרין שיתרו הינו הראשון שהודה לה' על הניסים שקרו בזמן גאולת מצרים: " ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'" (סנהדרין צד ע/א).
הוא מקדים את משה רבנו ובני ישראל כאשר הוא מברך את ה' לפניהם, לכן חז"ל מגנים אותם.
יתרו לא הסתפק בדיבורים בלבד אלא גם במעשים. הוא הביא עולות וזבחים להקב"ה כמו שנאמר: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים " (שמות יח,יב).
גם הפעם, יתרו מקדים את בני ישראל. בסוף פרשת בשלח (שמות יז,טו) משה רבנו בונה מזבח ומודה לה' על הניצחון על עמלק, אבל הוא אינו מקריב קורבן עבור גאולת מצרים. ראוי לציין שמטרת היציאה ממצרים הייתה לעבוד את ה' במדבר שלושה ימים ולזבוח לה'. על פי סדר הפרשיות, בני ישראל עדיין לא הקריבו קורבנות לה'. נראה לומר שיתרו הבין את חשיבות הקרבת הקורבנות במדבר סמוך לגאולת מצרים.
אהרון והזקנים מכירים בטעותם ומיד לאחר מכן מצטרפים ליתרו ואוכלים ביחד איתו את בשר השלמים, כמו שנאמר בהמשך הפסוק : "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקים" (שמות יח,יב).
בזכות מעשיו יתרו זכה לבנים שישבו בסנהדרין, בלשכת הגזית. כמו שמובא במסכת סנהדרין: " ויתרו שברח, זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים" (סנהדרין קו ע/א).
עכשיו ברור יותר למה פרשת מתן תורה נקראת על שם יתרו.
רמז נוסף המדגיש את חשיבותו של קורבן יתרו נמצא בסוף הפרשה, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לבנות את מזבח האדמה.
למה הקב"ה מצווה אותנו לבנות את המזבח במעמד הר סיני? למה התורה מקדימה את המזבח לשאר כלי המשכן?
נראה לומר שבגלל העולות והזבחים שהקריב יתרו, ה' מוכיח את ישראל בדרך של רמז. ה' מצביע על הטעות שעשו בני ישראל כאשר הם לא הקריבו קורבנות למרות הניסים שעשה ה' לעיניהם.
יתרו מתבטל להקב"ה בהבאת קורבנות לה'. לאחר שהוא התבטל כלפי הקב"ה ועם ישראל, משה רבנו יכול לקבל את עצתו. יוצא מכאן, שעם ישראל יכול לקבל עצות מאומות העולם בתנאי שהם מתבטלים להקב"ה ולתורתו.

עלינו לשנות את המדיניות של ממשלות ישראל הדוגלות בכניעה לתרבות המערבית מתוך ניסיון להידמות אליהם בכל מחיר. אנחנו לא מדינת כל אזרחיה ולא עם ככל העמים. עצמאות עם ישראל בארצו מתבטאת בבניית מזבח בהר הבית. אוי לנו אם ניתן לגויים- כדוגמת יתרו, להראות לנו את הדרך הנכונה ולהקריב קורבנות לה'.
אנחנו למדים מפרשת יתרו שעלינו לחדש את עבודת הקורבנות כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עושה לנו מידי יום למעלה ממאה שנה: הוא גירש את הנאצים משערי ארץ ישראל, החזיר אותנו לארץ ישראל, נתן לנו את הר הבית, ניצח את אויבינו....

יום שישי, דצמבר 14, 2007

הקרבנות מכינים לשכינה

מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית

פרשת ויגש תשס”ח גיליון מס' 95
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הקרבנות מכינים לשכינה

?על מה התפללו האבות בבאר-שבע
?למה יעקב אבינו מקריב קרבנות שלמים בבאר-שבע, לפני הירידה לגלות מצרים

יעקב אבינו ומשפחתו המונה שבעים נפש, יורדים לגלות מצרים. לקראת היציאה מן הארץ יעקב אבינו רוצה לשאול את הקב"ה, האם הוא רשאי לעזוב את ארץ ישראל. רוח הקודש אינו שורה עליו, מיום מכירת יוסף על ידי אחיו.
יעקב אבינו מגיע לבאר-שבע ומקריב זבחים לה', כמו שכתוב: " וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק " (בראשית מו,א).
יעקב אבינו בוחר דווקא בבאר-שבע, כי אבותיו התפללו שם והקריבו קרבנות במקום הזה.
הרד"ק מפרש שיעקב אבינו הקריב קרבנות כדי שתשרה עליו רוח הנבואה. לכן מיד אחרי כן ה' מתגלה אליו במהלך הלילה כמו שכתוב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה" (בראשית מו,ב)
הרמב"ן שואל למה יעקב אבינו הקריב זבחים- שהם קורבן שלמים, ולא עולות כמו אבותיו?
הוא ממשיך ומקשה: למה התורה במעמד הקרבת הזבחים מזכירה את יצחק אבינו- " לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק ", ואינה מזכירה את אלוהי אברהם?
יעקב ראה דרך נבואה שעם ישראל בדרך לגלות מצרים.
יעקב אבינו מתמלא בפחד מפני הגלות הארוכה; בייחוד אם הקב"ה ינהג במידת הדין המסמלת את יצחק אבינו.
לכן הוא מביא זבחים רבים כדי להמתיק את מידת הדין ולהשליט את מידת הרחמים לאורך גלות מצרים.
יעקב אבינו מקריב קרבן שלמים דווקא, ולא קרבן עולה, כדי לרמוז על שלום העולם, כמו שכתב הרמב"ן: "שלמים שמטילין שלום בעולם" (רמב"ן מו,א).
קרבן שלמים מטיל שלום בעולם כי כל השותפים בהקרבתו מקבלים חלק של הקרבן: הכוהנים, ישראל והקב"ה.

השותפות בזבחים (קרבן שלמים) מביאה שלום לעולם.
יצחק אבינו אף הוא בנה מזבח בבאר-שבע. יצחק אבינו בנה מזבח לאחר המאבק נגד הפלשתים בנוגע לשלוש הבארות. שלוש פעמים הוא חפר בארות ופעמיים הפלשתים מילאו אותן בעפר. הבאר השלישית לא נסתמה על ידיהם ונכרת ברית עם אבימלך מלך פלשתים. הרמב"ן מפרש שם (בראשית כו,כו) ששלוש הבארות הן כנגד שלושת בתי המקדש, לכן באר השלשית התקיימה ולא נסתמה על ידי הפלשתים, כמו בית המקדש השליש שלא ייחרב לעולם.
יצחק אבינו מפחד מהפלשתים, לכן הקב"ה מתגלה אליו כדי לחזק אותו לקראת המפגש עם אבימלך מלך פלשתים. למעשה יצחק אבינו הכין את התשתית לבניית שלושת בתי המקדש.
אברהם אבינו אף הוא היה בבאר-שבע ולפי דברי חז"ל לא התנהג כנדרש כלפי אבימלך מלך פלשתים.
הוא פחד ממנו והביא לו שבעה כבשות.
חז"ל אומרים שכנגד שבעת הכבשות האלה קרו אסונות כבדים על עם ישראל. בין היתר, הכבשות האלה גרמו לשבעה חורבנות של בתי המקדש והמשכנים. " אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו מחריבין ז' משכנות מבניך. אלו הן אוהל מועד, וגלגל, ונוב, וגבעון, ושילה, ובית העולמים תרין." (מדרש שמואל פרשה יב).
השם באר-שבע מוצא את מקורו בשבעה הכבשות שאברהם נתן לאבימלך, מלך פלשתים והשבועה שהייתה ביניהם.

לסיכום: בבאר-שבע התפללו שלושת האבות. עלינו ללמוד מהתנהגות יצחק אבינו שעמד על שלו מול אבימלך ולא פחד ממנו.
מיעקב אבינו אנחנו לומדים איך לשמור על השכינה אפילו בעומק הגלות. כאשר בעזרת הקרבת קרבנות לה' ניתן להזמין את השכינה.
היום אם אנחנו רוצים שהשכינה תשרה בציון עלינו לקרוא לה דרך חידוש עבודת הקרבנות. זו ההתמודדות הנכונה מול אומות העולם והפלשתים בפרט.

סרט וידאו על המאמר





http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, אוקטובר 25, 2007

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה
הקרבן שהציל חיים !
אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.
למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?


עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.
המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"
כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א
.

sharethis